מלכה נ' טרדר איי בע"מ ואח'

עניינו של ההליך

1. עניינו של פסק הדין הוא תביעה על סך 90,000 ₪ בטענה להפרת הסכם הלוואה. פסק הדין ניתן תוך ביטול פסק דין בהליך מיום 2.8.2023 ותוך הכרעה לגופה של המחלוקת.

    

2. הנתבעים 2 ו- 3 הם היזמים של הנתבעת 1 (להלן: "החברה"). ביום 14.1.2013 נחתם הסכם שכותרתו "הסכם הלוואה" בין התובעת לבין החברה ובערבות הנתבעים 2 ו-3 (להלן: "ההסכם").

    

3. התובעת העבירה סך שך 90,000 ₪ בהתאם להוראות ההסכם. בהמשך, ביקשה לפרוע את ההלוואה, אך הנתבעים לא השיבו לה את כספה. מכאן התביעה.

    

סעיפים עיקריים מהסכם ההלוואה

1. בסעיף 2 להסכם נקבע סכום ההלוואה כדלקמן:

   "המלווה מתחייב להלוות לחברה והחברה מתחייבת ללוות מהמלווה סך של 90,000 ₪ (תשעים אלף ₪) (להלן: "ההלוואה")."

    

2. בסעיף 5 להסכם נקבע מועד פירעון ההלוואה:

   "5.1 בכפוף להוראת סעיף 6 להלן, ההלוואה תיפרע בתשלום חד פעמי בתום 18 חודשים מיום העמדת ההלוואה (להלן: "מועד הפירעון")."

    

3. בסעיף 6 להסכם ניתנה למלווה אפשרות בחירה בין חלופות, ולענייננו רלוונטית חלופה א' הקובעת כדלקמן:

   "6. לא יאוחר מ-30 יום לפני מועד הפירעון ימסור המלווה לחברה בכתב את בחירתו באחת משתי החלופות הבאות:

   6.1 חלופה א' – כי הוא בוחר בפירעונה של ההלוואה. במקרה זה המלווה יעביר את מניות המלווה למי שהחברה תורה לו כנגד תשלום ערכן הנקוב. ההלוואה תיפרע בתוך 7 ימים מן המועד שבו הועברו המניות כאמור אך לא לפני מועד הפירעון. פירעון ההלוואה על פי חלופה זו (והיא בלבד) יובטח בערבותם האישית של ה"ה מאיר חזן ושלמה פרנקו על פי כתב הערבות המצורף להסכם זה כנספח א'."

    

4. בכתב הערבות, ערבים יחד ולחוד הנתבעים 2 ו-3 כלפי התובעת לפירעון ההלוואה על פי ההסכם בכפוף לתנאים המצטברים כדלקמן:

   "א. חלה חלופה א' של סעיף 6 להסכם.

   ב. המלווה מילא אחר הוראות סעיף 6.1 להסכם ולמרות זאת החברה לא פרעה את ההלוואה.

   ג. אנו נפרע את ההלוואה בתוך 30 ימים ממועד הפירעון הקבוע בסעיף 6.1 להסכם."

    

ההליך

1. להלן יפורטו עיקרי ההליך וזאת לאור התנהלותו המורכבת של הנתבע 3 בתיק זה.

    

2. ביום 11.1.2022 ניתן פסק דין כנגד הנתבעים. ביום 2.2.2022, בוטל פסק הדין כנגד הנתבע 3 בהחלטה של כב' הרשם הבכיר שרון קרן. הנתבע 3 חויב בהפקדת סך של 1,500 ₪.

    

3. מועד הדיון הראשון בתיק נדחה לאור בקשת הנתבע 3. למרות זאת, לא התייצב הנתבע 3 למועד הנדחה, הגם שהמועד הנדחה היה ידוע לו. בהיעדרו של הנתבע 3 לא נותר אלא לקבוע מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית וכן מועד לדיון. הנתבע 3 לא הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו, על אף שידע על ההחלטה על הגשתם, או לכל הפחות היה עליו לדעת עליה.

