ח' (קטין) נ' עיריית XXX ואח'

עסקינן בתביעה בגין נזק גוף לפי פקודת הנזיקין.

התובע הינו קטין, יליד 2.11.1999, ובמועדים הרלוונטיים לתביעה למד בבית ספר יסודי 'XXX' בXXX.

אין חולק כי בתאריך 15.6.2011 ובמהלך כניסתו לכיתה בבוקר יום הלימודים, נחתך התובע באמה שמאל מנגדית הדלת של הכיתה אשר בלטה ממשקוף הדלת. כתוצאה מכך, סבל התובע מפצע באורך של כ-7 ס"מ באמה שמאל (להלן – "האירוע").

בעקבות האירוע נותרה אצל התובע צלקת באמה שמאל שבגינה קבע המומחה הרפואי מטעם בית המשפט 6% נכות לצמיתות, בהיותה צלקת רגישה למגע ובולטת מעל פני העור.

הצדדים קיבלו את המלצת בית המשפט והגיעו להסכמה לגבי גובה הנזק, והמחלוקת היחידה שנותרה על הפרק מתייחסת לאחריותן של כל אחת מהנתבעות לנזקו של התובע.

בדיון אשר התקיים לפניי העידו בקצרה התובע ושני המצהירים מטעם הנתבעות.

שתי הנתבעות הפנו להוראות הרלוונטיות שבחוזר המנכ"ל סב/6ב אשר מתייחסות לנושאים שבאחריותם של הרשות המקומית ושל משרד החינוך.

לאחר שמיעת העדים ובחינת טענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומים, אני מוצאת כי שתי הנתבעות נושאות באחריות שווה לאירוע, ולהלן אפרט את נימוקיי לכך.

ראשית כל יצוין, כי הנגדית של דלת הכיתה אכן בלטה ממקומה והיא תוקנה על ידי אב בית הספר בהוראת מנהל בית הספר. המנהל העיד בהקשר זה, כי מדובר היה במפגע קטן שאינו בולט לעין ולכן לא ניתן היה להבחין בו מבעוד מועד. טענה זו אינה מתיישבת עם עדותו של התובע אשר העיד כי המפגע היה בולט לעין.