ת"א 37271-04-16

מבוא

1. בקשה להורות על דחיית הודעה לצד ג' על הסף, מחמת ייחוד עילה.

2. התובע, שוטר במשטרת ישראל, נפגע ביום 27.03.12 במהלך אימון קרב מגע שנערך באולם הספורט של המרכז לאומניות לחימה. האימון נערך במסגרת תפקידו של התובע.

3. הנתבעת, עיריית ירושלים (להלן- "העירייה"), שלחה הודעה לצד שלישי למשטרת ישראל, בטענה כי בינה לבין משטרת ישראל הוסכם בעל פה כי העירייה תעמיד לרשות המשטרה את מתקני הספורט שלה תמורת דמי שימוש, ואולם כל שוטר שהתאמן במתקנים הללו, יפוצה בידי המשטרה והנתבעת לא תישא בכל פיצוי.

   הבקשה

4. משטרת ישראל (להלן- "המדינה") טענה בבקשתה לדחיית ההודעה על הסף כי הואיל והתאונה אירעה בעת שירותו של התובע ועקב שירותו, עילת התביעה היחידה שעומדת לזכות התובע היא מכוח חוק הנכים תגמולים ושיקום, התשי"ט – 1959 (להלן- "חוק הנכים"), המוחל על שוטרים, בכלל זה על התובע, מכוח הוראות סעיף 2 לחוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א- 1981 (להלן- "חוק המשטרה"), הקובעים את עקרון ייחוד העילה המחייב שוטר לתבוע את נזקיו מכוח חוק הנכים בלבד. כפועל יוצא, כך נטען, פטורה המדינה מאחריות בנזיקין.

5. המדינה הוסיפה וטענה כי כיון שהמדינה אינה חייבת כלי התובע בנזיקין, לא יכולה לקום כלפיה עילת שיפוי, החזר או השתתפות, עבור סכום כלשהו שבו תחויב העירייה, ככל שתחויב.

6. עוד טענה המדינה כי אין לעירייה עילת שיפוי חוזית בענייננו, ולכל היותר מפנה ההתכתבות בין הצדדים לחוק הנכים.

7. המדינה הוסיפה כי בהתאם לחוק הנכים רשאי התובע לתבוע את המעוול הנוסף, ואולם בכל מקרה לא יהיה באפשרותו לגבות כפל פיצוי.