    

4. ביום 14.5.2023, התקיים דיון הוכחות אליו התייצב הנתבע 3 ובסיומו ניתן צו להגשת סיכומי הצדדים, תוך התייחסות מיוחדת לכך שהנתבע 3 אינו מיוצג. לפיכך, וכדי להימנע ממצב שבו הנתבע 3 יטען שלא קיבל עותק מסיכומי התובעת, הוריתי לו לפנות ישירות אל משרד ב"כ התובעת ואף נקבע לכך מועד. על אף שנקבע מנגנון איסוף סיכומי התובעת כאמור, ביכר הנתבע 3 שלא להגיש סיכומיו.

    

5. לאור האמור, ביום 2.8.2023, ניתן פסק דין כנגד הנתבע 3 לאחר שלא הגיש את סיכומיו. ביום 28.8.2023 הגיש הנתבע 3 בקשה לביטול פסק הדין, או לחילופין עיכוב ביצועו עד להכרעה בערעור שיוגש. ביום 10.9.2023 קבעתי כדלקמן: "3. על מנת לאפשר לנתבע בכל זאת להגיש סיכומיו, ועוד בטרם אכריע בבקשה לביטול פסק הדין, אני קובע כדלקמן: (א) לפנים משורת הדין ולמרות החלטתי מפרוטוקול יום 14.5.2023 – יוכל הנתבע להגיש סיכומיו וזאת עד ליום 27.9.2023. (ב) ככל שיוגשו סיכומי הנתבע עד ליום 27.9.2023 יובא התיק לפני ואכריע בבקשה לביטול פסק הדין. (ג) בשלב זה ההליכים מעוכבים עד להחלטה אחרת, שתינתן לאחר 27.9.2023. למען הסר ספק – פסק הדין אינו מבוטל."

    

6. ביום 27.9.2023, הגיש הנתבע 3 סיכומים בשם החברה ובשמו. משהוגשו סיכומים מטעם הנתבע 3, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 2.8.2023, והתביעה תידון לגופה.

    

טענות התובעת

1. לטענת התובעת, במסגרת גיוס הון שביצעו הנתבעים, התקשרו הנתבעים בהסכמי הלוואה זהים אל מול משקיעים שונים. מהות ההסכמים היתה כי כל משקיע ישקיע סכום בסך שנקבע מראש, ולאחר 18 חודשים המשקיע יהיה זכאי לבחור האם לקבל את כספו חזרה או לקבל מניות בחברה כנגד גובה השקעתו.

    

2. לימים התברר כי לא היתה כל טכנולוגיה, השותפים למיזם – הנתבעים 2 ו-3, הסתכסכו וטענו טענות מרמה אחד כלפי השני. כך נותרו המשקיעים מול שוקת שבורה.

    

3. בהמשך הגישו המשקיעים מלכה מיכאל, גינדס אור, חברת מצפה ים שיווק וייעוץ בע"מ וחברת נק.גבאי יזמות בניה ונדל"ן בע"מ, תביעות כנגד הנתבעים [תא"ק 46718-02-14 מיכאל ואח' נ' טרדר איי בע"מ ואח' (11.7.2018, כב' השו' פלד) (להלן:"תא"ק 46718-02-14")], וניתן בעניינם פסק דין חלוט. בפסק הדין חויבו הנתבעים להשיב למשקיעים ביחד ולחוד את מלוא סכום התביעות בתוספת הוצאות ושכ"ט.

    

4. הנתבעים 2 ו-3 פנו אל התובעת על מנת לגייס הון לחברה להפעלתה, לפיתוחה והן לשיווק אפליקציה למסחר בשוק ההון העולמי. הם הציגו בפניה את יעדי החברה, מטרותיה וסיכויי הצלחתה. החברה הוקמה ביום 5.1.2012 לצורך פיתוח טכנולוגיית מסחר בשוק ההון באינטרנט בהתבסס, בין היתר, על טכנולוגיה של חברת איי.אס.פי פורס בע"מ (להלן: "חברת האם"). הנתבעים 2 ו-3 הם בעלי המניות בחברת האם. הנתבע 2, רו"ח במקצועו, היה אמון על הצד הפיננסי ואילו הנתבע 3 על הצד הטכנולוגי.

