שמעון מסס ואח' נ' שמעון חזן ואח'

אחר עיון בבקשה ובתגובות לה, לא מצאתי מקום לשנות מהחלטתי מיום 12.4.17. יש לזכור כי לא נמחקה התובענה אלא אך הועברה לדיון בפסי סדר דין רגיל, כמתחייב מאופיה כפי שבא לידי ביטוי על רקע התפתחות ההליכים בתיק.

לבקשת המבקשים שלושה אדנים: העדר אפשרות חוקית לישום ההחלטה בהעדר אפשרות להמנע מפיצול התובענות מבחינת דיני הסמכות העניינית; העברת התובענה לפסי תביעה רגילה הינה פועל יוצא של פעולות המשיבים; והעדר עילה לחיוב המבקשים בהוצאות בשלב זה.

באשר לישום ההחלטה, הרי שהכלל הוא שלכל בית משפט סמכות נגררת לפסוק בכל שאלה המתעוררת לפניו אגב דיון שהוא בתחום סמכותו, אף אם מלכתחילה אותה שאלה לא היתה נתונה לסמכותו.

באשר לעובדה כי ההחלטה היא פרי פעולות המשיבים, לא מצאתי לכך חשיבות. כדבר שבעובדה מתפתח הדיון ככל הנראה ולמרבה הצער לכיוון שמיעת ראיות בו (אלא אם יתפכחו הצדדים קודם לכן ויחסכו את המשאבים השיפוטיים המיותרים הנדרשים לדיון זה), זאת על מנת לאפשר לכל צד כדרישתו את מלוא יומו לפני בית המשפט. השאלה מי הגורם לכך אינה בעלת חשיבות בשלב זה, אלא לכשיגיע מועד בחינת ההוצאות שהיו כרוכות בניהול ההליך והדרך בה נוהל.

ולעניין ההוצאות, מאליו מובן כי נושא פסיקת ההוצאות בהליך זה יובא במניין השיקולים במסגרת פסק הדין. לכאורה נראה כי משאין מחלוקת בין הצדדים בדבר ביטולו ולחלופין אי כריתתו מלכתחילה של ההסכם בינהם, המביא בכל מקרה לתוצאה דומה, יש ממש בטענת ב"כ המבקשים לפיה ניתן לצמצם את המחלוקת לנושא המחלוקת הכספית לבדה. במצב דברים זה ומבלי שתשתמע הודאה כלשהי בטענות כל צד, ניתן היה לכאורה להסכים על הצהרה בדבר ביטול ההסכם וזאת על מנת לצמצם במחלוקות ולהותירן, כאמור מבלי לוותר על כל טענה, למישור הכספי בלבד. למרבה הצער מתנגדים לכך המשיבים מטעמים שלא הובררו לי עד תום.

במצב דברים זה, החלטתי שלא לבטל גם את החיוב בהוצאות, אלא רק להורות בשלב זה על עיכוב תשלומן שידחה למועד מתן פסק הדין בתביעה העיקרית.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"ז, 30 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: