אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 32564-10-10 א' ש' נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול)

ת"א 32564-10-10 א' ש' נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול)

תאריך פרסום : 28/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
32564-10-10
21/05/2015
בפני השופט:
שי משה מזרחי

- נגד -
התובע:
א' ש'
הנתבעת:
המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול)
פסק דין
 

 

א.גדר המחלוקת:

  1. האם הוכיח התובע את קרות התאונה נשוא כתב התביעה?

  2. מהי נכותו הרפואית של התובע?

  3. מהם נזקיו של התובע בראי נכותו הרפואית?

     

    אלה השאלות הדרושות הכרעה בפסק דין זה ואתייחס אליהן לפי סדר.

     

    ב.אירוע התאונה: ראשיתן של ראיות:

  4. ביום 19.10.2010 הגיש התובע את תביעתו שבנדון בטענה כי נחבל בתאונת דרכים ביום 6.3.2009.

  5. וכך תוארו נסיבות התאונה בכתב התביעה:

    "ביום 6.3.2009, יום שישי, בשעה 11:30 לערך נפגע התובע בתאונת דרכים. התובע רכב על קטנוע מ.ר. 69-233-24 ברחוב צייטלין בראשון לציון, במהלך סיבוב חד, עקב איבוד שליטה החליק התובע והוריד את רגל ימין לכביש, הרגל הסתובבה ונגרמה לתובע חבלה בברך ימין (להלן: "תאונת הדרכים")".

  6. הנתבעת מכחישה את אירוע התאונה.

  7. כתב התביעה אינו, מטבע הדברים, המסמך הראשון אשר בו הועלתה עלי כתב גרסתו של התובע לאירוע התאונה.

  8. ביום האירוע הנטען בשעה 12:37, התקבל התובע בבית החולים ע"ש "אסף הרופא" ובתעודת חדר המיון נכתב "ת.ד. מהבוקר חבלה בברך ימנית...מעורב בת.ד. כרוכב אופנוע, אופנוע החליק, חבלה סיבובית לברך RT".

  9. ביום 8.3.2009, יומיים בתר התאונה הנטענת, פונה התובע לסניף קופת החולים בראשון לציון וד"ר ירמנוק כותבת בגיליונו כי "חולה נפל בבית קיבל עזרה בבית חולים כאבים בברך ימין". הרופאה מאתרת נפיחות בברך.

  10. באותו יום 8.3.2009, חוזר התובע לבית החולים ע"ש "אסף הרופא", מתקבל כחולה חוזר ובגיליון קבלתו נרשם "חבלה ברך ימנית מלפני יומיים, נבדק במיון כאבים בברך...לדבריו ביום ששי נחבל בברך ימין חבלה סיבובית בזמן רכיבה על אופנוע. לדבריו הנפיחות בברך הופיעה 20 דקות לאחר החבלה".

  11. ביום 19.3.2009 מדווח התובע למשטרה על התאונה וכך נכתב בטופס ההודעה:

    " בתאריך 6.3.09 בשעה 1130 מרחוב צייטלין פניתי לרח' אנילביץ רמת אליהו ראשל"צ. רציתי להסתובב ימינה, על הכביש היה כתם של שמן או מים, הקטנוע החליק, הורדתי את הרגל כדי שלא אפול, נשענתי עם כל הכובד עליה ואז היא הסתובבה מהעוצמה. כתוצאה מכך חשתי שמשהו קרה לברך שלי ופניתי באופן עצמאי לבית החולים אסף הרופא, נבדקתי ושוחררתי ".

  12. ביום 4.11.2009 חוזר התובע לד"ר ירמנוק אשר רושמת בגיליונו כי "נפל בבית כאבי רגל קושי באליכה" (במקור).

  13. ביום 5.2.2012 חותם התובע על תצהיר תשובות לשאלון ושם מתאר לבקשת הנתבעת את התאונה באלה המילים:

    "ביום 6.3.09, יום שישי, בשעה 1130 לערך רכבתי על קטנוע מ.ר. 69-233-24 ברח' צייטלין בראשון לציון, במהלך סיבוב חד, איבדתי שליטה והחלקתי, הורדתי את רגל ימין לכביש, והרגל הסתובבה וברך ימין הסתובבה איתה ונפגעה. למיטב ידיעתי אין עדים לתאונה...בסמוך לאחר התאונה פניתי לחברי שמעון סחייק אשר ליווה אותי לחדר המיון במרכז הרפואי "אסף הרופא"...התקשרתי לחבר שיבוא לעזור לי מאחר והתאונה היא בשכונה שבה אני גר השארתי את האופנוע במקום התאונה והתקשרתי לחבר שיבוא לעזור לי". עוד כותב התובע בתשובה כי "יצאתי ביום ששי מהבית של אמא שלי לכיוון דירתי השכורה".

     

     

    ג.פרשת התביעה: תצהירי התובע ועדיו:

  14. התובע הקדים לחקירתו הנגדית תצהיר עדות ובו מתאר את נסיבות התאונה. תיאורו זהה לזה אשר בתצהיר התשובות לשאלון אולם מתווספים אליו פרטים אלה:

    " 2. עצרתי בצד ברח' צייטלין והתקשרתי לחבר שלי שמעון סחייק, סיפרתי לו שעשיתי תאונה וביקשתי ממנו שיבוא לעזור לי ולהסיע אותי לחדר המיון.

    3. כאשר שמעון הגיע אלי השארתי את הקטנוע ליד הקיוסק ברח' צייטלין, והוא הסיע אותי לחדר מיון בבית החולים אסף הרופא.

    4. שמעון ליווה אותי פנימה לחדר המיון ונשאר איתי עד שראה שאני מטופל".

  15. עוד הסביר התובע כי רישומה של הרופאה בקופת חולים מקורו בחוסר הבנה מצדה של הרופאה וכי אין ממש בתרשומת שערכה בגיליונו.

