אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ. נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול"

מ. נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול"

תאריך פרסום : 06/03/2018 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום הרצליה
33307-12-14
25/02/2018
בפני השופט:
עמיעד רט

- נגד -
תובעים:
א.מ.
עו"ד אליאן רנסיה
נתבעים:
המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול"
עו"ד משה עבדי
פסק דין

 

 

  1. לטענת התובע, ביום 11.4.2014 נפגע בתאונת דרכים עת רכב על קטנוע המבוטח בביטוח חובה אצל הנתבעת, ונגרמו לו נזקים גופניים וכלכליים.

    הנתבעת מודה בכיסוי הביטוחי, אולם מכחישה את עצם קרות התאונה ואת הנזקים הנטענים.

    התובע ורעייתו נחקרו והצדדים סיכמו טענותיהם.

     

    שאלת החבות:

  2. כאמור, הנתבעת מכחישה את עצם קרות התאונה ולא ברור מדוע. מעדויות התובע ורעייתו עולה שביום התאונה חזר התובע לביתו ונשלח ע"י אשתו לקנות עוגיות, בשובו מהמשימה אירעה התאונה (ראו פרוטוקול הדיון מיום 19.2.18, עמ' 4 -6, וכן עמ' 17). כמו כן, מתיעוד רפואי ראשוני עולה מפורשות שמדובר בתאונת קטנוע/אופנוע (ראו דו"ח מד"א וכן תעודת המחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי "שערי צדק" ירושלים, כולם מיום התאונה, עמ' 4 – 8 למוצגי התובע).

     

    אשר על כן, יש לקבוע בבירור שהתאונה הנטענת אכן התרחשה בהתאם לטענות התובע ואין מדובר בתאונה בדרך מהעבודה.

     

     

     

    שאלת הנזק:

  3. למען הגיונם ובהירותם של דברים, אפרט את מהלך האירועים הרלוונטי לדיון בשאלת הנזק:

    1. התובע יליד 24.6.1963 ובין השנים 2009 – 2012 נקלע לבעיות של סמים ועבריינות ושהה בכלא 3 פעמים (ראו סעיף 27 לתצהיר התובע).

    2. בשנת 2012 עבד התובע כנהג הסעות בחברת "ציר". בשלב מסוים במהלך אותה שנה החל לרצות עונש מאסר של 8 חודשים בגין עבירות רכוש (גניבה) וסמים (אחזקה) ושוחרר במהלך שנת 2013. בגין עבירות אלו, נשלל רישיון הרכב הציבורי שהיה לתובע. (ראו בפרוטוקול עמ' 9).

    3. ביום 1.5.2013 החל התובע לעבוד כמתדלק בתחנת דלק. לפי נתוני תלוש חודש 3/2014 שכרו החודשי הממוצע לאחר ניכוי מס עמד על 6,896 ₪ (ראו תלושים רלוונטיים במוצגי התובע).

    4. ביום 11.4.2014 נפגע התובע בתאונה נשוא התביעה דנן ואובחנו שברים בטיביה ובראש הפיבולה ברגל שמאל (ראו סיכום קבלה רפואית מהמרכז הרפואי "שערי צדק", עמ' 17 שם).

    5. ביום 14.8.2014 הוסר הגבס והתובע הונחה ל - "דריכה מלאה ללא גבס הדרגתית, ביקורת בעוד חודשיים, לא יוכל לחזור לעבודה לפחות 3 חודשים" (כך – במקור. ראו עמ' 28, שם. המסמך מיום 14.8.2014 עצמו צורף כנספח לכתב התביעה המתוקן).

    6. ביום 30.9.2014 פוטר התובע מעבודתו בתחנת הדלק (ראו עמ' 98 למוצגי התובע).

