אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' גלעם בע"מ ואח'

פלוני נ' גלעם בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 12/06/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נתניה
2875-08-13
04/06/2017
בפני השופטת:
ליאת הר ציון

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד רמי עתאמנה
הנתבעים:
1. גלעם בע"מ
2. ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

עו"ד שמואל צור
פסק דין

 

רקע עובדתי 

  1. התובע, יליד 29.6.1963, נפגע ביום 25.7.12 בתאונה שארעה במהלך עבודתו אצל הנתבעת.

  2. התובע הועסק אצל הנתבעת משנת 1997 כאיש אחזקה. ביום התאונה התובע נדרש לפרק בית פילטר של מכונה שיובאה מחו"ל. הפילטר של המכונה היה גדול ונמצא בתוך "בית פילטר". לצורך החלפתו, נדרש התובע לפרקו על מנת לשים פילטר חדש.

  3. התובע ביצע את הפירוק באמצעות "מפתח צינורות" יחד עם עובד נוסף בשם סלאבה. במהלך ביצוע פירוק הפילטר, מפתח הצינורות החליק מידיו של התובע. כתוצאה מהתאונה, התובע נפגע בכתף ימין. מומחה מטעם בית המשפט, פרופ' רופמן, קבע כי לתובע נכות אורתופדית בשיעור של 10% בשל פגיעה והגבלה בכתף.

  4. הנתבעת חולקת על האחריות והנזק.

     

    *ההדגשות בפסק הדין הוספו. הציטוטים מהפרוטוקול הובאו כפי כתיבתם.

    שאלת האחריות 

    לא סופק כלי העבודה הייעודי על ידי הנתבעת 

  5. לטענת התובע, לצורך שיחרור בית הפילטר קיים כלי עבודה ייעודי שנקרא "מפתח בנד" שאפשר להלבישו בלחץ ולפתוח את בית הפילטר בקלות.

  6. בנסיבות אלה, נטען כי במידה והנתבעת הייתה דואגת לספק לתובע מפתח בנד, וזו גם חובתה, התאונה הייתה נמנעת. מעביד סביר חייב להעמיד לרשות עובדיו גם כשמדובר בעובדים מקצועיים, כלי עבודה המאפשרים ביצוע עבודה ללא סכנות מיותרות. עצם קיומו של כלי עבודה ייעודי שלא סופק לתובע לצורך ביצוע העבודה מעיד על רשלנות.

  7. הנתבעת טענה בסיכומיה כי טענה זו מהווה הרחבת חזית. איני מקבלת טענה זו. בכתב התביעה נטען כי הנתבעת התרשלה כתוצאה מאי הספקת הדרכה מתאימה, כלי עבודה ישנים, הספקת מפתח צינורות ואי נקיטת אמצעי זהירות סבירים (ר' סעיף 15 לכתב התביעה). אשר על כן, אני סבורה כי אין בהעלאת הטענה בדבר אי הספקת כלי עבודה המתאים כדי להוות הרחבת חזית.

  8. הנתבעת טענה עוד כי ניתן היה לבצע את הפעולה גם באמצעות "מפתח הצינורות" בצורה בטוחה.

  9. עד הנתבעת, מר שגיב טביב, ממונה הבטיחות של הנתבעת, אישר כי פירוק הפילטר באמצעות מפתח הבנד היא הדרך הקלה ביותר וכי מדובר במפתח שזהו ייעודו הספציפי:

    אכן, למרות שניתן לבצע את הפעולה גם באמצעות מפתח צינורותוזהו אופן תיקני לביצועה , ביצוע הפעולה באמצעות מפתח בנד, היא הדרך הקלה ביותר לכך. מדובר במפתח שזהו ייעודו הספציפי שכן הוא מתלפף סביב בית המשאבה" (סעיף 13 לתצהירוI.

    וכן העיד כי :

    ש:מה לדעתך פילטר כזה, בגודל הזה, צריך לשחרר? איך משחררים? אתה יודע שזה פילטר שמן?

    ת:כן.

    ש:איך משחררים?

    ת:צריך לחלוץ את הבית של הפילטר.

    ש:איך משחררים אותו?

    ת:2 דרכים: להשתמש בכלי ייעודי שזה פילטר בנד שמלבישים אותו בלחץ ופותחים. בגלל המבנה העגול של בית הפילטר הוא נועד לאחוז את בית הפילטר. הוא כלי ייעודי מצויין אבל השימוש במפתח צינורות הוא לא שימוש פסול. אם שמים את המפתח צינורות בצורה נכונה, הוא אוחז את זה מצויין ואז בית הפילטר יפתח וישתחרר

     

    מר טביב אף נשאל :

    ש:האם לא יותר בטוח לפרק באמצעות מכונה עם הפעלת כח מכני במקום לכח האנושי במפתח צינורות?

    ת:זה נכון לכל תחום. אם נמצא פיתרון הנדסי לכל ביצוע מטלה, אני בעד, אבל אין וזה בלתי אפשרי.

    (בעמ' 21 שורות 18-26, עמ' 25 שורות 30-33).

  10. מכאן, עד הנתבעת אישר כי הכלי ייעודי לשיחרור הפילטר הוא באמצעות מפתח בנד. לאור עדות מר טביב כי הכלי הייעודי לשיחרור הפילטר הוא באמצעות פילטר בנד, איני מקבלת את טענת הנתבעת כי נדרשה חוות דעת מומחה בתמיכה לטענת התובע.

  11. אין מחלוקת כי כאשר התובע קיבל את דו"ח התקלה שבו התבקש לבצע את פירוק הפילטר לא ניתן לו הכלי הייעודי לכך.

