אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ששונוב נ' נתנאל גרופ בע"מ

ששונוב נ' נתנאל גרופ בע"מ

תאריך פרסום : 13/04/2018 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
29609-01-13
26/03/2018
בפני השופטת:
כרמלה האפט

- נגד -
תובעים:
1. נתנאל ששונוב
2. מאיה ששונוב

נתבעת:
נתנאל גרופ בע"מ
פסק דין
 

 

לפניי תביעה כספית לפיצוי בגין ליקויי בנייה בדירה. רקע: 

  • התובעים הם בעלים של דירה מס' 6 המצויה בקומות 6 ו-7 בבניין שברחוב אונטרמן 18 בתל אביב (להלן: "הדירה" ו-"הבניין", בהתאמה).

     

  • הנתבעת היא חברת בנייה אשר בנתה את הבניין והיא שמכרה לתובעים את הדירה.

     

  • בתביעתם עתרו התובעים לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בשל ליקויי בנייה שנמצאו בדירה ובשל ירידת ערך והוצאות נוספות, בסך של 566,080 ₪.

     

  • מהנדס ושמאי מקרקעין, מר אלפרד אירני, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המהנדס אירני" או "המומחה"), קבע בחוות דעתו, תוך התייחסות הן לליקויי הבנייה הנטענים והן לירידת ערך כדלקמן:

     

    • אומדן עלות ביצוע התיקונים בדירה הינו בסך של 51,773 ₪ (כולל מע"מ, אך לא כולל תוספת עבור ביצוע עבודות התיקונים באמצעות קבלן מזדמן);

       

    • עבודות התיקונים יימשכו על פני כ- 20 ימי עבודה, ומתוך כך יידרש דיור חלוף למשך 8 ימים;

       

    • פיצוי בגין ירידת ערך עבור אי התאמה לתקנות התכנון והבנייה יעמוד על סך של 24,000 ₪ ואילו פיצוי בגין ירידת ערך עבור התקופה בה סבלה הדירה מרטיבות קשה, יש לקבוע על פי לשיקול דעת בית המשפט.

       

       

      טענות הצדדים

       

  • טוענים התובעים כי יש לקבל את חוות דעת המהנדס אירני במלואה, לפסוק להם את הסך של 51,773 ₪ ולהוסיף עליו תשלומים כדלקמן:

     

    • תוספת של 20% עבור ביצוע העבודות על ידי קבלן מזדמן בסך של 62,128 ₪ (המומחה קבע בעניין זה תוספת בשיעור של 10% בלבד);

       

    • פיצוי בגין ירידת ערך – לאחר שבדירה אמורים היו להיות 6 חדרים אלא שבפועל יש בה 5 חדרים בלבד – בסך של 200,000 ₪;

       

    • פיצוי בגין ירידת ערך כתוצאה מהשם הרע שיצא לדירה בשל רטיבות מתמשכת שהייתה בה – בסך של 135,000 ₪, וכמפורט בחוות דעת השמאי אשר הוגשה מטעמם;

       

    • פיצוי בגין ירידת ערך זמנית, במשך התקופה בה סבלה הדירה בפועל מן הרטיבות – סעיף שהותר לשיקול דעת בית המשפט על ידי המומחה – בסך של 150,000 ₪;

       

    • פיצוי בגין ירידת ערך בשל ליקוי ברוחב המסדרון בדירה – סך של 15,000 ₪ (במקום סך של 1,000 ₪ בלבד שקבע המומחה);

       

    • פיצוי בגין תיקון כלל המדרגות הטרפזיות בדירה בסך של 35,000 ₪ (במקום להחליף רק שתיים מהן, בעלות של 2,000 ₪ כפי שקבע המומחה);

       

    • פיצוי בגין תיקון השיפוע והניקוז במרפסת העליונה בדירה, ובכלל כך החלפת כל הריצוף בה, בסך של 4,914 ₪;

       

    • פיצוי בגין תיקון שימנע החלקה על הריצוף בסך של 2,611 ₪;

       

    • תשלום בגין דיור חליפי למשך 8 ימים, בסך של 36,000 ₪;

       

    • פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 30,000 ₪;

       

  • עוד הם טוענים כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט, תוך מתן דגש להוצאות שנגרמו להם בפועל, אגב הדיון בתובענה וכן, בנפרד, בתשלום שכר טרחת עורך דין.

     

  • מנגד טוענת הנתבעת כי יש לאמץ את קביעותיו של המהנדס אירני בחוות דעתו ולדחות את יתר רכיבי הפיצוי שנתבעו על ידי התובעים, בשים לב לכך שמדובר היה בליקויים קלים באיטום ובשים לב לכך שהם לא פעלו, בזמן אמת, להקטנת נזקם. לטענתה, בהקשר זה, לתובעים אשם תורם בשיעור של 100%.

     

  • הנתבעת מבקשת לדחות את התובענה בכל הנוגע לפיצוי בגין ירידת ערך.

     

  • עוד, ובהתייחס לדרישה לפיצוי בשל עגמת נפש, כמו גם לדרישה בעניין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, היא מצביעה על הפער הבלתי נסבל בין דרישות התובעים בכתב התביעה לבין קביעת המומחה וטוענת כי יש ליתן לכך מקום מרכזי בעת ההכרעה בעניין זה ובכלל כך לחייב את התובעים בהוצאותיה שלה.

     

     

    ראיות הצדדים:

     

    מטעם התובעים העידו התובע עצמו וכן מר יקיר אבשלום, המתגורר בשכנות להם, ואשר הגיש בעצמו תביעה נפרדת כנגד הנתבעת, בגין ליקויי בנייה שנמצאו בדירתו;

     

    במקביל הוגשה מטעמם חוות דעתו של המהנדס, מר רון ארד וכן חוות דעת של השמאי, מר אלי סידאווי, אשר התבקש להתייחס לסוגיית ירידת הערך. לא נתבקשה חקירתם של מומחים אלו.

     

    מטעם הנתבעת העיד מר דני נתנאל המשמש בה כמנהל (להלן: "נציג הנתבעת").

     

    במקביל הוגשו הן חוות דעת של המהנדס, מר שבתאי זוהר והן חוות דעת של השמאי, מר שבתאי לב, אף היא בעניין הסוגיה של ירידת ערך. גם חקירתם של מומחים אלו לא התבקשה.

     

    המהנדס אירני, נחקר בידי שני הצדדים.

     

     

    דיון 

     

    מעמדו של מומחה אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט וחוות דעת המהנדס אירני

     

  • ככלל יעדיף בית המשפט את קביעות המומחה אותו מינה מטעמו. רק נימוק כבד משקל ובולט לעין יצדיק את דחיית קביעותיו (ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפאוי ע"ש שיבא, פ"ד נו (2) 936; ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ' שמי את סמי חמוד, פ"ד מד (2) 771, 779; ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל, פ"ד נב (4) 563, 569).