    

5. בין התובעת לחברה נחתם הסכם הלוואה ביום 14.1.2013 לו ערבו הנתבעים 2 ו-3 בערבות אישית. בהתאם להסכם, הסכימה התובעת להעמיד לטובת החברה הלוואה על סך 90,000 ₪. בהסכם נקבע כי ההלוואה תינתן לתקופה של 18 חודשים והיא אינה נושאת ריבית. כמו כן, נקבע כי המלווה תוכל להודיע לחברה עד לא יאוחר מ-30 יום טרם מועד הפירעון, האם היא בוחרת בפירעון ההלוואה שאז ההלוואה תוחזר ותישא ריבית החל ממועד זה. ביום 15.1.2013 העבירה התובעת את סכום ההלוואה לחברה. לימים התברר לתובעת כי הסכם ההלוואה שנחתם מולה זהה להסכמים שנחתמו אל מול יתר המשקיעים.

    

6. לאחר שנודע לתובעת כי בין הנתבעים 2 ו-3 התגלעו מחלוקות וכי הנתבע 3 עזב את החברה, ביקשה לפרוע את ההלוואה. לאור האמור, ביום 12.6.2014 מסרה התובעת מכתב דרישה בו דרשה לפרוע את ההלוואה בהתאם לחלופה א' בסעיף 6.1 להסכם ההלוואה.

    

7. על פי הסכם ההלוואה, היה על הנתבעים להשיב לתובעת את הכספים עד לא יאוחר משבעה ימים מתום תקופת ההלוואה. הנתבעים לא עמדו בהסכם, ומכאן התביעה.

    

8. בית המשפט התבקש להורות על אכיפת ההסכם ולדרוש מהנתבעים ביחד ולחוד להשיב את כספי התובעת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום אשר היו חייבים הנתבעים להשיב את הכספים לפי הסכם ההלוואה.

    

טענות הנתבע 3 

1. בפתח הדברים אציין כי בכתב ההגנה טוען הנתבע 3 כי הוא והחברה מיוצגים על ידי הנתבע 3 בעצמו. עוד יצוין, כי כתב ההגנה הוגש בשם החברה והנתבע 3, וזאת על אף שפסק הדין כנגד החברה לא בוטל ועומד על כנו.

    

2. כתב ההגנה רצוף טענות כנגד הליכים קודמים, בתי משפט, שופטים, מדינת ישראל, שב"כ, משטרת ישראל, מערכת הבריאות, ממשלת ישראל, גופי התקשורת ועוד, שאינן בהכרח רלוונטיות להליך דנן. כך למשל נטען כי –

    

   • "המשטרה היתה עסוקה בשמפניות של שרה ולא בטיפול באזרחים" (ס' 17 לכתב ההגנה);

   • "השופטת עצמה את עיניה לכל ההטעיות והשקרים" (ס' 23ה לכתב ההגנה);

   • "וכשבית המשפט לא אוכף את חזקת השקר ומתעלם מהלכות משפט ברורות בעולם המערבי והיגיון בריא" (ס' 24 לכתב ההגנה);

   • "ובית המשפט, גם כשמוכיחים שהדברים לא נכונים בעליל, המתעלם מהתנהלות כזו של תובעים בעזרת עו"ד שלהם – אין לו זכות קיום." (ס' 44ג לכתב ההגנה);

   • "כשיצאתי מהמחוזי ידעתי שלמדינת ישראל כפי שהיא לא נשאר הרבה זמן" (ס' 44ט לכתב ההגנה);

   • "שהשופטים של היום זה לא השופטים של פעם" (ס' 44י לכתב ההגנה);

   • "איך אפשר להתייחס ברצינות למערכת המשפט הישראלית שכנראה יש לכל שופטת את האמת שלה – לשעתה?" (ס' 46 ג לכתב ההגנה);

