פלונית ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות ואח'

רקע

1. התובעת 1 (להלן גם: "הקטינה") נולדה בתאריך 21.10.2010 ולאחר מספר חודשים התברר שהיא סובלת מנזק מוחי קשה. התובעת 2, מ', אמה של הקטינה (להלן גם:"התובעת") והתובע 3 (להלן גם: "התובע"), הורי התובעת ואפוטרופסיה, טענו במסגרת כתב התביעה כי הנזק לקטינה נגרם עקב התרשלות הנתבעות בכל הנוגע לטיפול בתובעת טרם כניסתה להיריון וגם במהלך ההיריון, על רקע העובדה שהתובעת סובלת מסוכרת סוג 1. הנתבעת 1 היא הבעלים של בית החולים רמב"ם (להלן גם: "הנתבעת" או "בית החולים") אשר במחלקה האנדוקרינולוגית שלו טופלה התובעת בגין מחלת הסוכרת. הנתבעת 2 (להלן גם: "קופת חולים") ביצעה את מעקב ההיריון לתובעת. במסגרת התביעה נטען כי לולא התרשלות הנתבעות ניתן היה למנוע את הנזק לקטינה.

    

2. התובעים והנתבעת 2 הגיעו להסדר פשרה לו ניתן תוקף של פסק דין חלקי בתאריך 1.12.2022 לפיו, לפנים משורת הדין ומבלי להודות באחריות, שילמה הנתבעת 2 לתובעים סכום כולל של 750,000 ₪. הסדר פשרה עם הנתבעת 1 לא הושג. בהתאם לפסק הדין שניתן ברע"א 7848/18 מדינת ישראל נ' פלונית ואח' (21.12.2018) המשך ניהול ההליך נעשה בהתייחס לחלקה היחסי של הנתבעת 1 בחבות הכוללת ובמסגרת זו נשמעו ראיות מטעם התובעים והנתבעת 1. המחלוקת בין הצדדים היא הן בנושא החבות והן בנושא הנזק. נדון תחילה בנושא החבות.

    

   העובדות

    

3. התובעת, ילידת 1984, היא ילידת רוסיה ועלתה לישראל בשנת 1997. היא סבלה מסוכרת נעורים סוג 1 מגיל 9 לערך וטופלה באינסולין ובתוספות אינסולין (בולוסים). היא החלה להיות במעקב במרפאת חוץ לסוכרת ובמכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בבית החולים עוד בהיותה קטינה ומגיל 18 לערך החלה להיות מטופלת שם על ידי ד"ר משה זלוצובר, מומחה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, שהוא גם בעל מומחיות במיילדות וגניקולוגיה. עד שנת 2002 טופלה התובעת בזריקות ואיזון הסוכרת היה לא מספק עם ערכי המוגלובין מסוכרר (HbA1c, רמת הסוכר הממוצעת בדם במהלך 3-2 החודשים האחרונים) של 8.8% (כאשר ערך של 6.5% ומעלה מעיד על סוכרת). בביקורת מתאריך 5.6.2002 נרשם כי האיזון המטבולי אינו משביע רצון וכי עקב תנודות קיצוניות ברמות הסוכר ורגישות למתן זריקות מומלץ לעבור למשאבת אינסולין כדי להשיג איזון מטבולי טוב יותר. ביולי 2002 התובעת החלה להשתמש במשאבת אינסולין (Novorapid) ובשנת 2003 הושג איזון אופטימלי עם רמות המוגלובין מסוכרר ביעד של 6.5%. בשנים 2004 ועד 2008 היה איזון פחות טוב עם ערכי המוגלובין מסוכרר בין 7.4% ל – 8.8%. בתאריך 25.3.2004, בהיותה כבת 20, אושפזה במרכז הרפואי לגליל (כפי שהוא נקרא כיום, ובעבר נקרא "בית החולים לגליל המערבי – נהריה") בשל אירוע של חמצת מטבולית קטוטית סוכרתית (DKA), שהוא סיבוך חריף ומסוכן של סוכרת, בו הגוף נכנס למצב של חוסר משמעותי באינסולין והוא מתחיל לייצר כמות גדולה של גופי קטון הגורמים לירידת ה – PH בדם והפיכתו חומצי (להלן גם: "חמצת קטוטית סוכרתית" או "חמצת"). היא שוחררה למחרת לאחר שערכי הסוכר התייצבו עם המלצות והדרכה לדיאטה דלת סוכר ומעקב. בתקופה זו ביקרה פעם בשנה לערך במרפאת הסוכרת של בית החולים והודרכה על ידי ד"ר זלוצובר ועל ידי דיאטנית בכל הנוגע לאיזון הסוכרת.

    

4. בתאריך 28.6.2009 הגיעה התובעת לביקורת אצל ד"ר זלוצובר לאחר ביקור קודם בתאריך 7.7.2008 בו נרשם "סוכרת מאוזנת לא רע". בסיכום הביקור נרשם: "שבה לביקורת רק לאחר כשנה, לא מאוזנת עדיין ומתחתנת בקרוב. רוצה להתאזן לקראת הריון, ללא אמצעי מניעה הורמונליים. רמת Hba1C 7.6% ומקפידה על דיאטה ופעילות גופנית. רושם היפוגליקמיות בלילה ולכן נוריד אינסולין בסיסי לילה ונעלה במהלך היום. תקפיד על ארוחת לילה ולא ללכת לישון נמוכה או גבוהה בסוכר (אפילו ע"י בולוס אינסולין). נשנה את פיזור הארוחות במהלך היום...שינויי אינסולין כנ"ל ואם לא אצליח, ננסה גלוקוז סנסור".

    

5. כארבעה חודשים לאחר מכן, בתאריך 28.10.2009, אושפזה שוב ליום אחד במרכז הרפואי לגליל בשל אירוע נוסף של חמצת קטוטית סוכרתית. כשלושה שבועות לאחר מכן, בתאריך 19.11.2009, הגיעה התובעת לביקורת נוספת אצל ד"ר זלוצובר. בסיכום הביקור נרשם: "רמת Hba1C ירדה ל 7.2% ויכולה להרות מבחינתי. סוכרים מאוזנים בסה"כ עם סוכר נמוך בבוקר ועולה מעט במשך היום – תקפיד מאד על רמת הסוכר" ובהמשך נרשם: "יכולה להרות בעיקרון". התובעת הופנתה לביצוע מספר בדיקות מקדימות וסוכם: "באם הכל תקין, אין מניעה להרות מידית".