  16. לתמיכת גרסתו צירף התובע את תצהירו של מר סחייק החוזר על גרסת התובע ומכביר כי המתין עם התובע חצי שעה עד שנתקבל לטיפול, או אז עזבו נוכח השבת בעמדה בפתח. בצאת השבת בא מר סחייק לבקר את התובע והביא עמו זוג קביים שהיו בביתו.

     

    ד.חקירתם הנגדית של עדי התביעה:

  17. התובע נחקר שתי וערב על ידי ב"כ הנתבעת המלומדת ביום 11.1.2015, עבור 6 שנים בקרוב מאז אירוע התאונה.

  18. בחקירתו סיפר כי בעת התאונה היה רווק והתגורר בגפו. בעת התאונה עבד התובע בשרות "רון יבוא ויצור משאבות בע"מ". בעל הקטנוע נשוא התובענה היה מר עידן עוזרי, חבר שכונתי של התובע מילדותו. התובע השאיל את הקטנוע ממר עוזרי פעם אחת, לעת התאונה, ומאז לא השאיל אותו עוד. מתי השאילו עובר לתאונה- לא זכר התובע לספר נוכח עבור הזמן, אולם ידע לספר כי האופנוע היה אצלו אותו יום "וסביר להניח שהוא היה אצלי יום לפני. יותר מזה אני לא זוכר" אמר התובע.

  19. ככל שהדברים נגעו בתיאור התאונה חזר התובע על התיאור כפי שבא בתצהיר עדותו הראשית. לשאלת ב"כ הנתבעת האם "האופנוע איבד שליטה בגלל משהו על הכביש?" השיב התובע כי "אני איבדתי שליטה. לפעמים מאבדים שליטה בסיבוב. הסיבוב גרם לי לאבד שליטה...האופנוע לא נפל לרצפה רק הרגל. ייצבתי את עצמי. המשכתי לנסוע מטר או שניים עליתי על המדרכה ושם ישבתי על הרצפה. הבנתי שהמכה היא מאד חמורה. היה קל להרגיש כך כי היו כאבים חזקים מאד".

  20. משלא חזר התובע על סיבת התאונה כפי שבא זכרה בטופס ההודעה למשורה (החלקה בגין כתם שמן או מים) הסביר התובע כי "מה שכתוב בטופס יותר נכון, זה היה שבועיים או שלושה לאחר התאונה. לא כתבתי את זה בתצהיר כי הוא נכתב בערך 4 שנים לאחר מכן. אני לא חושב שיש צורך לשנות את התצהיר...זה היה ביחד, הטיה ושמן מועדים".

  21. התובע הסביר כי הרגיש יותר בנוח להתקשר למר סחייק מאשר למר עוזרי, בעל האופנוע, נוכח חברותם ארוכת השנים. לאמו לא התקשר התובע מיד לאחר התאונה נוכח העובדה כי היא אינה נוהגת ואין ברשותה רכב ומפאת רצונו שלא להדאיגה. לבסוף התקשר לאמו מבית החולים לקראת שחרורו.

  22. האופנוע הושאר על המדרכה, סיפר התובע ומר עוזרי הלך לאוספו לאחר שנודע לו על התאונה מפי התובע. לאופנוע לא נגרם נזק.

  23. לשאלת בית המשפט השיב התובע כי למן הרגע שעזב את בית אמו ועד התאונה חלפו דקה או שתיים ולמר סחייק המתין עוד 20 דק' וכעבור 20 דק' נוספות הגיעו השניים לבית החולים.

  24. מר סחייק שמעון נחקר גם הוא על תצהירו. מר סחייק הסביר בחקירתו כי הוא נוהג להיפגש עם התובע פעם או פעמיים בחודש. לעת התאונה התגורר מרחק 10 דק' נסיעה ממקום האירוע. העד לא הבחין בפצע או דם אולם "הוא קיבל מכה רצינית". בבית החולים המתין העד עם התובע "הרבה זמן, לפחות שעה וחצי".

  25. גם מר עוזרי, בעל הקטנוע זומן לעדות.

  26. בחקירתו הראשית סיפר כי לעת התאונה היו התובע והוא חברים, היום כבר לא בקשר. העד התקשה לזכור פרטים הנוגעים לנסיבות לקיחת האופנוע הימנו וכל שידע לומר הוא כי לא ידע שהתובע היה בבית חולים וכי לאופנוע לא נגרם כל נזק. העד אף הכביר ואמר כי הוא אינו יודע אם התובע התקשר אליו והוא אינו זוכר מי החזיר לידיו את האופנוע ומאיפה נלקח.

     

    תמצית טענות התובע בסיכומיו לעניין אירוע התאונה:

  27. משהנתבעת מכחישה את אירוע התאונה הנטען על ידי התובע, למעשה טוענת היא לטענת תרמית. לפיכך, מוטל עליה נטל הוכחה כבד במיוחד להוכיח את "תרמיתו" הנטענת של התובע.

  28. הנתבעת לא הגישה תצהירים או דוחות חקירה, ואף לא ביקשה להעיד חוקרים מטעמה. אילו היה בידי הנתבעת בדל ראיה להוכחת טענתה לפיה התאונה לא התרחשה כנטען, סביר להניח כי הייתה מבקשת להגישו, אלא שהיא נמנעה מלעשות זאת. יש לזקוף לחובת הנתבעת את הימנעותה מהבאת ראיות.

  29. בחקירה הנגדית של עדי התביעה התברר שלא היה בסיס מלכתחילה לדחיית החבות על ידי הנתבעת. בחקירתו העיד התובע על נסיבות התרחשות התאונה, גרסתו ניתנה באופן חופשי במענה לשאלת ב"כ הנתבעת, הגם שניסתה לבלבל אותו ביחס להודעה שנתן במשטרה. עצם העובדה כי גם התובע וגם חברו, מר סחייק, העידו כי התובע התקשר לחברו, סיפר לו שנפגע בתאונה וביקש ממנו שייקח אותו לבית החולים, מחזקת את טענות התובע לעניין התרחשות התאונה.

