אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 37521-07-11 זיידאן נ' מועצה מקומית דלית אל כרמל

ת"א 37521-07-11 זיידאן נ' מועצה מקומית דלית אל כרמל

תאריך פרסום : 22/12/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
37521-07-11
16/12/2014
בפני השופטת:
אילת דגן

- נגד -
התובע:
סלאמה זיידאן
עו"ד דוד קצוטי
הנתבעת:
מועצה מקומית דלית אל כרמל
עו"ד יובל רום
פסק דין
 

 

  1. לפניי תביעה כספית, בה עותר התובע לחייב את הנתבעת בפיצוי כספי בגין השלכת פסולת וזיהום אדמתו ע"י הנתבעת או מי מטעמה ובגין הצורך לפנות את הפסולת משטחו.

     

  2. התובע, בעלים של חלקה בדלית אל כרמל, הנחצית ע"י דרך סלולה ביישוב, מדרום למערב. בחלק הדרומי מצויה חורשת עצי אורן והחלק הצפוני מחולק למספר מגרשים, בהם מגרש התובע. התובע טוען כי הנתבעת החליטה בשנת 2009 או בסמוך לכך להקים תחנת מעבר לאשפה ולשם כך היה עליה לפנות פסולת. את הפסולת היא פינתה למגרשו, שלא כדין וללא הסכמתו, וחרף פניות חוזרות ונשנות אליה לסלק את הפסולת משטחו, היא לא עשתה כן באופן שבעת הגשת התביעה נערמו ערימות אשפה ופסולת המכסות את מגרשו בגובה של למעלה מ-3 מ'.

    בתביעתו הוא טוען כי לשם פינוי הפסולת לפי חוו"ד מומחה עלות הפינוי עומדת על 459,000 ₪ ולאחר מכן עליו למלא את החלקה באדמה מתאימה במגרש בעלות של 162,000 ₪, ובסה"כ- 621,000 ₪.

     

  3. הנתבעת טענה בכתב ההגנה שמעולם לא השליכה פסולת למגרשו של התובע, וכי כל הפסולת שנערמה הושלכה ככל הנראה ע"י גורמים שונים, לא בשליטתה. לטענתה, מאחר ומדובר בקרקע פרטית, היה על התובע לפעול למניעת מעשה זה, בין היתר ע"י גידור שטחו ומשלא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו.

     

  4. התובע הגיש תצהיר (ת/3) בו הוא טוען כי בקיץ 2010 ראה משאיות וכלים כבדים מפנים אשפה מתחנת המעבר אל המגרש הסמוך למגרשו. הוא פנה לנהגי המשאיות והם השיבו לו כי הם פועלים מטעם הנתבעת. על פי עדותו, הוא פנה מיד לראש המועצה לסלק את הפסולת משטחו, וראש המועצה הבטיח כי עניין זה יבוצע, אך בפועל הפסולת לא פונתה.

    התובע טוען שהנתבעת ולא אחרים היא זו שהשליכה את הפסולת לתוך שטחו ע"י קבלן מטעמה כדי לפנות מקום להקמת תחנת המעבר.

    עוד נטען, כי מגרש התובע היה מסומן באמצעות מוטות ברזל בגובה של 2 מ' לאורך היקפו כך שלא היה ניתן לטעות וצריך היה להבין שמדובר בשטח פרטי.

    לתצהיר התובע צורף תשריט וחוות דעת מומחה של השמאי מר יצחק סיון ביחס לעלויות פינוי החומר ומילוי אדמה חדשה.

     

  5. מטעם הנתבעת הוגשו תצהירי מר סולימאן נאסר אלדין - מהנדס המועצה בזמנים הרלבנטיים ותצהיר מר שריף אבו חאמד.

    מר סולימאן נאסר אלאדין טען בתצהירו כי מדובר בשטח שכל דכפין השליך בו את הפסולת במשך שנים רבות, אך הנתבעת לא השליכה בו אשפה במקום ולא מדובר בתחנת מעבר או אתר לסילוק אשפה. עוד הוא מעיד כי הקבלן שפינה אשפה בתקופה הרלבנטית מצוי בסכסוך עם המועצה ומכל מקום כוונת הנתבעת היא לשקם את האתר, לנקות אותו ולהחזיר את הקרקע של התובע לייעוד חקלאי. הנתבעת אף קיבלה לשם כך תקציב מיוחד מהמשרד להגנת הסביבה לשם כך במסגרת שיקום נזקי השריפה בכרמל, והשיקום, כך נטען, אמור להתבצע תוך זמן קרוב אחרי הגשת תצהירו.