   • "כבר שנים שיש שיודעים שהשבכ מאזין לכולם...כמו הונאת הקורונה וקץ האנושות ששיווקו לנו בשביל לדחוף זריקות חדשניות שקראו להם חיסון... אם זה לא הטעיה והונאה של הממשלה באמצעות התקשורת...אז מה היא הונאה?...רופאים מפרים שבועתם בגלוי... זכויות האדם נרמסו...שוטרים פעלו באלימות...ולא סיפרו להם שיש ננו טכנולוגיה בזריקה...ולא סיפרו להם שיהיה להם מספר דיגיטלי...ולא סיפרו להם שיש נגיפי איידס בתוך התרכיב...ולא סיפרו להם על הסכנות שבשינוי הגנום...עטפו יפה את הרעל שפותח למלחמה ביולוגית.. גורמים לנשים להיות עקרות...הזריקו לעשרות אלפי ילדים בישראל רעל לגוף, חנקו אותם עם מסכות, כמות הצעירים המתאבדים מטורפת, ובית המשפט שותק....מי אני בכלל שאצייץ משהו על חזקת השקר ו/או רשלנות של שופטים שכמו יצרני החיסונים יש להם הגנה מתביעות... יש צער גדול בלב מצד אחד על סבל של יהודים ומצד שני שמחה גדולה בלב...שיודעים שאלו פרפורי הגסיסה של עולם השקר" (ס' 46ד לכתב ההגנה);

   • "עד הגאולה יהיו כאן גנבים שודדים רוצחים עם או בלי מדים...ובע'ה כל עם ישראל יחזור בתשובה, ונזכה לגאולה בקרוב מאוד ממש." (ס' 65 לכתב ההגנה).

      

3. בפסקאות הבאות אתייחס בתמצית לטענות הרלוונטיות להליך דנן.

    

4. לטענת הנתבע 3 דין התביעה להידחות. לטענתו, הוא אינו מכיר את התובעת ומעולם לא פנה אליה. הנתבע 2 הוא שפנה לחבריו ומשפחתו לצורך גיוס הון. עוד טוען, כי התובעת לא פנתה לחברה לצורך החזר ההשקעה. ביום 12.6.2014, המועד בו פנתה התובעת, לפי כתב התביעה, לנתבע 2 לצורך החזר ההשקעה, הוא כבר לא ייצג את החברה. הנתבע 2 פוטר מכל תפקידיו בחברה ובחברת האם בנובמבר 2023, וממועד זה לא היה לו יותר ייפוי כוח לפעול עבור ובשם החברה. לטענת הנתבע 3, לא היתה הלוואה והתובעת לא היתה בשום משרד כשטענה שהגיעה לדרוש את פירעון ההלוואה. לפיכך, עד להגשת התביעה לא פנתה התובעת לחברה ולא עמדה בתנאי ההסכם.

    

5. עוד לטענת הנתבע 3, היכרותו עם הנתבע 2 היתה מועטה. הנתבע 2 רכש את חברת האם בהסכם בשנת 2011. לימים התגלה כאדם לא אמין. הוא נמנע מלספק דוחות חשבונאיים, לא סיפק הסברים על הוצאות והתחמק מגישור מקצועי. לאור האמור, פוטר הנתבע 2 וידע על פיטוריו. החברה שלחה שלושה מכתבי עדכונים לבעלי המניות וציינה כי הנתבע 2 פוטר מכל תפקידו, ביקשה ליצור עמה קשר ולתאם מפגש בין כל בעלי המניות. התובעת בחרה שלא ליצור קשר. מלבד כתובת לא היה לחברה ולנתבע 3 פרטים נוספים על התובעת. מכאן שהתובעת לא עמדה בתנאי ההסכם ולא פנתה לחברה כלל.

    

6. זאת ועוד, הנתבע 3 הוא שייצג את החברה בכל התביעות הקודמות כנגדה. הנתבע 2 לא הציג את עצמו כבעל סטטוס כלשהו בחברה. כנגד הנתבע 2 ניתן פסק דין כבר בחודש ספטמבר 2014 שאף אחד מהתובעים לא ניסה לאכוף. לטענת הנתבע 3, הנתבע 2 הוא למעשה אחד מהתובעים והוא מופיע כנתבע למראית עין בלבד.

    

7. לטענת הנתבע 3, הנתבע 2 אינו כשיר למתן עדות משום שהוא "עד זומם". לאחר שפוטר הקצה לאחיו 50% ממניות החברה, וכך הציג לאחרים שיש לו שליטה בחברה. כשהבין שאינו יכול לגייס כספים באופן זה, הקים חברה חדשה והעביר את הטכנולוגיה לחברה החדשה. עוד מוסיף הנתבע 3 שהגיש תלונה במשטרה.

