ת"א 29606-01-16

1.לפניי תביעה לפיצויים בגין עוגמת נפש שנגרמה לתובע, עת הודע לו, בשגגה, ע"י מי מטעם הנתבעת כי הלך לבית עולמו.

2.התובע יליד 1939; טופל בין היתר, במרפאת הכאב של בית החולים ברזילי הנמצא באחריות ובשליטת הנתבעת. בתום הטיפול קיבל התובע לידיו דו"ח ניתוח. התובע אינו יודע קרוא וכתוב, ואת מכתב דו"ח הניתוח מסר לידי רופאת המשפחה שלו לאחר יומיים.

כך העיד לעניין זה התובע:

"הלכתי לרופאה לקופ"ח. נתתי לה את המכתב. פתחה את המכתב והתחילה לרעוד. אמרתי לה מה יש לי מחלת לב? קראה למנהלת לכולם, שאלתי מה יש לי. אמרה לי כתוב נפטר על השולחן והתקשרנו הביתה." (עמ' 4 ש' 17 – 20).

כך נכתב בדו"ח הניתוח:

"המטופל נפטר במהלך ניתוח, לאחר הניתוח התקיימה שיחה עם המשפחה."

על אשר התחולל בנפשו העיד התובע:

"בכל מקום אמרו לי אתה היית מת ועכשיו חי. בטלוויזיה בשעה שש בבוקר היה. אני בבית השתגעתי וכולי בעצבים. אני חושב רק על מת. סוגר עלי את הדלת ובוכה. מאותו רגע שקרה המקרה. אני היום חצי בן אדם. שלחו אותי לפסיכיאטרית. נתנה לי 10 קופסאות כדורים לשתות." (עמ' 4 ש' 20 – 23)

יצוין, כי אף במהלך הדיון, כאשר נזכר התובע באותם מאורעות, שב ופרץ בבכי (עמ' 5 ש' 1).