    בנוסף, הוגש תצהיר מר שריף אבו חאמד, מנהל התפעול התחזוקה והתברואה משנת 2009. במסגרת התפקיד הוא מפקח על ביצוע עבודות פינוי הפסולת. לפי תצהירו, במהלך 2010 נבנתה תחנת מעבר שיועדה לפינוי פסולת. היא תוכננה להיות תחנה ארעית ולא קבועה. לפני שניתנה למועצה הזדמנות לעשות בה שימוש ניתן צו המונע זאת והתחנה הושבתה. בשנים 09-11 העסיקה המועצה שני קבלנים – קרן כרפיס דוד והאחים ברוד. במהלך השנים ביצעו האחים ברוד עבודות פינוי אשפה בתחומי האתר אשר כללו ניקיון מוחלט שלו. כל פרויקט ערך מספר ימים. הוא הבהיר לקבלנים כי השלכת הפסולת בתחומי שיפוט של המועצה אסורה ומותרת רק באתרי הסילוק /ההטמנה המאושרים.

     

  6. בישיבת ק"מ מיום 03/04/12 הוברר כי אין מחלוקת אמיתית לפיה הנתבעת שפכה פסולת וכי עליה לבצע פינוי פסולת ממקרקעי התובע ולהחזיר את המצב לקדמותו ולטענתה היא אף ביצעה פינוי אחד. ב"כ הנתבעת הצהירה כי הנתבעת מתכוונת לבצע שיקום של האזור כולל פינוי פסולת משטח התובע ובהחלטה מאותה ישיבה נכתב כי רשמתי לפניי כי הנתבעת נערכת לפינוי וניקוי השטח. באותה החלטה הוריתי לנתבעת לבצע פינוי נוסף תוך 60 יום מיום ההחלטה, וקבעתי לקדם משפט נוסף.

     

  7. בישיבת 21/06/12, הודיעה ב"כ הנתבעת כי יש התקדמות במצב. נחתם החוזה עם המתכנן של הפרויקט לשיקום האתר ובהתאם ללוחות הזמנים שאמורים בחוזה עמו, תוך 4 חודשים צריך להיגמר סקר השיקום.

    בהמשך עדכנה הנתבעת בדבר התקדמות הטיפול באתר.

     

  8. בישיבת 08/10/13, הודיעה ב"כ הנתבעת כי כבר עובדים באתר, יש קבלן שמבצע את הפינוי הוא עובד כבר למעלה מחודש בשטח. המצב מאוד מתקדם. לכל המאוחר מדובר בעוד 3 חודשים. העבודה מבוצעת בתיאום ולפי הנחיות המשרד לאיכות הסביבה. נושא הגזים הרעילים שנמצאו שם מטופל, והדברים מבוצעים באיכות גבוהה ביותר. הצפי הוא לעוד כחודש.

    בהמשך, הודיע ב"כ התובע כי לא עובדים שם וביקש לקבוע את התיק להוכחות.

    לאחר מכן נדחו 2 ישיבות הוכחות נוכח לוחות זמנים של הנתבעת בפינוי הפסולת.

     

  9. בישיבת 11/6/14 שנועדה לקיום הוכחות התייצב מהנדס הנתבעת וטען כי השטח פונה ונוקה ברם התובע טען כי השטח זוהם ע"י הקבלן באופן שכל הפסולת הוטמנה בתוך האדמה. לאור הסכמת הצדדים הורתי בהחלטתי כדלקמן: "לאחר שאני מבינה כי המועצה ביצעה פינוי ויישרה את השטח, ברם אני אף מבינה כי התובע טוען שנשארה פסולת מוטמנת בתוך האדמה וכי יש להשלים את הוצאת כל הפסולת מחלקתו, ולאחר שהנתבעת הביעה נכונות לצאת לשטח לבדוק וככל שאכן קיימת פסולת מוטמנת, לסלק גם אותה ולכסות באדמה עד שיהיה התובע שבע רצון, נדמה לי כי שמיעת התיק היום מתייתרת.

    לפיכך, אני מבטלת את ההוכחות והופכת את הישיבה לקדם משפט ומורה לצדדים להפגש על מנת לנסות להביא את הסכסוך לקיצו.

    הצדדים יגישו הודעה משותפת או הסכם פשרה תוך 30 יום מהיום, ובהתאם יסתיים התיק או יקבע המשך".

     

  10. בזיקה להחלטה, ובמטרה לקיימה, ולאחר שהתובע הודיע כי הנתבעת לא פעלה לקדם את אשר הבטיחה ופניותיו אליה לא נענו, התיק נקבע להוכחות שוב (החלטה מיום 1/10/14).

     

  11. ביום 23/10/14 בקשה הנתבעת לצרף צילומים של השטח וסרטון שצולם ביום 22.10.14 ע"י מנהל התחזוקה.

    התובע, מצידו, הגיש חוו"ד משלימה שלפיה נערכו חפירות לעומק 3 מ' ונמצא כי הפסולת ככל הנראה נגרסה והוטמנה באדמה ולכן צריך להוציא את כל האדמה ולהכניס חדשה בהתאם הוגשה חוו"ד מתוקנת מטעמו ותמונות הממחישות את הטמנת הפסולת באדמה, כולל פסולת בנין קשה וצינורות.