    

8. לאחר שזכו התובעים בהליך תא"ק 46718-02-14 בתביעתם בבית המשפט השלום כנגד החברה והנתבע 3 בשנת 2018, הגישו התובעים בהליך תא"ק 46718-02-14 תביעה נוספת. גם הפעם הופיע הנתבע 2 כנתבע. שם הוטלו עיקולים במעמד צד אחד על נכס של גרושתו של הנתבע 3. לבסוף בשנת 2021, הגיעו הצדדים לפשרה כך שגרושתו של הנתבע 3 תשלם 900,000 ₪ מסכום מכירת הנכס לסיום המחלוקות כולל כלפי הנתבע 2. לטענת הנתבע 3, הסכם הפשרה אמור היה לסיים ולמנוע כל תביעה נוספת שהנתבע 2 שותף לה בקשר עם החברה והנתבע 3. עוד טוען הנתבע 3, כי התובעת שהיא למעשה הנתבע 2, רשמה ביודעין כתובת שידעה שהנתבע 3 אינו מתגורר בה כדי לעכב כמה שניתן ולסיים את עסקת מכירת הנכס, אחרת עוה"ד של גרושתו היה עוצר את התהליך. רק כאשר הליך המכירה הסתיים מצאה את הנתבע 3.

    

9. לבסוף טוען כי בתחילת 2013 הטכנולוגיה והמוצר עבדו וזה כשלעצמו מבטל את ערבותו.

    

דיון והכרעה

1. אין מחלוקת כי הנתבע 3 חתם על ההסכם. בכתב ההגנה טוען הנתבע 3 מספר טענות עיקריות: האחת, נוגעת לקנוניה בין התובעת לבין הנתבע 2. השניה, טענה כי התובעת לא עמדה בתנאי ההסכם היות ולא מסרה דרישה לפירעון לחברה או לנתבע 3 ישירות. השלישית, טענה כי הנתבע 2 פוטר מתפקידיו בחברה, וכי הודעה על כך נמסרה לתובעת. להלן אדון בטענות אלה.

    

2. אוסיף כי בסיכומיו מציין הנתבע 3 כי הוא בעל השכלה משפטית (שורה ראשונה בפרק שכותרתו "לסיכום"). למרות זאת, לא הגיש הנתבע 3 תצהיר עדות ראשית מטעמו וכתוצאה מכך לא נחקר. כמו כן, לא ביקש לזמן את הנתבע 2 למתן עדות. לאור האמור, נותרנו על כתב ההגנה מטעם הנתבע 3, ועל בסיסו ניתן פסק דין זה.

    

3. יש לדחות את טענת הקנוניה בין התובעת לנתבע 2

   1. בהליך זה טען הנתבע 3 כי בין התובעת לנתבע 2 קנוניה כך שהתובעת שהיא למעשה הנתבע 2. הנתבע 3 טען טענה זו מבלי לבסס אותה ראייתית. להוכחת טענה מסוג זה נדרש רף ראייתי גבוה יותר. ראו לעניין זה בע"א 4842/05‏ ‏גרניט הנדסה לתעשיה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (12.8.2007, השופטות פרוקצ'יה וארבל והשו' חשין); ע"א 125/89‏‏ רו"ח עובדיה בלס נ' עיזבון המנוחה רוזה רוזנברג ז"ל, פ''ד מו(4) 441 (1992, הנ' שמגר והשו' גולדברג ומלץ); ע"א 260/82 ‎שמעון סלומון‎ ‎נ' ששון אמונה, פ''ד לח(4) 253 (1984, המ' לנ' השופטת בן פורת, השו' בייסקי ולוין); ת"א (מרכז) 24186-05-15 תום סמואל נ' אמנון לוי (15.9.2022, השופטת רבינוביץ ברון); ת"א (נצ') 44318-04-21 נופי האקליפטוס והארבל בע"מ נ' מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל (28.8.2022, השו' אברהם); ת"א (חי') 3230-08-19  נוהא נאטור עואד נ' אדם חג'אזי (4.10.2021, השופטת שרון נתנאל).

