אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ביטון נ' ללום-הורן ואח'

ביטון נ' ללום-הורן ואח'

תאריך פרסום : 21/11/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום אשקלון
29638-11-15
12/11/2017
בפני השופט:
עידו כפכפי

- נגד -
תובע:
חיים ביטון
עו"ד ערן כהן
נתבעים:
1. דליה ללום-הורן
2. ארתור הורן

עו"ד איתן עדשה – על פי מינוי מהלשכה לסיוע משפטי
פסק דין
 

 

1.האם אחראים שוכרים לפרוץ דלקה בנכס המושכר, ומהו שיעור הנזק שנגרם?

 

רקע וטענות הצדדים

2.התובע השכיר לנתבעים את דירתו באשקלון. הדירה הושכרה לנתבעים לתקופה שמיום 15.12.12 ועד ליום 15.12.15, כאשר לאחר שנת השכירות הראשונה חודש ההסכם פעמיים בעל פה. ביום 09.07.15 פרצה בדירה דלקה אשר הגורם לה שנוי במחלוקת. כתוצאה מהשריפה נגרמו נזקים לדירה שהיקפם אף הוא שנוי במחלוקת. יצוין כי הדירה לא הייתה מבוטחת.

 

מספר ימים לאחר השריפה עזבו הנתבעים את הדירה, לטענתם לבקשת התובע. בשל חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להיקף הנזק ועלות השיפוץ, שיפץ התובע בעצמו את הדירה ולא הפשר לנתבעים לעשות כן.

 

3.התובע טען, על בסיס ממצאי שירותי הכבאות, כי השריפה פרצה כתוצאה מנר נשמה דולק שהשאירו הנתבעים ללא השגחה בחדר בדירה. כתוצאה מהשריפה ניזוקו חלקים רבים בדירה ובכללם קירות, משקופים ודלתות, מזגנים, מדיח כלים, כיריים, צנרת המים ותשתית החשמל. כתוצאה מהשריפה נגרם נזק גם לדירות הסמוכות והתובע נדרש להחליף דלתות ומזגנים בשתי דירות שכנות. התובע פנה לנתבעים בדרישה לתיקון הנזקים אולם הנתבעים חלקו על הערכתו ביחס להיקף הנזקים ועלות תיקונם. משהבין התובע כי אין בכוונת הנתבעים לפצותו בגין מלוא הנזקים שנגרמו לדירה, החליט לשפץ את הדירה בעצמו ולצורך כך התקשר בהסכם עם קבלן שיפוצים שהציע את ההצעה הזולה ביותר. התובע צירף חשבוניות חלקיות המעידות של השיפוץ שנערך. עלות השיפוץ נאמדה בעת הגשת התביעה בסך של 130,000 ₪, ומשתמע כי טרם הושלם השיפוץ בעת הגשתה.

התובע טען כי לאורך תקופת השכירות לא העלו הנתבעים כל טענה ביחס לתקינות הדירה או לליקויים המצויים בה.

 

מאחר ומחקירת הדליקה מטעם שירותי הכבאות עלה כי סיבת השריפה הייתה נר שהושאר דולק בחדר, טוען כי הנתבעים התרשלו בשמירה על הדירה ולא נקטו אמצעי זהירות סבירים ועל כן עליהם לשאת בעלות השיפוץ.

 

סעד נוסף בתביעה עוסק באבדן דמי שכירות מאחר ועקב השריפה ביטלו הנתבעים את ההמחאות שנתנו לתובע כתשלום עבור שכר הדירה. עוד נטען כי הפסיד כספים נוספים בגין התקופה בה לא היה באפשרותו להשכיר את הדירה עקב השיפוצים שנערכו בה. התובע תבע סך של 75,000 ₪ עבור שיפוץ הדירה, 16,638 ₪ בגין אובדן דמי שכירות וארנונה, 15,000 ₪ בגין עגמת נפש וכן הוצאות. סך התביעה בכללותה 106,638 ₪.

 

4.הנתבעים חלקו על אחריותם לקרות האירוע וטענו כי השריפה פרצה בשל ליקויי חשמל חמורים שהיו בדירה אשר חלקם תוקנו על ידי התובע באופן חובבני. לטענתם, שירותי הכבאות לא שללו גורם אפשרי נוסף לשריפה והוא, כבל חשמל חיצוני שהיה בתוך תעלה בחדר בו פרצה השריפה. הנתבעים ציינו מספר מקרים בהם דרשו מהתובע לתקן ליקויים שהיו בדירה. מקרים אלו ואופן התיקון שנעשה על ידי התובע יכולים להעיד, לטעמם, שמערכת החשמל בדירה לא הייתה תקינה וכי התובע היה מודע לכך, ולכן התרשל בתחזוקת מערכת החשמל.

 

בהמשך טענו הנתבעים כי לא ידוע להם בוודאות מה גרם לשריפה. עם זאת הכחישו שהשאירו נר דולק בחדר וטענו כי מציאת פח נר הנשמה על ידי חוקר השריפות, אינה מהווה הוכחה לסיבת השריפה וכי ניתן למצוא בבתים רבים נרות מפוזרים ברחבי הבית. בנוסף הטילו הנתבעים ספק במיומנותו של חוקר השריפה וטענו כי החקירה לא מוצתה ולא נבחנו גורמים אפשריים נוספים לפרוץ השריפה. נטען כי החוקר אמר להם כי אין לו מספיק זמן לצורך ביצוע חקירה מקיפה וכי אינו בעל ידע בנושא חשמל.

 

ביחד לנזקים שנגרמו בשריפה, נטען כי התובע מנסה להתעשר על גבם שלא כדין באמצעות "ניפוח" הנזקים על מנת להצדיק את השיפוץ הרחב שעשה בדירה אשר הייתה זקוקה לשיפוץ עוד קודם לשריפה. נטען כי התובע לא נתן להם אפשרות לתקן את הנזק והאיץ בהם לעזוב את הדירה יומיים לאחר השריפה. לשיטתם הוסכם על התובע להפסיק את יחסי השכירות עקב השריפה ולכן בוטלו ההמחאות עבור דמי השכירות והופסקו תשלומי הארנונה.

