ת"א 30842-09-16, עמודי שחף בע"מ נ' אנטונינה לברינצ'וק

תובענה במסגרתה מתבקש בית המשפט להורות כדלקמן:

• ליתן צו עשה המורה לנתבעת לחתום על חוזה דייר כחלק מעסקת "פינוי-בינוי", וזאת בהתאם לפסק הדין מיום 14.8.2016 שניתן בת.א 45669-06-14 שניתן על-ידי כבוד השופטת ר' שמולביץ (להלן: "פסק הדין");
• למנות את ב"כ התובעת ככונס נכסים על זכויות הנתבעת, לצורך הבטחת ביצועו של הסעד האמור לעיל ולרבות הסמכתו של ב"כ התובעת לחתום בשם הנתבעת על חוזה הדייר;
• לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 100,000 ₪.

• הרקע בתמצית

1. התובעת הינה יזמית בתחום הנדל"ן והינה היזמית בפרויקט "פינוי-בינוי" בפתח-תקווה (להלן "הפרויקט"); הנתבעת הינה הבעלים של דירת מגורים בבניין שהינו חלק מהפרויקט.
2. התובעת הגישה תובענה כנגד הנתבעת ודיירים אחרים, במסגרתה ביקשה לחייב את הנתבעת לחתום על חוזה פינוי-בינוי מפורט (ת.א 45669-06-14; להלן: "ההליך הקודם"). הנתבעת טענה כי התובעת התחייבה ליתן לה תנאים שונים וטובים יותר מהתנאים שגולמו בחוזה שנתבקשה לחתום עליו.
3. במסגרת פסק הדין שניתן על-ידי עמיתתי כבוד השופטת ר' שמולביץ לא התקבלה פרשנותה של הנתבעת להיקפן ומהותן של התחייבויות התובעת כלפיה. מנגד, נקבע כי התובעת ניסתה לכפות על הדיירים לוותר באופן חלקי על שדרוגים להם התחייבה. בסופו של יום, בסעיף 44 לפסק הדין נקבע מהן התחייבויות השדרוג להן התחייבה התובעת (להלן: "ההתחייבויות לשדרוג"). כמו כן נקבע בסעיף 45 לפסק הדין כי: "הנתבעת... אינה מחויבת לחתום על חוזה פינוי בינוי שאינו מעגן את ההתחייבויות האמורות" (הכוונה היא להתחייבויות לשדרוג – הבהרה שלי, י.ש.). בהתאם, נדחתה התובענה כנגד הנתבעת.
4. יחד עם התובענה דנא הגישה התובעת בקשה למתן צו עשה המורה לנתבעת לחתום על חוזה דייר בהתאם לפסק הדין. בדיון שהתקיים בפני הסכימו הצדדים כי תחת קיום דיון בבקשה לסעד זמני יינתן פסק דין בתובענה כולה על-בסיס החומר שהוגש לתיק בית המשפט ועל בסיס סיכומי הצדדים.

• תמצית טענות הצדדים בתובענה דנא

טענות התובעת

5. התובעת טוענת כי פסק הדין בצירוף העובדות שבאו לאחריו (סירובה של המשיבה לחתום על חוזה שנערך בהתאמה לקביעות בפסק הדין) מהווים את העילה לתביעתה הנוכחית. על-פי פסק הדין אינה מחויבת אמנם הנתבעת לחתום על חוזה פינוי בינוי שאינו מעגן את ההתחייבויות לשדרוג - אולם היא מחוייבת לחתום על חוזה פינוי שכן מעגן את ההתחייבויות לשדרוג כפי שנקבעו על-ידי בית המשפט בפסק הדין.
6. במסגרת התביעה הבהירה התובעת כי חתימתה של הנתבעת על-פי התחייבותה נדרשת בדחיפות על-מנת שלא יירד לטמיון פרויקט בניה בהיקף של 156 דירות שעלות בנייתו הינה מעל למאה מיליון ש"ח, אשר עליו מסתמכים יתר עשרים ושלושה הדיירים האחרים שכבר חתמו על נוסח סופי של הסכם פינוי-בינוי.
7. עוד הבהירה התובעת כי ככל ולא יעלה בידה לצרף את חתימת התובעת להסכם הפינוי-בינוי - יפקע ההסכם עם קבלן הבניה (סעיף 24 לבקשה) וכן לא תמומש התב"ע לפינוי-בינוי, אשר צפויה לפקוע בסוף שנת 2017 (סעיף 32 לבקשה).
8. חרף הנזקים הצפויים לתובעת ולדיירים האחרים בסך של עשרות מיליוני שקלים, סרבה הנתבעת אף לאחר פסק הדין לחתום על חוזה פינוי בינוי בתנאים שנקבעו בפסק הדין- ומכאן הוגשה התביעה דנא.

טענות הנתבעת

9. הנתבעת טוענת כי התובענה הינה דוגמא קלאסית לשימוש לרעה בהליכי משפט וכי התובעת מנסה להלך אימים על הנתבעת בניסיון להכריח אותה למכור את דירתה, זאת בניגוד לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.