אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אדרי נ' זינו

אדרי נ' זינו

תאריך פרסום : 15/04/2018 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
29265-01-17
25/03/2018
בפני השופטת:
איילת הוך-טל

- נגד -
תובע:
עידן יוחאי אדרי
נתבע:
שלומי ( סולומון אלכסנדר) זינו
פסק דין
 

 

לפניי תביעה כספית על סך 200,000 ₪ בגין שמונה פרסומים שבוצעו בניגוד לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן – החוק).

 

הצדדים

  1. התובע הינו עורך דין במקצועו. יליד העיר נשר ותושב הקריות בהווה. אביו של התובע, מר יחיאל אדרי (להלן – יחיאל), כיהן במועדים הרלוונטיים לתביעה כסגן ראש עיריית נשר.

  2. הנתבע הינו פעיל פוליטי בעיר נשר ומשמש מזכ"ל ודובר סיעת 'נשר בתנופה' (להלן – הסיעה) הנמצאת ביריבות פוליטית עם ראש העיר שכיהן בשעתו וסגנו.

     

    הפרסומים

     

    תחילה נסקור את הפרסומים ביסוד תביעה זו.

     

  3. הפרסום הראשון – פוסט מיום 26.10.16 בעמוד הפייסבוק של הסיעה –

    "מדוע עירית נשר שכרה את משרד עורכי הדין של בתו של רוה"מ ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, שייצג אותה נגד 185 דיירים שהגישו עת"מ בגין חיוב יתר של ארנונה על שטחים משותפים? האם יש קשר למינוי של עו"ד עידן אדרי (בנו של סגן ומ"מ ראש העיר, יחיאל אדרי) לתובע בעיריית תל אביב?"

    לפוסט צורפו תמונות הנתבע, יחיאל, ראש עיריית תל אביב – רון חולדאי ואחרים.

     

  4. הפרסום השני – פוסט מיום 26.10.16 בעמוד הפרטי של הנתבע –

    מדובר בשיתוף של הפרסום הראשון בחשבונו הפרטי של הנתבע, אליו צורף גם הכיתוב –

    "פרקליטים ופוליטיקאים, הדלת המסתובבת בעיריית נשר על חשבון ונגד התושבים"

  5. הפרסום השלישי – בחודש נובמבר 2016 פרסם הנתבע בחשבונו הפרטי את הפוסט הבא –

    "לגבי הפרופיל המזויף "יוסי אלבי חביב", ודומיהם: "ברוריה אמסלם", "sapir bublil" המופעלים באמצעות אליעזר סויסה ו/או עידן אדרי שלוחיהם של שלישיית המושחתיםאבי בינמו, יחיאל אדרי ומשיח עמראני מציע כפי שכבר הצעתי בעבר, על מנת שהשיח המתנהל בקבוצה זו ובכלל במרחב הציבורי בנשר ובפרט ברשתות החברתיות יתקיים בצורה דמוקרטית תוך שמירה על הכללים הבסיסיים במסגרת האיזון והמידתיות בין הזכות לחופש הביטוי לזכות כבוד האדם וחירותויש לחסום את החברות איתם ולחסום אותם מכל הקבוצותהיום זה אנחנומחר זה יכול להיות כל אחד מכם, שבת שלוםמושחתים ופחדניםנמאסתם!..."

     

  6. הפרסום הרביעי – מדובר בפרסום נוסף המאשים את התובע בניהול חשבונות פייסבוק פיקטיביים. לא הוכח מתי פורסם והיכן, אולם מתיאור התובע עולה כי מדובר בפרסום מוקדם לפרסום השלישי. על פי עותק הפרסום שצורף (נספח 5 לתצהיר התובע) עולה כי מדובר בפרסום מחשבונו הפרטי של הנתבע –

    "הם מ-פ-ח-ד-י-ם, (המזויפים)

    איך תיארו את זה חז"ל במסכת ערכין? "תמהני אם יש בדור הזה (מי) שמקבל תוכחה. אם יאמר

    לו 'טול קיסם מבין שיניך', יאמר לו 'טול קורה מבין עיניך'".

    תושבי העיר נשר וחברים שלי, בשנתיים האחרונות ובתקופות האחרונות בפרט, ישנה תופעה בנשר; פרופילים מזויפים המופעלים על ידי גורמים שונים כמו ה גברת מיכל עמר (בתו של סגן  ראש העיר משיח עמר ששכר לאחרונה את היחצן יובל פלג), המתווך והספראליעזר סויסה (נושא הכלים ושותפו של משיח עמר),עו"ד עידן אדרי (בן של סגן רה"ע, יחיאל אדרי), כולם קשורים באופן ישיר להנהלת העירייה וראש העירייה בינמו"

     

  7. הפרסום החמישי – (נספח 6 לתצהיר התובע)

    "דש לעורך הדין שיודע לכתוב גם בשעות מאוחרות.

    יש הבדל גדול בין חושף שחיתויות לבין מעליל עלילות ההופך לסוכן משטרתי.

    לגבי השקרים שלך והוצאות דיבה עליי או על אחי שאף אחד מהם לא ישב בשום בית סוהר לעומת מספר לא מבוטל מאחיך שאכן ישבו בבתי סוהר ואני לא מבין מה הקשר לאחים שלי שאינם עוסקים בפוליטיקה. קובי פרץ , חבל ששוב משתמשים בך , את התוצאות של השקרים שגרמו לך להפיץ , אתה תשלם. ולסיום , עורך הדין עידן יוחאי אדרי המתחבא מאחורי חצאית ומשתמש בקופים , אני עומד מאחורי כל מילה שאני מוציא מפי או כותב , הכל אמת ורק אמת ולגבי לשון הרע ודיבה איש חכם אחד אמר "if you want shut shut don't talk" (כך במקור – אה"ט) השקרים והעלילות שלך כבר התגלו פעם אחת בבית המשפט כשהמחאה אישית (צ'ק ) שלך שנתת לי עבור דמי תיווך בגין מכירת דירתך הוחזרה ובית המשפט פסק נגדך בעניין ונאלצת לשלם לי את כפל הסכום והוצאות עורך דין ובית משפט.

    אשמח להוכיח שוב , בבית המשפט את כל מעללך ומעללי אביך בבית המשפט , במידה ואדרש.

    שוב למעוניינים לעיין בפסק הדין , חפשו בגוגל : " שלומי זינו נגד עידן אדרי "."

    בנוסף, התובע מתייחס גם לתגובות לפוסט זה. בנספח 7 לתצהירו מראה התובע, כי כתשובה לתגובה שפורסמה על ידי מר קובי פרץ, בה האשים את הנתבע בהאשמות שונות (שאינן מענייננו) ואיים לחסום את הנתבע, כתב הנתבע כך –

    "מודה ועוזב ירוחם.

    אין לך מה לחסום אותי , כי אף פעם לא היית' חבר שלך וגם לא של שולחיך , עורך הדין עידן יוחאי אדרי , יחיאל אדרי ושות' וגם אף פעם לא אהיה."

     

  8. הפרסום השישי – מדובר בפרסום נוסף אשר נכלל בנספח 6 לתצהיר התובע, בו כתב הנתבע מחשבונו הפרטי כך –

    " לקח זמן וזה הגיע . דש לעורך הדין ולסוכן המשטרתי , לא תצליח לגרור אותי לדיון אישי , ולגבי הצהרונים ,היוזמה וההחלטה הם של ראש העיר הקודם דוד עמר ומחזיק תיק החינוך לשעבר , Roi Levi. לא ידעתי שאתה ושולחך נכנסים לחשבון הבנק שלי ,כך שלא ברורים דברך לגבי כספים שהשקעתי וכו' ולגבי ממלא מקום ראש העיר לשעבר פרדי מליק ,התיק עדיין מתנהל בבית המשפט ואיני הדובר שלו ולכן לא אכנס איתך או עם שולחיך לדיון זה , רק שאני יכול להבטיח לך שגם עם כל זה , שום דבר לא יגרום לאנשים לשכוח שבן הדוד שלך יחיאל אדרי בעזרת בנו עו"ד עידן אדרי הפך לסוכן משטרתי והכל כדי להעליל ו/או להפליל את חברו למועצה בכדי לקחת בכח את מקומו ותפקידו ...."

     

  9. הפרסום השביעי – מדובר על פרסום מחודש יוני 2016 מחשבונו הפרטי של הנתבע (נספח 8 לתצהיר התובע), בו התייחס הנתבע לעיתון 'כוכב נשר', שהינו מקומון בעיר נשר, באופן הבא –

    "דריתון'מהדורת הדפוס של דף הפייסבוק של יחיאל אדרי ובנו לשירותכם"

     

  10. הפרסום השמיני – ביום 10.1.16 פרסם הנתבע מחשבונו הפרטי את הפוסט הבא (נספח 9 לתצהיר התובע) –

    "ואם בהוצאות יח"צ ותקשורת עסקינן, מה תגידו על ההוצאות עיריית נשר על המקומון "כוכב נשר" שבו החל משנת 2014 מועסק בנו של יחיאל אדרי"

     

  11. התובע עותר לפסיקת פיצוי בסך 200,000 ₪ בגין פרסומים אלה וכן דורש לחייב את הנתבע לפרסם התנצלות באופן שייקבע על ידי בית המשפט.

