ת"א 29074-04-14 אבדר נ' אדמונד

בפני בקשת הנתבע למחיקת התביעה בגין היעדר תשלום אגרה.

התובע הגיש ביום 20.4.14 כתב תביעה, על סך של 15,000,000 ₪, כנגד הנתבע. התובע הגיש יחד עם כתב התביעה בקשה לפטור מאגרת בית משפט.

ביום 6.7.14 ניתנה החלטת ביהמ"ש (כב' הש' פורג) בבקשה לפטור מאגרה. בית המשפט קבע כי:

"...הבקשה מתקבלת חלקית באופן שסכום האגרה ביחס לסכום תביעה של עד 1,500,000 ₪ יעמוד על סך של 10,000 ₪ במקום השיער (כך במקור) הקבוע בתקנות. מעבר לסכום התביעה הנ"ל ישלם המבקש אגרה בשיעור הקבוע בתקנות." 

בהתאם לבקשת התובע מיום 28.7.14, ניתנה לתובע ארכה לתשלום האגרה וזאת עד ליום 30.8.14. התובע לא עשה כן.

ביום 23.9.14 הגיש התובע ערעור על החלטת בית המשפט בעניין האגרה (ע"ר 56433-09-14). בפסק הדין שניתן בערעור (כב' הש' שיינמן, להלן: "פסק הדין"), בהתאם להסכמת הצדדים, נקבע כך:

"אני נותן תוקף של פסק דין להסכמה האמורה, רבע מהאגרה, לפי תחשיב שייעשה ע"י מזכירות בית משפט (באחריות ב"כ המערער), ישולם ע"י המערער, על סך של 8,400,000 ₪, ב-3 תשלומים שווים, חודשיים, בתאריכים 15.5.15, 15.6.15, 15.7.15. לא ישולם אחד מהתשלומים במלואו ובמועדו, תימחק התובענה עקב אי תשלום אגרה, והסכום ששולם על חשבון האגרה ייזקף לטובת המשיבים כהוצאות בגין ההליך.

מחצית שנייה של האגרה תשלום עם תחילת ההוכחות גם היא ב-3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, וגם לגביה יחולו ההוראות האמורות, משמע אי תשלום אחד התשלומים במלואו ובמועדו, יביא למחיקת התובענה, וכל הסכום ששולם על חשבון האגרה יעמוד לטובת המשיבים כהוצאות.

מעבר לאמור, אין צו להוצאות בהליך זה."

ביום 25.5.15, הגיש הנתבע בקשה למחיקת התובענה בגין העדר תשלום אגרה. בבקש נטען כי התובע לא מילא אחר הוראות פסק דינו של בית המשפט בערכאת הערעור ולא שילם ביום 15.5.15 את התשלום בגין האגרה כנדרש. לפיכך, עתר הנתבע למחיקת התביעה תוך חיוב בהוצאות.

התובע בתגובתו מבקש מבית המשפט ארכה נוספת לתשלום האגרה, בשל קשיים בגיוס הסכום לתשלום וסיכויי התביעה הטובים. לטענת התובע, גם בתיק המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת.א. 40752-04-14), באותו עניין ובמסכת עובדתית שונה, התקיים דיון בעניין בקשתו לפטור מאגרה. לטענתו, לאור מצבו הכלכלי הקשה ולאור שינוי נסיבות שחל לאחרונה בהשגת מסמכים על ידו, נקבע בבית המשפט המחוזי בת"א כי יש לאפשר לו לתקן את תביעתו ולהגיש בשנית בקשה לפטור מאגרה בגיבוי מסמכים נוספים (ר' החלטתה של כב' הש' צ'רניאק בע"ר 54435-03-15).

התובע מציין כי בדעתו לבקש גם בתיק זה בקשה חדשה לפטור מאגרה, אם לא ניתן יהיה להסתפק ולהסתמך על החלטתו של בית המשפט המחוזי בת"א, לכשתתקבל, בבקשה החוזרת, שם, לפטור מאגרה.