     

    יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט צ' זילברטל ברע"א 1992/15 מ.ע.ג.ן ייעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' אלירם ליפה [פורסם בנבו] (6/8/15), לפיהם:

     

    מומחה הממונה מטעם בית המשפט הוא בעל מעמד מיוחד, בבחינת זרועה הארוכה של הרשות השיפוטית, שתפקידו להקל עליה להכריע בסכסוך ובעניינים שבתחום מומחיותו. העובדה שהמומחה ממונה על-ידי בית-המשפט ואמור לפעול מטעמו, משווה לו אופי שונה מנותן שירות רגיל לצדדים או למי מהם. לפיכך, ככלל, אין הוא בעל דברם של הצדדים עצמם. גם אם תפקידו כמומחה מטעם בית המשפט אינו תפקיד מעין-שיפוטי, עדיין הוא חב בניטרליות והגינות מיוחדת, עליו להפעיל שיקול דעת עצמאי, ללא מורה, מבלי שיהיה נתון להשפעות בלתי הוגנות, ללא משוא פנים או ניגוד עניינים. שומה על בתי המשפט להגן על מעמדו של המומחה מטעמם, למען יוכלו המומחים למלא תפקידם נאמנה, מבלי שיעמדו חשופים יתר על המידה לתובענות מצד הצדדים". (שם, בסעיף 15).

     

  • עיון בחוות הדעת של המהנדס אירני מעלה כי המומחה התייחס לכלל חוות הדעת אשר הוגשו על ידי הצדדים ופירט את כלל הליקויים, אותם מצא הוא עצמו בביקוריו בדירה.

     

  • לאחר שעיינתי בחוות דעתו ואף שמעתי את תשובותיו בחקירה נגדית לצדדים, לא מצאתי לסטות מן הכלל לפיו יאמץ בית המשפט את חוות דעת המומחה מטעמו.

     

  • יש להדגיש עם זאת כי הגם שבחוות דעתו קבע המומחה כי עלות תיקון הליקויים תעמוד על סך של 51,773 ₪ וכי את התוספת עבור ביצוע התיקונים על ידי קבלן מזדמן יש להעריך בשיעור של 10%, הרי שבחקירתו הסכים כי כיום, יש לקבוע את התוספת האמורה, לכל הפחות, בשיעור של 20% (פרוטוקול הדיון מיום 18/9/17 עמ' 42).

     

  • משכך אני מחייבת את הנתבעת בתשלום אשר נקבע בחוות דעתו של המומחה בתוספת 20% ובסך (כולל מע"מ) של 62,128 ₪ עבור עלות תיקון ליקויי הבנייה שנמצאו בדירה.

     

  • אדרש עתה לדרישות התובעים להוסיף ולפסוק פיצוי שיתווסף על האמור.

     

     

    ירידת ערך

     

    5 חדרים במקום 6 (200,000 ₪)

     

  • התובעים מבססים את דרישתם לתשלום פיצוי בסך של 200,000 ₪ בגין ביטול החדר בדירה, על ההבדל שבין מחירה של דירה בת 6 חדרים למחירה של דירה בת 5 חדרים, באזור. על האמור הם מוסיפים כי בשל היותם משפחה ברוכת ילדים, אובדן החדר איננו עניין של מה בכך עבורם וכי לו היו יודעים כי בדירה יהיו לבסוף רק 5 חדרים, לא היו מתקשרים בהסכם לרכישתה.

     

  • המהנדס אירני קבע בהקשר זה:

     

    "א. שטח הדירה כפי שמוצג בתשריטי הדירה בקומה 6 ובקומה 7 בוצע על פי התכניות בפועל.

    מומחה התובעים אינו מצביע על חוסר בשטח הדירה.

     

    3. תשריט הדירה על פי חוזה מכר מציג את מקום החדר הנ"ל בצמוד לגרם המדרגות ומראה את המידות הפנימיות שלו תוך קביעת חלל חדר המדרגות העליון בתוך שטח החדר הנ"ל.

    4. תכנון זה מצביע על ליקוי בהתייחס לחדר מגורים תקני.

    5. לאור נתוני החדר הנ"ל, החליטו דיירי הדירה לבצע שינויים תכנוניים בחלוקת שטחי הדירה וזאת כפי שנמסר לי.

    6. החדר הנ"ל פורק ושטחו צורף בחלקו לחדר סמוך, למעבר ולשטח הסלון.

    7. לאור האמור לעיל, החליטו הדיירים לפעול לשינויים על מנת להיטיב בניצול שטח הדירה לפי טעמם, אך עדיין טוענים שנגרמה ירידת ערך מסוימת בשווי הדירה" (ראו עמ' 35 לחוות דעת המומחה).

     

  • המומחה גם התייחס לשטחים שנפגעו וקבע כי אין הם יכולים לשמש כשטחים עיקריים אלא רק כשטחי שירות.

     

  • משכך קבע ירידת ערך בסך של 24,000 ₪ בלבד (עמ' 37 לחוות דעת).

     

  • בחקירתו הנגדית הוסיף על האמור כי הדירה שווקה כדירה בת 5 חדרים וחדר אחד נוסף, כאשר מלכתחילה היה ברור שזהו חדר קטן שבו גרם מדרגות לקומה השנייה בדירה, ושב והדגיש כי שטח הדירה לא נפגע. משכך עמד על קביעתו בחוות דעתו (פרוטוקול הדיון מיום 18/9/17 עמ' 9-14).

     

  • הסכם המכר על פיו נרכשה הדירה, צורף כנספח א לכתב התביעה. עם זאת לא צורפו כלל הנספחים לו, ובכלל כך גם לא צורפו, המפרט או תשריט הדירה. הדירה עצמה גם לא תוארה בגוף ההסכם.

     

  • עם זאת, בחקירתו, אישר התובע כי לבקשתו ובעצת האדריכלית שליוותה אותם, בוצעו בתכנון הדירה שינויים, ובכללם, פתיחת החדר הנוסף לחלל הסלון והרחבתו של חלל זה וכן הרחבת אחד החדרים הנוספים בה (פרוטוקול הדיון מיום 18/9/17 עמ' 58-59).

     

    לדבריו, בעת רכישת הדירה הוא לא ידע שהחדר הנוסף הינו חדר קטן ושוכנע על ידי נציגי הנתבעת לבצע את השינוי האמור ולבטל את החדר הנוסף, וזאת ללא תשלום:

     

    "כשאני הגעתי לאדריכליות עם טענה שהחדר לא, לא, נאמר לי גם, לא ידעתי דבר כזה בכלל, לא הבנתי את זה אז, שהחדר הוא לא בחדר של סטנדרט רגיל, אז הם התחילו לשכנע אותי שבוא נוותר עליו ונזיז לך אותו לכאן ונעשה לך, התחילו לשכנע אותי, ואנחנו לא נגבה לך על זה כסף, ולא גבו לי על השינויים האלה כסף, אגורה לא, ואנחנו נעשה לך מה שתבקש, רק בוא נצמצם, נעביר, נעשה, עשו לי רשימה יפה ואז לקחתי את התוכנית הזאת שהסבה את תשומת לבי שהחדר הוא לא בסטנדרט של חדר, ואז היא אמרה שזה נראה יפה, זה בסדר, וזהו, לא נכנסתי לעומק הדברים, וכשקיבלתי את הדירה כמו שהם תכננו ושרטטו לי זה מה שקיבלתי אז לא ראיתי שחסר חדר או משהו, זה מה שתכננו".

     

     

  • בחקירה חוזרת הוסיף על האמור:

     

    "עו”ד אורן : ככה, קודם כל חברי שאל אותך שאלות לגבי השינויים והרושם שהדברים שלך יצאו מהקשרם כאילו אתה יזמת את השינויים האלה, אם אתה יכול קצת להרחיב ולהסביר לי מה הסיבות שגרמו לך לבטל את החדר הזה.