     

    מסכת הראיות

  12. כל צד הגיש תצהיר מטעמו.

    נוכח הסדר דיוני שגובש בין הצדדים וקיבל תוקף של החלטה, העדים לא נחקרו והצדדים הגישו סיכומי טענות על בסיס הראיות שהוגשו.

     

    תמצית טענות הצדדים

     

    התובע

  13. התובע אינו מעורב בפוליטיקה העירונית בעיר נשר, מלבד הקשר המשפחתי לאביו שתפקד עד לא מזמן כסגן ראש העירייה.

  14. אין אמת בטענות הנתבע לפיהן קיימת התערבות התובע בישיבות המועצה או בנושאים הקשורים לפוליטיקה המקומית.

  15. הפרסומים הנדונים מהווים לשון הרע וגרמו לתובע לנזקים תדמיתיים וכספיים שונים. הדבר פוגע במוניטין שלו כעורך דין ומרחיק לקוחות פוטנציאליים.

     

    הנתבע

  16. התובע הינו דמות פוליטית בעיר נשר. הנתבע הוכיח בראיות כי התובע מעורב בפוליטיקה המקומית בעיר נשר.

  17. המחלוקות בין התובע ומשפחתו לבין הנתבע, הינן מחלוקות על רקע פוליטי.

  18. הפרסומים אינם מהווים לשון הרע. הפרסומים הינם הבעת דעה באופן המזמין את הציבור להביע דעות שונות ולקיים דיון ציבורי.

  19. אין מדובר באירועים בודדים אלא במקבץ נושאים קבוע שעולה לפרסום.

  20. התובע כלל לא הראה כי נגרם לו נזק מן הנזקים הנטענים. הוא לא הראה כי הפסיד תיקי לקוחות או הכנסות כפי שטען. הנטל בעניין זה מוטל על התובע.

     

    דיון והכרעה

     

    לאחר עיון בחומר הראיות שהוצג וסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

     

     

    המסגרת הנורמטיבית

  21. סעיף 1 לחוק קובע כך –

    "1. לשון הרע מהי

    לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול

    (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

    (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

    (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

    (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;"

     

    סעיף 7 לחוק מגדיר את העוולה האזרחית של לשון הרע - "פרסום לשון הרע לאדם או יותר זולת הנפגע...".

     

    'פרסום' מוגדר בסעיף 2(א) לחוק כך –

    "פרסום, לעניין לשון הרע - בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר".

    כלומר, לצורך קיומו של 'פרסום', דבר לשון הרע צריך להגיע לנמען שאינו התובע או הנתבע.

     

  22. לצורך חיוב אדם על פי עוולה זו, על התובע להוכיח קיומם של שלושה רכיבים –

    • קיומו של 'פרסום';

      • אדם נוסף מלבד התובע נחשף לפרסום;

      • הפרסום כולל 'לשון הרע'.

         

  23. בחינת משמעות תוכן הפרסום לשם קביעה האם בלשון הרע מדובר אם לאו, נעשית באופן אובייקטיבי, מנקודת מבטו של האדם הסביר ולאו דווקא כיצד פורשו בפועל על ידי הצדדים, או על ידי הנמענים (ראו רע"א 8685/12 ‏ גואנמה נ' כל אל ערב בע"מ (פורסם במאגרים, 24.2.13 וכן ע"א 751/10 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין-אורבך (פורסם במאגרים, 8.2.12), בפסקה 83). היות תוכן הפרסום בגדר 'לשון הרע' יכולה להילמד "כאשר היא משתמעת מן הפרסום עצמו; או כאשר על פניו הפרסום תמים, אולם קיימות נסיבות חיצוניות שמשוות לו מובן פוגעני" (ע"א 6903/12 Canwest Global Communications Corp נ' עזור (פורסם במאגרים, 22.7.15) בס' 21).

  24. אם הוכח פרסום לשון הרע העומד בכל הקריטריונים האמורים, יש לדון בהגנות הכלולות בגדר חוק לשון הרע כאשר הנטל להוכיח את תחולתן מוטל על הנתבע-המפרסם. רק לאחר מכן יש לדון בנושא הסעד.