  30. התובע נפצע פציעה קשה וקיבל טיפול ארוך, מורכב ויקר. עם זאת, התובע מעולם לא נדרש לשלם עבור הטיפול שקיבל, מה שהיה ניתן לצפות במקרה שבו לא הייתה הנתבעת מכירה בכיסוי הביטוחי. המסקנה המתבקשת היא כי הטענה להיעדר כיסוי ביטוחי של הנתבעת נטענה בחוסר תום לב, שכן בהתנהגותה הודתה הנתבעת, הלכה למעשה, בהתרחשות התאונה ובקיום הכיסוי הביטוחי.

  31. הנתבעת ביקשה לבסס את טענתה לתרמית על הרישום בתיקו הרפואי של התובע לפיו התובע נפל בביתו. מסיבה לא ברורה בחרה הנתבעת שלא לזמן לעדות את הרופאה שערכה את אותו רישום, ואף לא חקרה את התובע על הגרסה בתצהירו לעניין הרישום השגוי.

  32. לפיכך, יש לקבל את גרסת התובע לעניין התרחשות התאונה ונסיבותיה.

     

    תמצית טענות הנתבעת בסיכומיה לעניין אירוע התאונה:

  33. מן התיעוד הרפואי מקופת החולים מיום 8.3.09 עולה כי התובע נפגע בברכו כתוצאה מנפלה בביתו ולא כתוצאה מתאונת דרכים. לחילופין, הנתבעת טוענת כי אף אם התאונה אכן אירעה, יש להתחשב בפגיעתו של התובע, יומיים לאחר האירוע, באותו איבר.

  34. עדויותיהם של התובע ושל מר סחייק לוקות בחסר. מר סחייק כלל לא זכר את נסיבות התאונה ועדותו לא חיזקה את גרסת התובע, הוא לא ראה את התרחשות התאונה ולא יכול למסור פרטים על תוכן התרחשותה- אם בכלל. גם עדותו של התובע השאירה רושם בלתי אמין, בעדותו נמנע מלמסור פרטים מהותיים ונסיבותיו הנטענות, וגרסתו לא עלתה בקנה אחד עם הגרסה שמסר במשטרה בסמוך לתאונה הנטענת. במהלך חקירתו ניסה התובע לשנות את תצהירו ולטעון שהאופנוע עליו רכב החליק הן כתוצאה ממפגע על הכביש והן בשל הפנייה שביצע. מדובר בהרחבת חזית אסורה ובשינוי גרסת התובע כפי שהובאה בתצהירו, על מנת להתאימה לגרסה שמסר בהודעתו במשטרה.

  35. הסתירה הנ"ל בין הגרסאות, יחד עם יתר התהיות שעולות בתיק זה, והעובדה שמדובר בתאונה עצמית שהתובע הוא העד היחיד לה מעלות את החשד שהתאונה לא אירעה כלל ושפציעתו של התובע אירעה בנסיבות שונות מאלה המתוארות בתצהירו.

  36. גם חקירתו של מר עוזרי לא חיזקה את עמדת התובע. בניגוד לטענת התובע לפיה מר עוזרי הוא שלקח את האופנוע ממקום התאונה. מר עוזרי העיד כי אינו יודע אם הוא אסף את האופנוע או שמישהו אחר אסף אותו והביא אותו אליו.

  37. העובדה כי אף אחד מחבריו של התובע לא ידע פרטים נוספים על נסיבות התאונה כגון מתי שאל התובע את האופנוע ממר עוזרי, לאיזו מטרה, היכן הושאר האופנוע לאחר התאונה, מי אסף את האופנוע ממקום התאונה וכיו"ב, מעלה אף היא תהיות בדבר התרחשותה של התאונה.

  38. התובע לא הצליח לעמוד בנטל הראיה המוטל עליו להוכיח את עצם קרות התאונה, זאת בפרט נוכח העובדה כי בפועל אין כל עדות שתתמוך בגרסתו של התובע, אשר גם היא מוטלת בספק, ולכן יש לדחות את תביעתו על הסף.

     

    ה.דיון והכרעה: קרות התאונה:

  39. שוכנעתי כי אירוע התאונה התרחש כמתואר על ידי התובע.

  40. אכן, בין גרסתו הראשונית של התובע במשטרה לבין כתב התביעה וגרסאותיו המאוחרות יותר של התובע לתאונה עלתה אי התאמה אחת עיקרית והיא במחולל סיבת התאונה, קרי כתם השמן/המים על הכביש לעומת איבוד שליטה סתם בשל סיבוב בכביש. עם זאת, הכתם מופיע דווקא בגרסתו הראשונית של התובע בסמוך לאחר התאונה, בעוד ניתן היה לצפות ממי שמבקש לבדות את גרסת התאונה מליבו כי סיפור הכתם יצוץ לו דווקא בשלב מאוחר יותר לשם מתן הסבר לאיבוד השליטה.

  41. התובע התפנה לחדר המיון, מסר גרסה המדברת על החלקת אופנוע הן עובר והן בתר בדיקתו על ידי ד"ר ירמנוק וברי כי נפלה מלפני הרופאה הנכבדה שגגה בעת הרישום. מכל מקום זו לא זומנה לעדות ולא ניתן היה לעמתה עם שכתבה.

