אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 31855-07-15 סימן טוב ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל מרחב חיפה ואח'

ת"א 31855-07-15 סימן טוב ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל מרחב חיפה ואח'

תאריך פרסום : 15/02/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
31855-07-15
09/02/2017
בפני השופט:
כמאל סעב

- נגד -
תובע/הנתבע שכנגד:
ציון סימן טוב
עו"ד רון דובר
נתבעותהתובעת שכנגד :
1. רשות מקרקעי ישראל מרחב חיפה
2. כרם מהר"ל מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ

עו"ד לימור ברקוביץ
עו"ד אסף רון
פסק דין
 

 

מהות ההליך:

 

1.א. לפניי תביעה למתן צו עשה המורה לנתבעות לרשום את הזכויות בנחלה מס' 52 – (להלן: "הנחלה"), שבמושב כרם מהר"ל – (להלן: "האגודה" או "הנתבעת 2"), על שם התובע בהיותו בן ממשיך, כמשמעותו בדין.

 

ב. כאן המקום להפנות לכך שהנתבעת 2, האגודה, הגישה תביעה שכנגד לסילוק יד התובע ממקרקעין ושביחס אליה הוריתי ביום 8.5.16 לבקשת התובע, להפריד את הדיון בין שתי התביעות ולהעביר תובענה זו של סילוק יד במקרקעין לבית משפט השלום ובעקבות זאת נפתח ת"א (של' חי') 28176-05-16, (להלן – "התביעה שכנגד").

 

ביום 25.9.16 הסכימו הצדדים בתביעה שכנגד להעביר את המחלוקת ביניהם להכרעה ע"י הבורר - רשם האגודות השיתופיות.

ג. עד כה איש מהצדדים לא הודיע על תוצאות הבוררות או על הכרעה במחלוקת זו, כך שאין בפני כל קביעה פוזיטיבית שהתובע פלש לקרקע לא לו וכמובן אין קביעה הפוכה ובהיעדר הכרעה, ברי שיש לכך השלכה על משקל טענות האגודה נגד התובע, כפי שיובהר בהמשך.

 

ד. יודגש כי בתביעה שכנגד לא העלתה האגודה - הנתבעת 2, כל טענה לעניין חובו של התובע לאגודה, וחרף זאת; היא עשתה זאת בסיכומיה בכלליות וללא הפירוט הדרוש והמתבקש.

 

ה. על יסוד מצב עובדתי זה, מתבקש בית המשפט להכריע במחלוקת שנותרה בין הצדדים בהתאם להסכמה דיונית שתובא להלן, תוך שהצדדים מודיעים שאין ברצונם להשמיע עדים מטעמם.

 

ההסדר הדיוני:

 

2.בדיון שהתקיים בפניי ביום 4.7.16 הסכימו הצדדים למתן פסק דין ללא שמיעת עדים ואביא להלן את הדברים מפי אומרם:

 

"עו"ד רון  ב"כ התובע:

 

"אני סבור, שהצעת חברתי שהיא פיצלה את השאלה לשתי שאלות: הראשונה, מה מעמדה של האגודה בעת העברת הזכויות בנסיבות העניין, והשאלה השנייה, האם ההחלטה של האגודה לסרב לרשום את התובע כבעל רשות, מצויה במתחם הסבירות. דיון בשאלות הנ"ל והכרעה בהן על ידי בית המשפט יסיים את המחלוקת ללא צורך בשמיעת עדים."

 

בעקבות הדברים הנ"ל מסרו באי כוח הצדדים הודעה משותפת האומרת:

 

"באי כוח הצדדים:

 

הכרעה במחלוקת כפי שניסח אותה עו"ד רון, תביא לסיום ההליך בבית משפט זה ואין בכוונת מי מהצדדים להביא עדים, מעבר למסמכים שצורפו לכתבי הטענות".