לנתבעים טענות בנוגע לאפשרותם לבחון את הנזק וביחס למחדלי התובע בהוכחת ותיעוד הנזק ולהערכת בעל מקצוע שהביאו לדירה יום לאחר השריפה, עלות תיקון הנזקים מסתכמת ב- 15,000 ₪ בלבד.

 

דיון והכרעה

הגורמים לפרוץ הדלקה

5.סעיף 39 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) קובע כי:

"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה."

 

מאחר והנתבעים באים בגדר "תופש המקרקעין שמהם יצאה האש" עליהם להוכיח שהאש לא פרצה כתוצאה מרשלנותם. כלל זה שמיועד לפי לשונו לחול כלפי מקרקעין סמוכים, יכול לחול ביחסים בין משכיר לשוכר. עם זאת, לפי נסיבות השריפה ייתכן והשוכר יוכל להוכיח כי דווקא האחריות לתחזוקת הנכס, היא זו שגרמה לשריפה ולכן האחריות מוטלת לפתחו של המשכיר. לאור תחולת סעיף זה מתייתר הצורך לבחון תחולת סעיף 41 לפקודה. (לעניין נטל השכנוע המוטל על מי שהאש פרצה ממקרקעין שתפש ראה ע"א 595/88 אדרי נ' חסקל, פ"ד מז(5) 333 (1993), אליו הפנה ב"כ התובעים).

 

שתי סיבות אפשריות עלו כגורם הדלקה, האם פרצה בשל נר דולק כטענת התובע, או שמא בשל כשל חשמלי שאינו באחריות הנתבעים אלא באחריות התובע כבעל הנכס.

 

6.התובע לא נשען על העברת נטל ההוכחה אלא הסתמך על הראיה המשמעותית ביותר שהוגשה להוכחת הטענה כי השריפה פרצה בשל נר שהושאר דולק, היא חוות דעת חקירת הדליקה של מומחה בשירותי הכבאות וההצלה באשקלון, קצין החקירות שוהם דהורני (להלן: החוקר, יוער כי בעת חקירתו הביא עמו העד הרחבה של חוות הדעת שהיא מצגת שערך למפקדיו אודות חוות הדעת ובה פירוט ותמונות נוספות שצולמו בדירה, במ/1).

 

מעיון בחוות הדעת עולה כי מוקד השריפה היה בחדר מגורים בדירה בסוף המסדרון, המכונה בחוות הדעת כחדר שינה של הילדה, וכי תכולת החדר נשרפה כמעט כליל. בבדיקת החוקר נמצאה פחית של נר נשמה בין האפר והטיח שהיה בחדר. עוד נמצא כי לא היה מחובר צרכן חשמלי בחדר. המומחה הגיע למסקנה כי ניתן לקבוע שסיבת השריפה היא, ככל הנראה, נר נשמה שהושאר דולק בחדר. המומחה ציין בנוסף כי ברחבי הבית היו מפוזרים נרות.

ביחס לטענת הנתבעים לפיה יתכן והשריפה פרצה בגין כבל (חוט חשמל) שהיה בחדר, מעיון בחוות דעת החוקר עולה כי בחדר התגלה כבל שלא נפגע. למעשה די בעובדה כי התובע נסמך על חוות דעת חוקר מקצועי כאשר מנגד אין כל חוות דעת אלא השערות למקור השריפה, כדי לקבוע כי התובע עמד בנטל להוכיח כי השריפה פרצה בגלל נר שהושאר בוער ללא השגחה.

 

7.הנתבעת טענה בתצהירה כי אין ספק שהאש פרצה עקב בעיה במערכת החשמל ולא בשל סיבה אחרת. נטען כי בדירה היו ליקויים רבים: נורות חשמל ובתי מנורה חסרים, שקעים בלתי תקינים, שקע שהיה "מחשמל" כאשר נגעו בו (בחדר בו פרצה האש) ושקעים שגרמו לקצר והפסקות חשמל כאשר חובר להם מכשיר חשמלי. נטען כי התובע תיקן בעצמו חלק מן הליקויים אולם חלק מהתקלות לא הצליח לתקן. לגישת הנתבעת, כל התיקונים היו מאולתרים ולא פתרו את הבעיה באופן יסודי.

 

הנתבעים חלקו על חוות הדעת של החוקר וטענו כי מדובר בחוקר שריפות אשר אינו חשמלאי במקצועו ולפיכך לא היה באפשרותו להתייחס לכשל במערכת החשמל כגורם אפשרי לשריפה. בנוסף טענו כי לא עמד לרשות החוקר די זמן לצורך ביצוע הבדיקות וכי החקירה לא הייתה ממצה דיה.

 

דין טענה זו להידחות. מעדותו של החוקר ביחס לתפקידו והניסיון שרכש עולה כי ניתן וראוי להסתמך על חוות דעתו. מדובר בקצין חקירות ומנהל חקירות בתחנה אזורית אשקלון. בהתאם לדבריו, במסגרת תפקידו הנו אחראי על כל החקירות בתחנה ואף מבצע בקרה לחוקרים. לדבריו משמש כחוקר משנת 2006 ושימש כחוקר בכ-500- 600 מקרי שריפה. ביחס להכשרתו המקצועית, העד מסר כי נטל חלק בשני קורסים של חוקר דליקות וכן בהשתלמויות וכנסים שנתיים. בנוסף לכך רכש השכלה כקצין כיבוי מבצעי, קורס כבאות וקורס מניעת דליקות. החוקר הודה כי לא רכש ידע בתחום החשמל אולם, כמפורט להלן, לא מצא סיבה להיעזר ביועץ בתחום החשמל מאחר ולא מצא סימנים ראשוניים המעידים על בחניה מעמיקה יותר של תחום החשמל כגורם לשריפה. בנסיבות אלה לא נסתרו כישוריו ולאור ההשכלה שרכש בתחום חקירת שריפות וניסיונו הרב ניתן לראות בו כמומחה בתחומו ולפיכך, יש להסתמך על חוות דעתו.

 

מאחר והנתבעים לא טרחו להביא חוות דעת נגדית מטעמם שיהא בה לתמוך בגרסתם, דין טענותיהם כנגד ממצאי חוות הדעת להידחות.