  42. גם תיאור הזמנים מרגע שיצא התובע את בית אמו ועד שהגיע לבית החולים עולה בקנה אחד עם המסמכים. משעה 1130 ועד 1237 עברה שעה בקרוב. 20 דקות המתנה למר סחייק ועוד 20 דקות נסיעה לבית החולים אינן טווח זמן משולל כל יסוד לעומת 67 הדקות שעברו מרגע התאונה ועד הגיעו של התובע לבית החולים, בהתחשב בעובדה כי שעת התאונה הינה משוערת. לא מדובר בהבדל שלא ניתן להסבירו באופן הגיוני וסביר.

  43. לא מצאתי לייחס לתובע אמינות נמוכה רק משום שהסתבך בפלילים בעברו או בשל זכרונו המושכח של מר עוזרי. את הרושם האמין ביותר עשה עלי דווקא מר סחייק אשר ניכר היה כי מתאר את שאירע מבלי לנסות ולהתאים גרסתו לגרסת התובע. כך העריך את זמן ההמתנה בבית החולים משך שעה וחצי ואילו התובע משך שליש הזמן. אין בכך כדי לפגום באמינותו.

  44. בל נשכח כי עבור הזמן בהחלט עלול להשכיח מעדים המעורבים באופן בלתי ישיר בתאונה פרטים פחות רלבנטיים, כמו מתי נמסר האופנוע לתובע, מדוע, מתי הוחזר וכיוב'. מאז התאונה ועד החקירה עברו 6 שנים ומדובר בפרטים שוליים בהחלט.

     

     

  45. ולסיכום: לא התעלמתי מנסיבותיה הזהות של התאונה שחווה התובע בשנת 2005. אותה שנה נחבל התובע בברך שמאל באותן נסיבות ממש: הנחת רגלו השמאלית על הכביש בעת רכיבה על אופנוע בסיבוב ולפתע תחושת כאב חד בברך. לא התעלמתי אמרתי, אולם גם לא שוכנעתי כי התובע מנסה לחזור על "רווחיו" כתוצאה מהתאונה משנת 2005. המדובר במי שרוכב על אופנוע כדרך השגרה (לפחות באותן שנים) וכרוכב אופנוע חשוף לתאונות מסוגים שונים ומשונים.

  46. אשר על כן שוכנעתי כי התאונה אירעה כמתואר על ידי התובע.

     

    ו.הטיפול הרפואי בתובע בעקבות התאונה והנכות הרפואית:

  47. בעקבות התאונה נפגע התובע בברך ימין. הוא פונה על ידי חברו לחדר המיון בבית החולים ע"ש "אסף הרופא". בחדר המיון נבדק על ידי רופאי בית החולים, בוצעו בו צילומי רנטגן, ומשלא נמצא שבר, ברכו הימנית נחבשה והוא שוחרר לביתו. מספר ימים לאחר מכן, משהמשיך לסבול מכאבים בברך פנה שוב לחדר המיון, ושוב שוחרר לביתו בתום הבדיקה. בשלב זה, פנה התובע להמשך טיפול במרפאות החוץ של בית החולים ע"ש "אסף הרופא".

  48. ביום 12.4.09 בוצעה לתובע בדיקת M.R.I, שהדגימה כי נגרם לו קרע ברצועה צולבת קדמית בברך ימין וקרע במיניסקוס.

  49. לאחר התאונה ובעקבותיה, אושרה לתובע חופשת מחלה עד ליום 28.3.09.

  50. ביום 21.6.09, לאחר שלא חלה הטבה במצבו, נותח התובע לאיחוי הקרעים בברך. לאחר הניתוח שוחרר לחופשת מחלה בת 45 ימים, עם הנחיה שלא לדרוך על הרגל למשך 3 שבועות, דריכה חלקית לאחר 6 שבועות ושימוש בקביים. כמו כן, הופנה התובע לטיפולי פיזיותרפיה אשר נפרסו על פני מספר שבועות בתדירות של 3 פעמים בשבוע.

  51. כחודשיים לאחר הניתוח, במסגרת ביקורת במרפאות החוץ בבית החולים ע"ש "אסף הרופא", הופנה התובע להמשך טיפולי פיזיותרפיה אינטנסיביים ונקבע לו אי כושר עבודה לתקופה של 3 חודשים נוספים. לאחר מכן קיבל הנחיה למנוחה ולעבודה משרדית ל-3 חודשים נוספים.

  52. מאז התאונה סובל התובע, לטענתו, מכאבים עזים בברכו הימנית עם מגבלה קשה בכל פעולה הדורשת את הפעלת הברך, לרבות עמידה, הליכה, כיפוף הברך, עליה וירידה במדרגות ישיבה וכד'. כמו כן, טוען התובע כי הוא חשש ליפול ולהיחבל בשנית וסבל מחוסר יציבות בברך.

  53. כבוד השופט אבי פורג מינה לבדיקתו של התובע את ד"ר קורן יצחק (להלן: "המומחה").

  54. בחוות דעת חתומה מיום 16.10.2011 העמיד המומחה את נכותו של התובע בגין אירוע התאונה נשוא כתב התביעה על שיעור כולל של 15% בגין אי יציבות אחורית קדמית קלה בלבד, ללא פגיעה בתנועה הסיבובית ו/או ביציבות הפנימית חיצונית.

  55. המומחה מציין בחוות דעתו כי בעת הבדיקה לא נעזר התובע באביזר הליכה, לא צלע. עוד הבחין המומחה בצלקת ניתוחית בברך ימין האופיינית לניתוח שחזור הרצועה ותפירת המיניסקוס שעבר התובע וכי אין דלדול שרירים בהשוואה לברך שמאל.

  56. ב"כ התובע מפנה את תשומת הלב לעובדה כי התובע נפגע בתאונה קודמת בברך שמאל בשנת 2005 ובגין פגיעה זו נקבעו לתובע 10% נכות עם הגבלה בתנועות. כפי העולה מחוות דעתו של המומחה דכאן, לא נמצאה כל הגבלה בברך שמאל בעת הבדיקה בשנת 2011 עת בדק את התובע.