    7. ביום 1.4.2015 במהלך ירידה מהמדרכה לכביש נגרם לתובע שבר חוזר בשוק רגלו השמאלית (הרגל שנפגעה בתאונה דנן) ורגלו גובסה בשנית לתקופה של כחודש וחצי (ראו סעיף 11 לתצהיר התובע, עמ' 30 – 34 למוצגי התובע וכן עדותו של התובע בפרוטוקול, עמ' 13). שבר חוזר זה יכונה להלן "השבר השני". נציין שהשבר השני אובחן רק כעבור חודשיים.

    8. ביום 29.11.2015 החל התובע עבודתו כאיש אחזקה בבית - החולים הסיעודי "עמל" וביום 1.3.2016 החל עבודה נוספת ב"מטב" ואירח חברה לקשישים בביתם במשך שעתיים ביום (ראו סעיף 33 לתצהיר התובע).

    9. ביום 23.8.2016 אירעה לתובע תאונת דרכים בדרכו לעבודה ונגרם לו שבר בצוואר ירך רגלו השמאלית (שוב, הרגל שנפגעה בתאונה דנן). בגין תאונה זו נקבעה לתובע, ע"י ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, נכות צמיתה בשיעור של 15% (ראו מוצג נת/1). תאונה זו תכונה להלן "התאונה השניה".

       

       

       

       

       

      הנכות הרפואית:

  4. התובע נבדק ע"י מומחים בתחום הפסיכיאטרי ובתחום האורתופדי.

     

    פרופ' אבי בלייך, המומחה בתחום הפסיכיאטרי, מצא שנגרמה לתובע נכות זמנית בשיעור של 10% מיום התאונה ולמשך תקופה של 3 שנים, ומשם ואילך נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין "התפתחות הפרעת הסתגלות שבאה לביטוי בתסמיני חרדה, דיכאון ופוסט – טראומה".

     

    פרופ' אברהם גנאל, המומחה בתחום האורתופדי, קבע שהתובע לוקה בנכות לצמיתות בשיעור של 5% בגין הגבלה קלה בתנועות בקרסול שמאל בגין השבר שאירע לו. המומחה קבע נכות זמנית בשיעור של 100% לשלושה חודשים ונכות זמנית נוספת בשיעור 30% לחודשיים נוספים. המומחה ציין שלדעתו אין לקבוע נכות זמנית מעבר לכך. בתשובות לשאלות הבהרה, הדגיש המומחה כי: "ההגבלה בכיפוף גבי (של כף הרגל – ע.ר.) מהווה הגבלה תפקודית. ההגדרה "פגיעה פונקציונלית משמעותית" נראית לי מוגזמת".

     

    המומחים לא זומנו לחקירה וחוות דעתם לא נסתרה. בנסיבות העניין, אני רואה לנכון לאמץ את קביעותיהם, למעט את קביעת פרופ' גנאל לעניין הנכות הזמנית כפי שאתייחס לכך בהמשך. (ראו ע"א 16/68 רמת סיב נ' דרזי, פ"ד כ"ב (2) 164 (19.6.1988)).

    מצאנו, איפוא, שנכותו הכוללת של התובע בגין התאונה הינה בשיעור של 9.75% לצמיתות.

     

    בסיס השכר ואובדן שכר ופנסיה לעבר:

  5. כפי שפורט לעיל, התובע - כאסיר משוחרר נטול הכשרה מקצועית מיוחדת - עבד כמתדלק בתחנת דלק. מתצהירו ומחקירתו עולה שמדובר באדם חרוץ שעבר תכנית גמילה מסמים, ומזה מס' שנים נקי ומשוקם ועושה כל שביכולתו בכדי להישאר מחוץ למעגל הסמים והעבריינות. חרף קשייו בנסיבות חייו למצוא עבודה, מצא עבודה כמתדלק ועבד 7 ימים בשבוע תוך שהשתדל בכל הזדמנות להוסיף שעות נוספות לעבודתו (ראו סעיפים 28 – 30 לתצהיר התובע, וכן בפרוטוקול בעמ' 6, ובעמ' 9 – 11).