 

8.בעדותו הבהיר החוקר כי בעת שחפר בשרידי השריפה גילה שריד של נר נשמה סמוך למוקד הדליקה שהינו, לדבריו, שידה שנמצאה מול הדלת. זאת הסיק מסימן בצורת האות V שנוצר בקיר מול הדלת, "השריפה מציירת מעל מוקד השריפה יש תבנית וי" (עמ' 9, ש' 8). העד ציין בנוסף כי במהלך ביצוע הבדיקה שלל כשל חשמלי, הצתה או עישון וזאת אף לאור עדות הנתבעים בפניו כי בחדר לא היו מכשירי חשמל מחוברים. העד הודה כי הייתה בעיית תקשורת בינו לבין הנתבע, מאחר והנתבע לא שולט באופן מלא בשפה העברית, אולם לטענתו הבין את אשר אמר הנתבע וכן גבה עדות נוספת מהבת לאחר מספר ימים. יוער כי בעדותו אישר הנתבע כי לא היה כל מכשיר חשמלי מחובר בחדר, (עמ' 29, ש' 29).

 

בניגוד לטענת הנתבעים בכתב ההגנה לפיה לא עמד לרשות החוקר די זמן לצורך בדיקת הדירה, העיד החוקר כי הזמן שעמד לרשותו הספיק לו לצורך ביצוע הבדיקה וכי עבד בחדר בו החלה השריפה מספר שעות כשהוא משתמש באת חפירה.

 

בעדותו שלל החוקר מכל וכל את האפשרות שהאש פרצה בשל כבל חשמלי לקוי שהיה בחדר. במענה לשאלה האם בעת ביצוע הבדיקה לאחר השריפה הצביע בפניו הנתבע על כבל חשמלי תלוש, השיב החוקר בחיוב. עם זאת טען כי הכבל לא היה פגוע: "אם הוא היה קשור לשריפה... הבידוד שלו היה נשרף אבל מאחר שהשריפה הייתה על השידה ותפסה את המזרן והמיטה... וכל העץ כיסה את הכבל ולכן הכבל נמצא כאשר הוא לא פגוע" (עמ' 11, ש' 11). ובהמשך אמר כ : "אם השריפה הייתה מתחילה מהכבל הוא קודם כל היה נפגע ומתפשט למיטה" (עמ' 12, ש' 32).

 

בהמשך חקירתו אישר החוקר כי יתכן והייתה בחדר תעלה פנימית של חשמל בתוך הקיר. עם זאת, מאוחר יותר טען כי אילו היו תעלות בקיר ניתן היה להבחין בסימני פלסטיק וכן לראות חוטי חשמל שנשרפו וזאת לא ראה. במענה לשאלה, מה עשה על מנת לשלול אפשרות שהשריפה פרצה כתוצאה מתקלה בחשמל, השיב החוקר כי על אף שאינו חשמלאי במקצועו, בדק את האפשרות לכשל חשמלי מתוקף תפקידו וניסיונו המקצועי: "אם היה לי חשד או חשש קל לכשל חשמלי שיכל לגרום לדליקה, הייתי מזמין מטעמנו מהנדס חשמל" (עמ' 12, ש' 23).

 

עיון בחוות דעתו של החוקר מלמדת כי היה מודע לטענות הנתבעים בנוגע למערכת החשמל מאחר והנתבע סיפר לו על התקלות בחשמל הדירה. אף על פי כן החליט שלא לפתח חקירה בכיוון זה מאחר ומצא כי אין חשש לכשל חשמלי. על רקע ניסיונו המקצועי של החוקר, כמפורט לעיל, ובהעדר חוות דעת נגדית מטעם הנתבעים, ולאחר בחינת ממצאיו, אני מקבל את מסקנותיו של החוקר לפיהן אין זה סביר להניח שהשריפה פרצה בשל כשל חשמלי. מדובר במסקנות מקצועיות ביחס למצב מערכת החשמל בחדר שנשרף, אשר לא הצריכו בדיקה מעמיקה יותר, שעה שיתר הסימנים הצביעו כי מקור הדלקה אינו קצר חשמלי.

הסתמכות הנתבעים על עדותו של קבלן השיפוצים של התובע, אלירן אזולאי, אינה תחליף למסקנות מקצועיות בתחום חקר השריפות. לא מצאתי כי טענות הקבלן כי איתר פגמים במערכת החשמל, אשר ממילא לא פורטו כנדרש, מהוות משקל נגד לחוות דעת החוקר ואין בהן כדי לסתור חוות דעתו.

 

9.מעבר לממצאי המומחה, טענות הנתבעים לפגמים במערכת החשמל לא הוכחו, וממילא לא הוכח קשר סיבתי בין פגמים נטענים אלה לפרוץ הדלקה. בכתב ההגנה הפנו הנתבעים לתקלות שהתעוררו סמוך לקבלת החזקה בדירה, ותיקונים שבוצעו לטענתם בחלוף כשנה, קרי בראשית שנת 2014, כשנה וחצי טרם השריפה. במענה לשאלה מדוע האריכו את ההסכם והמשיכו להתגורר בדירה חרף התקלות הנטענות השיבה הנתבעת כי עשו זאת מסיבה כלכלית וכי מחיר השכירות, הנמוך יחסית, שיקף את מצבה הרעוע של הדירה. בהעדר ראיות נוספות, לא ניתן לקבל את הטענה לפיה ניתן להסיק ממחיר השכירות כי הדירה הייתה "מוזנחת" ולקויה.

 

ביחס לטענת הנתבעים לפיה התובע נהג לתקן תקלות בדירה בעצמו חרף היותו נטול השכלה מתאימה, התובע אישר כי החליף שקעים וברז שנשברו בדירה. לטענתו, במסגרת שירותו הצבאי, רכש השכלה בתחום החשמל ואף הציג בחקירתו רישיון לעסוק בחשמל: "עשיתי את כל ההשכלה של אחראי על בינוי, מזגנים, חשמל, אינסטלציה.." (עמ' 14, ש' 32). לדבריו, לא זכור לו כי הנתבעים התלוננו על בעיות בחשמל אלא רק על נזילה מאחד הברזים ועל שקע לא תקין אותו החליף בעצמו. כל זאת אירע לדבריו כשנה טרם השריפה. עולה כי לא הוכח קיומה של תקלה מהותית בחשמל בדירה בכלל, ובחדר בו פרתה השריפה בפרט, ולא הוכח כל קשר סיבתי בין מצב החשמל בדירה לפרוץ השריפה.