  57. ב"כ הנתבעת מפנה את תשומת הלב לתאונת אופניים שחווה התובע בשנת 2002 ובה נגרם לתובע שבר בפתוח של הפטישון הפנימי בקרסול רגל ימין. המומחה לא נתבקש להעריך נכותו של התובע בפלג גוף זה. עוד עולה כי ביום 5.4.2012 נחבל התובע בתאנ"ע כמרכיב אמבטיות וג'קוזי.

  58. נוכח רישומה של ד"ר ירמנוק בדבר נפילה בבית נדרש המומחה לשאלה האם יש בנפילה האמורה כדי לשנות מחוות דעתו והשיב כי אין בנפילה האמורה כדי לשנות דבר. משקבעתי כי אין ברישומיה של ד"ר ירמנוק ממש הרי שלא נותר עוד טעם לדון בשאלה האם המומחה חרג מסמכותו בכתב המינוי אם לאו. ממילא קבע המומחה בתשובתו כי גם אם אירעה נפילה כאמור לא היה משנה את חוות דעתו, כאמור לעיל.

  59. אשר על כן אני קובע כי נכותו הרפואית של התובע בברך ימין עומדת על 15% נכות.

  60. אלא שנכות רפואית לחוד- ונכות תפקודית ופגיעה בכושר ההכנסה לחוד.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    ז.הנכות התפקודית והפגיעה בכושר ההכנסה:

  61. על בית המשפט לקבוע מהי הנכות הרפואית, מה הנכות התפקודית ומה הגריעה מכושר ההכנסה של הנפגע בתאונה. ראה לעניין זה פסק הדין בעניין 3222/10 ביטוח ישיר נגד פלוני, (פס"ד מיום 28.6.2012, פורסם במאגרים):

    "... לשם כך, נחזור ונעמיד מול עינינו את ההבחנה הידועה בין המושגים הבאים: נכות רפואית; נכות תפקודית; פגיעה בכושר השתכרות או אובדן השתכרות (ע"א 93/3049 ג'רוסיאן נ' רמזי, פ"ד נב(3) 792 (1995) (להלן: עניין ג'רוסיאן- (צ.ל. גירוגיסיאן- ש.מ.מ.)) - הנכות הרפואית אינה זהה בהכרח לנכות התפקודית הנקבעת על ידי בית המשפט בהתאם לראיות שהובאו בפניו (ע"א 86/516 אררט חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אזולאי ואח' פ"ד מד(4) 690 (1986)), והפגיעה בכושר ההשתכרות אינה בהכרח זהה לנכות התפקודית.

    ודוק: ברי כי נכות רפואית עשויה להשפיע על קביעת הנכות התפקודית, ונוכח מגמת ההאחדה בדיני הנזיקין, אנו מוצאים כי קיימת נטייה לזהות נכות רפואית עם הנכות התפקודית בהיעדר ראיות אחרות (ע"א 06/4946 צל דוד נ' אליהו (פורסם במאגרים פס"ד מיום 31.1.2008)), או לקבוע את נכותו התפקודית של קטין בהתאם לנכותו הרפואית כשלא הוכח טעם לסטייה מאחוז נכות זה (ע"א 05/5148 קוגלמס נ' לוי ([פורסם במאגרים פס"ד מיום 20.2.2008)). הנכות התפקודית רלוונטית לכל תחומי החיים של הניזוק, אך כאמור, אין לזהותה בהכרח עם הפגיעה בכושר השתכרותו או בהשתכרותו בפועל, וכפי שנאמר בעניין ג'רוסיאן:

    "וכשמזכירים 'נכות תפקודית' כוונת האמירה תהיה אחת, דהיינו מידת ההשפעה של הנכות על התפקוד בדרך-כלל. למידת השפעתה על כושר השתכרותו של התובע המסוים יינתן ביטוי. אך זה לא ייכלל במסגרת המונח 'נכות תפקודית', לבל ניתפס לטעות בהבנת כוונת 'הנכות התפקודית' שאותה מציינים" (שם, עמ' 801).

    אך לאחרונה חזר המשנה לנשיא השופט ריבלין על הבחנות אלה ברע"א 11/8532 כהן נ' קרקובסקי ([פורסם במאגרים פס"ד מיום 25.3.2012):

    "ככלל, ראוי להבחין בין הנכות הרפואית, הפגיעה התפקודית והגריעה מן ההשתכרות או מכושר ההשתכרות. זו האחרונה היא הקובעת. השפעת הנכות הרפואית על הפגיעה התפקודית אינה זהה בכל מקרה ומקרה ואף הפגיעה התפקודית (השונה מצידה מן הנכות הרפואית), אינה מלמדת, בהכרח, על הגריעה מסכום ההשתכרות בעתיד." (הדגשות במקור – י.ע.).

    23.רשאי אפוא בית המשפט לסטות מהנכות הרפואית לצורך הערכת נכותו התפקודית של הניזוק או לצורך הערכת הפגיעה בהשתכרותו. כך, ברגיל, לגבי מצבו של הניזוק לאחר התאונה וכך, כמו במקרה דנן, לגבי הערכת מצבו של הניזוק לפני התאונה. ככלל, עניין הנכות התפקודית נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, המתרשמת באופן בלתי אמצעי מהעדויות (ראו לדוגמא ע"א 9703/10 סאמר נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, בפסקה 5 לפסק דיני (פורסם במאגרים פס"ד מיום 12.6.2011); וע"א חורי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, בפסקה 8 לפסק דיני (פורסם במאגרים פס"ד מיום 22.5.2011)). הדברים נכונים הן לגבי מצבו של הניזוק לאחר התאונה, הן לגבי מצב הניזוק לפני התאונה...