    עד, מר ששונוב : הפנו אותי לחברת אביבי, חברת נתנאל הפנו אותי לחברת אביבי שהיא הייתה החברה שאחראית לייצר לנו מטבחים, קיבלתי מהם חוות דעת והלכתי לבדוק במקומות אחרים אולי אני יכול לעשות משהו יותר יפה יותר נחמד, ישבה שם מעצבת פנים, כשהיא ראתה את השרטוט היא הסבה את תשומת לבי שהחדר שמשורטט שם הוא נראה לה קצת קטן מדי, הוא לא נראה לה בסטנדרטים של חדר, שאלתי אותה למה אז היא אמרה לי יש פה מדרגות ואני לא יודעת אם תוכל להכניס ארון ומיטה, זה נראה לי נורא קטן, תיגש, היא אמרה לי לגשת לחברה חזרה ולבדוק מה, שיסבירו לי על המידות של החדר, ואז ניגשתי לאדריכליות ואחת מהן אני לא זוכר את השם שלה, היא אמרה לי תראה אם אתה רוצה בוא אנחנו נזיז לך את החדר, אנחנו נעשה לך פה נגדיל אותו ונעשה לך תזוזה ונגדיל לך את הסלון ויהיה לך יפה והכול, והיא הציעה לי לבטל את החדר, את השירותים בחדר הורים, טעות מלכתחילה אבל לא חשוב.

    כב ' הש ' האפט : מה, מה טעות לא הבנתי.

    עד, מר ששונוב : היא הציעה לי לבטל את השירותים ואת האמבטיה בחדר הורים.

    עו”ד אורן : וביטלת?

    עד, מר ששונוב : ביטלתי כן לצערי הרב כן, לא חשבתי על זה אז, הייתי צעיר ולא הבנתי דברים, היום אני מבין אחרת. ואז היא שרטטה לנו תשריט חדש ואמרה לנו ככה ייראה הבית, לקחנו את השרטוט הזה והלכתי למעצבת פנים בחזרה, היא אמרה לי שזה נראה יותר טוב. ואז אישרנו לה לעשות את זה כמו ש,

    עו”ד אורן : כלומר אם אני מבין נכון אם החדר אם היית יודע שהוא המידות שלו תקינות, אז היית משאיר את זה.

    עו”ד בריצמן: אני מצטער, זו לא חקירה נגדית, וחברי מתעקש לחקור חוזרת בנגדית, זה קצת אחרת.

    עו”ד אורן : אני מוותר." (פרוטוקול הדיון מיום 18/9/17 עמ' 64-65).

     

  • נקודת מבט שונה במקצת הוצגה על ידי נציג הנתבעת, אשר השיב בעדותו כי התובע היה זה שביקש, במהלך בניית הדירה, לבטל את החדר הנוסף ולבצע את השינויים, והוסף כי במשך שלוש שנים וחצי לא נשמעה ממנו, בהקשר זה, כל טענה (שם, בעמ' 70).

     

  • מכלל האמור שוכנעתי כי התובעים ביקשו, עוד בשלב הבנייה, לבטל את החדר מושא הדיון וזאת לאחר שנועצו במומחים והבינו כי מוטב יהיה להם לעשות שימוש בשטחו לשם הרחבת חלל הסלון והחדר הנוסף. עם זאת שוכנעתי גם כי כך עשו, לאחר שהתברר כי השינוי הינו כורח המציאות.

     

    יחד עם האמור ובהינתן כי שטחה הכולל של הדירה לא נגרע, אין מקום לקבל את דרישת התובעים, או לסטות מקביעת המהנדס אירני בעניין זה.

     

  • משכך אני קובעת כי על הנתבעת לפצות את התובעים בסך של 24,000 ₪ בגין רכיב זה. 

     

     

    פגיעה בשמה הטוב של הדירה בשל רטיבות נמשכת ( 135,000 ₪)

     

  • התובעים נסמכים בדרישתם זו על הקביעה כי נכס תקין שווה יותר מנכס פגום שתוקן, גם אם תוקן במלואו, ומדגישים כי לאחר שסבלו במשך 8 שנים מרטיבות קשה בדירה, אין דרך בה לא תהא לכך השפעה על כל רוכש פוטנציאלי (וראו גם סיכומיהם בעמ' 19-24).

     

  • הנתבעת מצידה מפנה את שימת הלב לעובדה כי עלות תיקון כלל הליקויים באיטום שנמצאו בדירה עומדת על סך של כ-20,000 ₪, ומכאן שאין המדובר במקרה חריג, ובוודאי של כזה שיש בו כדי להצדיק קביעה של ירידת ערך, לאחר תיקון הליקויים.

     

  • המהנדס אירני קבע בחוות דעתו כי אין מקום לקבוע פיצוי בגין ירידת ערך לאחר תיקון ליקויי האיטום בדירה (עמ' 37 לחוות הדעת).

     

  • במקביל ובתשובותיו לשאלות הבהרה שהוגשו לו על ידי התובעים השיב כי "לא ניתן לייחס את הרטיבות בתיק הנדון כאל רטיבות מתמשכת כל עוד שלא בוצעו התיקונים הנדרשים ובצורה מושלמת ואין לצאת מתוך הנחה ולקבוע מראש כי התיקון לא יצלח ולא יפתור את הבעיה הקיימת". (שם, עמ' 2).

     

  • עם זאת בחקירתו הנגדית הסכים כי:

     

    "...בנושא של ירידת ערך לגבי רטיבות, אם הרטיבות היא תוקנה פעם תוקנה פעמיים ועדיין יש סיכוי לרטיבות נוספת ועדיין יש סיכוי לרטיבות נוספת אין ספק שאני וכולנו אומרים שעבורו אומרים שעבור המקרה הזה חובה לתת ירידת ערך, עד כאן..." (פרוטוקול הדיון מיום 18/9/17 עמ' 16).

     

  • ירידת ערך "פסיכולוגית" מוכרת מתחום ביטוח כלי רכב. כב' הנשיא מ' שמגר קבע בעניין זה ברע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו, פ"ד מח (4) 70, 79-80:

     

    "הביטוי ירידת ערך "פסיכולוגית" יש בו כדי להטעות. ירידת ערך הנכס בשל תאונה שבה היה מעורב בעבר אינה "פסיכולוגית" יותר מירידת ערך הנכס בשל אי-תיקון פיסי של נזקי תאונה, או כדוגמה מוחשית כירידת ערך או של בניין שהסדקים שנבעו בקירותיו נסגרו בדבק, טיח וצבע. מכונית בעלת זכוכית שלא התנפצה לרסיסים, ואשר מאפשרות ראות טובה, שווה פחות ממכונית בעלת שמשות שלמות, למרות שהיכולת לנהוג בה לא השתנתה. ערך השוק של נכס נגזר מתפיסת הבריות את תועלתו עבורם, את שלמותו החזותית ואף האסטתיות שבו. מבחינה זו, כל ערך שוק הוא "פסיכולוגי". גם צלקת מפגיעת גוף, על פניה של אישה, הוא רק "נזק פסיכולוגי".

     

    ....