 

10.שעה שנשללה האפשרות כי הדלקה פרצה כתוצאה מכשל חשמלי, נותרה רק מסקנת החוקר כי מקור הדלקה הוא נר בוער שהיה על השידה בחדר בו פרצה האש, והוא מוקד השריפה ומחוללה.

 

מציאת שרידי הנר בין הריסות החדר, סימני השריפה על הקיר בצורת האות וי, מלמדים כי יש לאמץ את וחוות דעת החוקר כי הנר גרם לפרוץ השריפה. בדיקת האפשרות לכשל חשמלי ושלילתה על ידי החוקר, אי הבאת חוות דעת נגדית שיהא בה לתמוך בטענה כי יתכן והשריפה נבעה מכשל חשמלי וניסיונו של התובע בתחום החשמל שלטעמי, מספק לצורך החלפת שקעים, כל אלו מביאים למסקנה כי הנתבעים לא הצליחו להוכיח כי יתכן והשריפה פרצה בשל גורם שלא היה באחריותם, קרי מצב מערכת החשמל.

 

האם השתמשו הנתבעים בנרות דולקים בבית

11.בחוות דעתו ציין החוקר כי מצא נרות מפוזרים ברחבי הבית. עובדה זו תרמה לקביעתו כי השריפה פרצה כתוצאה מהשארת נר דולק, מעבר לקופסת נר נשמה מפויחת שמצא סמוך למוקד הדלקה. החוקר ציין את סדר האירועים: בשעה 10:43 ביום 9.7.15 התקבלה הודעה על השריפה, בשעה 12:00 הגיע לזירה כאשר כוחות הכיבוי עוד בשטח. בתשאול בשטח של הנתבע רשם את גרסתו הראשונית ממנה עלה כי עזב באותו בוקר את הבית ולטענתו נרות הנשמה בסלון לא דלקו. הנתבע טען כי בלילה הקודם צייר בצבעי מים וכי בתו, אשר השתמשה בחדר, יצאה מספר ימים קודם לכן ביום ראשון, 5.7.15. הנתבע לא טען כי משתמש בנרות לצרכי אומנותו.

 

במסגרת תצהירה המשלים טענה הנתבעת לראשונה כי היא ובעלה אתאיסטים ואינם נוהגים להדליק נרות. לדבריה, הם נוהגים להחזיק נרות בבית לצורך אומנות שבה נעשה שימוש בשעוות נרות כדי לצייר. לשם כך הם נוהגים לקנות נרות נשמה ולרוקן את תכולתם לצורך עשיית שימוש בשעוות הנר. ביחס לפמוטים שהוזכרו בחוות דעתו של המומחה נטען כי הם משמשים לקישוט ולא לצורך הדלקת נרות.

 

מעבר לחוסר האמינות של טענה זו, מדובר למעשה בעדות כבושה אשר משקלה אפסי. מדובר בטענה אשר מצופה היה שתועלה על ידי הנתבעים מיד בהזדמנות הראשונה, דהיינו, בכתב ההגנה. עם זאת, הטענה הועלתה כאמור לראשונה רק במסגרת התצהיר המשלים שהגישו הנתבעים ולא נטענה בכתב ההגנה, לא בדיון הראשון מיום 09.06.16, לא בתצהיר הראשוני מיום 13.11.16 ואף לא בקדם המשפט שהתקיים ביום 19.12.16.

 

בקדם המשפט הראשון שהתקיים בנוכחות הצדדים ביום 19.12.16 טען התובע כי חוקר השריפות שאל את הנתבע מה פשר הנרות המפוזרים בבית. לטענתו, במענה לשאלת החוקר השיב הנתבע כי אמה של הנתבעת חולה מאוד וכי הם מדליקים נרות לרפואתה. מצופה היה כי הנתבעת, אשר נכחה בדיון ושמעה את הדברים, תגיב מיד לדברים ותטען כי הם אתאיסטים אשר אינם מאמינים בהדלקת נרות לרפואת החולה וכי הם עושים שימוש בנרות לצורך אמנות. עם זאת, הנתבעת בחרה למלא פיה מים ורק בתצהיר המשלים שהוגש חמישה חודשים לאחר הדיון "נזכרה" לספר כי היא ובעלה אתאיסטים אשר אינם נוהגים להדליק נרות כלל אלא רוכשים נרות על מנת לעשות שימוש בשעוותם לצורך אומנות.

 

בעדותה, במענה לשאלה, מדוע לא העלו את הטענה בכתב ההגנה, השיבה הנתבעת באופן סתמי: "אני אמרתי את זה לחוקר. לא יודעת למה. תמיד טענו על הנרות" (עמ' 27, ש' 36). מדובר בגרסה כבושה שאין לייחס לה משקל כלל על רקע השלב בו הועלתה, על אף ההזדמנויות שהיו לנתבעים להעלותה, ללא מתן הסבר מספק לכך שלא נטענה קודם.

 

12.מעבר לאמור לעיל, מדובר בטענה שלא הוכחה. חוקר השריפה אישר אמנם כי בעת ביצוע חקירת השריפה הנתבע טען בפניו כי הוא אומן העושה לעיתים שימוש בנרות נשמה בכך שהוא מאחסן מכחולים בכוסות של הנרות. עם זאת, לדבריו, הנתבע לא טען בפניו כי עושה שימוש בשעוות הנר. בתגובה לשאלת ב"כ התובע אישר החוקר כי הנתבע טען בפניו שהם מדליקים נרות מאחר ואמה של הנתבעת מאושפזת בבית החולים.

 

ביחס לפחית הנר שנמצאה בחדר, החוקר אישר כי לא מצא את הדיסקית בתוך הפחית. כמו כן אישר כי יתכן ולא ניתן היה לעשות שימוש בנר מאחר ולא הייתה בו דיסקית. עם זאת, טען כי יתכן והדיסקית התכלתה כתוצאה מהשריפה. לאור עוצמת השריפה אשר אף התיכה זוג אופנים שהיה בחדר (תמונה 3789 בנספח לדוח החקירה), אין רבותא בטענה כי לא נמצאה דיסקית מתכת של נר נשמה.