    24.על מנת לזהות ולכמת את הנזק שנגרם למשיב, עלינו לבחון את השלכות התאונה הן על נכותו התפקודית הן על השתכרותו של המשיב לעומת מצבו לפני התאונה. בנקודה זו נזכיר כי אחת המטרות העיקריות, תכלית התכליות של דיני הנזיקין, היא "השבת המצב לקדמותו" (אהרן ברק "הערכת הפיצויים בנזקי גוף: דין הנזיקין המצוי והרצוי" עיוני משפט ט (1983) 243, 251-249 (1983):

    "מטרתם של דיני הנזיקין היא מתן תרופה לניזוק על הנזק שסבל, ומטרת דיני הפיצויים היא, על כן, שלילת התוצאה של מעשה הנזיקין, בדרך של העמדת הניזוק, עד כמה שהדבר ניתן להיעשות, באותו מצב בו היה נתון בעת מעשה הנזיקין, ללא מעשה הנזיקין. הפיצויים באים, איפוא, להגשים מטרה תרופתית (Remidial)". (צ.ל.: Remedial- ש.מ.מ.).

    (על השבת המצב לקדמותו כתכלית של דיני הנזיקין, ראו, לדוגמה, ע"א 02/8673 פורמן נ' גיל, פ"ד נח(2) 375, 381 (2004); דנ"א 01/5712 ברזני נ' בזק בע"מ, פ"ד נז(6) 385, 445 (2001); ע"א 93/5610 זלסקי נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון, פ"ד נא(1) 68, 80 והאסמכתאות שם (1997)).

    השבת המצב לקדמותו נעשית בדרך של השוואת מצבו של הניזוק עובר לתאונה לעומת מצבו לאחר התאונה. לעניין זה יפים דבריו של המשנה לנשיא א' ריבלין:

    "ככלל, זיהויו של נזק נעשה בדרך של השוואת מצבו של הניזוק לפני מעשה העוולה למצבו לאחר מעשה זה ובעקבותיו. הפער בין זה לבין זה משקף את החסר, את האבדן, שהם פועל יוצא של מעשה העוולה, ואת החסר הזה בא 'להשלים' – ככל הניתן באמצעות כסף – הפיצוי. '... לקביעת הנזק יש להשוות את מצב [התובע] לפני האירוע בגינו הוא תובע... עם מצבו כתוצאה מרשלנות המשיבים...'. זהו עקרון 'השבת המצב לקדמותו', העומד בבסיס דיני הפיצויים. אכן, פסיקת הפיצויים בדיני הנזיקין שמה לה למטרה, כתכלית ראשונה במעלה, את העמדת הניזוק במצב בו היה אלמלא מעשה העוולה, ככל שניתן לעשות כן באמצעות תשלום כסף [...]" (ע"א 04/11152 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד סא(3) 310 (2006), בפסקה 12 לפסק דינו של המשנה לנשיא א' ריבלין).

    אמנם, חוק הפיצויים מגביל ומסייג את הכלל המסורתי בדיני הנזיקין לגבי השבת המצב לקדמותו, בקובעו תקרה של שילוש השכר הממוצע במשק ובקובעו אמות מידה נוקשות לחישוב נזק בלתי-ממוני. ברם, בכל מה שמעבר לסייגים אלו, אימצה הפסיקה את הכללים הנוהגים בדיני הנזיקין המסורתיים, ובראשם הכלל בדבר השבת המצב לקדמותו (ראו אליעזר ריבלין, תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 1051 (מהדורה רביעית, 2012)). ".

    עד כאן הציטוט מהפסיקה.

  62. ומה על התובע? עיון בתצהירו מעלה כי בכל הנוגע לתפקודיותו בחיי היום יום ובעבודה נטען שמאז התאונה ועד היום סובל התובע מכאבים בברך ימין, מתקשה להרים דברים כבדים, מתקשה בעמידה ממושכת, הליכה ממושכת וישיבה ממושכת. כמו כן, מתקשה בכיפוף הברך, בעליה וירידה במדרגות, סובל מחוסר יציבות בברך וחושש שיפגע שוב בברכו.

  63. מתצהירו של התובע עולה כי החל מיוני 2009 (אז נותח התובע בברכו) ועד שהחלים מהניתוח, לא עבד במשך כ-6 חודשים, בהתאם להמלצות רופאיו. בשלושת החודשים הראשונים עבר טיפולי פיזיותרפיה ממושכים, ולאחר מכן הומלץ לו על עבודה משרדית לתקופה של 3 חודשים. לדבריו, לאחר תקופה זו חיפש עבודה, אפילו זמנית.

  64. עוד טען כי לפני התאונה עבד כבונה/מרכיב משאבות חול והרוויח כ-5,000 ₪ נטו לחודש. התובע הצהיר כי סיים 10 שנות לימוד ואין לו השכלה פורמאלית ניסיונו המקצועי הוא בהתאם למקומות בהם עבד בעבר, כנהג או כמרכיב משאבות חול, ולכן העבודות המוצעות לו הן עבודות פיסיות או עבודות כנהג הכרוכות בישיבה ממושכת.

  65. עוד הצהיר התובע כי בשנת 2005 נפגע בברך שמאל, גם כן בשל מעורבות בתאונת דרכים. לדבריו, למרות הפגיעה המשיך לתפקד כמעט כרגיל, אך כיום בהיותו פגוע בשתי הברכיים קשה לו הרבה יותר, וברור לו שלא יוכל לקחת על עצמו עבודות כמו בניית משאבות חול, שיפוצים, בניין וכיו"ב (לא למותר לציין כי המומחה לא מצא כל מגבלה של ממש בברך שמאל).