 

על יסוד ההסכמה דלעיל, הוגשו סיכומים מטעם הצדדים. עיינתי בכתבי הטענות, בסיכומים ובמסמכים שצורפו ולהלן תמצית הדברים וההכרעה במחלוקת כפי שהוגדרה על ידי הצדדים, בהסכמה.

 

הנפשות הפועלות:

 

3.א)התובע הנו בנם של מר חיים סימן טוב ז"ל והגב' הלה סימן טוב ז"ל – (להלן: "המנוחים" או "המנוח" או "המנוחה") – (ראו, אישורי זכויות ע"ש המנוח מיום 24.10.10 והאישור ע"ש המנוחים מיום 31.3.89).

 

ב)הנתבעת 1 – רשות מקרקעי ישראל – (להלן: "הרשות" או "נתבעת 1"), שהיא הגוף המוסמך על פי חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"כ-1960 – (להלן: "החוק"), לחלק קרקע שבבעלותה לצורכי התיישבות, קרקעות שמחלוקות לנחלות – משבצות, ומוקצות לכל תושב מהישוב בכדי שיעסוק בחקלאות.

 

ג)על יסוד החוק הוקמה מועצת מקרקעי ישראל – (להלן: "המועצה"), אשר הוסמכה, בין היתר, לקבוע את המדיניות הקרקעית של הרשות בהתאם להחלטות המועצה.

 

ד) הנתבעת 2 – האגודה, שעליה מוטלת האחריות למסירת המשבצות, (הנחלות), למתיישבים, כשהיא מנחה עצמה על פי החוק הקובע כי האגודה מחויבת לעקרונות השוויון והצדק – ראו, בג"צ 6698/95 קעדאן נ' מנהל מקרקעי ישראל, נד(1) 258.

 

טענות התובע:

 

4.א)התובע נתקבל כחבר האגודה בהתאם לאמור בפרוטוקול מיום 22.6.78 – (ראו גם מכתב האגודה מיום 12.6.14 ואישור הסוכנות היהודית – המחלקה להתיישבות חקלאית מיום 9.1.79 ומיום 1.6.10).

 

ב)מכלל המסמכים שהוגשו עולה כי אין מחלוקת שהתובע הוכר כבן ממשיך והוא אף בנה ביתו על נחלת המנוחים ובהסכמת כל הגורמים הנוגעים בדבר; עוד יש לציין כי התובע ובני משפחתו מזה כ-36 שנים מתגוררים שם ועוסקים בחקלאות – (ראו, ההסכם מיום 1.11.79 שנחתם בין המנוחים – הורי התובע, לעניין בניית בית מגורים לתובע ומשפחתו על נחל המנוחים – המשבצת, בנוסף לבית המנוחים).

 

ג)אביו של התובע – (המנוח), הלך לעולמו ביום 16.8.01 ואמו – (המנוחה), נפטרה קודם לכן בשנת 1992 ובעקבות פטירת הוריו ועל סמך ההחלטה שהוא הבן הממשיך, פנה התובע אל האגודה בפברואר 2014, וביקש להעביר את רישום הזכויות בנחלה משם הוריו המנוחים לשמו.

 

ד)פניותיו של התובע נדחו על ידי האגודה באמתלות שונות, תוך שהוא – האגודה, מעלה טענות שונות ומתחלפות, כפי שיובהר בהמשך, זאת עד למכתב התשובה של האגודה מיום 7.1.15, מכתב שנשלח כתשובה למכתב הנתבעת 1 – רשות מקרקעי ישראל מיום 2.11.14. במכתב האחרונה – רשות מקרקעי ישראל – הנתבעת 1, ביקשה הרשות, התייחסות האגודה – נתבעת 2, לתלונת התובע כנגד האגודה בשל סירובה לחתום על טופס הבקשה להעברת ורישום הזכויות בנחלה על שמו. במכתב הלינה הנתבעת 1 על התעלמות האגודה מפנייתה ולכן נוסחו של המכתב ביטא עמדת הרשות האומרת כי בהיעדר תשובה מטעם האגודה תמשיך הרשות לטפל בבקשת התובע להעביר את רישום הזכויות על שמו ורק בשלב זה, העלתה האגודה שתי טענות: האחת: פלישה של התובע לשטח לא לו ושנייה: קיומו של חוב כספי של התובע כלפיה; כהסבר ונימוק לסירובה לחתום על טופס הבקשה להעברת הזכויות בנחלה – (להלן – "נימוקי התנגדות הנתבעת 2 - האגודה" - לבקשת התובע לרישום הזכויות בנחלה על שמו.

