ת"א 29201-06-15 כסראוי נ' בית חולים כרמל ואח'

1. לפני כתב תביעה שהוגש בגין איחור בביצוע ניתוח עמוד שדרה, וביצועו ברשלנות במיקום שגוי, אשר כתוצאה מכך נותר התובע עם חולשת רגליים קשה ופגיעה בסוגרים.

2. התובע, יליד 1961, הופנה, בתאריך 22/152/13, לחדר מיון בבית החולים "כרמל" בשל כאבי גב חזקים. התובע טוען, כי באותו מועד לא בוצעו לו בדיקות הדמייה, והוא קיבל טיפול ושוחרר.

בתאריך 7/1/14 הופנה התובע על ידי רופא הקהילה למחלקת מיון פעם נוספת, תוך הנחייה לשקילת ביצוע ניתוח. בבית החולים נקבע כי התובע סובל מחולשת רגל שמאל (4/5) ולאחר טיפול בסטרואידים השתפר מצבו והוא שוחרר לביתו עם המלצה לקבוע תור לניתוח.

בתאריך 18/1/14 הגיע התובע לבית החולים באמצעות אמבולנס, כשהוא סובל מרגל שמוטה. הוא נבדק על ידי נוירולוג, וממצאי בדיקת CT הדגימו היצרויות קשות בחוליות 3L – 4L וכן 2L – 3L.

חרף מצבו החמור והמידרדר, לא נותח התובע מיד, אלא בתאריך 21/1/14, במהלכו נכרתו דיסקים בגובה 1S – 5L .

התובע צירף את חוות דעתו של הנוירוכירורג – דר' שגיא הרנוף – ממנה עולה, כי הניתוח לא נעשה תחת שיקוף, ועל כן לא נכרתו הדיסקים שהיה צורך דחוף לכורתם, אלא דיסקים אחרים, לגביהם הדגימה בדיקת MRI, כי לא גרמו ללחץ עצבי.

מחוות דעתו של דר' הרנוף עולה, כי מיד לאחר הניתוח הראשון נצפתה הידרדרות במצבו של התובע, ונוכח התסמינים (חולשה חלקית ברגלים וחוסר שליטה חלקי על הסוגרים), ברור היה כי מתחילה להתפתח תסמונת זנב סוס, שהינה מצב חירום הגורם לפגיעה בחוט השדרה ומחייב ניתוח מיידי לשחרור הלחץ משורשי העצבים.

למרות זאת לא נלקח התובע לניתוח מיידי, אלא בתאריך 6/2/14, אלא שאז, לאחר הרדמתו של התובע והפיכתו על בטנו, "הופתע" הצוות הרפואי לגלות פצע לחץ מוגלתי. הניתוח בוטל, והתובע נשאר באישפוז במשך 69 ימים לצורך טיפול בפצע הלחץ, ולאחר מכן הועבר לבית החולים "לוינשטיין".

המומחה קובע, כי הנתבעים התרשלו עת ביצעו את הניתוח בגובה שגוי, שלא בהתאם לממצאי CT ו – MRI. עוד קובע המומחה, כי מיד לאחר ביצוע הניתוח החלה הידרדרות במצבו של התובע, כאשר החלה להתפתח תסמונת זנב סוס, אולם חרף האמור לא נותח התובע שנית בדחיפות, וכך לא נמנעה ההידרדרות במצבו, התנהלות שהינה רשלנית לדברי המומחה, מה עוד שההידרדרות התפתחה במהלך האישפוז, לעיני הרופאים.