 

טענת הנתבעים לפיה נהגו להחזיק נרות לצורך שימוש בשעווה שבהם, אינה מערערת את ממצאיו של החוקר וזאת על רקע עדותו לפיה מצא ברחבי הדירה נרות שעשו בהם שימוש ועדיין נותרה בהם שעווה. בחוות הדעת של החוקר מצוין כי על השולחן בסלון נמצאו שני נרות נשמה שהפתיליות שלהם היו בשימוש וכן על השיש במטבח ועל השולחן בחדר המחשב נמצאו נרות שהפתיליות שלהם היו בשימוש. כל אלו מתועדים בתמונות שצורפו לחוות הדעת.

בעניין זה טען החוקר בעדותו: "אם הנרות היו לצורך צביעה לא היו כ"כ הרבה נרות מפוזרים בכל הבית... ואם צובעים עם השעווה אז איך זה נשאר בתוך הכוס?" (עמ' 13, שורה 3). בהמשך עדותו הבהיר החוקר כי מצא בדירה נרות משומשים דהיינו, נרות שהודלקו וכובו, וכך הגיע למסקנה שהדליקו אותם. החוקר אישר כי הוא עדיין עומד על כך שפריצת השריפה הייתה כתוצאה מנר דולק. כזכור, אף אישר כי הנתבע אמר לו כי הדליקו נרות נשמה בגין מחלת אם הנתבעת.

 

13.ביחס לדברים אלו הנתבעת טענה בעדותה כי לא ידוע לה על נרות משומשים שנמצאו בבית ואף הכחישה כי הנתבע אמר לחוקר כי הנרות הודלקו מאחר ואמה הייתה מאושפזת בבית החולים. אף הנתבע טען בעדותו כי לא אמר לחוקר את הדברים הנ"ל, עם זאת, בהמשך עדותו טען: "אני זוכר שאמרתי שאמא של דליה חולה ודיברתי באופן כללי למה יש נרות בדירה. הוא רצה לדעת למה יש לנו נרות בבית אז אמרתי משהו כמו אמא של דליה חולה. לפעמים לאנשים יש נרות בבית שמישהו חולה בישראל... ניסיתי להסביר אני משתמש בחומרים לאומנות ואני גם ממחזר ומשתמש בקופסאות..." (עמ' 30, ש' 10).

עדות זו עומדת בסתירה מוחלטת לגרסתם (הכבושה) של הנתבעים כי הם אתאיסטים, בפרט לאור דברי הנתבע כי "לאנשים יש נרות בבית שמישהו חולה בישראל...".

 

ביחס לנרות המשומשים שמצא החוקר בדירה, הנתבע העלה טענה חדשה, בלתי סבירה, לפיה הוא נוהג לקנות נרות בחנות יד שניה שמחירם זול יותר ויתכן כי חלקם משומשים. הנתבע טען כי לא יתכן שנעשה על ידם שימוש בנרות: "אני לא מדליק נרות אני משתמש בשעווה קרה" (עמ' 30, ש' 30). כמו כן טען כי הוא מודע לכך שנמצאו כמה נרות משומשים אולם טען כי הדבר אינו מעיד על כך שהוא הדליק אותם. מדובר בגרסה לא סבירה שאין בידי לקבלה. מסקנתי אינה משתנה אף מהגשת העתק יצירת אומנות שנעשה בה שימוש בשעווה, מאחר ונדמה לאור האמור לעיל כי הוכנה במיוחד לצורך הליך זה.

 

האם הנתבעים התרשלו?

14.לאור כל המפורט לעיל עולה כי הנתבעים לא הצליחו לסתור את קביעת החוקר כי קרוב לוודאי שהשריפה פרצה בשל נר שהושאר דולק. קביעה זו משמעותה כי התובע הוכיח, במאזן ההסתברויות, כי הדליקה פרצה בגלל הנר. עולה כי גם ללא העברת נטל השכנוע לנתבעים, הוכיח התובע את סיבת השריפה. גם אם לא היה ממצא ברור לסיבת השריפה, שעה שהנתבעים לא עמדו בנטל להוכיח כי מקוד הדליקה מקצר חשמלי, לא הוכיחו שלא הייתה לגבי מקור האש התרשלות שיחובו עליה.

 

בע"א 595/88 הנ"ל, בעמ' 345 נקבע:

"נלמד מכאן אפוא, שעל נתבע להוכיח כי נקט אמצעי זהירות אלה ואחרים, עד שתישלל כל אפשרות סבירה שפריצת האש אירעה מחמת התרשלותו. נטל הוכחה זה כבד מכל כבד, והרי סיבות השרפה עשויות להיות רבות ומגוונות".

 

לאחר שהגעתי למסקנה כי הוכח שהשריפה פרצה בשל נר דולק שהשאירו הנתבעים ללא השגחה בשעה שלא היה אדם בבית, למעשה ברורה מאליה המסקנה כי התנהגות מעין זו היא התנהגות רשלנית.

 

שעה שנקבעה רשלנות הנתבעים אין זה משנה אם הבחינה היא מכוח פקודת הנזיקין, או מכוח אחריותם כשומר שכר כשמטרת השמירה טפלה להחזקת הנכס, וזאת על בסיס הפניית חוק השכירות והשאילה לחוק השומרים, מאחר ובשתי הדרכים על הנתבעים להוכיח כי לא התרשלו.

 

בע"א 2284/09 (מחוזי ת"א) רובינה נ' דיין, 3.5.11, נדונה שאלת אחריות שוכרים לשריפה שפרצה במושכר. נקבע כי אחריות של שוכר נכס בגין נזקים שנגרמו למושכר הינה כאחריות שומר שכר הפטור מנזק שנגרם שלא ברשלנותו ואחראי בגין נזק שנגרם ברשלנותו. עולה כי כאשר מדובר בשריפה שנגרמה בשל רשלנות השוכרים, יש להטיל עליהם אחריות לנזק אף מכוח העילה החוזית ולא רק בשל העילה הנזיקית. (יוער כי במקרה הנ"ל נמצא כי השריפה לא אירעה עקב רשלנות המערערים אלא עקב כשל במערכות החשמל של הנכס, ולפיכך נקבע כי הם פטורים מאחריות לנזק).

 

שעה שקבעתי כי השריפה פרצה בעת שהנתבעים לא היו בדירה, עקב נר הושאר דולק ללא השגחה, הוכח מעשה רשלני המקים חבות הנתבעים לקרות הנזק. ודאי כי הנתבעים לא הוכיחו כי לא התרשלו בנסיבות אלה.