 

טענות הנתבעת 1:

 

5. א.בהחלטת המועצה מס' 1 משנת 1965, נקבע שקרקע חקלאית נמסרת בדמות נחלות – כיום נקראות משבצות; לתכלית חקלאית, ובין השאר, הקמת מבנים למגורי המתיישבים ומתקנים לצרכים האחרים, ובעיקר לייצור החקלאי.

 

ב.תחילה נחתמו הסכמים בין הגורמים השונים והרלוונטיים (הרשות, האגודה והחקלאי), להקצאת הנחלות ואף ההסכם הוכר בעבר בשם "ההסכם המשולש" ובחלוף השנים נודע הסכם זה בשם - "הסכם המשבצת", אם כי כיום ההסכם הראשון להקצאת משבצות הקרקע, נחתם בין הרשות לבין האגודה ובהמשך ולשם העברת הנחלה, המשבצת, נחתמים הסכמים בשלב השני, בין האגודה לבין כל אחד מחברי האגודה.

 

הסכם זה מעניק לחקלאי זכויות חכירה הן במשבצת הנמסרת ובכל המוקם עליה; הסכם שמתחדש מדי פעם לתקופות קצובות.

 

ג.בענייננו נחתם בשנת 2004 הסכם המשבצת ביחס לנחלה 52 בין הרשות לאגודה. הסכם זה קובע תנאי החכירה או השכירות בין הרשות לבין האגודה – ראו, בג"צ 3028/94 מהדרין בע"מ נ' שר האוצר, פ"ד נא(3) עמ' 85.

 

ד.ההסכם המשולש ובהמשך הסכם המשבצת העניקו זכויות חכירה במקרקעי המשבצת, קרי; זכויות של בר רשות – ראו, בג"צ 244/00 עמותת שיח חדש למען השיח הדימוקרטי נ' שר התשתיות הלאומיות, פ"ד נו(6) עמ' 25, שם בעמ' 43-42 ות"א (מר') 7601-05-08 אהרוני נ' מנהל מקרקעי ישראל (ניתן ביום 2.11.11).

 

ה.הנחלה כהגדרתה בעבר והידועה כיום בשם המשבצת, הוגדרה כאגד (של חלקות או נחלות המוחכרות במשותף לאגודה חקלאית במסגרת הסכם חכירה או שכירות למשבצת) – ראו ספרו של ויתקון "דיני מקרקעי ישראל" כרך ב' (תש"ע – 2009), בעמ' 918, ראו גם בג"צ 3028/94 מהדרין בע"מ נ' שר האוצר, פ"ד נא(3) 85.

 

טענות האגודה  הנתבעות 2:

 

6.א.האגודה מחויבת לפעול על פי עקרונות הצדק והשוויון בין חבריה, ולכן היא אינה יכולה להתעלם מהעובדה שהתובע מחזיק שטח קרקע לא לו, לגישתה, שטח קרקע הנמצא מחוץ למשבצת שהוריו קיבלו ולעשות שימוש בכך כנימוק לסירובה לחתום על בקשתו לרשום את הזכויות בנחלה על שמו בהיותו בן ממשיך.

 

ב.האגודה סבורה שהיא אינה חותמת גומי, ויש לה מלוא שיקול הדעת לסרב לחתום על הבקשה להעברת הזכויות במשבצת נשוא הדיון שבפניי ולהתנות זאת בקיום חובותיו של המבקש כלפיה.