     

    השחיקה בערך הנכס על רקע עבר תאונתי נובעת מדעת הבריות כי עצם העבר הנ"ל פוגם בתועלת-בכוח שתופק מן הנכס ומשמישותו. ... . בעיני הציבור הרחב, היינו לא רק בעיני בעל רכב קונקרטי, רכב שעבר תאונה חשוד כנגוע בתקלות סמויות, ועל-כן הוא מוערך פחות גם אם אין סדקים על פניו ...

    הנזק האמור אינו "אמורפי" ואינו "לכאורי" ואינו "עתידי"... הוא מוחשי וממשי ו"על אתרי". ... נכס פגוע ומתוקן שווה פחות מנכס שלא נפגע. יש כמובן תיקונים שמחזירים נכס למצבו הראשוני כאילו היה חדש, אולם, ראשית, המדובר על "כאילו", ושנית, לא תמיד הדבר אפשרי. פסלון שנשבר והודבק שווה פחות מפסלון שלם. ייתכן שהביטוי המוחשי לנזק יבוא לידי ביטוי רק בעתיד, אך הנזק עצמו - כבר נגרם. הוא בר כימות בשקלים ובאגורות."

     

    [וראו גם: ע"א 2016/00 רוזצווייט נ' רוזנבליט פ"ד נו (4) 511, 517].

     

  • בע"א 4445/90 עמיגור (ניהול נכסים) נ' יצחק מאיוסט [פורסם בנבו](17/4/94), קבע כב' השופט י' בזק (סעיף 14 לפסק הדין):

     

    "...חלק מן הפיצוי בגין ירידת ערך הדירה נובע מן הירידה בערך הדירה עקב ביצוע התיקונים. פשיטא שדירה מתוקנת עשוייה להיות שווה פחות מדירה חדה, שלא היה בה ליקוי ולא נצרכה לתיקונים. נזק כזה הוא בר-פיצוי. עלות התיקונים אינה מפצה על נזק זה, ולפיכך הוסיף בית המשפט קמא פיצויים בגין ראש נזק זה בנפרד, והדין עמו".

     

  • עם זאת אין המדובר בירידת ערך "אוטומטית" לדירה בה נתגלו ליקויי בנייה וירידת הערך איננה תוצאת לוואי הכרחית [ראו והשוו: ת"א (מח-נצ) 673/05 מושקוביץ נ מזרחי [פורסם בנבו](5/9/11), פסקאות 138-144; ת"א (של-י-ם) 13327/02 בן חיים נ' יהושע [פורסם בנבו] (30/12/09), פסקה 24; ת"א (של-חי') 12068/07 בכור נ' בלנשטיין [פורסם בבנבו](19/6/14), פסקה 12), בהם התקבלה הטענה של ירידת ערך בגין ליקויי בנייה אל מול ת"א (של-ת"א) 49322/07 גוטמן נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ובניין בע"מ, [פורסם בנבו](2/9/08); ת"א (של/-ת"א) 24766/08 ידגר נ' שמש [פורסם בנבו](11/5/11) ת"ט (של'-חי') 18479-11-09 נדף נ' אשל הירדן יזום ובנין בע"מ, [פורסם בנבו](5/4/15), פסקה 21, בהם נדחתה הטענה].

     

  • כך או אחרת מוסכם כי פסיקת פיצוי בגין ירידת ערך בשל קיומם של ליקויי בנייה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט היושב בדין ותלוייה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

     

  • בענייננו הצהיר התובע:

     

    "14. כבר בחורף הראשון החלו להופיע סדקים ורטיבויות בקירות. תופעות אלו החלו להופיע בקיר המשותף בצד דרום עם משפחת יקיר. כמו כן החלו להופיע סדקים ורטיבות בקיר המערבי ומתחת לחלונות בחדרים.

    15. מדובר בכתמים מאד מכוערים שהתלווה אליהם ריח לא נעים של עובש. מדובר בדירה חדשה שמהר מאד נראתה ישנה עד כדי כךשהתביישנו להזמין אורחים אלינו.

    ...

    18. בחורף לאחר מכן שוב חזרה על עצמה התופעה של הרטיבות והסדקים ובייתר שאת. הדירה הייתה ממש רטובה ובנוסף לסדקים ולכתמי הרטיבות התווספה תחושה לא נעימה של קור ולחות בדירה. הרטיבות התפשטה גם לקומה השנייה ולחדר המדרגות.

    ...

    21. בחורף השלישי שוב הכל חזר כאילו לא בוצעו תיקונים. הרטיבות חזרה כשהיא מחוזקת מתמיד. סדקים צצו שוב בכל רחבי הדירה ומרצפות שבו להתנדנד. חמור מכך ליקויי הרטיבות עברו גם לשכן מלמטה..

    ...

    25. בשלב זה התייאשתי מנסיונות הנתבעת לתקן את הליקויים וגמלה בליבי ההחלטה להגיש את התביעה. אציין כי אין לי ספק שאין ביכולתה של הנתבעת לתקן את הליקויים. החלטתי זו מתבססת גם על נסיונה של משפחת יקיר שהנתבעת ביצעה תיקונים בצו של בית המשפט והתיקונים לא צלחו באופן שהנתבעת יותר קלקלה מאשר תקנה".

     

    התובע לא נחקר על דבריו אלה.

     

    בהקשר זה אוסיף כי אינני למדה דבר לענייננו, מעדותו של מר אבשלום, שכנם של התובעים, אשר הבהיר בעדותו כי בפועל, וגם לאחר שנפסק לו פיצוי, הוא בעצמו הסתפק אך בתיקונים משניים בדירתו (פרוטוקול הדיון מיום 18/9/17 עמ' 51).

     

  • אין ספק כי תיאורו של התובע מכמיר לב ומלמד לא רק על הסבל שנגרם לו ולמשפחתו, אלא אף, לכל הפחות במידת מה, לשמה הטוב של הדירה.

     

    עם זאת דרישתם של התובעים הנתמכת בחוות דעת השמאי מטעמם לחשב את הפיצוי ברכיב זה בשיעור של 5% משווי הדירה (2,700,000 ₪), כדי סך של 135,000 ₪, מרחיקת לכת.

     

    לא כל שכן לאור ממצאיו של המהנדס אירני המעלים כי עלות תיקון הליקויים באיטום בדירה, נמוכה ולאחר שהתובעים המתינו למעלה משלוש שנים, קודם להגשת התובענה.

     

    בהקשר זה אף לא למותר לציין כי התובעים לא הוכיחו נזק שהוא, שכן לא עשו ניסיון למכור את הדירה מאז קבלתה.

     

  • בהינתן כלל האמור אני מקבלת את הטענה שיש לפסוק לתובעים פיצוי בגין רכיב זה, אולם קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובעים בגינו סך של 12,750 ₪ בלבד (סכום המהווה חצי אחוז משווי הדירה – 2,550,000 ₪ – בהתאם לחוות דעתו של המהנדס אירני).