       

   2. טענת הנתבע 3 בעניין זה נעדרת בסיס ראייתי, ולכן לא עמד הנתבע 3 ברף הנדרש להוכחת הטענה והיא נדחית.

       

   3. בשולי הדברים אציין, כי התובעת ציינה בעדותה כי טרם הגשת התביעה התייעצה עם הנתבע 2 (פ', ע' 8, ש' 17 – 24), וכי הנתבע 2 הוא קרוב משפחה שלה (פ', ע' 8, ש' 25 – 30). העובדה כי הנתבע 2 הוא קרוב משפחתה של התובעת אינה מעלה ואינה מורידה, וודאי שאינה מוכיחה כי בין הנתבע 2 לתובעת נרקחה קנוניה. הנתבע 2 גם הוא נתבע בתביעה זו וכנגדו ניתן פסק דין בהיעדר הגנה. ככל שלנתבע 3 טענות בעניין זה פתוחה בפניו הדרך לנהל הליכים כנגד הנתבע 2 ישירות.

       

4. יש לדחות את הטענה כי התובעת לא עמדה בתנאי ההסכם היות ולא מסרה דרישה לפירעון לחברה או לנתבע 3 ישירות

   1. התובעת ציינה בעדותה: "ז"א שאם הוא בא (הנתבע 2 – א.ב) לפני כמה שנים ואמר לי שיש איזה עסקה שכדאי להשקיע בה ותביאי כסף, ואם לא תוך תקופה מסוימת לא יצא לפועל אז תקבלי את הכסף חזרה." (פ', ע' 9, ש' 1 -3). הכסף הועבר מהתובעת לחברה ביום 15.1.2013 (נספח 8 לכתב התביעה).

       

   2. התובעת מציינת שדרישת פירעון ההלוואה מוענה אל הנתבע 2 (פ', ע' 5, ש' 38 -39; ע' 11, ש' 3 – 4). עם זאת, הנתבע 3 היה אמון על הפן הטכנולוגי והנתבע 2 היה אמון על ענייניה הכספיים של החברה, וראו בסעיף 52 לכתב ההגנה, שם הנתבע 3 אינו מכחיש טענה זו ואף מוסיף כי: "נתבע 2 ניהל את כל האדמיניסטרציה של החברות והחזיק את כל החומר החשבונאי והמשפטי במשרדו". כך עולה גם מסעיף 8 לכתב ההגנה של הנתבע 3 אשר מציין כי: "לימים נתבע 2 התגלה כאדם לא אמין, במשך 5 חודשים נמנע מלספק דוחות חשבונאיים ומשפטיים שהחזיק במשרדו כולל סירוב לספק הסברים על הוצאות החברות...וכשרואה חשבון ומנהל כספים מסרב לספק מידע חשבונאי ומשפטי לשותפיו זה מראה שיש לו מה להסתיר...". (ההדגשות אינן במקור- א.ב). כלומר, אין זה בלתי סביר שמכתב הדרישה יוגש דווקא לנתבע 2 שהיה אמון על הפן הפיננסי של הלווה. בדיון טענה התובעת כי היא אינה מכירה את הנתבע 3 ופגשה אותו לראשונה במועד הדיון (פ', ע' 3, ש' 27 – 30), וכי כל התנהלותה היתה אל מול הנתבע 2 בלבד (פ', ע' 14, ש' 10 – 13).

       

5. יש לדחות את הטענה כי הנתבע 2 פוטר מתפקידיו בחברה והודעה על כך נמסרה לתובעת

   1. התובעת ציינה כי גילתה על הבעיות בין הנתבעים 2 ו-3 דרך הגיס שלה, מיכאל מלכה, שגם הוא השקיע בחברה (פ', ע' 4, ש' 28 – 31; ע' 14, ש' 19 - 20). בהמשך עדותה ציינה שנודע לה על הבעיות בחברה דרך הנתבע 2 עצמו שהתקשר אליה (פ', ע' 12, ש' 21 – 23). וראו מתוך עדות התובעת:

      "העדה, גב' מלכה: אני אומרת שהיה בינינו דברים, נפגשנו כמה פעמים, אנחנו נפגשים כמה פעמים, זה לא, ואז אמר לי שיש בעיות ואז אמרתי לו אני רוצה לדרוש את הכסף חזרה. ואז זה הוא הזמין אותי אליו למשרד.