 

ג.הנתבעת 1 הרשות, מצדדת בעמדת האגודה וסבורה כי סירוב האחרונה לחתום על טופס הבקשה להעברת הזכויות במשבצת היה כדין, תוך שהיא מפנה להוראות סעיף 9(ב) להחלטה מס' 1 של המועצה, כך שללא אישור האגודה לא תסכים הרשות למלא אחר בקשת התובע ולהיענות לה.

 

ד.הרשות קבעה נוהלי עבודה שתכליתם להסדיר את מערכת היחסים שבין הרשות, האגודה והחקלאי - בעל הזכויות בנחלה - (במשבצת), לרבות, זה שעונה על ההגדרה של בן ממשיך. הרשות מפנה לסעיף 6 בנוהל מס' 21.26 העוסק ב"העברת זכויות בנחלות".

 

ה.הרשות הפנתה גם לנוהל 35-37-21.01 המסדיר אופן רישום משכנתא על הנחלה כשעמדתה ברורה והיא, שללא הסכמת האגודה היא לא תיתן הסכמתה לבקשת החקלאי.

 

דיון בנימוקי התנגדות האגודה:

 

7.א)האגודה טענה כי התובע פלש לשטח לא לו ואשר שייך לקק"ל – ראו, סעיף 40 לסיכומי הנתבעת 2 – האגודה. שטח זה מצוי מחוץ למשבצת של המנוחים, אך לא נטען שהוא שייך למשבצת אחרת של האגודה, על כן, לא התבררה בפני סוגיית סמכות האגודה וזכותה לדרוש מבעל זכויות במשבצת, לפנות שטח אליו פלש, מבלי שתהיה לה נגיעה חוקית שתסמיך אותה לטעון לזכויות כלשהן בשטח הפלישה. אזכיר כי התביעה שכנגד לסילוק יד הוגשה על ידי הנתבעת 2 – האגודה - בלבד ולא על ידי הנתבעת 1 – הרשות שהיא בעלת הזכויות בנחלות – משבצות, לרבות השטח אליו פלש התובע, לטענת האגודה.

 

מכל מקום בשל העדר נתונים מספיקים בעניין זה לא אקבע עמדה משום שהסוגיה מחייבת בירור עובדתי והכרעה, דבר שככל הנראה, ייעשה במסגרת הבוררות שמתקיימת בפני רשם האגודות השותפויות.

 

ב)זאת ועוד, טענת הנתבעת 2 – האגודה לקיומו של חוב כספי של 71000 ₪ בערך – (ראו, סעיף 82 לסיכומיה), וכך היא כתבה:

 

"כי מדובר בחוב כספי כ-71,000 ₪ נכון למועד הגשת כתב ההגנה מטעם האגודה" – (להלן: "החוב").

 

אזכיר כי בגין חוב כספי זה, לא הוגשה עד כה כל תביעה על ידי הנתבעת 2 – האגודה.

 

ג)זאת ועוד, יש להזכיר כי האגודה לא העלתה טענה זו במסגרת תביעתה לסילוק יד, תביעה שלכל הדעות נתונה לסמכות בית משפט השלום. כפי שניתן לראות אין פירוט של החוב וכפי שיובהר בהמשך הרי מטענות האגודה בלבד ניתן להתרשם שחוב זה אינו חוב שמגיע לה במלואו וספק אם מגיע לה בחלקו, זאת משום שהיא לא ציינה איזה חלק מגיע לה, מה מקור החוב, מועד היווצרותו ובעיקר משום שלא הוגשה כל תביעה בגינו.

 

וכעת נחזור למסגרת הדיונית המוסכמת ולענות על השאלה הראשונה והיא: האם התנהלות האגודה הייתה סבירה בנסיבות העניין והאם טענותיה הנ"ל מכשירות את עמדת הסירוב שהיא נוקטת בה ושבעקבותיה הלכה גם הרשות?