  66. עוד עולה מתצהירו של התובע כי מאז התאונה הספיק לעבוד כנהג משאית בחברת "חולות השרון" מחודש אוגוסט ועד חודש אוקטובר 2010, שם עבד כעובד זמני, אך התקשה לבצע נסיעות ארוכות. מעבודתו זו הרוויח כ-5,000 ₪ לחודש. בין החודשים נובמבר 2010- אפריל 2011 עשה עבודות שירות נוכח הרשעתו בפלילים. בתקופה זו קיבל קצבת הבטחת הכנסה בסכום של 1,600 ₪ לחודש. החל ממאי 2011 עבד התובע כנהג משאית בחברת "M.T.I" ומשתכר כ-8,000-7,500 ₪ לחודש. לימים הצטרפה אליו לעבודה בחברה רעייתו הטרייה.

  67. לטענתו של התובע, כפי שבאה לידי ביטוי בתצהירו, בשל התאונה הוא חייב להתפשר על מקום עבודתו, שכן לו היה מסוגל לעבוד בבניין או בהרכבת משאבות חול שכרו היה גבוה יותר באופן משמעותי (בין 9,000-15,000 ₪).

  68. בחקירתו הנגדית עלה כי בחברת "M.T.I" התקין אמבטיות וג'קוזי, עבודה פיזית לכל הדעות.

     

    עד כאן טענות התובע בתצהירו.

     

     

  69. מן הראיות עולה תמונה קצת שונה מזו שביקש התובע לצייר.

  70. עולה כי לתובע עבר פלילי בגין עבירות סמים ורכוש וכי ריצה עונשי מאסר/מעצר העולים כדי 9 חודשים בתר התאונה נשוא כתב התביעה.

  71. דוח רציפות הביטוח מעלה כי בשנת 2007 עבד התובע 6 חודשים בממוצע שכר ברוטו של 4,766 ₪ לחודש. תלושי שכרו של התובע מחודש אוקטובר 2008 ועד מרץ 2009 (חודש התאונה) בחברת "רון" מעלים שכר ממוצע נטו של 5,125 ₪ לחודש. בחודש ספטמבר 2010 פוטר התובע מעבודתו בשל מגבלתו הפיזית ונסמך על הבטחת הכנסה עד חודש מרץ 2011 (ביצע עבודות שירות אותה תקופה).

  72. מר שרון חכם, אשר העסיק את התובע בחברת "חולות השרון" מחודש אוגוסט 2010 ולמשך 3 חודשים, העיד כי קיבלו לעבודה בשל היכרות קודמת וכי ראה בו עובד טוב. שכרו בחברה עמד על ממוצע של 3,300 ₪ לחודש.

  73. בחודש מאי 2011 מתחיל התובע לעבוד שוב, הפעם בחברת "M.T.I" ושכרו הממוצע עומד על סך של 7,210 ₪ נטו לחודש ובשנת 2012 (בעבור שנת עבודה מלאה) עמד ממוצע שכרו החודשי על סך של 8,000 ₪.

  74. בשנת 2013 עומד שכרו של התובע על ממוצע נטו של 7,857 ₪.

  75. בשלהי שנת 2013 תחילת שנת 2014 קיבל התובע דמי אבטלה (ראה תע"צ), משמע כי פוטר ממקום עבודתו.

  76. ממכתב המעסיק "רון" עולה כי פוטר מעבודתו בשל תוצאות התאונה ביום 31.5.2009 וכך גם מחברת "חולות השרון בע"מ" ושפוטר הימנה בחודש ספטמבר 2010 בשל מוגבלותו הפיזית (ראה עדותו של מר שרון חכם ומכתבו).

  77. כיום ומאז חצי שנה נכון לחקירתו, טוען התובע כי הינו עוסק פטור המרכיב רהיטים בעבור חברת "חן ארונות". לא צורפו ראיות להוכחת הכנסתו מעסקו החדש.

  78. אכן פוטנציאל הכנסתו של התובע עובר לאירוע התאונה וככל שעולה מן הראיות עמד על סך של 5,125 ₪ בערכים נומינאליים ובשערוך להיום: 5,500 ₪. בתר התאונה מצא התובע עבודות מכניסות יותר אשר הגיעו כדי סך מקסימלי הנושק ל-8000 ₪ במומו. לא הוכח כי קבלתו לעבודה במקומות הנ"ל וקביעת שכרו היתה על רקע מומו ומשכך יכול היה להכניס לכיסו שכר גבוה יותר. אדרבה: הוכח כי לאחר שהתבררו למעבידיו מצבו הגופני ומוגבלותו, הוחלט על פיטוריו.

  79. לאור כל הנתונים אשר הובאו לעיל הגעתי למסקנה כי נכון יהא להעמיד את פוטנציאל הכנסתו של התובע על סך של 8,000 ₪.

  80. בכל הנוגע לנכותו התפקודית ניכר כי הפגיעה בתאונה נשוא כתב התביעה, הגם שלא לוותה בשבר כבתאונת הדרכים הקודמת, דומה לרעותה משנת 2005. בדיקתו של התובע על ידי המומחה העלתה כי סימני התאונה הקודמת אשר תועדו היטב בחוות דעתו של ד"ר לוינקופף נעלמו כמעט כלא היו. מעניין לציין כי שני המומחים בדקו את התובע כשנתיים בתר התאונות. ד"ר לוינקופף בדק את התובע שנתיים בתר התאונה שאירעה בשנת 2005 וד"ר קורן בדק את התובע שנתיים בתר התאונה שאירעה בשנת 2009. חלוף הזמן מן התאונה הראשונה העלה כי ככל שנקפו השנים מצבו של התובע בגין ברך שמאל השתפר עד מאד.