     

  25. בכל הנוגע לפרסום ברשת הפייסבוק, על אף שסוגיית פרסום לשון הרע במרשתת אינה סוגיה שהוכרעה באופן חד משמעי, נראה כי המגמה בפסיקה הינה להכיר בפרסומים במרשתת ככלל , וברשת הפייסבוק בפרט,כ-'פרסום' לצורך החוק (ראו לעניין זהע"א (חי') 62613-09-16מרדכי (מוטי) מרקוס נ' אמיר בוהדנה(פורסם בנבו, 19.03.2017), אשר אושר גם ברע"א 3086/17, וכןת"א (של'-י-ם) 17461-09-15ב' ל' אוטומוטורס בע"מ נ' אפרייט(פורסם במאגרים, 23.05.2017), בס' 24 וכן ראו הסקירה בת"א (קריות) 47032-04-14סטרוגנונ'פלד(פורסם במאגרים, 09.06.2015), בס' 37-30).

     

  26. היבט נוסף נוגע לפרסום לשון הרע בנוגע לאיש ציבור. הפסיקה מייחסת חשיבות לעובדת היותו של תובע דמות ציבורית בבחינת הקביעה אם יש בפרסום הנטען בכדי להטיל אחריות נזיקית. נפסק כי אף שדמו של איש ציבור אינו מותר, הכניסה לחיים הציבוריים טומנת בחובה סיכונים לפגיעה בשמו הטוב ומחייבת אותו לפתח "עור עבה" (ע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נ' הרציקוביץ', פ"ד נח(3) 558, 570(2004)).

    הנתבע טוען כי התובע הינו דמות פוליטית בעיר נשר וכי כל הפרסומים המתייחסים אליו מבוססים על מעורבותו הפוליטית. התובע עצמו מאשר כי אינו מנותק מהפוליטיקה, כי סייע לאביו בפעילותו, ביחד עם עוד בני משפחה (ס' 10 ו-12 לתצהיר התובע) ואף ניהל את מערכת הבחירות בעיר נשר של חבר הכנסת ושר האוצר הנוכחי, מר משה כחלון (ס' 11 לתצהיר התובע).

    כך או אחרת, פעילות ציבורית ממילא אינה מאפשרת לכל דכפין לפרסם על פעיל פוליטי כל העולה על רוחו וגם לפרסומים במישור זה ישנם 'גבולות גזרה' אשר חריגה מהם עשויה להשית אחריות על פי חוק. כעת, יש מקום לבחון את הפרסומים ביסוד התביעה מהווים עוולה על פי החוק, ובהמשך אף את תחולת ההגנות להן טוען הנתבע.

     

    האם יש בפרסומים כדי להוות עוולה על פי החוק?

     

  27. תחילה יובהר כי הוכחו שני התנאים הראשונים לביסוסה של עוולה על פי חוק, קרי קיומו של פרסום לנמען נוסף שמעבר לתובע עצמו. מדובר בפוסטים אשר נכתבו באינטרנט, כלומר מדובר בפרסום 'בכתב או בדפוס', בהתאם לסעיף 2 לחוק. באשר למספר הנמענים, התובע טוען בתצהירו כי לעמוד הפייסבוק של הסיעה  כ-579 עוקבים וכי לעמוד הפרטי נחשפים 4,340 אנשים (3,851 חברים ו-489 עוקבים). הנתבע הכחיש את המספרים בהם נקב התובע (ס' 20 ה' לכתב ההגנה מטעמו), אולם הוא לא נקב במספרים אחרים, כך שמדובר בהכחשה בעלמא בלבד.

    בין אם המספרים אותם סיפק התובע נכונים ובין אם לאו, הנתבע עצמו מבהיר כי פרסומיו פונים לציבור שלם (ס' 9 ו-28 לתצהיר התובע) וכך ניכר גם מהכמות המספרית של העוקבים והשותפים המופיעה על חלק מן הפרסומים. מן הראיות שהוצגו עולה כי כל אחד מהפוסטים ביסוד התביעה נכתבו על ידי הנתבע והגיעו למספר רב של נמענים ולכן, יש לקבוע כי התקיימו לגבי כל הפרסומים הנטענים שני התנאים הראשונים להוכחת קיומה של עוולה. כעת נעבור לבחון האם יש בפרסומים אלו כדי לענות על התנאי השלישי, היינו האם מדובר בהוצאת לשון הרע.

