ת"א 3019-09-13

תביעה לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם לתובע, יליד 1959, עת החליק ונפל, לטענתו, במהלך תערוכה שהתקיימה במרכז הקונגרסים הבינלאומי בבנייני האומה בירושלים, וכתוצאה מכך נפגע בכתפו.

נסיבות האירוע

התובע 1 (לעיל ולהלן: "התובע") עבד בעת הרלבנטית בעסק משפחתי למכירת ושיווק רהיטים. ביום 11.7.12 נכח התובע בתערוכה המכונה "פורום מנהלים" בבנייני האומה בירושלים, לצרכי עבודתו. לטענתו, בסביבות השעה 12:00 יצא מאולם התצוגה בו שהה, לכיוון חדרי השירותים, ובעת שהסתובב אל המסדרון החליק על מים שהיו במקום בגלל שטיפת הרצפה באותה עת. התובע ציין כי בעת שפנה למסדרון הבחין בעובד ניקיון בסמוך אליו. התובע טען כי החליק, ותוך כדי נפילה שלח יד לאחור באופן אינסטינקטיבי ונפל עם כל משקל גופו על היד, שנמתחה תוך כאבים עזים. לדבריו, לאחר נפילתו התאספו סביבו אנשים שביקשו לסייע לו וכעבור זמן קצר הגיעו שני חברים בארגון "הצלה" שביקשו לפנותו באמבולנס, אך התובע דחה את הצעתם בתקווה שהכאבים ייעלמו מעצמם, ושב לאולם התצוגה, שם היו בניו שכלל לא ידעו על שהתרחש. בחלוף יומיים, כך הוסיף התובע וטען, כאשר הכאבים לא חלפו, פנה לטיפול רפואי ובהמשך אובחן קרע בגיד הכתף.

הנתבעות טענו כי גרסתו של התובע באשר לנסיבות התאונה לא הוכחה והיא אינה מתיישבת עם יתר הראיות ועם העובדה שבניו של התובע, שהיו עמו באירוע, לא ידעו דבר ולא באו לעדות. העדה מטעם הנתבעת, גב' פ' סעדו, סמנכ"לית תפעול במרכז הקונגרסים העידה כי אירוע התאונה הובא לידיעתה רק עם הגשת התביעה (למעלה משנה לאחר התאונה), ולאחר בירורים שערכה עלה כי האירוע לא דווח למקום ב"זמן אמת", אינו מופיע בדוחות שממולאים על דרך שגרה בעקבות כל אירוע חריג ולא היה מוכר לעובדים שעבדו במקום בתקופה הרלבנטית.

לאחר בחינת מכלול העדויות, מצאתי כי התובע עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את נסיבות התאונה. עדותו של התובע היתה מהימנה ואליה מצטרפת עדותו של העד מטעמו, מר ישראל קליין, שנכח במקום בעת הרלבנטית והעיד כי הבחין במנקה שהסתובב עם מכונה "לניקוי אחרון לפני שנכנסים לאולם", ולפתע שמע צעקה: "ראיתי מישהו מונח על הרצפה על צד שמאל שלו, יותר על הבטן. הבנתי שהוא החליק. מיד קפצו לעזור לו". העד שב ואמר כי לא ראה את רגע הנפילה עצמו, אך ראה את התובע מוטל על הרצפה והבחין ברטיבות שהיתה במקום ולפיכך הסיק כי התובע החליק בשל הרטיבות. עד זה לא העיד בבית המשפט, אך הצדדים הגישו את עדותו הכתובה בהסכמה כראיה בתיק, לאחר שזו נגבתה במעמד באי כוח הצדדים בביתו של העד עקב מצבו הרפואי (ת/1). יצויין, כי מדובר בעד אובייקטיבי, שעל פי דבריו אין לו היכרות קודמת עם התובע. אמנם, ניתן לתהות כיצד זה התובע מצא לנכון לקחת פרטיו של עד ראיה לאירוע (עניין שלא הובאו פרטים לגביו), אך ילדיו שהיו במקום לא ידעו דבר על שהתרחש (כך לטענתו) והתובע אף לא דיווח לאחראים במקום על נפילתו, לא באותו יום ואף לא בימים ובחודשים שלאחר מכן כאשר התחוור לו שנגרם לו נזק עקב הנפילה. אף על פי כן, ולמרות התהיות הנ"ל, התרשמתי מעדותו של התובע, וכאשר לעדות זו מצטרפת עדותו של עד אובייקטיבי שתומכת בעצם קרות האירוע ובגורם לו, יש בכך כדי להביא למסקנה כי התובע עמד בנטל להוכיח כי נפגע בעת שהחליק על רטיבות שהיתה על הרצפה במסדרון במרכז הקונגרסים בבנייני האומה.

האחריות

בתחילה הוגשה התביעה כנגד הנתבעת, מרכז הקונגרסים בבנייני האומה, אשר בבעלותה או בהחזקתה מצויים המקרקעין בהם ארעה התאונה. בשלב מסויים נתבקשה בהסכמה הוספת חברת "שירותים קבלניים בע"מ" כנתבעת נוספת, בשל היותה החברה שביצעה את שירותי הניקיון במתחם הקונגרסים והעסיקה את עובדי הניקיון שם בעת הרלבנטית. לאחר שתוקן כתב התביעה בהתאם, התברר כי הנתבעת הנוספת נמצאת בהליכי פירוק ולפיכך נמחקה התביעה כנגדה, וההליך נמשך כנגד מרכז הקונגרסים בבנייני האומה וכנגד מבטחתה (להלן: "הנתבעת").