  81. התובע פתח עסק עצמאי והוא מרכיב ארונות כקבלן עצמאי ועובד בשרות חברה להתקנת ארונות. אין המדובר במקצוע שהעבודה הפיזית הכרוכה בו קלה. אדרבה: הרכבת רהיטים כרוכה בהובלתם למקום היעד, פריקתם, העלאתם לדירה המיועדת, והרכבתם בה. העבודה מצרכיה עמידה ממושכת על הרגליים והפעלת כוח פיזי בלתי מבוטל. אם בחר התובע- במומו- במקצוע כאמור ואף כעצמאי, ברי כי לתוצאות התאונה השפעה נמוכה מאחוזי הנכות שנפסקו לתובע על ידי המומחה.

  82. אשר על כן הגעתי לכלל מסקנה כי נכותו התפקודית של התובע והסיכון לגריעה מהכנסתו נכון שיעמדו על שיעור של 10% ובסיס שכר של 8,000 ₪.

  83. כמו גם לעניין החבות, לא מצאתי כי בעברו הפלילי של התובע יש כדי לשנות מהחלטתי לעניין פרק זה של הדיון. התובע מראה ניסיונות לשיקום ואין לזקוף את עברו לחובתו במסגרת תובענה זו.

     

    ח.הנזק:

    1. כאב וסבל:

      לתובע 15% נכות ועוד יום אשפוז אחד: 29,000 ₪ במעוגל.

    2. הפסדי הכנסה לעבר (תקופת אי כושר מלא ועד היום):

      יש לציין כי המומחה מטעם בית המשפט לא התייחס לשאלת אי כושרו של התובע לעבוד, אולם נוכח חומרת פגיעתו של התובע והטיפולים להם נדרש לרבות החלמה מהניתוחים, הגעתי כדי המסקנה כי התעודות שצורפו עולות בקנה אחד עם טענותיו של התובע.

      לפי תעודות המחלה ומסמכי בתי החולים עולה כי לתובע נפסק אי כושר מלא מיום התאונה ועד 28.3.2009 ושוב מיום 22.6.2009 למשך 45 ימים (לרבות אי דריכה לשלושה שבועות) ועד 6.8.2009 ואף מיום 26.8.2009 ולמשך 3 חודשים.

      דומה כי מאז התאונה ועד ינואר 2010 היה התובע מושבת מעבודה.

      ביום 17.1.2010 ביצע התובע עבירה הקשורה בסמים ורכב וביום 7.9.2010 נידון לתשעה חודשי מאסר (ארבעה ועוד חמישה).

      נוכח כל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי יש לפסוק לתובע פיצוי בגין אובדן הכנסה כדלקמן:

      אי כושר מלא מחודש אפריל 2009 ועד 1.12.2009 ע"ב הכנסה 5,125 ₪.

      לא מצאתי מקום לפסוק לתובע פיצוי לתקופה שמיום 1.1.2010 ועד 5/2011.

      מאז 5/2011 עבד התובע בשכר נאה ונוכח קביעת פוטנציאל שכרו כאמור לעיל מצאתי לפסוק לו פיצוי ע"ב 10% נכות ו-8,000 ₪.

       

      סה"כ: 41,000 ₪ לתקופת אי כושר מלא ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופה: 48,830 ₪.

      ועוד 38,400 ₪ לתקופה שמחודש מאי 2011 ועד היום ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופה: 40,000 ₪.

      סה"כ: 88,830 ₪.

    3. הפסדי הכנסה לעתיד:

      נוכח קביעותיי בפרק הגריעה מכושר ההכנסה, עולים נזקיו של התובע כדי הסך של:

      8,000*10%*היוון ל-35 שנה (262.9): 210,320 ₪.

    4. הפסדי פנסיה- עבר ועתיד:

      על בסיס 12% הסכום המגיע לתובע, עומד הפיצוי על סך כולל של: 35,898 ₪.

    5. הוצאות ועזרה לעבר:

      אי כושרו של התובע נפרש על פני תקופה של חודשים ארוכים. קבלות לתמיכת טענותיו בדבר הוצאות ועזרה לעבר לא צורפו. עם זאת ברי כי היה צריך להוציא מכיסו דמים לשם ריפוי והחלמה. בתר התאונה ובעקבותיה עבר התובע להתגורר בבית הוריו ועל כן ברי כי לא נגרמו לו כל הוצאות בגין עזרת צד שלישי העולות על הסביר במסגרת טיפול קרובים.

      אשר על כן אני פוסק לתובע בראש נזק זה סך של 5,000 ₪.

    6. הוצאות ועזרה לעתיד:

      נכותו של התובע קבועה וצמיתה ומחוות דעתו של המומחה לא עולה כל טיפול אליו יידרש התובע ברבות השנים. משכך לא מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בגין הוצאות פרוספקטיביות.

      שונה הדבר לעניין עזרת צד שלישי בעתיד. לפני התובע עוד כמחצית מאה בקרוב להעביר על פני האדמה ולא ניתן לשלול כי ברבות השנים יזדקק לעזרה כזו או אחרת בניהול משק הבית. אשר על כן אני פוסק לתובע בראש נזק זה סך של 10,000 ₪.

       

       

    7. ניכויים:

      לא מצאתי להורות על ניכויי תגמולי מל"ל שקיבל התובע (הבטחת הכנסה או אבטלה) שכן הסכומים שפסקתי לו לעבר מתחשבים בתקופות האבטלה והנזקקות להבטחת הכנסה.

       

      ט.סוף דבר:

      הנתבעת תישא בנזקיו של התובע בסך של 379,000 ₪ ותוסיף עליהן שכ"ט עו"ד בשיעור 15.34% השווה ל-58,145 ₪ בצירוף אגרת בית המשפט משוערכת בסך 688 ₪ ושכר עדיו של התובע כפי שנפסק בפרוטוקול הדיונים.

       

      זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום קבלת פסק הדין.

       

      המזכירות תעביר את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשמי.

       

      ניתן היום, ג' סיוון תשע"ה, 21 מאי 2015, בהעדר הצדדים.

       

      Picture 1

       

       


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