     

    הפרסום הראשון והשני

     

  28. התובע מתייחס לשני פוסטים אלו בנפרד, אולם הפרסום השני אליו מתייחס הינו למעשה שיתוף של אותו פוסט שפורסם בעמוד הסיעה גם לעמודו האישי של הנתבע, מה שהקנה לו עוד חשיפה. אמנם שיתוף זה לווה בתוספת של מספר מלים, אולם לטעמי, אין בכך בכדי להוסיף על תוכן הפרסום המקורי. לכן יש להתייחס אליהם כאל פרסום אחד.

     

  29. מדובר בפוסט המאשים את העיריה בהעסקת משרד עורכי דין בו עובדת בתו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, כאשר הנתבע רומז בפרסום כי הדבר קשור למינויו של התובע לתפקיד תובע בעיריית תל אביב. הנתבע טוען כי פרסם את הדבר בתום לב מבלי שידע כי מי שמונה לתפקיד תובע בעיריית תל אביב הינו עורך דין אחר בשם זהה, וכי בסך הכל מדובר בהבעת דעה פוליטית.

     

    אין בידי לקבל את עמדת הנתבע שכן לא מדובר כאן בהבעת דעה אלא בציון עובדות.

    מן הפרסום עולה טענה כי התובע מונה לתפקיד תובע בעיריית תל אביב ובתמורה לכך אביו דאג להעסיק משרד עורכי דין הקשור לראש הממשלה לשעבר, מר אהוד ברק. אין מדובר כאן בהבעת דעה, אלא בציון עובדה לגבי המינוי האמור. מעבר לכך, הנתבע פרסם את הדברים מבלי שטרח לבדוק או לאמת את הנתונים, אך ורק על יסוד סברה שככל הנראה תאמה את כוונותיו. התנהלות זו אינה בתום לב והובילה לפרסום שגוי המהווה משום הוצאת לשון הרע ביחס לתובע ונעשה בחוסר אחריות.

    אף אם הפרסום נועד בעיקר להכפיש את אבי התובע ואת חברי הקואליציה המכהנים בעירייה, אין ספק כי ההתייחסות הישירה לתובע כמי שלקח חלק ב'סחר-מכר' פוליטי שכזה, מהווה פגיעה ישירה ביושרו של התובע ופגיעה בשמו הטוב, מקל וחומר בתפקידו כעורך דין. לכן יש לקבוע כי מדובר בפרסום הכולל לשון הרע.

  30. ביום 27.10.16 שלח התובע לנתבע דרישת פיצוי בגין הוצאת לשון הרע בגין פרסומים אלה (נספח 2 לתצהיר התובע). במכתב זה הבהיר התובע לנתבע כי הוא לא מונה לתפקיד תובע בעיריית תל אביב וכי המינוי אליו התייחס הנתבע הינו של עורך דין אחר בעל אותו שם.

    בעקבות המכתב, פורסם בעמוד הפייסבוק של הסיעה הפוסט הבא –

    "תיקון: ביום 26.10.16 פורסם בדף שלנו, פוסט שבו עלול להשתמע כי עו"ד עידן אדרי מנשר הפך להיות התובע העירוני של עיריית תל אביב, הריני להבהיר כי עו"ד עידן אדרי מנשר לא הפך להיות התובע העירוני של עיריית תל אביב."

     

    התובע טוען כי התיקון אינו מספק שכן הוא פורסם רק בעמוד הפייסבוק של הסיעה ולא בעמוד הפרטי של הנתבע וכן לא חזר בו מההאשמות שהטיח בתובע בעניין יחסי הון-שלטון או הטבות להן זוכה התובע עקב תפקידו של אביו.

     

    הנתבע טוען כי פרסום ההתנצלות מעיד על תום לבו. אין בידי לקבל את הגנת הנתבע במישור זה. ראשית, יש בפרסום התיקון על מנת לאמת ולחזק את הפזיזות וחוסר תום הלב בו בוצע הפרסום מלכתחילה, פרסום התיקון הינו חסר וחלקי שכן בוצע רק בדף הסיעה וכן אין בו התנצלות או תיקון מהותי ביחס לחוסר היושרה שיוחסה לתובע בפרסום הראשון בעקבות מינוי לכאורי זה. עם זאת, עצם פרסום התיקון מהווה הקלה מסוימת בהתאם לסעיף 19(4) לחוק אשר תובע בחשבון בהתייחס לאומדן הפיצוי.

     

    הפרסום השלישי והרביעי 

     

  31. מדובר בפרסומים נפרדים בהם הנתבע מאשים את התובע באופן מפורש בהפעלת פרופיל פייסבוק מזויף. הנתבע טוען כי מדובר בהבעת דעה ובהתראה על תופעה של פרופילים מזויפים וכי לתובע יש נגיעה לגורמים הפוליטיים המופיעים בו כך שבעקבות פניות אלה נמחקו פרופילים מזויפים. לכן, מדובר בפרסום שאמת ביסודו.

    גם כאן, אין בידי לקבל את עמדת הנתבע שכן לא מדובר בהבעת דעה אלא בציון עובדה שהתובע מפעיל פרופילים מזויפים בפייסבוק.

    האשמת התובע בשימוש בפרופילים פיקטיביים מעידה על חוסר יושר מצד התובע ויש בה בכדי להכפישו ברבים ובמובן זה הפרסום מהווה הוצאת לשון הרע. טענות הנתבע לפיהן למיטב ידיעתו מדובר בפרסום שהינו אמת מבוססות על השערות והערכות, אך הנתבע לא הציג בדל של ראיה להוכיח כי התובע אמנם הפעיל דף פייסבוק בשם אחר ולכן דין טענת ההגנה להידחות.

     

     

    הפרסום החמישי

     

  32. הנתבע טוען כי הפוסט נשוא פרסום זה כלל לא מתייחס לתובע, אלא לאביו וכי מדובר באמת מבוססת. מעבר לכך, גם כאן לא היה ניסיון לקבוע עובדות אלא לחוות דעה. עוד נטען כי יש כאן הפרדה ברורה בין התובע לבין אביו וכי גם התובע היה עד באותה פרשה בה שימש אביו כסוכן משטרתי.

     

  33. עיון קל בפוסט מעלה כי אין בו התייחסות לאביו של התובע. הפוסט פותח בפנייה ישירה לתובע "דש לעורך הדין שיודע לכתוב גם בשעות המאוחרות...". מעבר לכך יש התייחסות לאדם ש-"מעליל עלילות ההופך לסוכן משטרתי". כמו כן יש התייחסות לאדם "המתחבא מאחורי חצאית ומשתמש בקופים". התובע טוען כי 'שימוש בקופים' הינו מושג מעולם הפשע (ס' 31 לתצהיר התובע), ואילו הנתבע לא מספק הסבר אחר. הקורא הסביר מייחס את הפנייה ותוכנה לתובע ישירות ואין בה רמיזה כי הדברים מתייחסים דווקא לאביו.

    בניסיונו להוכיח את טענות הגנתו, צירף הנתבע פרוטוקול של דיון משפטי המתייחס רק לאביו של התובע בתור סוכן משטרתי. מעבר לכך שמדובר בעדות מפי השמועה, ממילא לא מדובר שם על התובע, אלא על אביו. ודוק, הפוסט אינו מאזכר כלל את האב, אלא את התובע בלבד.

    בתגובה לפוסט אמנם התייחס הנתבע גם לאביו של התובע, אולם זאת בצוותא חדה עם התובע.

     

  34. כלומר, גם כאן, מדובר בטענות שמעלה הנתבע ברבים כלפי התובע. האשמת התובע בהיותו סוכן משטרתי או בביצוע פרקטיקה עבריינית כלשהי, לא זו בלבד שיש בה להכפיש את שמו, אלא שהיא גם פוגעת במעמדו המקצועי בתור עורך דין העוסק במשפט הפלילי. משום כך יש בפרסום זה משום עוולה נוספת על פי החוק וטענות ההגנה של הנתבע ביחס אליה, נדחות.

    התובע טען כי האשמה זו גרמה לו להפסיק לעבוד בתחום המשפט הפלילי (ס' 60 לתצהירו) אולם מדובר בעדות יחידה של בעל דין לעניין זה ולא הובאה ראיה לתמיכה בה ועל כן, היא לא הוכחה.

     

    הפרסום השישי

     

  35. גם בפרסום זה הפנייה הינה "לעורך הדין ולסוכן המשטרתי" ולאחר מכן קיימת התייחסות הן לתובע והן לאביו. קריאה סבירה של פרסום זה יכולה להיות שהתובע הינו עורך דין וגם סוכן משטרתי באופן המהווה משום עוולה על פי חוק ויפים לעניין זה הנימוקים בנוגע לפרסום החמישי, אם כי ניתן לקרוא זאת גם אחרת. ככל שיש ממש בטענת הנתבע לפיה רצה להאשים רק את אביו של התובע, בהיותו סוכן משטרתי, לא היה מקום לכרוך את שמו של התובע בפרסום.

    הנתבע טען בנוסף כי מדובר בפוסט ובתגובה לו. מן האופן בו הדברים הוצגו בנספח 6 לתצהיר התובע, לא ניתן ללמוד כי אכן כך הדבר. אם הנתבע רצה להוכיח זאת, היה עליו להציג זאת בראיות.