 

שיעור הנזק

15.ביחס לגובה הנזק התובע הציג ראיות חלקיות בלבד ואף בסיכומיו יצא פטור בטענה הכללית כי עלות השיפוץ הוכחה. מאחר והתובע הביא נתונים שונים להוכחת גובה הנזק, לא מדובר במקרה בו לא הוכח כלל גובה הנזק, ויש לבחון את שיעור הנזק שהוכח. על נפגע התובע פיצויים בגין הפרת הסכם או בנזיקין, להוכיח הן את נזקו והן את שיעור הפיצויים שיהיה בו כדי לפצותו. באותם מקרים בהם לאור אופיו וטבעו של הנזק ניתן להביא נתונים מדויקים, על התובע לעשות כן ואם לא יעמוד בנטל ההוכחה, לא ייפסק לו פיצוי. (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ , פ"ד לה (2) 800 (1981)). אם תובע כשל בהבאת נתונים שניתן היה באופן סביר להביאם, אין מקום כי בית המשפט ישום את הנזקים מקום בו כשל התובע לעשות כן. (השווה, ע"א 153/04 רובינוביץ נ' רוזנבוים, 6.2.06).

 

התובע טוען כי עלות השיפוץ נאמדת בכ-130,000 ₪, עם זאת תבע סך של 75,000 ₪ בגין שיפוץ הדירה. גם כאשר ניתנה לתובע האפשרות להגיש תצהיר משלים בנוגע לשיעור הנזק, חזר על טענות כלליות וטען כי הוצאות השיפוץ הגיעו לסך של 130,000 ₪, אולם הצליח לאתר קבלות בסכום של 66,700 ₪ בלבד. עוד טען כי עלות קבלן השיפוצים הייתה 80,000 ₪ אולם יש לו קבלה בסך 45,000 ₪ בלבד.

 

מנגד טענו הנתבעים כי הנזק שנגרם עקב השריפה לא עלה מעבר לסך של 15,000 ₪. לראיותיהם צירפו מסמך של קבלן השיפוצים של התובע, שביצע עבודות בדירה השרופה, וטען כי מתוך עבודתו רק 17,000 ₪ קשורה לשריפה.

 

16.בעדות הנתבעת, במענה לשאלה מי היה בעל המקצוע עמו התייעצה, השיבה הנתבעת כי היא וגיסתה התקשרו לכמה בעלי מקצוע כולל חשמלאי שאמר ששיפוץ מערכת החשמל יעלה 3,000 ₪. הנתבעת טענה בנוסף כי הביאה בעל מקצוע לדירה על מנת שיעריך את עלות השיפוץ אולם לא הציגה הצעה שנתן לה.

 

במסגרת ראיותיהם הגישו הנתבעים מסמך שערך קבלן השיפוצים, אלירן אזולאי בעל העסק "אומנות השיפוץ", אשר ביצע את השיפוץ בדירה מושא התביעה (להלן: הקבלן). במסמך שערך פירט את העבודות ההכרחיות, לדעתו, שנדרש היה לעשות לאחר השריפה שעלותן מסתכמת ב- 17,000 ₪. לדבריו, התבקש לשפץ את חדרי השירותים בדירה וכן להחליף צנרת על אף שאלו לא ניזוקו וניתן היה לנקות אותם כפי שנעשה עם אריחי המטבח. הקבלן ציין בנוסף כי מערכת החשמל בדירה הייתה לקויה מלכתחילה ונמצאו בה כשלים רבים.

 

הקבלן העיד מטעם הנתבעים. מעדותו עלה כי עלות עבודתו נעה בין 55,000 – 65,000 ₪ ולאחר דיון בתביעה קטנה בין הצדדים שולם לו סכום אחרון בסך 5,000 ₪. יוער כי הצדדים לא צירפו את כתבי הטענות מההליך המשפטי מול הקבלן וקשה להבין מה הסכום הכולל ששולם לו. בעדותו מסר כי השיפוץ שערך בדירה "כלל הכל, קרמיקות במקלחות, אינסטלציה, טייח, חשמל, פוליש, ניקיון של חלונות, דלתות, צביעה ועוד הרבה." (עמ' 18, שורה 14) וכן ריצוף בחדר שנשרף.

 

לדבריו, כתוצאה מהשריפה נפגעו שלוש דלתות, הטיח בתקרת המסדרון, צבע הקירות, ניקיון וחשמל. העד טען כי הוא מעריך את עלות שיפוץ רכיבים אלו בסך 20,000 ₪. בתגובה לשאלת ב"כ התובע כיצד הגיע למסקנה לפיה השיפוץ שנערך היה הרבה מעבר לשיפוץ ההכרחי, הסביר העד כי שתי מקלחות שופצו ללא הכרח וכן כי לא היה צורך להחליף צנרת.

 

גרסתו איננה עולה בקנה אחד עם גרסת התובע לפיה המקלחות היו "גמורות", הקרמיקה נפלה וכן כי הקבלן אמר לו שנדרש להחליף את כל הצנרת עקב השריפה וכי לא ניתן להחליף רק במקום אחד (עמ' 16, ש' 25).

 

בהמשך שינה הקבלן מעט מגרסתו וטען כי רק שיפוץ המקלחות נעשה ללא קשר לשריפה. במענה לשאלה האם מתוך סך כל עלות השיפוץ ( 55,000 ₪) רק 20,000 ₪ שייכים לשריפה והיתר למקלחות, השיב העד "ברור" (עמ' 21, ש' 16). בנוסף טען כי שילם 10,000 ₪ לחשמלאי כך שלשיטתו, אילו נדרש היה לשפץ רק את מה שנפגע באופן ישיר מהשריפה, היה מקבל עבור עבודתו 10,000 ₪ לאחר ניכוי התשלום עבור החשמלאי.

 

17.לא מצאתי כי ניתן לסמוך על עדות הקבלן כהערכה מהימנה לתיקונים שחובה היה לבצע עקב השריפה. הקבלן אישר כי בינו לבין התובע פרץ סכסוך עסקי בגינו הגיש התובע תביעה כנגדו. נתון זה משליך על מהימנות עדותו וחוות דעתו של הקבלן ומעלה ספק ביחס לאובייקטיביות הממצאים שקבע שכן עולה כי מדובר בעד הנגוע בדבר שאינו אובייקטיבי ויש להטיל ספק במהימנות עדותו. מעדותו עלה כי עדיין חש כי התובע לא שילם לו את מלוא שכרו ותחושות אלו פגמו במהימנות עדותו.