     

  12. ביום 26/10/14 הופיעו הצדדים לישיבת ההוכחות.

    הנתבעת לא הגישה חוו"ד נגדית (לא לחוות הדעת המקורית ולא למשלימה), ומהנדס המועצה הודה שהמועצה שפכה שם פסולת שלא כדין.

    הודעת המהנדס מר נסאר אלדין מהווה הודאת בעל דין ולכן, לסיכום, ניתן לומר שהתובע הוכיח במידה הנדרשת את עצם שפיכת הפסולת למקרקעין ואת אחריות הנתבעת.

     

    אשר לנזק, הנתבעת לא הגישה חוות דעת נגדית. היא לא הזימה את עדות המומחה מטעם התובע ולא הזימה את התמונות המדברות בעד עצמן בדבר הטמנת הפסולת בתוך האדמה במקום לסלקה למקום אחר כפי שצריך היה לעשות ובאופן שלא מאפשר לתובע ליהנות ממקרקעיו ולא מהווה החזרת המצב לקדמותו. גובה הנזק שנישום בחוות הדעת המשלימה לא הוזם בכל דרך.

     

    אמנם בחוות הדעת המקורית דובר על הצורך לפנות את הררי הפסולת ואין חולק כי זו פונתה אלא שבהתאם לממצאי השמאי הוטמנה הפסולת באדמה באופן שצריך לחפור ולהוציאה ולהביא אדמה אחרת, חדשה, תחתיה. השמאי יצחק סיוון ביסס את חוות דעתו על צורך לפנות נפח אדמה בעומק של 3 מ' שכן ע"פ קידוחי הבדיקה זה העומק בו הוטמנה הפסולת שיש להוציא והאדמה זוהמה. עלות הוצאת האדמה והבאת אדמה חדשה היא אותה עלות בה נקב בחוות הדעת המקורית (621,000 ₪).

     

  13. אבהיר כי התביעה הוגשה אמנם במקום לפי תמחור של הוצאת הפסולת ואין מחלוקת שזו סולקה ברם הוכח כי האדמה זוהמה ובהתאם, הסכימה הנתבעת במהלך ניהול התיק, ועל מנת לסיים את הסכסוך, תוך שהודתה באחריותה, לדאוג להשבת המצב לקדמותו ועל כן, לא היה צורך בתיקון כתב התביעה ואין לראות בחוות הדעת המשלימה משום שינוי חזית אלא לכל היותר הרחבת חזית שהנתבעת לא התנגדה לה בהצהרותיה והסכמותיה המפורשות.

     

  14. חרף כל האמור, והעובדה כי התובע הרים את הנטל להוכחת תביעתו לקבלת הסעד הכספי שביקש, הייתי נכונה לעכב הוצאת פסק הדין לאור דברי המהנדס לפיהם ידאג לבדיקת הטענות של התובע ופינוי הפסולת משם. בהתאם ניתנה ארכה אחרונה לפנים משורת הדין, לפני הוצאת פסק הדין, על מנת לאפשר לנתבעת החזרת המצב לקדמותו, ניקוי השטח לשביעות רצונו של התובע, ולייתר בכך את הצורך במתן פסק דין על סכום כה גבוה.

    לנתבעת נקצבו 21 יום לביצוע האמור.

    ביום 21/11/14 הגיש התובע הודעה לפיה אין עוד להמתין במתן פסק הדין לאור העובדה שבפגישה בין הצדדים בה הוזמן הקבלן שביצע את הפינוי, הודה האחרון כי הפסולת אכן נגרסה והוטמנה במקום. לא זו אף זו, כשיצאו לשטח ראו בבורות שנחפרו שאריות פסול גדולות שאינן גרוסות. התובע תמך הודעתו בתצהיר.

    לאחר הגשת הודעתו הורתי לנתבעת להגיב להודעה והתצהיר עד 10/12/14.

    הנתבעת לא הגישה כל הודעה ולכן הגיע העת להוציא את פסק הדין ולחייב את הנתבעת בנזקי התובע כאמור בחוות דעת המומחה יצחק סיוון המקורית והמשלימה בסך 621,000 ₪ נכון ליום הגשת התביעה (21/7/11) סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה נכון ליום מתן פסק הדין עומד על 640,700 ₪.

     

  15. אשר על כן אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך 640,700 ₪. הנתבעת תשפה את התובע בהוצאותיו (אגרה ושכ"ט מומחה לפי קבלות שתומצאנה) ובנוסף תשא בשכ"ט עו"ד של התובע בסך כולל של 40,000 ₪.

     

    ניתן היום, כ"ד כסלו תשע"ה, 16 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