     

    כאמור לעיל שכרו הממוצע של התובע באותה העת עמד על 6,896 ₪ לחודש, ובמעוגל – 6,900 ₪. (בשערוך להיום – ללא שינוי).

     

    לטענת התובע בעקבות התאונה והשבר השני שהה בתקופת אי כושר רצופה של כ - 20 חודשים, עד למועד בו החל עבודתו בבית החולים הסיעודי "עמל" (דהיינו – מיום 11.4.2014 ועד ליום 29.11.2015). הנתבעת, מצדה, מפנה לחוות דעתו של פרופ' גנאל אשר קבע נכויות זמניות לתקופות קצרות באופן משמעותי.

    לאחר ששמעתי את עדותו של התובע ועיינתי במסמכים אני רואה לנכון לקבל את טענותיו בעניין זה, חרף קביעת מומחה בית המשפט ואפרט:

    התובע טופל במכון האורתופדי במרכז הרפואי "שערי צדק" ויש בנמצא אישורי אי כושר רצופים מיום התאונה ועד ליום 31.12.2015 (ראו עמ' 58 - 72 במוצגי התובע).

    מעיון במסמכים הנ"ל עולות הנחיות מפורשות ורצופות לחופשות מחלה, ביקורות והפניות רבות לטיפולי פיזיותרפיה ומרפאת כאב. בחקירתו גם הסביר התובע שהוזהר כל העת על ידי רופאיו שעליו לנקוט משנה זהירות במהלך השיקום שכן רגלו חלשה מאוד. כראיה לחולשתה מציין התובע את השבר השני שהתרחש חודשים לאחר התאונה ובגינה (ראו בפרוטוקול עמ' 6 ועמ' 13).

    מלבד הבעייתיות בעובדה שמומחה בית המשפט קבע אי כושר מלא לתקופה של 3 חודשים בלבד בעוד הגבס הוסר מרגלו של התובע רק בחלוף 4 חודשים מהתאונה וגם אז נצטווה להתהלך עם קביים, גם לא מצאתי התייחסות בחוות דעתו של המומחה המלומד לשבר השני ולתקופת השיקום שנדרשה בעקבותיו.

    משכך, אני סבור שהמומחה הנכבד נקלע לכלל טעות בקביעותיו בתחום זה ולא אוכל לאמצן, גם אם לא נחקר.

    לפיכך, אובדן שכרו של התובע לתקופה הנ"ל הינה: 20 חודשים X 6,900 ₪ = 138,000 ₪.

    לפי תלושי השכר שהציג התובע שכרו הממוצע בחודשים 12/2015 עד 2/2016 עמד על 5,091 ₪, ובמעוגל – 5,100 ₪ (בשערוך להיום – ללא שינוי). אובדן שכרו לתקופת 3 החודשים הללו עולה כדי – 5,400 ₪.

    מעיון בנתונים (תלושי שכר לחודש 8/2016, במוצגי התובע) עולה שמיום 1.3.2016 - עת החל התובע עבודה נוספת ב"מטב" - עלה הוא על "דרך המלך" ושכרו החודשי הממוצע עמד על כ-7,285 ₪.

    ואז – ארעה התאונה השניה ש"טרפה את הקלפים" ופגעה ביכולת השתכרותו של התובע שפחתה ל-5,982 ₪ (לפי נתוני תלוש השכר לחודש 1/2017). לאחר תאונה זו גם הועבר התובע מתפקידו כאיש אחזקה לתפקיד שומר במשרה חלקית בבית החולים "עמל" (ראו סעיף 34 לתצהיר). ראוי לציין שלא הוצגו נתוני שכר מעבר לתלוש 1/2017 הנ"ל.

     

     

    נוכח האמור יש לערוך את החישוב הבא כנזק מיוחד שהוכח:

    אובדן שכר לעבר-143,400₪.

    תוספת 12.5% (בגין פנסיה ותנאים סוציאליים) - 17,925₪.

    ________________

    סיכום ביניים - 161,325₪.

    בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאמצע תקופה 

    ועד למועד פסק הדין- 164,163.

     

    הנכות התפקודית והפסדי שכר, פנסיה ותנאים סוציאליים לעתיד:

  6. כפי שכבר נאמר, בשלב מסוים ובמשך תקופה של כ – 5 חודשים, היה נראה שהתובע חוזר לעצמו עד שהתאונה השניה שיבשה את מהלך האירועים. מעיון בנת/1 עולה שהתובע התלונן בפני הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ש"קשה לו ללכת מהר, רגל שמאל כואבת לו, כאבים באגן, כאבים בכף הרגל, קשה לו להרים דברים". תלונותיו אלו דומות מאוד לתיאור סבלו בגין התאונה דנן (ראו סעיפים 17 – 18 ו - 24 לתצהיר).

    חוששני שהתאונה השניה - שהייתה חמורה באופן ממשי מהתאונה הראשונה ופגעה באותו האיבר (רגל שמאל) - מהווה ניתוק חלקי של הקשר הסיבתי בין נכותו של התובע ברגלו השמאלית לנזקיו לעתיד בגין התאונה נשוא התביעה.

    יחד עם זאת, אין להתעלם מנכותו הנפשית של התובע בגין התאונה (5%), מתרומתה המסוימת של התאונה לנכות האורתופדית, בהיות התובע עובד בעבודה פיזית כמתדלק ובקשיים צפויים למציאת עבודה כאסיר משוחרר חסר השכלה. מי יודע מה ילד יום וכיצד ישפיע האמור על יכולת תפקודו והשתכרותו?

    בנסיבות המפורטות יש לפסוק לתובע אובדן שכר לעתיד לפי אומדן גלובלי. (ראו ע"א 30/80 מדינת ישראל נ' דוד אשר, פ"ד ל"ח(4) 788 (30.11.81))

    משהבאתי בחשבון את הנ"ל ואת היות התובע כיום כבן 55, בשים לב לתקופת העבודה הצפויה לו עד הגיעו לגיל 67 ולבסיס שכרו עובר לתאונה, אני רואה לנכון להעמיד את סכום הפיצוי בגין אובדן שכר לעתיד על הסך של 35,000 ₪.

    לכך יש להוסיף 12.5% (בגין פנסיה ותנאים סוציאליים) בסך של – 7,375 ₪.

    סך כל הפיצוי בגין ראש נזק זה - 39,375 .

     

    הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד:

  7. בעקבות התאונה היתה רגלו של התובע נתונה בגבס - בגין שני השברים - למשך חודשים רבים, ובמשך תקופה ממושכת של כ – 18 חודשים נדרשו לו מעקבים אורתופדים וטיפולי פיזיותרפיה רבים. התובע, שהיה במצב נפשי ירוד מאוד, גם עבר טיפולים נפשיים רבים ונדרש לרכוש תרופות.

    בתיק מוצגיו של התובע הוצגו קבלות בסך כולל של כ – 2,450 בגין טיפולים נפשיים ויעוץ אורתופדי (ראו עמ' 99 – 106), ואני מקבל טענתו שקבלות רבות לא נשתמרו בידו.

     

    נוכח האמור, ובשים לב לפגימות התובע בגין התאונה ולגילו, אני מעריך את נזקיו בראש נזק זה, לעבר ולעתיד, בסך גלובלי של 20,000 .