 

מהנתונים שהובאו בפני התרשמתי כי עלות השיפוץ בגין השריפה עלתה בהרבה על הערכתו של הקבלן בסך של כ- 20,000 ₪. גם אם קשה לשלול את הטענה כי השיפוץ כלל החלפת רכיבים נוספים, שלא נפגעו במישרין מהשריפה, עלה בידי התובע להוכיח קשר סיבתי בין השריפה לתיקונים שבוצעו.

 

ניתן להגיע למסקנה זו מבחינת חוות דעת החוקר המעידה על עצמת השריפה. החוקר מתאר את מוקד השריפה כחדר שנשרף כליל עם פגיעות חום קשות, שאף התיכו זוג אופנים. עולה מחוות הדעת כי האש גם פגעה במזגני הדירה מעל לדירת התובע, שם גם נגרם סדק בחדר אמבטיה עקב החום ואף פרצו את דלת הדירה. החוקר סוקר את דירת התובע דרך פגיעות חום ונשירת טיח במסדרון ופגיעות פיח קשות בכל הבית.

 

ממצאי החוקר והתיעוד החזותי שהוגש מעידים על שריפה בעוצמה גדולה שגרמה להרס משמעותי בדירה: הקירות, התקרה, ארונות המטבח ואריחי הקרמיקה מכוסים בפיח שחור. בחלקים מסוימים בתקרה ובקירות הטיח נשר כתוצאה מפגיעת חום קשה. החדר בו פרצה השריפה נראה הרוס לחלוטין, הרצפה מכוסה באפר, טיח ושרידי הריסות. בחוות הדעת מצוין כי דלת החדר נשרפה לחלוטין וכי לתקרת החדר נגרמה פגיעה קשה וכל הטיח נשר ואף בחלק מהקירות הטיח נשר.

 

בנוגע למערכת החשמל בחדר שנהרס, הקבלן אלירן אזולאי העיד כי נדרש היה להחליף את כל המערכת: "הוצאנו את כל החוטים. גילינו את כל הצינורות שהיו... היינו צריכים לחצוב את כל החשמל מחדש, לתאורה למתגים, הכל מחדש" (עמ' 18, ש' 32). בנוסף העיד כי במסגרת השיפוץ אף פינה את הפסולת מהדירה, ניקה את המזגן ותיקן שני חלונות שנשברו.

 

ביחס לריצוף החדר שנשרף, הקבלן נשאל על ידי התובע מדוע החליף את הריצוף. בתשובה טען כי עשה זאת כמתנה לתובע. בתגובה לדברי התובע כי החוקר הרים את הריצוף יחד עם חולות השיב אזולאי כי לא תיקן דבר אלא הדביק ריצוף.

מניתוח מכלול הראיות עולה כי אין לקבל את הערכתו הכספית הקבלן ביחס לנזק הישיר שנגרם כתוצאה מהשריפה. לא עלה בידי הנתבעים לסתור את המסקנה העולה מעוצמת האש וממצאי החוקר, כי כל עבודות השיפוץ נבעו מהשריפה והיו חיוניות להשבת הדירה לשימוש רגיל.

 

18.לאור קביעת קשר סיבתי בין השיפוץ לשריפה יש לבחון את שיעור הנזק שהוכח. בתצהירו המשלים טען התובע כי איתר קבלות בסכום כולל של 45,000 לקבלן, 1,350 לדלתות וסך של 20,320 ₪ לציוד וחומרים לשיפוץ. עוד טען כי עלות הקבלן הייתה 80,000 ₪, אולם טענה זו לא הוכחה שעה שהתובע התפשר עם הקבלן בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות ולא הציג ראיות כי שולם לקבלן מעבר למסמכים שהציג וההחלטה בהליך משפטי לשלם לקבלן עוד 5,000 ₪.

עלות ההזמנה שצורפה לכתב התביעה היא 55,000 ₪ אולם, בעדות התובע טען כי שילם 65,000 ₪. הקבלן מצדו טען כי לתובע חשבוניות של 65,000 ₪ אולם לשיטתו לא קיבל סכום זה מאחר וטען כי שילם סתם את המע"מ (עמ' 18, ש' 30). עולה כי לא הוכח הסכום ששולם לקבלן מעבר לסכומים המפורטים לעיל. על כן הוכח תשלום של 50,000 ₪ בלבד לקבלן השיפוצים.

 

מעבר לכך צורפו קבלות בסך 1,350 ₪ מאוגוסט 2015 עבור התקנת דלתות שמצאתי כי יש לאשר תשלום בגינן. לא מצאתי יסוד לטענה כי צורפו מסמכים המעידים על רכישת חומרים בעלות של כ- 20,000 ₪. לכתב התביעה צורפו מספר חשבוניות משרה קרמיקה ועשוש, מיולי – אוגוסט 2015, בסכום כולל של 3,220 ₪. על כן מצאתי לאשר גם סכומים אלה. לאור סמיכות הזמנים בין השריפה להגשת התביעה, אין לקבל את טענת התובע כי לא הצליח לאתר מסמכים נוספים המעידים על הוצאות בהן נשא. בהעדר חוות דעת האומדת את שיעור הנזק, אין לאשר פיצוי על בסיס הערכה שאינה מגובה בתיעוד ההוצאה בפועל.

 

עולה כי הוכח נזק לדירה בסך של 54,570 ₪.

 

19.ביחס לטענות התובע בדבר החלפת מכשירי חשמל, מאחר ולא הוצגו מסמכים מעבר לאמור לעיל ממילא אינו זכאי לפיצוי נוסף. יתרה מכך, הנתבעים טענו כי התובע דורש פיצוי עבור מיטלטלין שלא צוינו בחוזה השכירות (מדיח כלים וכיריים) וכי בחוזה צוין כי הדירה הושכרה בתוספת מזגן בלבד.

 

בנוגע לכך טען התובע בעדותו כי בדירה היו גז, תנור ומדיח וכי אפשר לנתבעים להשתמש בהם. במענה לשאלה, מדוע ציין רק את המזגן בהסכם השכירות, השיב התובע: "ככה הוא אמר לי תכתוב מזגן אז כתבתי, היו נברשות ועוד דברים... אבל מזגן שזה דבר גדול ציינתי" (עמ' 14, ש' 24).