      עו"ד פרנקו: הוא הזמין אותך אליו למשרד?

      העדה, גב' מלכה: ושם חתמתי על הטופס בקשה.

      עו"ד פרנקו: והוא אמר לך שהמשרד שלו זה המשרד של החברה?

      העדה, גב' מלכה: כן.

      עו"ד פרנקו: הוא אמר לך שהוא עדיין נציג של החברה?

      העדה, גב' מלכה: לא יודעת. לא יודעת אתה שואל אותי שאלות שבאמת אני לא זוכרת.

      עו"ד פרנקו: שאלת?

      העדה, גב' מלכה: לא שאלתי כי אני עוד פעם, אני סומכת על אנשים שאני עושה איתם עסקים, סמכתי, אני סומכת." (פ', ע' 12, ש' 27 – 38).

       

   2. בחקירתה ציינה התובעת כי אינה זוכרת שקיבלה את המכתב שטען הנתבע 3 כי שלח לבעלי המניות שם עדכן אותם על פיטוריו של הנתבע 2 מהחברה (פ', ע' 5, ש' 6 – 7). יתרה מכך, מעיון בנספחי כתב ההגנה עולה כי מכתב מיום 14.1.2014 המסומן "13" מוען למלכה מיכאל ולא לתובעת. כך גם המכתב מיום 29.1.2014 המסומן "14", ומכתב נוסף מיום 6.3.2014 המסומן "15". כלומר, לא עלה בידי הנתבע 3 להוכיח כי המכתבים נשלחו לתובעת. יתרה מכך, לא ניתן ללמוד דבר מאישור משלוח דואר רשום שצירף הנתבע 3 לכתב הגנתו ואשר סומן "13.1" לא לגבי תוכן הדואר הרשום, לא לגבי מועד שליחתו ולא לגבי קבלתו אצל התובעת.

       

   3. בסעיף 11 להסכם נקבע לעניין מסירת הודעות: "כתובות הצדדים להסכם זה הן כקבוע במבוא לו. כל הודעה, שתישלח בדואר רשום לצד האחר על פי כתובתו כאמור, תיחשב כאילו הגיעה לידיעתו של הנמען שלושה ימים לאחר מסירתה למשרד הדואר, ואם נמסרה ביד – בעת המסירה." (ההדגשה אינה במקור – א.ב). כלומר לפי ההסכם אין כל מניעה ממסירת מכתב דרישה ביד כפי שהעידה התובעת שהיה בענייננו וכפי שצוין על גבי מכתב הדרישה (נספח 9 לכתב התביעה).

       

      די בכך כדי לדחות את טענות הנתבע 3 בעניין זה.

       

הערות לפני סיום

1. בכתב ההגנה טען הנתבע 3 כי בהליך אחר בין צדדים אחרים ובינו נחתם הסכם פשרה. הסכם הפשרה אמור היה לסיים ולמנוע כל תביעה נוספת שהנתבע 2 שותף לה בקשר עם החברה והנתבע 3. הסכם הפשרה לא צורף לכתב ההגנה. בדיון מיום 20.10.2022, ציין בא כוח התובעת כדלקמן: "קראתי כמובן את הטענות בכתב ההגנה בין השאר טענה שצרמה לי בעין שעלתה במסגרת הליך אחר בבית המשפט המחוזי הובטח לו שלא יוגשו נגדו שום הליכים אחרים." (פ', ע' 2, ש' 2 -4). ובהמשך: "ההסדר שם הוא אך ורק בין הצדדים בתיק זה או לתיק 6954-12-20 ששם זה אותם צדדים אנשים שתבעו בהליך הקודם" (ע', 2, ש' 9 -10). מאחר והסכם זה לא צורף, הנתבע 3 לא הוכיח כי להסכם הפשרה בהליך אחר עם צדדים אחרים יש השפעה או השלכה כלשהי על ההליך דנן.

    

2. בכתב ההגנה טען הנתבע 3 כי הטכנולוגיה והמוצר של החברה עבדו בשנת 2013 וזה כשלעצמו מבטל את ערבותו. עם זאת, מדובר בטענה בעלמא שכן הנתבע 3 לא הוכיח בעניין זה דבר ולא צרף ולו מסמך אחד לתמיכה בטענה.