    מבלי לגרוע מהאמור, ממילא אין להבחנה בין פוסט לבין תגובה כל משמעות מעשית לצורך הדיון. שניהם מהווים פרסום בכתב ובהינתן התקיימותם של התנאים הנוספים, שניהם יכולים להוות עוולה על פי החוק. כל עוד לא מדובר בפרסום חוזר של אותו התוכן בדיוק (כמו בשיתוף בפרסומים 1 ו-2), הרי שכל פרסום הוא נפרד.

     

    הפרסום השביעי והשמיני

     

  36. מדובר על שני פרסומים אשר מתייחסים לקשר שבין אבי התובע לעיתון 'כוכב נשר'.

    הפרסום השביעי, מחודש יוני 2016 הינו שיתוף של פרסום בדף הפייסבוק של העיתון ביחד עם הכיתוב ""אדריתון" - מהדורת הדפוס של דף הפייסבוק של יחיאל אדרי ובנו לשירותכם".

    הפרסום השמיני, מיום 10.1.16 נחזה כמו תגובה שפרסם הנתבע בחשבונו בה כתב כך –

    "ואם בהוצאות יח"צ ותקשורת עסקינן, מה תגידו על ההוצאות עיריית נשר על המקומון

    "כוכב נשר" שבו החל משנת 4ו 20 , מועסק בנו של יחיאל אדרי"

    בשני המקרים מדובר על קשר בין העיתון לבין אביו של התובע 'ובנו'.

     

  37. הנתבע טוען כי מדובר בעיתון שהעירייה ויחיאל מעורבים בו. הוא טוען כי העיתון נוטה להיטיב עם העיריה בעוד הוא נהנה מתקצוב מטעם העיריה. הנתבע מוסיף כי התובע מייצג את העיתון כעורך דין.

    יש לציין כי במסגרת התייחסות הנתבע לפרסומים אלו הוא הוסיף להעלות האשמות שונות כלפי התובע ומשפחתו שטוב היה לולא היו עולות, שכן מדובר בדברים שאינם דרושים לענייננו.

     

  38. בפרסומים אלה אין אזכור מפורש בשמו של התובע אולם יש התייחסות ל'בנו' של יחיאל. נשאלת השאלה, אם מתקיימת כאן 'דרישת הזיהוי' הדרוש לשם הקמת חבות בפרסום לשון הרע –

    " דרישת הזיהוי מחייבת לבחון, על פי אמת מידה אובייקטיבית, אם האדם הסביר היה קושר בין הדברים לבין הפרט ומייחס את הדברים אליו. אז, ורק אז, צומחת לפרט עילה לפי חוק איסור לשון הרע" (ע"א 3322/16 איי די איי חברה לביטוח בע"מ נ' לשכת סוכני ביטוח בישראל (פורסם במאגרים, 30.04.2017) בס' 29). לטעמי התשובה לכך חיובית.

    הגם שלא הוכח כמה בנים יש ליחיאל, אזי הנתבע עצמו אינו מעלה כל טענה במישור זה ואינו מכחיש את העובדה שהתייחס לתובע. בנוסף, מן הנסיבות האופפות את הפרסומים שבוצעו על ידי הנתבע עולה בבירור הכוונה לתובע. הדבר מתחדד כאשר מעיינים בפרסומים שפרסם הנתבע לאחר הגשת התביעה, כגון הפרסום מיום 25.5.17 (נספח 11 לתצהיר התובע), אשר ממנו לקוח הציטוט הבא –

    "מה בין עיריית נשר, כוכב נשר, בינמו, אדרי ובנו (עו"ד עידן אדרי)?" וכן ראו גם התייחסות דומה בפוסט מיום 20.1.17 (נספח 15 לתצהיר התובע).

     

  39. אופי הפרסומים בוודאי מהווה משום הוצאת לשון הרע כאשר נטען כי התובע לכאורה שולט או משפיע על פרסומים בעיתונות המקומית כפועל יוצא מהייחוס המשפחתי שלו. טענה זו פוגעת ביושרו של התובע ומרמזת על קשר לא ראוי בין הון לשלטון במובן המהווה משום הוצאת לשון הרע, מקל וחומר בשים לב לתחום עיסוקו של התובע כעורך דין, תחום אשר מבוסס בין היתר על יושרה אישית ומוניטין שכזה מול קהל הלקוחות. אין בטענות ההגנה של הנתבע כדי להועיל משום שלא הוכח כי התובע ייצג את העיתון, כפי שנטען בפרסום ולא הוכחה כל טענת הגנה אחרת. בנסיבות אלה, יש לראות גם בשני פרסומים אלה משום עוולה על פי החוק.