     

    עזרת צד ג' לעבר ולעתיד:

  8. מעדויות התביעה מצטיירת תקופה ארוכה של כ – 8 חודשים רצופים סבל וקשיים בתפקוד התובע ובני המשפחה. התובע התקשה להתלבש, להתרחץ, להתנייד ולדאוג לצרכיו האישיים הבסיסיים, ורעייתו נדרשה לסעוד אותו באופן מלא עד רמה של הבאת בקבוק בכדי להתפנות, הלבשת בגדים תחתונים, רכישת תרופות, הסעה לטיפולים וביקורות וכיוצ"ב. לפי תיאור הדברים, ונוכח מגבלות התובע, נאלץ הוא לשכב על ספה במרכז הבית ללא יכולת לזוז ממנה בכדי לשרת עצמו ולדאוג לצרכיו, ובגין היותו במצב נפשי קשה וירוד נדרש להיות סביבו למתן סיוע בכל הדרוש. מצבם הכלכלי של התובע ורעייתו לא אפשר לממן עזרה בשכר (ראו סע' 38 – 43 לתצהיר התובע, סע' 9 – 19, 29 - 30 לתצהיר הרעיה וכן בפרוטוקול עמ' 13, 15 – 17). לא למותר לציין שהעזרה המפורטת חורגת באופן משמעותי בהיקפה ובמשכה מעזרה לה מצפים מבני משפחה.

    מנתונים שהוצגו בתיק מוצגיו של התובע, עולה שלרעיית התובע נגרמו - במשך תקופה של כ- 8.5 חודשים - הפסדי שכר בסך כולל של 28,588 ₪ (אופן החישוב: שכר ממוצע חודשי עובר לתאונה – 4,540 ₪, שכר ממוצע חודשי מחודש התאונה ועד לחודש 12/2014 – 1,611 ₪. פחיתה חודשית ממוצעת - 2,929 ₪ למשך התקופה הנ"ל = 24,896 ₪. צירוף אובדן זכויות פנסיה בשיעור 12.5% = 3,112 ₪. והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאמצע תקופה).

    אין ספק שהתובע ורעייתו - המהווים יחידה כלכלית אחת - זכאים לפיצוי בגין הנ"ל, בין בראש נזק זה ובין בראש הנזק של אובדן שכר לעבר, גם אם רעיית התובע אינה צד לתביעה.

     

    אני סבור איפוא שבהתחשב במפורט ונוכח פגימותיו של התובע בגין התאונה ובשים לב לגילו יש להעריך את נזקו בתחום זה באופן גלובלי לעבר ולעתיד בסך של 40,000 ₪.

     

     

    כאב וסבל:

  9. בעקבות התאונה אושפז התובע לתקופה של 3 ימים. זאת, בצירוף נכות בשיעור כולל של 9.75% מזכה את התובע בפיצוי בסך של 15,079 ₪, בגין ראש נזק זה.

     

    ניכויים:

  10. בגין התאונה שילמה הנתבעת לתובע - בתקופה שבין חודש 6/2014 ועד לחודש 2/2015 - סך של 45,850 ₪ כתשלומים תכופים. סכום זה משוערך להיום מאמצע תקופה = 46,735 ₪.

     

    כמו כן ובגין התאונה - ולתקופה שמחודש 6/2014 ועד לחודש 6/2016 - קיבל התובע תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי (נכות כללית) בסך כולל של 22,288 ₪ (ראו מוצג נת/2). סכום זה משוערך להיום מאמצע תקופה = 22,771 ₪.

     

    סה"כ ניכויים = 69,506 .

     

  11. סיכום:

    הפסדי שכר פנסיה ותנאים סוציאליים לעבר-164,163₪

    הפסד שכר, פנסיה ותנאים סוציאליים לעתיד-39,375₪

    הוצאות רפואית ונסיעות לעבר ולעתיד-20,000₪

    עזרת צד ג' לעבר ולעתיד-40,000₪

    כאב וסבל-15,079₪

    _______________

    סיכום ביניים-278,617₪

    ניכויים-(69,506)₪

    _______________

    סה"כ-209,111 

     

     

    סוף דבר:

  12. התביעה מתקבלת.

     

  13. הנתבעת תשלם לתובע את הסך הנ"ל בצירוף שכר טרחת עו"ד ע"פ דין והוצאות משפט, בתוך 30 ימים מהיום.

     

  14. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

     

     

     

    ניתן היום, י' אדר תשע"ח, 25 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