ת"א 29741-01-11 אבו סנינה ואח' נ' אליפור את גוסטב בע"מ ואח'

לפניי בקשת התובע לביטול פסק דין מיום 7.12.2014 המורה על מחיקת כתב התביעה מחמת חוסר מעש ובקשות הנתבעת וצדדי ג' לפסיקת הוצאות.

ככל שמדובר היה בטעות או כשל ראשוני או אפילו בכשל חוזר לעניין עצם אי הגשת הודעת התובע בנוגע לבדיקתו על ידי המומחה והגשת חוות הדעת, דומה כי היה מקום להורות על ביטול פסק הדין ולו על דרך התניית הביטול בתשלום הוצאות ואולם, בתיק דנן ניתן פסק דין לאחר מספר החלטות ובהן התראות.

כמו כן, על פי רישומי בית המשפט פסק הדין הומצא לידי המבקש ביום 21.12.2014 באמצעות מסירה אישית על ידי פקידת בית המשפט.

המבקש טען כי פעל על פי החלטת בית המשפט והגיש ביום 5.12.2014 הודעה בנוגע לבדיקת התובע, ואולם לא הוצג אשור על הגשת ההודעה לכאורה, וכן תמוה כי המבקש לא וידא כי הודעתו הוגשה ולמרות טענתו בנוגע שההליך לא קודם לא עיין בתיק אלא חודשים לאחר מתן פסק הדין. כך גם הנתבעת וצדדי ג' טוענים כי הודעת התובע שצורפה לבקשה לא נמסרה לידיהם.

הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה רק במהלך חודש מרץ 2015, זמן רב לאחר מתן פסק הדין והמצאתו לידי ב"כ המבקש.

5129371

54678

במקום שבו הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה לכאורה כשלושה חודשים לאחר המצאת פסק הדין, ומבלי שניתן לכך כל טעם של ממש אין מקום להורות על ביטולו של פסק הדין.

מחדליו של התובע והעדר טעם מיוחד, מצדיק דחייתה של הבקשה.

פסק הדין יוותר על כנו ובהתאם לקבוע בו ככל שעומד התובע על הגשת תובענה חדשה, יינתן לה מספר הליך חדש וכל ההליכים וההחלטות שניתנו יחייבו את הצדדים בתובענה החדשה.

הוצאות הנתבעת וצדדי ג' יישקלו במסגרת ההליך החדש ככל שיוגש.