עובדות שאין לגביהן מחלוקת:

 

8.א) אין מחלוקת לעניין זכות התובע להירשם כבעל זכויות החכירה במשבצת 52 במושב מהר"ל – האגודה, כבן ממשיך, זאת מעבר לעובדה שהוא מתגורר שם בבית שנבנה בהסכמת האגודה בסמוך לבית הוריו – המנוחים, על אותה נחלה – (משבצת), ועובד כחקלאי שנים רבות

 

ב)שתי טענות עובדתיות של האגודה ושפורטו לעיל, טרם הוכרעו: האחת היא - (הפלישה של התובע לשטח לא לו) מחלוקת שמתבררת, כעולה מסיכומי הצדדים, בבית המשפט המוסמך בהליך אחר – (בתביעה שכנגד), והשנייה (החוב הכספי הנטען), ושבגינו טרם הוגשה בגינו כל תביעה).

 

מספר הערות בטרם ההכרעה:

 

9.א)התובע פירט בסיכומיו החל מעמ' 2 ועד עמ' 9 את השתלשלות העניינים והתנהלות האגודה ביחס לבקשתו להירשם כבן ממשיך וכמי שזכאי להירשם כבעל זכויות חכירה במשבצת – ראו גם תיאור השתלשלות העניינים גם בסיכומי הנתבעות ובעיקר סיכומי הרשות – נתבעת 1, מע' 6 ואילך. תחילה באו נימוקים שונים ורק בסוף הועלו שתי הטענות של פלישת התובע לשטח לא לו וקיומו של חוב התובע לאגודה.

 

ב)התובע תמך את טיעוניו באסמכתאות בכתב בין אם אלו שהוא שלח לנתבעות ובין אם אלו היו תשובות הנתבעות לפניותיו או התכתבויות בין הנתבעות לבין עצמן.

 

ג)המצב הקיים נמשך ללא פתרון, כאשר הרשות הולכת בעקבות עמדת האגודה, מבלי שתעשה כל בדיקה לטענות הדדיות.

 

דיון והכרעה:

 

10.א)לעניין החוב הנטען הוסיפה האגודה וטענה כי מדובר ב"מיסים מוניציפאליים" – סעיף 86 לסיכומיה, שהיו "בעבר" נגבים ע"י האגודה ומכך ניתן להסיק שהיום מיסים אלו לא נגבים על ידה. האגודה לא רק שלא הגישה תביעה לעניין החוב הכספי, היא אף לא פירטה מועד היווצרות החוב והאם הוא בגין חיובי ארנונה ומיסים וגם לא ציינה תאריך הפסקת הגבייה על ידה ולמי גבייה זו מיועדת, למועצה האזורית או לגורם אחר.

 

ב)ברי כי החוב הנטען אינו מגיע לאגודה במלואו, כך שלא הוכח שקיים חוב ומה סכום החוב הנטען על ידי האגודה; מכאן עולה כי סוגיה זו מחייבת בירור עובדתי בין הצדדים הרלוונטיים. מה גם, ובהנחה שקיים חוב של התובע בגין ארנונה למועצה האזורית, ניתן להניח שהמועצה האזורית זכאית ורשאית לתבוע את המיסים המגיעים לה, ואף תוכל לבצע את הגביה בדרך אחרת וללא הגשת תובענה. ברי שעד כה לא הוגשה כל תביעה מטעם האגודה בגין החוב ולכן ניתן להניח כי היא זנחה טענה זו משקולים השמורים עמה, לרבות התיישנות וכו'.

 

ג)מכל מקום הן ביחס לטענת הנתבעת לפלישת התובע לשטח לא לו, וגם טענתה לחוב הכספי שככל הנראה על פי טיעוני האגודה, חלקו לפחות לא מגיע לה, עולה לכאורה כי עמדת האגודה היא בבחינת "עשיית דין עצמי" – היא מבקשת לתבוע זכויות (של קק"ל – ראו סעיף 40 לסיכומי נתבעת 2) בשטח הפלישה הנטענת, טענה שלא השמיעה הנתבעת 1 – הרשות.