     

     

    ירידת ערך זמנית בתקופת הרטיבות בפועל (150,000 ₪)

     

  • בדרישתם לתשלום פיצוי בשל ירידת ערך זמנית נשענים התובעים על הטענה כי במשך התקופה בה סבלה הדירה מן הרטיבות הנמשכת, היה השימוש בה מוגבל. מר אלי סידוואי, השמאי מטעמם, קבע בחוות דעתו את סך הנזק ברכיב זה כנגזרת של שיעור ההפחתה בדמי השכירות שהיו מקבלים התובעים לו היו משכירים את הדירה בתקופה זו, והעמידו על הסך של 1,000 ₪ לכל חודש ובסך הכל 45,000 ₪. התובעים הוסיפו על האמור כדי הסך של 150,000 ₪, בהסתמך על חקירת המהנדס אירני.

     

  • במענה לדרישתם זו השיבה הנתבעת כי מדובר בראש נזק שאיננו מוכר ומכל מקום כי גם בפסקי הדין אליהם הפנו התובעים, לא דובר אלא במצב דברים בו לא ניתן היה להשתמש לפחות בחלקה של הדירה וזאת בשונה ממצב הדברים בענייננו. ממילא, הם מוסיפים, נסמכת דרישת התובעים בעניין זה על עגמת נפש ויש לדון בה אך ככזו.

     

  • המהנדס אירני קבע בחוות דעתו כי לאחר ביצוע התיקונים בדירה בהתאם לחוות דעתו, לא ייוותר בה עוד פגם שהוא, ומשכך כי אין לקבוע ירידת ערך (זמנית) עבור רכיב זה כנטען. עם זאת הותיר את ההכרעה בעניין זה לשיקול דעת בית המשפט.

     

  • בחקירתו הוסיף על האמור והשיב:

     

    "אבל יש עוד אפשרות שהדייר יגיד אני חייתי ברטיבות של 5 שנים, 6 שנים, עד שיואיל הקבלן לבוא ולתקן, לא מגיעה איזושהי זכות? בהחלט מגיעה לו והזכות הזו תיקבע על ידי פיצוי לדיירים על פי קביעת בית המשפט". (ראו פרוטוקול הדיון מיום 18/9/17 עמ' 17).

     

  • מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה סכום הפיצוי בו נקב המומחה בחקירתו (150,000 ₪) עניינו במצב דברים בו לא ניתן היה להשתמש כלל בדירה (ראו: פרוטוקול הדיון מיום 18/9/17 עמ' 19). אין זה המצב בענייננו.

     

  • למעלה מכך, מקובלת עלי טענת הנתבעת כי דרישת התובעים בעניין זה חופפת לדרישה לפיצוי בשל עגמת נפש. מובן כי אין לפסוק כפל פיצוי.

     

  • אינני מוצאת אפוא לקבוע כל פיצוי בגין רכיב זה.

     

     

    ליקוי ברוחב המסדרון (15,000 ₪ במקום 1,000 ₪ שקבע המומחה)

     

  • התובעים נשענים בדרישתם לפיצוי ברכיב זה על הטענה כי רוחב המסדרון בדירה, בחלקו הצר, מחזיק 85 ס"מ בלבד, מידה הקטנה מן הרוחב התקני שהינו מטר אחד. לתימוכין בשאלת גובה הפיצוי בגין רכיב זה, הם מפנים לחוות דעת השמאי מטעמם.

     

     

  • בחוות דעתו קבע המהנדס אירני:

     

    "על פי תשריט הדירה בקומה 6 קיים מעבר פנימי לחדרים.

    תחילת המעבר הינו ברוחב של 88 ס"מ ולאורך פחות מ-2 מ' וההמשך של המעבר מהווה מבואת כניסה לחדרים.

    רוחב המבואה כפי שנמדד הינו 1.75 מ' ובאורך של פחות מ-2.50 מ'.

    רוחב תחילת המעבר כפי שציינתי 88 ס"מ הינו בין שכבות הטיח כלומר הרוחב בין בלוקי הקיר מהווה מעל 90 ס"מ.

    במצב הקיים עפ"י ת"י סעיף 2.05 שהיה תקף עד 2008 הינו תקין ואין להצביע על ליקוי". (עמ' 38 לחוות דעת המומחה).

     

    במקביל צירף לחוות הדעת גם תשריט של הדירה וזאת לשם חישוב ערכה (שם, בעמ' 36) (להלן: "התשריט").

     

  • עוד קבע המהנדס אירני כי יש להתייחס למתואר כאל מסדרון בן 3 חלקים נפרדים ולא כאל מסדרון אחד, ומשכך כי אין המדובר בחריגה מן התקן (המתייחס למסדרון באורך של 4 מטרים). משכך לא קבע כל פיצוי בגין רכיב זה.

     

  • במהלך חקירתו התבקש המומחה לציין על גבי התשריט את מיקום המסדרון וכן את דרך החלוקה לשלושה חלקים כקביעתו. (תשריט זה סומן מ/3 ושניים מחלקי המסדרון סומנו על גביו באותיות "A" ו-"B" (ראו: מ/3) וכן פרוטוקול הדיון מיום 18/9/17 עמ' 23).

     

  • על פי עדות המומחה מהווה מקטע "A" את ראשית המסדרון, באורך של 2 מ' ואילו מקטע "B" מהווה את מבואת הכניסה לחדרים ואורכו כ-1 מ'. בין זה ובין זה נותר מקטע נוסף בעניינו לא צוין דבר בתשריט מ/3.

     

  • המומחה הוסיף על האמור בהקשר זה:

     

    "עו”ד אורן: יפה, עכשיו, אם בית המשפט יקבל את הטענה שלנו שמדובר במסדרון אחד ארוך ולא יקבל את מה שאתה קבעת שצריך לחלק אותו לשני חלקים אז במקרה כזה הרוחב צריך להיות 100 סנטימטרים ומה שהם סיפרו זה הם סיפרו מסדרון צר ממה שמגיע. כלומר ב-10 סנטימטרים פחות. כמה ירידת ערך נגרמת כתוצאה מכך?

    עד, מר אירני : אני לא יודע על מה אתה מדבר. קודם המעברים הם קצרים יותר כולם,

    כב ' הש ' האפט: ... הוא ביקש ממך לעשות הערכה, אם, אז.

    עד, מר אירני: אם כל המעבר הזה באורך 4 מטר יש לו מטר רוחב אז הכול בסדר.

    עו”ד אורן: אבל אין לו מטר רוחב, יש פה 88 סנטימטר שאתה בדקת.

    ...

    עו”ד אורן: קובע המומחה הוא מדד 88 סנטימטרים, כאשר אני טוען שצריך להיות מטר, כלומר חסרים 12 סנטימטרים ברוחב.

    כב ' הש ' האפט: אם הקביעה הזו נכונה שחסרים 12 סנטימטר מה ירידת הערך?

    עד, מר אירני: האם זה ניתן מתקבל על הדעת שביניהם הרוחב הוא מטר שבעים וחמש, ואני אגיד שזה רק מטר? הלא הרוחב מחולק, זה ככה זה ככה זה ככה, והחלק השני מטר שבעים וחמש אז איך אני אתעלם ממנו ואני אגיד רק מטר?

    עו”ד אורן: נניח בית משפט יחליט שהרוחב הוא 4 מטרים ולא 1.75 כמו שאתה טוען.

    עד, מר אירני: אורך.

    עו”ד אורן: אורך. במקרה כזה הרוחב צריך להיות מטר וסופק 88 סנטימטרים, כמה ירידת ערך יש כתוצאה מכך?

    עד, מר אירני : משהו מזערי מזער, יכול להיות בגבולות האלף שקל.

