אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 37185-07-16 ר.נ.י. פרעם אחזקות בע"מ נ' מדיליין בע"מ

ת"א 37185-07-16 ר.נ.י. פרעם אחזקות בע"מ נ' מדיליין בע"מ

תאריך פרסום : 11/08/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
37185-07-16
03/08/2016
בפני הרשמת:
חן מאירוביץ

- נגד -
המבקשת:
ר.נ.י. פרעם אחזקות בע"מ
המשיבה:
מדיליין בע"מ
החלטה

החלטתי בתיק זה ניתנת במסגרת תורנות.

לפניי בקשה לביטול צו עיקול שהוטל על נכסי המשיבה בהחלטה מיום 20.7.16. המבקשת בעלת זכויות במקרקעין באזור התעשייה יוקנעם עלית , בהם בנוי מבנה בשטח של כ- 4,376 מ"ר (להלן: "הנכס"). הבעלות בנכס הוקנתה לה עקב רכישת הנכס מהמשיבה על פי הסכם מיום 6.7.14 (להלן: "הסכם המכר"). במקביל לחתימת הסכם המכר נחתם בין הצדדים הסכם שכירות ביחס לשטח שהוחזק ע"י המשיבה במבנה (כ- 1,420 מ"ר) , טרם מכירתם לידי המבקשת. הסכם השכירות היווה למעשה תנאי יסודי להתקשרות הצדדים בהסכם המכר ותקופת השכירות לגביה הוסכם היתה למשך 4 שנים. עקב מחלוקות בן הצדדים ביום 16.5.16 הודיעה המשיבה למבקשת הודעה על ביטול הסכם השכירות. לאחר דין ודברים בין הצדדים ביום 13.6.16 הודיעה המשיבה למבקשת כי היא מתכוונת לעזוב את המושכר בסוף חודש ספטמבר 2016. המבקשת סברה כי ביטול ההסכם נעשה שלא כדין ועמדה על המשך קיום התחייבויות המשיבה עד לתום תקופת השכירות.

לטענת המבקשת המשיבה הפרה את הסכם המכר והסכם השכירות בכך שהודיעה באופן חד צדדי שלא כדין, ובהעדר זכות על ביטול הסכם השכירות. ובגין זאת תובעת מהמשיבה סכום של 1,804,267 ₪. יוער, כי סכום של 263,907 מתוקף ערבות בנקאית שמסרה המשיבה למבקשת במסגרת הסכם השכירות, כבר מומש על ידי המבקשת. בנוסף טוענת המבקשת כי נודע לה שהמשיבה מכרה פעילותה לצד שלישי, פיטרה את עובדיה ופועלת לשם מכירת מלאי הסחורות אשר בחזקתה ולכן קיים חשש ממשי שעד למועד פסק הדין לא תהיה למבקשת אפשרות לגבות את חובה מהמשיבה.

מנגד טוענת המשיבה כי עילת התביעה משוללת כל יסוד שכן עסקינן בדרישת דמי שכירות עתידית, לשנתיים הבאות, כך שאין למעשה כל חוב ומדובר על הפרה צפויה אשר בוודאי לא תתקיים. יתר סעיפי התביעה בגין הוצאות חשמל וכו' אינם מבוססים וחסרי כל עילה. לטענת המשיבה דמי השכירות משולמים שלושה חודשים מראש ולעת עתה שולמה דמי השכירות עד לחודש אוקטובר 2016, כך שאין כל פיגור בתשלומים. המשיבה מלינה גם על מימוש הערבות הבנקאית ע"י המבקשת וללא כל הודעה מוקדמת בניגוד לתנאי ההסכם. בנוסף טוענת המשיבה שהיא אכן מעוניינת לפנות את המושכר ופועלת לאיתור שוכר חלופי אך המבקשת סיכלה התקשרות עם שוכר פוטנציאלי. באשר ליסוד ההכבדה טען כי המשיבה הינה חברה מבוססת, עתירת מוניטין שצמצמה לאחרונה את פעילותה עקב נסיבות אישיות של בעליה. צו העיקול שהוטל הסב למשיבה נזק ממשי ופוגע בתזרים המזומנים של החברה ולכן מבוקש לבטלו.

ביום 2.8.16 התקיים לפניי דיון בבקשה לביטול צו העיקול במהלכו נחקרו על תצהיריהם מר עופר פרעם מטעם המבקשת ומר סטלו רובינסון מטעם המשיבה.

דיון

במסגרת בקשה לביטול צו עיקול על בית המשפט לבחון: (א) האם הניח המבקש תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה. בשלב זה של ההליך נדרש המבקש לעמוד במבחן ההסתברות לקיומה של עילת תביעה ראויה (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה אחת עשרה, 2013), 911). המשיב, מצדו, יוכל להתנגד להטלת העיקול הזמני, אם יניח תשתית עובדתית ומשפטית המעמידה את העילה הנטענת בכתב התביעה בספק ניכר (ר"ע 490/86 יונה נ' מקמילן, פ"ד מ(4) 115 (1986)); (ב) האם הראה המבקש שאם לא יינתן הצו הוא יתקשה במימוש פסק הדין; (ג) האם מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש או המשיב. במסגרת בחינת מאזן הנוחות על בית המשפט לבחון נזקו של מי חמור יותר כתוצאה ממתן צו העיקול (רע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ (5.12.2007)); ו - (ד) האם עמד המבקש בדרישות תום הלב וניקיון הכפיים.

לאחר בחינת טענות הצדדים, הראיות שהובאו והעדויות שנשמעו בפניי הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות על ביטול צו העיקול מיום 20.7.16.

גם אם אניח, מבלי לטעת מסמרות, כי המבקשת הוכיחה כי קיימות בענייננו ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, בהתאם לתקנה 362(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א"), לא שוכנעתי, כי מתקיים בענייננו התנאי המצטבר הנוסף, המצדיק הטלת עיקול זמני, ולפיו קיימות ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין, בהתאם לתקנה 374(ב) לתקנות סד"א.

ברע"א 6614/06 כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ' ICC INDUSTRIES INC, ניתן ביום 4.1.07, נקבע, כי ליבה של הוראת תקנה 374(ב) לתקנות סד"א הוא בצורך להוכיח הכבדה על ביצוע פסק-הדין שתיגרם למבקש באם לא יינתן הצו המבוקש. מצב נפוץ של הכבדה הוא מקרה בו הנתבע עשה או מתכוון לבצע מעשי הברחה של נכסים או מעשים אחרים, העלולים למנוע או לסכל את מימושו של פסק הדין. עם זאת, הוכחת מעשי הברחה אינה הדרך היחידה לבסס טענת הכבדה, ואף לשון התקנה אינה מגבילה עצמה להברחת נכסים דווקא. עוד נפסק כי עיקול זמני נועד למנוע הכבדה על ביצוע פסק-הדין מקום שיש חשש כי חלוף הזמן או התנהגות המשיב יביא לקושי נוסף בגבייה (ראה: רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(3) בעמוד 789 (1997), רע"א 1641/01 בוטנר נ' קיבוץ חפציבה, ניתן ביום 24.7.01).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