 

יוער, כי האגודה לא טענה שהיא שילמה את המיסים של חבריה למועצה האזורית וכי היחידים שלא שילמו לה את חלקם הם בעלי זכויות החכירה במשבצת 52. מכאן שלא ברור מקור הדרישה הכספית של האגודה.

 

ד)עוד יש לציין כי מהחומר שהונח בפניי עולה, כי פקח מטעם המנהל ביקר בשטח הפלישה הסמוך למשבצת התובע ומצא שאין בסיס לטענות האגודה לעניין פלישה לשטחי האגודה – ראו, סעיף 30 לסיכומי התובע. מה גם, התובע העלה טענות נוספות לעניין שטח הפלישה, בעניין גודלו ותקופת החזקתו, לרבות פינוי חלק ממנו מרצון. גם טענות אלו במחלוקת ומחייבות בירור ודיון בפורום המתאים. אזכיר כי מחלוקת זו הועברה להכרעת בורר מוסכם – רשם האגודות השיתופיות, כמפורט לעיל, אך עד היום טרם הוכרעה.

 

11.א)כאן המקום להפנות לטענת הנתבעת 1 כי בהתאם לנוהל ככל שמתעוררת מחלוקת, לרבות, שאלה בקשר להעברת זכויות, יש לפנות ליועץ המשפטי המחוזי של הרשות וזה יפעיל שיקול דעת, ובעייננו הוא הפעיל את שיקול דעתו כדין. כבר אומר כי אני מתקשה, בלשון המעטה, להסכים עם עמדה זו; ולהלן הנימוקים.

 

ב)לא ברור לי איך ובאיזה דרך היועץ המשפטי של הרשות הפעיל את שיקול דעתו ואם כן, איך בחן את סירוב האגודה לחתום על טופס הבקשה?! לא מצאתי שהרשות בדקה את הטענות הסותרות של התובע והאגודה ובוודאי ניתן לומר שהיא לא הציגה תוצאות בדיקתה והכרעתה בטענות אלו. לכאורה עולה, כי היא הרשות הלכה בעקבות האגודה ואף לא הציגה בפניה שאלות לגבי שטח הפלישה של התובע, הגם שהטענה הועלתה באיחור רב, כשהיא - הרשות, עצמה לא טענה דבר נגד התובע לא לעניין הפלישה וגם לא לעניין החוב ומקורו. ברי שהיא הרשות לא הציגה כל נתונים בפניי המעידים על ביצוע בדיקה כלשהי.

 

ג)מעבר לנדרש, אציין כי טענת הנתבעת 1 הנ"ל - הטענה שהיועמ"ש שלה הוסמך להכריע במחלוקת שבין התובע לאגודה, לא מתיישבות עם טענותיה בסעיף 50 לסיכומיה שם כתבה כי: "התובע והאגודה נושאים באחריות המלאה והבלעדית להסדרת מערכת היחסים הקונקרטית ביניהם לרבות מסגרת היחסים שבין ה"בן הממשיך" לבין האגודה, ללא מעורבותה של הרשות". נראה לי כי הרשות פעלה לכל אורך הדרך על פי גישה זו.

 

ד)הגם שהנתבעות טענו ארוכות לעניין סמכות האגודה לבטל את זכות בר הרשות שניתנת לחקלאי, אך בענייננו אין כל דרישה מעין זו מטעם האגודה כנגד התובע, ואף לא הציגה נתונים ועובדות לעניין זה; מכאן שאין לתת לכך כל משקל. מה גם, שהחלטה מעין זו נתונה לביקורת הרשויות המוסמכות.