    עו”ד אורן : אלף שקל?

    עד, מר אירני: בגבולות.

    ...

    עו”ד אורן: גם לפי התקן החדש צריך להיות 90 סנטימטר לפי מה שאתה טוען זה 88 סנטימטר.

    עד, מר אירני: 88 בסדר. בשני, 88 תוריד את הטיח כי אמרתי זה בין טיח לטיח, תוריד את הטיח יש לך יותר משני סנטימטר.

    עו”ד אורן: אתה מכיר את התקן שאומר שמודדים,

    עד, מר אירני: מודדים בין בלוקים.

    עו”ד אורן: מהחיפוי ולא מהבלוקים?

    עד, מר אירני: מודדים בין הבלוקים" (פרוטוקול הדיון מיום 18/9/17 עמ' 25-26).

     

  • עיון בתשריט מ/3, מעלה כי לא בכדי התקשה המהנדס אירני להשיב לשאלות ב"כ התובעים, שכן, בעליל אין המדובר במסדרון אחד ארוך, כי אם בשלושה מקטעים, נפרדים, בעלי רוחב שונה, המובחנים בבירור זה מזה, ומשכך אין בו כל ליקוי שהוא, בוודאי לא ליקוי מן הסוג שיגרור אחריו ירידת ערך. משכך אני מקבלת את קביעות המומחה גם בעניין זה ואינני מוצאת לסטות מחוות דעתו.

     

  • אין לקבוע לתובעים כל פיצוי בגין רכיב זה.

     

     

    הכרח בהחלפת כלל המדרגות הטרפזיות להבדיל מהחלפת שתיים מהן (סך של 35,000 ₪ במקום שהסך של 2,000 ₪ כקביעת המומחה;

     

  • התובעים נשענים בדרישתם להחלפת כל מהלך המדרגות, על היגיון פרקטי, לפיו החלפת שתיים מן המדרגות בלבד, תוליך לשינוי בגווני הצבע ביניהן. את דרישתם לפיצוי בגין ירידת ערך בעניין זה, הם מבססים, שוב, על חוות דעת השמאי מטעמם.

     

  • בתשובתה מדגישה הנתבעת כי לא רק שיש לאמץ את קביעת המהנדס אירני בעניין זה ומשכך לקבוע כי אין במדרגות כל ליקוי שהוא, אלא שממילא התובעים כלל לא חקרו אותו בעניין ירידת הערך ברכיב זה, להבדיל מעניין אומדן עלות התיקון, כך שאין לקבל את טענתם בסופו של יום.

     

  • בחוות דעתו קבע המהנדס אירני בעניין זה:

     

    "בחוות הדעת ההנדסית בפרק 10 ובסעיף 10.1 הצבעתי על הופעות שתי מדרגות טרפזיות עם ליקוי ברוחב הקצה, נדרש רוחב קצה 17.50 ס"מ וכיום נמדד במדרגות, אחת 10 ס"מ ובשנייה 4 ס"מ ראה חוות הדעת ההנדסית בנדון.

    עלות התיקון שיבוצע על פי דרישות התקן ישחרר את הליקוי בגרם המדרגות.

    מעבר לכך לא יהיה מקום להצביע על ירידת ערך בשווי הדירה על פי סעיף זה" (שם, בעמ' 38).

     

    בסעיף 10 לחוות דעת ובעניין תיקון הליקוי שנמצא במדרגות קבע:

     

    "10.1 מדרגות טרפזיות

    חדר המדרגות בנוי כך שבין הגרם התחתון והגרם העליון מחברות מדרגות טרפזיות בעל רוחב צר מהנדרש.

    במהלך המדרגות בעליה מקומה 6 לקומה 7, קיימות שתי מדרגות לא תקינות. במהלך המדרגות יש 17 מדרגות.

    מדרגה מס' 7 מלמטה למעלה הוקמה כמדרגה טרפזית כאשר קצה המדרגה אורכו 10 ס"מ.

    מדרגה מס' 8 מלמטה למעלה הוקמה כמדרגה טרפזית כאשר קצה המדרגה אורכו 4 ס"מ.

    על פי תקנות חוק התכנון והבניה קצה מדרגה טרפזית מחייב אורך של 17.50 ס"מ, קיים ליקוי. יש לטפל בפירוק שתי המדרגות ויצירת מדרגות חדשות אשר עונות על קצה התואם 17.50 ס"מ כמינימום לקבלת מדרגה תקינה" (שם, בעמ' 19) (הדגשים במקור – כ.ה).

     

  • בחקירתו התייחס המומחה לאפשרות לתקן רק את שתי המדרגות בהן נמצא הליקוי והשיב:

     

    "עו”ד אורן: אוקיי טוב עכשיו תסתכל אני מפנה אותך לעמוד 19 לעניין מדרגות טרפזיות, אתה יכול להסביר בבקשה לבית משפט אנחנו מדברים על גרם מדרגות, איך אפשר להחליף שתי מדרגות בלי להחליף את כל גרם המדרגות שאנחנו, אני מבין שהמידות של המדרגה הצרה היו בגלל אילוץ של המקום, לא בגלל שהם סתם טעו, נכון? גרם המדרגות אילץ אותם הסיבוב אילץ להקטין את המדרגה. איך אפשר לשנות רק שתי מדרגות בלי לשנות את כל הספירלה?

    עד, מר אירני: יש מתכנן,

    עו”ד אורן: כן.

    עד, מר אירני: שאפשר לבדוק ולקחת מידות של מה שקיים ולהכין מידות חדשות ולתקן, לתקן את הדברים כדי שזה יתאים לקיים.

    עו”ד אורן: אתה לא בדקת שאפשר לתכנן בצורה כזו שתהיה אפשרות להחליף רק את שתי המדרגות ספציפית.

    עד, מר אירני: רק את שתי המדרגות האלה.

    עו”ד אורן: אני אומר שלא בדקת, לא עשית תכנון,

    עד, מר אירני: אני לא עשיתי תכנון כי אני לא נתבקשתי לתכנן פה.

    עו”ד אורן: יפה.

    עד, מר אירני: לא נתבקשתי.

    עו”ד אורן: אבל אתה לא יודע אם אפשר לתכנן רק את שני המדרגות.

    עד, מר אירני: רגע, שימסרו את זה לאדריכל אפילו אותו אדריכל של הבניין,

    עו”ד אורן: כן.

    עד, מר אירני: הוא ייתן להם פיתרון מתאים.

    עו”ד אורן: רק שתי המדרגות אתה חושב?

    עד, מר אירני: להתאים את שתי המדרגות הטרפזיות למהלך המדרגות.

    עו”ד אורן: יפה, כמה עולה אם התובעים רוצים לקחת אדריכל כמה עולה עלות של אדריכל לעשות תכנון כזה?

    עד, מר אירני: אם זה אני מציע שיילכו לאדריכל,

    עו”ד אורן: לא, אנחנו לא רוצים ללכת לאדריכל של הנתבעת, אנחנו רוצים ללכת לאדריכל שלנו, כמה זה עולה היום להכין תוכנית של מדרגות?

    עד, מר אירני: יכול להיות 2000 שקל.

    עו”ד אורן: 2000 שקל.

    עד, מר אירני: כן.