מאחר ועולה מדו"ח החוקר כי, למעט סימני פיח, המטבח לא נפגע, אין מקום לפיצוי עבור מכשירי חשמל שהיו במטבח. גם עדות הקבלן מלמדת כי המטבח לא נפגע בשריפה אלא נדרש היה לשטוף את אריחי הקרמיקה מהפיח.

ביחס לפיצוי שתבע בגין נזקים שנגרמו לדירות שכנות, התובע טען כי החליף את המזגן בבית השכן מאחר והשריפה פגעה בו וכן את דלת השכנה. עם זאת טען כי אין בידו להציג קבלות המעידות על תיקונים אלה. בתגובה לדברי ב"כ הנתבעים כי המזגן בבית השכן לא הוחלף אלא נוקה בלבד, השיב התובע: "אין לי תשובה. אני לא עליתי לשם. הבאנו מישהו שסידר לה מזגן חדש ואמר לה שהכל בסדר וזהו" (עמ' 18, ש' 8). במענה לשאלה היכן הקבלה השיב התובע כי איבד את כל הקבלות. בהעדר ראיות, לא הוכח כלל כי התובע נשא בעלויות אלה ולא הוכח שיעור ההוצאה הנטענת. על כן דין טענות אלו להידחות.

 

אבדן דמי שכירות ונזק כללי

20.כאמור לעיל, התובע בסיכומיו לא טרח לפרט את ראשי הנזק השונים אלא טען בכלליות כי עלות השיפוצים הוכחה. בנסיבות אלה ניתן לראות בו כמי שזנח את הסעדים הנוספים של אבדן דמי שכירות ועגמת נפש.

 

לאחר השריפה ולאור עמדת הנתבעים כי הנזק קטן, עמדה מנותקת מהמצב לאשורו, פעל התובע לבצע תיקונים על ידי קבלן מטעמו. בנסיבות אלה יש לקבל את גרסת הנתבעת כי למעשה בהתנהגותו ביטל התובע את הסכם השכירות בין הצדדים ודרש שיפנו את הדירה באופן מידי: "הדירה הפכה להיות לא שלי... הוא השתלט עליה. הוא תפס בעלות על דברים שלנו כשאנחנו משלמים שכירות" (עמ' 26, ש' 23).

 

למרות שלאור המסקנה לפיה השריפה פרצה בשל רשלנותם של הנתבעים, לכאורה עליהם לשאת בתשלום דמי השכירות עד לתום תקופת השכירות, אולם מקבל אני גרסתם כי התובע ביטל את ההסכם ודרש כי יפנו את הדירה. הנתבעת ציינה כי פינתה את הדירה יומיים לאחר השריפה, על אף שהתובע דרש מהם לפנות תוך עשרה ימים, כדי שלא לשלם שכירות עבור חודש נוסף: "הוא ביקש ממני לעזוב ועשיתי את זה מהר לפני ה-15 כדי שיהיה לי כסף להשכיר" (עמ' 27, ש' 18).

 

למעשה אין חולק כי ממועד השריפה עד לשיקום הדירה לא הייתה היא ראויה למגורים. התובע פעל לשפץ את הדירה, אולם לא הוכיח מתי הסתיים השיפוץ ומתי השכיר את הדירה לשוכרים חדשים. מהתנהגות התובע עולה כי למעשה ביטל את ההתקשרות החוזית ואף במכתב הדרישה מספטמבר 2015, מוזכר עניין ביטול השיקים, אולם אין דרישה להמשיך ולשלם דמי שכירות. מהשיקים שהוצגו ותקופת השכירות עלה כי הנתבעים היו משלמים סך של 2,600 ₪ לכל חודש ב- 15 לחודש מראש. בנסיבות אלה ניתן לקבל את טענת הנתבעת כי לא היה עליה לשלם שכירות עבור חודש יולי. "אם משלמים ב-15 ביולי זה דמי שכירות מה-15 ביולי עד ה-15 באוגוסט. כדי לא להיכנס לטווח הזה עזבתי לפני זה" (עמ' 28, ש' 18).

 

התובע דרש סכום כללי עבור אבדן דמי שכירות וארנונה, אולם לא פירט דבר ביחס לארנונה ולא התייחס כלל לטענה כי ביקש כי הנתבעים יעזבו ולמעשה הסכים לבטל את ההתקשרות עקב השריפה. נסיבות העניין דומות לקבוע בסעיף 15 לחוק השכירות והשאילה הפוטר מחובת תשלום אם נמנע מהשוכר להשתמש במושכר בגין מצבו. אמנם סעיף זה לא אמור לחול אם השוכר גרם למצב הנכס. אולם בנסיבות העניין עולה כי התובע ביקש לשפץ הדירה בעצמו, לא אפשר חזרת השוכרים לדירה לאחר השיפוץ, לא הוכיח את משך השיפוץ, ולכן עולה מהתנהגותו כי הסכים לסיים את יחסי השכירות.

 

על כן התביעה לפיצוי בגין אבדן דמי שכירות וארנונה נדחית.

 

אשר לעגמת נפש, אין ספק כי שריפת נכס של אדם גורמת לו עגמת נפש. עם זאת, פיצוי בגין נזק לא ממוני מסור לשיקול דעת בית המשפט ובדרך כלל נדרשת התנהגות מעליבה או פוגענית במיוחד. מאחר והנתבעים לא התכוונו לגרום נזק לדירה, וגרמו תוך כדי רשלנותם נזק ממשי לעצמם, לא מצאתי כי יש מקום לחייבם גם בפיצוי בגין נזק לא ממוני.

 

סוף דבר

21.הוכח כי הדלקה פרצה בגלל נר נשמה דולק שהשאירו הנתבעים בדירה ללא השגחה. בנסיבות אלו התרשלו הנתבעים בשמירה על הדירה וחבים ברשלנות כלפי התובע.

 

התובע הוכיח רק חלק מנזקיו ועל כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 54,570 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה.

 

למרות שהתביעה התקבלה רק בחלקה יישא הנתבעים במלוא הוצאות התובע (לרבות מלוא סכום האגרה) וכן בשכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪.

 

ניתן היום, כ"ג חשוון תשע"ח, 12 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים. 

Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