    

3. בסיכומיו טוען הנתבע 3 כי שיקרה התובעת כשציינה בכתב תביעתה כי הוא והנתבע 2 פנו אליה על מנת לגייס הון לחברה, שכן בדיון התברר שהתובעת מעולם לא פגשה את הנתבע 3. העובדה שהנתבע 3 אינו מי שגייס את התובעת אינה מעלה ואינה מורידה, שכן אין מחלוקת כי הנתבע 3 חתם על ההסכם ולא עלתה טענת זיוף. עוד אוסיף בהקשר זה כי כעולה מפסק דין בתא"ק 46718-02-14 טענות הנתבע 3 שנטענו בהליך שם לעניין חתימתו על ההסכם וכתב הערבות נדחו, וכך נקבע ביום 17.9.2014 בעניין זה: "טענתו של המבקש להטעיה נטענת בעלמא. מחקירתו ניתן היה להתרשם כי המבקש הבין את מהות העסקה, עסקה מסחרית שעניינה רכישת מניות ואת מהות חתימתו על כתב הערבות. למבקש כפי שהעיד,  ניסיון קודם בעסקאות. רבות מטענותיו של המבקש מופנות למעשה כנגד הנתבע 2 (הנתבע 2 גם בעניין הנדון – א.ב.). על כן, לא תינתן רשות להגן בטענת ההטעיה ולעניין עצם חיובו של המבקש בגין ערבותו לקיום החלופה להסכם."

    

4. זאת ועוד, בהליך זה צועדים אנו בתלם חרוש. ביום 11.7.2018 ניתן פסק דין בתא"ק 46718-02-14. התובעים בהליך שם היו משקיעים אשר בדומה לתובעת בהליך דנן, השקיעו בחברה ונחתמו בינם לבין החברה הסכמי הלוואה דומים בערבות של הנתבעים 2 ו-3. גם שם בין התובעים לנתבע 2 היתה היכרות מוקדמת. עם זאת צוין כי: "התובעים 1, 2 ו-4 גם נכחו בפגישה בביתו של פרנקו (הנתבע 3 בהליך זה – א.ב), במסגרתה פרנקו הציג והדגים בפניהם את הטכנולוגיה." (ס' 6 לפסק הדין). לאור האמור, הנתבע 3 היה מעורב בגיוס הון לחברה (וראו גם בסעיף 40 לפסק הדין). עוד צוין כי לחברה כלל לא היו הכנסות מפעילותה, אך היא גייסה למעלה מ-3 מיליון ₪ ממשקיעים פרטיים, והסכום שימש את החברה לצורך פעילותה השוטפת לרבות תשלומים שהועברו לנתבעים 2 ו-3, ולאחרון שולם שכר ממוצע בסך של 35,000 ₪ לחודש (ס' 8 לפסק הדין). טענות הנתבע 3 שעלו בהליך נדחו, וניתן כנגדו פסק דין ביחד ולחוד עם החברה והנתבע 2 בהליך דנן.

    

5. בשולי הדברים אעיר, כי כמו כתב ההגנה גם סיכומי הנתבע 3 רצופים טענות והערות שאינן נוגעות לעניין הנדון, כך למשל: "באמצעות שופטים שמבזים את בית המשפט בהחלטות ההזויות שלהם ובחוסר היחס לחוקים ופסיקות של הכנסת ושל שופטי בגץ בכירים... אדון שופט בטח יודע שחרדים לא תובעים חזרה בבית משפט חילוני, ולא מתלוננים ומבקשים סעד ממערכת המשפט החילונית. וחילונים יודעים ומנצלים זאת לפעמים." (בפרק שכותרתו "לסיכום"). אציין כי ניתן היה להגיע להכרעה בהליך גם ללא הערות אלה.

    

סוף דבר

1. לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת. הנתבע 3 ישלם לתובעת סך של 90,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 14/4/2021 ועד התשלום בפועל. נוסף על כך, אני מחייב את הנתבע 3 בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 15,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

    

    

    

    

    

    

   ניתנה היום, בי"ב חשוון תשפ"ה, ב13 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.