ת"א 29870-06-12 חקקיאן ואח' נ' בן חמו ואח'

התביעה והצדדים

1.תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו יקבע שהנתבע 2 אינו בעל זכות מגורים או זכות אחרת בדירה.

התובעים הם בעלים של בית ברח' יעבץ 7 ירושלים.

בעלה של הנתבעת 1 היה דייר מוגן של דירה בת ארבעה חדרים ושירותים בקומה ב' בבית. לאחר פטירתו, הפכה הנתבעת 1 לדיירת מוגנת בנכס מאחר שהייתה בת זוגו והתגוררה למעלה משישה חודשים קודם לפטירתו.

הנתבע 2 הוא נכדה של הנתבעת 1 המתגורר עמה בדירה.

פסק הדין שניתן בעניין הנתבעים 1,4

2.ביום 20.11.14 ניתן פסק דין על יסוד הסדר שבין התובעת לנתבעים 1 ו-4.

בין היתר נקבע כי הנתבעת 1 היא הדיירת המוגנת הבלעדית בנכס וכי הנתבעת 1 לא העבירה את זכות הדיירות המוגנת בנכס או בחלק מהנכס לנתבעים האחרים או למי מהם וכי הנתבעת 1 לא מסרה לנתבעים האחרים כל חזקה בנכס או בכל חלק מהנכס שיש בה שלילת חזקתה שלה בנכס או בכל חלק מהנכס.

דיון והכרעה

3.הנתבע 2 לא הגיע לכלל הסכמה ועל כן יש להכריע בעניינו.

נקודת המוצא היא שהנתבע 2 הודה בכתב ההגנה שהדיירת המוגנת בנכס היא הנתבעת 1 ולא נטען בכתב ההגנה שהנתבע 2 הוא דייר מוגן.

בסעיף 18.5 לכתב ההגנה אף נטען שהנתבעת 1 היא בעלת הזכויות הבלעדיות בנכס.