 

וכעת על מבחן הסבירות:

 

ה)על פי עקרונות המשפט המנהלי, השיקולים אותם רשאית רשות מינהלית להביא בחשבון לצורך קבלת החלטה בענין שבסמכותה הם השיקולים הרלוונטיים לענין, והם בלבד - ראו בג"ץ 5016/96 חורב נ' שר התחבורה, פ"ד נא(4) 1, 33-34 (1997).

 

בצד מבחן הרלוונטיות, על שיקולי הרשות לעמוד גם במבחן הסבירות המינהלית. מבחן הסבירות מותנה באיזון ראוי בין מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין, תוך מתן משקל יחסי מתאים וראוי לכל אחד מהם - ראו בג"ץ 2245/06 ח"כ דוברין נ' שרות בתי הסוהר, (ניתן ביום 13.6.06); בג"ץ 935/89 גנור נ' היועץ המשפטי, פ"ד מד(2) 485, 513 (1989); בג"ץ 14/86 לאור נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד מא(1) 421, (1987).

 

על הרשות המוסמכת לאתר את נקודת האיזון בין הערכים והאינטרסים המתנגשים, אך על האיזון להימצא ב"מתחם הסבירות", שבגדרו חלופות איזון שונות עשויות לענות על דרישת הסבירות – ראו בג"ץ 953/09 אינדור נ' ראש עירית ירושלים, פ"ד מה(4) 683, 694 (1991).

 

ו)ברי שכל עוד האגודה פועלת ומתנהלת בהתאם לאמור לעיל, מתנהלת בסבירות ובהתאם לעקרונות השוויון והצדק, תוך שהיא פועלת כדין והחלטותיה אינן מקפחות חקלאי, ניתן לראות בהתנהלות מעין זו כהתנהלות סבירה.

 

ז)התנהלות סבירה, היא התנהלות ראויה ונכונה שבמהותה היא תוצאה הגיונית ומתבקשת מבדיקה מעמיקה ויסודית של המחלוקת בין החקלאי לאגודה והכרעה צודקת במחלוקת זו. ברי שהרשות לא יוצאת ידי חובתה, כשהיא מאמצת עמדת אחד הצדדים ללא בדיקה.

 

12.א)נזכיר, כי היועצת המשפטית של הרשות נאלצה לפנות ביום 28.12.14 לאגודה פעם נוספת, כשקודם לכן פנתה אליה במכתב קודם מיום 2.4.14, וזו – האגודה, בעקבות אותה פניה, ביקשה מסמכים, כשבעניין זה טוענת היועצת המשפטית, שהמסמכים צורפו למכתבה הקודם שנשלח עוד ביום 13.11.14, ועקב כך ובשל כך אותתה הרשות בפני האגודה כי היא - הרשות תטפל:

 

"... בבקשתו של מר ציון סימן טוב להעביר הזכויות במשק שבנדון על שמו, גם ללא חתימת האגודה על טופס הבקשה להעברת הזכויות".

 

אעיר כבר, כי הגישה הנ"ל כשלעצמה אינה עולה בקנה אחד עם העמדה המאוחרת שהרשות נקטה בה והאומרת: "שללא חתימת האגודה לא תוכל הרשות להעביר את הזכויות בנחלה".

 

ב)כפי שהבהרתי לעיל, הרשות לא בדקה או לפחות לא בדקה כדבעי את טענות האגודה בעניין פלישת התובע לשטח לא לו ומכאן שהאגודה לא טוענת לפלישה למשבצת אחרת וגם הטענה לחוב של התובע לאגודה לא נבדקה כדרוש וכי רק על יסוד טענות האגודה המאוחרות שמדובר בחוב בגין מס המגיע לרשות המוניציפאלית ללא פירוט של חוב זה וללא כל טענה שהאגודה שילמה חוב זה ושהיא זכאית לקבלו בחזרה, מעיד באופן ברור וחד משמעי שלא מדובר בטענות רציניות ומבוססות.