    עו”ד אורן: טוב, עכשיו כשמחליפים את המדרגות האלה למדרגות אחרות אז אני מבין שמשתמשים באבן אחרת.

    עד, מר אירני: במה?

    עו”ד אורן: באבן אחרת, לא באותה סדרה של אבנים של המדרגות האחרות.

    עד, מר אירני: בסדר, מנסים להתאים אותה איכשהו לקיים, זאת הכוונה.

    עו”ד אורן: אז אני אומר שיכול להיות שלא תהיה ברירה כי יש שוני של גוון בין המדרגות המוחלפות לשאר המדרגות, נכון?

    עד, מר אירני: אפשר להתאים את זה, אני לא יודע כרגע לענות לך אם אפשר או אי אפשר, זה חלק מהתכנון של אותו אדריכל.

    ...

    עד, מר אירני: אני מכבד מה שאתה אומר אבל בשביל זה אמרתי שהמתכנן יתאים את הדברים האלה כדי שיהיה אפשר לבצע בצורה,

    עו”ד אורן: איך הוא יכול, איך המתכנן יכול להתאים את הגוון של המדרגות, תסביר.

    עד, מר אירני: הוא יציג חומר כדי שהוא יתאים לקיים.

    עו”ד אורן: טוב, בהנחה שבית משפט אומר שצריך להחליף את כל גרם המדרגות כמה זה עולה?

    עד, מר אירני: הרבה כסף.

    ...

    עו”ד אורן: אז בבקשה אם אתה יכול טיפה לפרט מה זה הרבה כסף.

    עד, מר אירני: לא, אני לא יכול להגיד לך משהו מדויק.

    עו”ד אורן: בהערכה גסה.

    עד, מר אירני: כי פה זה תהליך שצריך לבדוק אותו באופן מלא.

    עו”ד אורן: בהערכה גסה מר אירני, הרי זה עלה במסגרת של התביעה, אתה היית צריך לבדוק את זה, לא? לקחנו את חוות הדעת של ארד.

    עד, מר אירני: בין 6,000 ל-10,000 שקל" (ראו פרוטוקול הדיון מיום 18/9/17 עמ' 26-38).

     

  • עיננו הרואות כי לא היה בידי המומחה מענה מלא לטענות התובעים בעניין זה ובכלל כך לא היה בידו להצביע על תכנית מפורטת ומעשית שתאפשר החלפה של שתי המדרגות הלקויות בלבד. משכך אני מקבלת את דרישת התובעים בעניין זה לפיה לא יהיה מנוס מהחלפת גרם המדרגות כולו.

     

  • המומחה קבע בחוות דעתו את עלות תיקון שתי המדרגות בסך של 2,000 ₪. עלות זו, בתוספת מע"מ ו- 20% בשל ביצוע על ידי קבלן מזדמן, אומצה על ידי בעת הדיון בקביעת המומחה בשאלת הפיצוי בגין ליקויי הבנייה.

     

  • משקיבלתי את דרישת התובעים בעניין זה אני מחייבת את הנתבעת לשלם להם בעניינו של רכיב זה תוספת פיצוי (שיתווסף לסך הפיצוי שנקבע על ידי המהנדס אירני בגין ליקויי הבנייה) בסך של 12,000 ₪ (הכוללים כבר מע"מ וכן תוספת של 20% בשל ביצוע על ידי קבלן מזדמן.

     

     

    פיצוי בשל ליקויים ספציפיים נוספים

     

    תיקון השיפוע והניקוז במרפסות לרבות החלפת כלל האריחים בהן (4,914 ₪)

     

  • התובעים נשענים בדרישתם זו על קביעת המומחה המחייבת תיקון השיפוע והניקוז במרפסות הדירה. לטענתם בהינתן כי אין בידם אריחים רזרביים, הרי שיש להורות על החלפת כלל הריצוף בעלות של 4,914 ₪.

     

  • הנתבעת מבקשת לדחות דרישה זו.

     

  • המהנדס אירני קבע בחוות דעתו כי השיפוע במרפסות איננו תקין.

     

    בהתייחס למרפסת העליונה קבע כי יש לבצע תיקון מקומי של 5 מ"ר בעלות של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ ותשלום לקבלן מזדמן (עמ' 14 ועמ' 28 לחוות הדעת).

     

    בהתייחס למרפסת הראשית קבע כי יש להחליף את כלל הריצוף בעלות של 12,000 ₪ ולתקן את הרטיבות בעלות נוספת של 6,600 ₪ והכל בתוספת מע"מ ותשלום לקבלן מזדמן (עמ' 6-7 לחוות הדעת).

     

  • בחקירתו השיב כי במקרה שאין אריחים רזרביים, יש להורות על החלפת כלל הריצוף במרפסת העליונה בהיקף של 10 מ"ר, בעלות של 350 ₪ למ"ר, קרי 3,500 ₪.

     

  • הנתבעת לא הביאה ראייה ממנה ניתן יהיה ללמוד כי סיפקה לתובעים אריחים רזרביים.

     

  • אני מקבלת אפוא את קביעת המהנדס אירני ומשכך מחייבת את הנתבעת בתוספת תשלום עבור רכיב זה של החלפת הריצוף במרפסת העליונה בסך של 2,100 ₪ (כולל מע"מ וביצוע על ידי קבלן מזדמן) אשר יתווסף על הפיצוי שנקבע על ידי המומחה, גם בהקשר לליקוי זה.

     

     

    תיקון לשם מניעת החלקה על הריצוף (2,611 ₪)

     

  • טענת התובעים בעניין זה נשענת על תקן 2279 העוסק במניעת החלקה. לשיטתם, הנתבעת לא הוכיחה כי הריצוף בדירה עומד בתקן זה ומשכך כי מדובר בליקוי בטיחותי.

     

  • הנתבעת משיבה בעניין זה כי גם בחוות דעת המהנדס, רון ארד, שהוגשה מטעם התובעים לא נמצא ליקויי שכזה, שכן כעולה מחוות דעתו לא ניתן לדעת מה הייתה דרגת ההחלקה ללא קבלת מפרט יצרן הקרמיקה וכי נטל ההוכחה בעניין זה המוטל על כתפי התובעים, לא הורם.

     

  • בחוות דעתו קבע המומחה בעניין זה כי על הנתבעת להמציא לתובעים אישור כי הריצוף הקיים עומד בדרישות התקן (עמ' 15 לחוות הדעת).

     

  • אישור כאמור לא ניתן (עדות המומחה בפרוטוקול הדיון מיום 18/9/17 עמ' 33).

     

  • עם זאת אין בכך כדי לשנות מנטל הראייה. נטל זה לא הורם על ידי התובעים עצמם, אשר לא הוכיחו את קיומו של הליקוי.

     

  • משכך אני דוחה את דרישתם ברכיב זה.

     

     

    סיכום ביניים

     

  • עד כה מצאתי לחייב את הנתבעת בתשלום סך כולל של 112,978 ₪ על פי הפירוט הבא:

    • ליקויי בנייה – 62,128 ₪;

    • ירידת ערך בשל קיומם של 5 חדרים במקום 6 – 24,000 ₪;

    • ירידת ערך בשל פגיעה בשמה הטוב של הדירה – 12,750 ₪;

    • תוספת בשל הכרח בהחלפת מהלך המדרגות בדירה – 12,000 ₪;

    • תוספת בשל הכרח בהחלפת הריצוף במרפסת העליונה – 2,100 ₪.

