פלוני נ' י.י.

1.האם פציעת שחקן לאחר משחק ספורטיבי מהווה תקיפה, והאם יש באירוע מסוג זה, שכולל אלימות בהקשר למשחק ספורטיבי, כדי להצדיק פיצויים עונשיים? אלו השאלות בהן ידון פסק הדין להלן.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

2.התובע השתתף כשחקן במשחק כדור יד ביום 02.01.09. במהלך המשחק פגע התובע במר ד. י. , אחיו של הנתבע, (להלן: האח), ששיחק בקבוצה היריבה, ובעקבות אותה פגיעה, נפצע האח. הנתבע ירד לסייע לאחיו בעקבות פציעתו של האח.

המשחק הסתיים שניות ספורות לאחר מכן ובסיום המשחק נערך ראיון של התובע עם אחד מערוצי הספורט בטלוויזיה אשר צולם בשידור חי. כאשר המצלמות עדיין מקליטות, נצפה הנתבע רץ לעבר התובע ומתחיל לחבוט בו. בתוך פרק זמן קצר מאוד הגיעו אנשים נוספים, אשר הפרידו והרחיקו את הנתבע מהתובע.

3.התביעה הוגשה בטענה כי פעולותיו של הנתבע היוו עוולה של תקיפה ולכן יש לחייב את הנתבע לפצות את התובע בגין אותו אירוע. הפיצויים הנדרשים על ידי התובע - לאחר שתוקן כתב התביעה - הם בגין הפסדי השתכרות בעבר, הוצאות רפואיות בעבר, פגיעה במוניטין ופיצויים עונשיים.

4.הנתבע בהגנתו טען כי התובע הוא שחקן אלים ותוקפני ומנגד, הנתבע הינו קצין במילואים, רואה חשבון ועורך דין שעבד כמפקח ברשות המיסים, הוא איש משפחה אשר היה מעורב במגע פיזי קצר עם התובע, אולם הדבר לא גרם נזק לתובע.

הנתבע טען כי התובע הוא שהתנהג בברוטליות באירוע והיכה את האח שלא יכול היה להתגונן, וכי התקיפה של התובע נמשכה כאשר התנפלו על הנתבע אנשים נוספים לאחר המגע בין הצדדים אשר לא נועד להפריד בין הניצים אלא לגרום לנזק. הנתבע ציין כי לא היה לתובע לפני האירוע שם טוב ומוניטין חיוביים, אלא הוא ידוע כשחקן פרובוקטיבי, אלים ובעל מזג רב ועל כן לא היה באירוע שנגרם כדי לפגוע במוניטין האמור.

מטעם התובע הוגש תצהיר עדות של אדם נוסף, מר דודי פלח, אולם עד זה לא התייצב לדיון ולא נחקר, ועל כן, בית המשפט מתעלם מאותו תצהיר והוא לא מהווה חלק מחומר הראיות בתיק.

המסגרת הנורמטיבית

5.עוולת התקיפה מוגדרת בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בסעיף 23 כך:

"(א)תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית...

(ב)"שימוש בכוח", לענין סעיף זה – לרבות שימוש בחום, באור, בחשמל, בגאז, בריח או בכל דבר או חומר אחר, אם השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק."

ההגנות הניתנות למעוול מוסדרות בסעיף 24 לפקודה וביניהן:

"24.בתובענה על תקיפה תהא הגנה לנתבע אם –

(1)עשה את המעשה בסבירות כדי להגן על עצמו או על זולתו מפני פגיעה בחיים, בגוף, בחירות או ברכוש, והיחס בין הנזק שסביר היה שייגרם מהמעשה לבין הנזק שסביר היה שיימנע על ידיו, היה סביר;

(2)השתמש במידה סבירה של כוח כדי למנוע את התובע מהיכנס שלא כדין למקרקעין...;

(3)השתמש במידה סבירה של כוח כדי להגן על החזקתו במיטלטלין...;"

דיון והכרעה

6.אקדים ואציין כבר כעת, כי לאחר שצפיתי בסרטון המתעד את האירוע, שמעתי את העדים ועיינתי בסיכומי הצדדים, מצאתי לקבל את טענת התובע כי הותקף באופן אלים על ידי הנתבע וכי הוא זכאי לפיצויים. מאחר שרק מקצת הנזקים הוכחו על ידי התובע, התביעה מתקבלת בחלקה.