 

זאת ועוד, מסיכומי הנתבעת 2 ניתן להתרשם שטענות אלו, טענות כבושות הן והועלו רק בשלב מאוחר ולאחר שהיועצת המשפטית של הרשות גילתה עמדה נחרצת במכתבה מיום 28.12.14 בו נאמר שבמידה והאגודה לא תשיב למכתבי הרשות, היא תטפל בבקשת התובע לרישום הזכויות.

 

כאמור, ניתן לצפות מרשות מנהלית הפועלת על פי דין כמו האגודה להעלות את דרישותיה וטענותיה ביחס לעמדתה, קרי; סירובה לחתום על טופס הבקשה להעברת הזכויות באופן ברור ומידי ולא תלך בדרך של העלאת טענות כבושות, שונות ומתחלפות.

 

ג) רשות המנמקת את סירובה בנימוקים שונים ואחרים בתחילת הדרך ומשנה את נימוקיה בהמשך, עלולה ליצור את הרושם שהמדובר בניסיון כושל לשכנע בצדקת עמדתה – לעניין השתלשלות העניינים במקרה שבפניי ראו התייחסותי לכך לעיל ולפירוט של התובע כעולה מסיכומיו מעמ' 2 ואילך.

 

13.א)מהתמיהות שהעליתי לעיל ביחס לטענות האגודה והסבריה להתנגדות לחתום על טופס הבקשה להעברת הזכויות, ניתן לקבוע כי התנהלות זו לא הייתה סבירה והיא איננה יכולה לעבור את מבחן ההתנהלות המנהלית הסבירה של הרשות הפועלת על פי דין, בנסיבות העניין.

 

ב) משקבעתי שבנסיבות העניין ההתנהלות של האגודה וסירובה לחתום על טופס הבקשה לא היו סבירים, ומבלי להתעלם מהאמור בנוהל B 3702 - נספח ב2 סעיף 6 ונוהל 26 21 – נספח ב1 – טופס א' סעיף ז - הכל לכתב ההגנה; נראה לי שאין זה נכון להכריע בשאלה השנייה והיא: האם יש לאגודה סמכות לסרב לחתום על טופס בקשה להעברת הזכויות, כך ששאלה זו בענייננו הופכת לתיאורטית הקשורה קשר הדוק לנסיבות ולעובדות של כל מקרה ומקרה; ומכאן שיש להותירה ב"צריך עיון".

 

התוצאה:

 

14.א)מכל האמור לעיל אני מחליט לקבל את התביעה ולהורות לנתבעות לפעול לאלתר להעברת הזכויות בנחלה – משבצת מס' 52 משם המנוחים לשם התובע.

 

ב)כדי להסיר ספק אומר כי אין בתוצאה הנ"ל כדי לפגוע בזכויות האגודה לפעול על פי דין בגביית סכומים שמגיעים לה מהתובע, במידה ומגיע לה כל חוב ובלבד שיוכח כדבעי וכן לסלק את ידו משטחים שבאחריות האגודה וששייכים לנחלות – משבצות, ואשר הוקצו לה על ידי הרשות, ובלבד שהאגודה תוכיח זאת בהתאם לדין ועל פי שיטת המשפט שבמקומותינו. כך משהמחלוקת הועברה להכרעת הבורר המוסכם, מוסמך הוא לומר את דברו ולמלא אחר תפקידו ולהכריע במחלוקת זו.

 

ג)הואיל וקיבלתי את התביעה, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע ביחד ולחוד שכר טרחת עורך דין בסך של 15,000 ₪ סכום כולל מע"מ. הסכום ישולם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הפרשים כחוק מהיום.

 

ד)עוד ישלמו הנתבעות את הוצאות התובע, לרבות אגרת בית המשפט בהתאם לקבלות שיוגשו ובלבד שיניחו את דעתו של רשם/מת בית משפט זה.

 

ה)המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

 

ניתן היום, י"ג שבט תשע"ז, 09 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.

 

 

 

 

Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