     

  40. לסיכום פרק זה, נמצא כי התובע פרסם שבעה פרסומים שונים המהווים עוולה על פי חוק.

     

    הפיצוי

     

  41. הנתבע טוען כי אין לזכות את התובע בפיצוי מאחר שלא טרח להוכיח נזקים כלשהם. אמנם, יש ממש בטענה כי התובע לא הוכיח כי נגרם לו נזק ממשי עקב הפרסומים. עם זאת, סעיף 7א לחוק מאפשר פסיקת פיצוי על אף הקושי בהוכחת נזק בעוולת פרסום לשון והרע ולאור שיקולי ההרתעה העומדים בבסיס החוק.

     

  42. אשר על כן, כימות היקף הפיצוי יתבצע לאור סעיף 7א לחוק שזו לשונו –

    "7א. פיצוי ללא הוכחת נזק

    ...

    (ב)במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק.

    (ג)במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בסעיף קטן (ב), ללא הוכחת נזק.

    (ד)לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף זה, בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת."

  43. בפסיקה פורש סעיף 7א(ד) כמאפשר פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק בגין כל פרסום בנפרד (ראו ע"א 7426/14 פלונית נ' עו"ד אורי דניאל (פורסם במאגרים , 14.03.2016) בס' 83 ועמ"ש (מח'-ת"א) 47311-10-13 פלוני נ' פלמונית (פורסם במאגרים , 19.05.2014), בס' 63).

    סכומי הפיצוי הקבועים בסעיף 7א לחוק, הינם סכומים מקסימליים ושקול הדעת בקביעת סכום הפיצוי מסור לבית המשפט.

    בנסיבות המקרה שלפניי, נתתי דעתי בכימות סכום הפיצוי במקצועו של התובע, המחייב מוניטין של יושרה אישית אשר בוודאי עלול היה להיפגע כפועל יוצא מהפרסומים. שיקול נוסף הינו בעובדה שמדובר בפרסומים מתמשכים, בעלי תפוצה נרחבת לקהל יעד אשר בוודאי מכיר את התובע בין משום הייחוס המשפחתי ובין משום מקצועו והיותו יליד נשר. נתתי דעתי לעובדה שהתובע התריע בפני הנתבע במהלך הדרך ובטרם נקט בהליך המשפטי, אך הנתבע הוסיף בשלו, גם לאחר הגשת התביעה. שיקול נוסף נוגע לאופי הפרסום. מרבית הפרסומים נוסחו בשפה עוקצנית מבלי שניתן לראות בהם משום פתיחה של דיון לגיטימי בטענות הממשיות אותן ביקש הנתבע לכאורה לעורר ביחס לאי תקינות של פעילות מנהלית ברשויות העירייה. ייתכן כי ניסוח ישיר ומכבד של הטענה אליה כיוון הנתבע, ניסוח שאינו עוקצני ופוגעני, יכול היה להוות זרז לדיון ציבורי לגיטימי בעניין הסוגיה שעלתה על הפרק, חוסך את הצורך בהגשת התביעה ומאפשר גם לתובע להגיב לדברים בצורה ראויה.

    לעניין השיקולים בכימות הפיצוי, ראו ע"א (מח'-ב"ש) 18870-10-11 אלבז נגד דוד (פורסם במאגרים 6.3.12) וכן ראו בספרו של אורי שנהר, דיני לשון הרע, עמ' 370-403 (1997) ורע"א 4740/00 אמר נ' יוסף, פ"ד נה(5) 510).

     

    סוף דבר

     

    לאור מכלול השיקולים דלעיל, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סכום של 50,000 ₪ בתוספת סך כולל של 10,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

    בנוסף, יפרסם הנתבע התנצלות בשני חשבונות הפייסבוק הנדונים בנוסח הבא –

    "במסגרת הדיונים אשר פורסמו כאן בעבר, פורסמו דברים שונים בגנותו של עו"ד עידן אדרי. לפי קביעות בית המשפט בתביעת לשון הרע שהגיש עו"ד אדרי, דברים אלה אינם מבוססים וכוללים פרסום לשון הרע, לכן לא היה מקום לערב את עו"ד אדרי במסגרת המחלוקות הפוליטיות במועצת העיר".

    הן התשלום והן פרסום ההתנצלות יבוצעו עד ליום 30.4.18.

     

    ניתן היום, ט' ניסן תשע"ח, 25 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.

     Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