ת"א 30791-05-15 א.ר. נ' פ. ואח'

פתח דבר

בפניי תביעה למתן פסק דין הצהרתי על פיו התובעת הינה בעלת מחצית זכויות הבעלות הרשומות על שם בעלה הנתבע 2 במקרקעין הידועים כגוש 18582 חלקה 30 וגוש 18575 חלקה 26 (להלן: "המקרקעין ו/או הנכסים") .

העובדות הצריכות לעניין:

1.התובעת ונתבע מס' 2 (להלן: "בני הזוג") נישאו זו לזה ביום 03.09.1994 ומנישואיהם נולדו להם שלושה ילדים.

2.לטענת התובעת, היא זכאית לקבל מחצית מזכויות הבעלות בנכסים משותפים, לה ולבעלה, וכך הוא הדבר ביחס למקרקעין לאור "חזקת השיתוף", ומשנרכשו בתמורה ומכספים משותפים, במהלך חיי הנישואין.

3.נתבע מס' 1 טוען מנגד, כי המדובר במקרקעין אשר התקבלו בירושה, ומכאן חזקת השיתוף אינה חלה במקרה דנן. על כך תעיד העובדה, כי בנסחי הרישום שצורפו על-ידי התובעת, צוין במפורש, כי מדובר "בירושה או ב-"ירושה על פי הסכם".

4.בגדרי תביעה שהגיש נתבע מס' 1 כנגד נתבע מס' 2 ואחיו, בבית משפט השלום בנצרת (ת.א.33298-04-13), ניתן ביום 2.2.15 פסק דין בו חוייב נתבע מס' 2, יחד עם שאר הנתבעים בתביעה, לשלם לתובע-הנתבע 1 כאן, סך של 1,691,891 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בגין חוב עבור אספקת עגלים לשחיטה. בית משפט השלום קבע, כי הנתבעים שם, קיימו שותפות עסקית ופעלו כשותפים, יחד ולחוד, מול התובע, הם רכשו ממנו בקר לשחיטה, יחד ניהלו עמו משא ומתן ויחד התחייבו בפניו לשאת בתשלום החוב ואף נטלו כולם חלק בתשלום החובות, ולו באופן חלקי.

משניתן פסק הדין הנ"ל הגישה התובעת תביעתה, זו שלפני, לשם הבטחת זכויותיה במקרקעין, נוכח העובדה כי נתבע מס' 1, עתיד לנקוט הליכי הוצאה לפועל כנגד בעלה ואחיו, ולהטיל עיקולים על נכסיהם, בין היתר, על המקרקעין.

5.נתבע מס' 2 לא הגיש כתב הגנה. נתבע זה לא חלק על תביעת אשתו, אף העיד, כי הוא מסכים לתביעה מאחר ולאשתו, מחצית מהנסכים השייכים לו.

עיקר טענות הצדדים:

6.התובעת מבססת את תביעתה על הטענות הבאות:

א.המקרקעין נרכשו מכספיהם המשותפים של בני הזוג במהלך חיי נישואיהם, לכן היא זכאית להירשם כבעלים של מחצית מהזכויות במקרקעין. התובעת ונתבע מס' 2 נשואים משנת 1994 ובמשך כל שנות נישואיהם גרו יחד תחת קורת גג אחת, ניהלו משק בית משותף, חיו בהרמוניה, בהבנה ובשלום בית כל השנים. לבני הזוג חשבון בנק אחד משותף בבנק הדואר. לנתבע מס' 2 יש חשבונות בנקים נפרדים הקשורים לעסקיו, אשר לתובעת אין כל זכות חתימה בהם.