פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח - "הפול"

תביעה לתשלום פיצויים בהתאם להוראותחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן:- "חוק הפלת"ד").

רקע ועובדות:

1.התובע, יליד 11.5.86, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 24.5.14, בהיותו כבן 28 שנים, כנהג אופנוע, מסגרת עבדותו כשליח בפיצרייה (האירוע יכונה להלן:-"אירוע התאונה").

האופנוע בו נהג התובע בזמן אירוע התאונה היה מבוטח בביטוח חובה אצל הנתבעת. הנתבעת מכירה בחבותה לפצות את התובע בגין נזקיו כתוצאה מאירוע התאונה ולפיכך המחלוקת בתיק שלפניי מצטמצמת לשאלת שיעור נזקיו של התובע.

2.כתוצאה מאירוע התאונה נפגע התובע בראש, בצוואר, בכתף שמאל, בצלעות, בגב, בגפיים עליונות ובגפיים התחתונות ובברך שמאל. ממקום התאונה פונה התובע באמצעות אמבולנס לקבלת טיפול רפואי בבית חולים 'ברזילי', שם אובחן כסובל, בין היתר, משבר מרוסק בירך שמאל. ביום 25.5.14 נותח התובע לשחזור סגור של השבר בירך וקיבוע על-ידי מסמרDFN. התובע אושפז ממועד אירוע התאונה ועד ליום 26.5.14. התובע אושפז ביום 23.11.14, לשם הוצאת הבורג, אך כוון שחלה בשפעת, הניתוח נדחה. ביום 24.3.15 אושפז התובע פעם נוספת לצורך ניתוח הוצאת הבורג, לאחר דיון במחלקה האורתופדית הוחלט שבשלב זה  אין מקום להוצאת הבורג בשל איחוי לא מלא של השבר, התובע שוחרר ביום 25.3.15. מאז, לא בוצע הניתוח להוצאת הבורג, הגם שהוזמן פעם נוספת לשם ביצוע הניתוח, ביום 28.6.15.

3.התאונה הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן:- "המל"ל") כתאונת עבודה.

לתובע אושרו דמי פגיעה לתקופה שמיום התאונה ועד ליום23.8.14.

התובע נבדק על-ידי וועדה הרפואית של המל"ל אשר קבעה,כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 20% בשל הפגיעה בירך שמאל והשפעתה על כושר תפקודו לפי סעיף 35 (1) (ג') לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. עוד קבעה הוועדה הרפואית, כי לתובע לא נותרה נכות בגין הצלקות והפגיעה החלקית בעצב הפמורלי, וכי אין קשר סיבתי בין תלונות וכאבים בגב תחתון והתאונה הנדונה.

לצורך דיון והכרעה באשר להפעלת תקנה 15, הוועדה ביקשה לקבל חוות דעת של וועדת רשות בנושא השפעת הנכות על המסוגלות לעבודה ועל ההכנסות. ביום 22.2.16 התכנסה הוועדה, ללא נוכחות התובע, לדון בעניין הפעלת תקנה 15, ומצאה לאחר עיון בפרוטוקול וועדת רשות מיום 2.2.16 שקבעה, בין היתר, שהתובע מסוגל לשוב לעבודה המתאימה למגבלותיו, שלא להפעיל את תקנה 15.

עובר לקביעת הנכות הצמיתה, נקבעה לתובע על ידי המל"ל נכות זמנית בשיעור 30%, מתום תקופת אי הכושר ועד ליום 31.8.15.

התובע הוכר בתקופה שבין יום 24.8.14 ועד ליום 31.8.15 כנכה נזקק  ושולמה לו קצבה מוגדלת בשיעור של  100% בגין תקופה זו.

בהתאם להוראות סעיף 6ב'לחוק הפלת"ד, מחייבת קביעת המל"ל כקביעה על פי דין.

מסכת הראיות:

4.       לאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע לעמק השווה, נשמעו לפניי ראיות הצדדים.