       

      הסכומים הנ"ל נקבעו כסכומים סופיים וכוללים תוספת בגין מע"מ כחוק וכן תוספת של 20% בשל ביצוע על ידי קבלן מזדמן. תוספת בשל פיקוח הנדסי נקבעה על ידי המהנדס אירני (עמ' 28 לחוות הדעת) ולא מצאתי להוסיף עליה.

       

  • משהגעתי כדי כך נותרו לדיון רכיב הדיור החליפי והתביעה לפיצוי בשל עגמת נפש.

     

     

    דיור חליפי

     

  • עם קבלת חוות דעת המומחה, ביקשו התובעים לתקן את כתב תביעתם כך שתתווסף בו הדרישה לפיצוי בגין ההכרח לדיור חליפי בחלקה של התקופה בה יבוצעו התיקונים.

     

  • בהחלטתי מיום 23/2/14 התבקשה תשובת הנתבעת לבקשה, אך זו לא נתקבלה.

     

  • התובעים מוסיפים בהקשר זה כי סברו שבהיעדר תשובה בקשתם מתקבלת ומכל מקום כי בהיותם משפחה ברוכת ילדים ובהינתן עלותו של חדר לאדם בתל אביב, הרי שיידרשו לסך של 600 ₪ לאדם למשך 8 ימי עבודה (היינו למשך 10 ימים). משכך הגיעו כדי הסך המבוקש של 36,000 ₪.

     

  • הנתבעת משיבה בהקשר זה כי מדובר בהרחבת חזית וכי ממילא התובעים לא שילמו אגרה בגין דרישתם זו ואף לא עמדו במועד הנקוב בתקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

     

    עם זאת ואף לגופו של עניין היא טוענת כי התובעים נסמכים בדרישתם על לוחות מודעות ועל "ניסיון החיים" ומשכך כי לא הוכיחו את נחיצותו של הסכום הנדרש.

     

  • כך או אחרת, עובדה היא כי המהנדס אירני קבע בחוות דעתו את משך ביצוע העבודות לתיקון הליקויים בדירה בטווח של 20 ימי עבודה והוסיף וקבע כי ב- 8 מתוכם יהיה צורך בדיור חליפי.

     

    בחקירתו אף דייק והשיב כי כיוון ל- 8 ימי עבודה (פרוטוקול הדיון מיום 18/9/17 עמ' 26).

     

  • תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 קובעת כי:

     

    "בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום".

     

  • בעניין זה נקבע כי ככל שהתובע מבקש לתקן את כתב טענותיו לאחר המועד הנקוב בתקנות, עליו לבקש רשות לעשות כן מבית המשפט (ראו: רע"א 7359/11 שחר נ' איתנית מוצרי בניה [פורסם בנו](18/4/12).

     

  • בענייננו התובעים הגישו את הבקשה מספר חודשים לאחר קבלת חוות דעת המומחה ומשכך חרגו מן המועד שנקבע בתקנות.

     

    הנתבעת לא מצאה לנכון להגיב לבקשתם ואילו התובעים לא הגישו בקשה למתן החלטה. משכך לא התקבלה החלטה לגופו של עניין.

     

  • עם זאת לאור קביעות המומחה בחוות דעתו, אך מובן הוא כי שאלת הפיצוי בגין דיור חליפי הועמדה לדיון והתובעים אף חקרו את המומחה בעניינה. משכך גם אין לדבר על הרחבת חזית אסורה.

     

  • בהקשר זה אין לתת משקל גם לעובדה כי לא שולמה אגרה בגין רכיב זה, שכן כך אירע בשל אי מתן ההחלטה לגופה של בקשה. בתוצאות מחדל זה לא ייתכן כי יישאו התובעים לבדם.

     

  • תוצאת האמור ובהינתן קביעת המומחה, אני מוצאת לקבל את דרישת התובעים לפיצוי בשל ההכרח לדיור חליפי. עם זאת דרישתם מופרזת ומכל מקום לא הוכחה כנדרש.

     

  • על דרך האומדנה, אני מחייבת אפוא את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בשל דיור חליפי בסך כולל של 12,000 ₪ שלהבנתי יש בו כדי לתת מענה לצורכיהם בעניין זה.

     

     

    עגמת נפש

     

  • מטרת הפיצויים בגין עגמת נפש אינה להעניש את הנתבעת על מעשיה, אלא לפצות את התובעים על סבלם.

     

    במסגרת הקריטריונים לקביעת שיעור הפיצוי בגין רכיב זה יכללו סוגי הליקויים, עגמת הנפש הכרוכה בתיקונם, התייחסותה של הנתבעת ושיעורו של כלל הפיצוי.

     

  • ביישום הכלל לענייננו מצטברות זו כנגד זו העובדה היא כי התובעים נדרשו להגשת התובענה כדי לסיים את המחלוקת עם הנתבעת בשאלת תיקון הליקויים בדירה; כי לכלל ההליך נדרש פרק זמן ממושך; כי ניתנה לנתבעת ההזדמנות לביצוע התיקונים הדרושים, שלא עלתה כדי סוף פסוק; כי הנתבעת היא שביקשה לבצע את התיקונים בקיץ וכי רק בחורף העוקב ניתן היה לעמוד על טיב התיקונים; כי איכות החיים בדירה בצל פגעי רטיבות, נפגעת; ומנגד כי בסופו של יום נמצא כי עלות כלל התיקונים הדרושים לא הייתה כצעקת התובעים.

     

  • בשקלול האמור אני מוצאת לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך כולל של 15,000 ₪ בשל עגמת הנפש שנגרמה להם כתוצאת כלל הליקויים בדירה ובכללם הליקויים באיטום על הפגיעה הכרוכה בהם.

     

     

    סוף דבר

     

  • הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בסך כולל של 112,978 ₪ על פי הפירוט הבא:

     

    • עבור תיקון ליקויי הבנייה, סך של 62,128 ₪;

    • עבור ירידת ערך בשל קיומם של 5 חדרים במקום 6, סך של 24,000 ₪;

    • עבור ירידת ערך בשל פגיעה בשמה הטוב של הדירה, סך של 12,750 ₪;

    • עבור תוספת בשל הכרח בהחלפת מהלך המדרגות בדירה, סך של 12,000 ₪;

    • עבור תוספת בשל הכרח בהחלפת הריצוף במרפסת העליונה, סך של 2,100 ₪.

       

      סכומים אלו הינם סכומים סופיים וכוללים תוספת בגין מע"מ כחוק וכן תוספת של 20% בשל ביצוע על ידי קבלן מזדמן. תוספת בשל פיקוח הנדסי נקבעה על ידי המהנדס אירני ולא מצאתי להוסיף עליה.

       

  • הנתבעת תוסיף ותשלם לתובעים פיצוי בגין דיור חליפי בסך של 12,000 ₪ וכן פיצוי בשל עגמת נפש בסך של 15,000 ₪.

     

  • הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪ וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

     

  • כלל הסכומים ישולמו בתוך 45 ימים החל מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

     

    מזכירות בית המשפט תמציא לצדדים את העתק פסק דין כחוק.

    5129371

     

    ניתן היום, י' ניסן תשע"ח, 26 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