    התובע התייחס לדו"ח התקלה שהתקבל לביצוע העבודה:

    ת:יש מדפסת. שולחים דו"ח תקלה מהמחלקות דרך המדפסת, אחראי הצוות נותן לכל אחד את דו"ח התקלה.

    ש:אתה יודע מה צריך לעשות כאשר אתה מקבל את דו"ח התקלה?

    ת:לא כל תקלה אני יכול לאתר אותה.

    לשאלת ביהמ"ש מה כתוב בדו"ח התקלה אני משיב שלמשל צריך להחליף פילטר או שמן.

    ....

    ש:אם אני מבין נכון, יוצא מהמדפסת דו"ח תקלה, לוקח אותו אחראי המחלקה.

    ת:כן הוא לוקח.

    ש:מי היה באותו היום?

    ת:שלום.

    ש:מפה ואילך אתה מחליט איך לעשות?

    ת:כן.

    (בעמ' 13 שורות 12-16, בעמ' 14, שורות 12-17)

  12. מר טביב אישר כי "בדוח תקלה לא כתוב לעובד באיזה כלי הוא צריך להשתמש. ממש לא."

    (בעמ' 23 שורה 24)

    מר טביב אישר עוד כי מנהל האחזקה אחראי על התאמת כלי העבודה:

    ש:יש איש ממונה בנתבעת על בחירת כלי עבודה והתאמתם לסוגים השונים של עבודות שונות?

    ת:זה תפקיד של מנהל אחזקה. הוא היה איש מקצוע מהשורה הראשונה שבחן את כלי העבודה ואם הוא בחר את הכלים האלה, זה על סמך ההגדרות של היצרן והכלים האלה (מפתח צנורות ומפתח בנד).

    (עמ' 23 שורות 9-12)

    ...

    ש.אני אומר שאם היה בנד וראית אותו במו עינך במחסן וחשבת שזה כלי טוב יותר וייעודי יותר לפירוק הפילטר, למה לא הבאת אותו לאנשים שיפרקו את הפילטר באמצעותו לאחר האירוע?

    ת:לא תפקידי לקחת כלי עבודה ולספק לאנשים. יש מנהל אחזקה ומנהל מסגריה שזה תפקידם.

    תפקיד מנהל האחזקה או מי מטעמו היה לגשת ולהביא את הכלי הנכון באותו רגע, למרות שגם מפתח צינורות זה אדרבא בסדר. מנהל האחזקה באותה עת היה יהל כרמי.

    (עמ' 25 שורות 11-6)

  13. מכאן, הוכח כי בדו"ח התקלה (אשר הנתבעת לא המציאה כמוצג מטעמה), לא נאמר לתובע מהו כלי העבודה שעליו לעשות שימוש בו. לטענת טביב תפקידו של מנהל האחזקה באותו היום, מר יהל כרמי, לגשת ולהביא לתובע את הכלי הנכון, למרות שלשיטתו, גם מפתח צינורות היה כלי אפשרי לביצוע העבודה.

     

    מר יהל כרמי לא הובא לעדות על ידי הנתבעת. הימנעות מהבאתו לעדות נזקפת לחובת הנתבעת. בהתאם להלכה הפסוקה הימנעות מהבאת עד יש לראותה כמלמדת שאילו היה מובא לעדות, היה בעדותו כדי לפגוע בגרסתה (ר' ע"א 465/88 הבנק למימון נ' מתתיהו )

     

    ככל שהנתבעת אינה מתנהלת באופן שבו ניתן לעובד המכשיר הייעודי לביצוע העבודה המוטלת, ואף הדבר אינו מצוין בדו"ח התקלה, עליה לשאת בסיכון לפיו ככל שניתן לבצע את הפעולה עם מכשיר אחר בצורה טובה, תהא אחראית לנזקים, כפי שארע במקרה שבפנינו.

     

  14. סיכומו של דבר: הוכח כי הנתבעת התרשלה בכך שלא ניתן לתובע הכלי הייעודי לביצוע פעולת פירוק הפילטר, במקביל להוצאת דוח התקלה לביצוע המטלה של פירוק הפילטר. לא ניתנו לתובע הנחיות ביחס לכלי העבודה שעליו להשתמש בו. כמו כן, לא נעשה פיקוח מתאים כי אכן התובע בחר את הכלי הייעודי לכך.

     

    העדר מתן הנחיות מתאימות, העדר פיקוח מתאים

  15. בתצהירו טוען מר טביב כי כל העובדים בנתבעת מקבלים הדרכות בטיחות הרלוונטיות לנושא עבודתם באופן שוטף לרבות ביחס לסיכונים. הנתבעת טענה כי היא שוכרת שירותי חברות ויועצים מובילים בענף על מנת לוודא את הבנת כל הנושאים על ידי העובדים (סעיף 3 לתצהיר). צורף כנספח א' לתצהירי הנתבעת "טופס תיעוד הדרכה פנים מפעלית לעובד" לתמיכה בטענה זו.

    אולם, בחקירתו, מר טביב אישר כי לא היתה הדרכה לפירוק פילטרים בכלל ולשימוש במפתח צינורות בפרט, מאחר אין המדובר בפעילות מסוכנת:

    ש:כל אנשי האחזקה עוברים הדרכה על כלי עבודה. לא ניתן וזה לא מעשי לתת הדרכה ספציפית על כל אלמנט, אביזר או משאבה. נותנים הדרכה כללי. כל כלי והייעוד שלו.

    ש:התובע העיד שיש הרבה מכונות בנתבעת ויש 30 פילטרים.

    ת:סביר.

    ש:לא ראיתם לנכון לתת הדרכה ספציפית?

    ת:מי שעוסק בניהול בטיחות, מנהלים סיכונים. לוקחים את העיקר מהטפל. לא היתה הדרכה על פירוק פילטרים. היא לא נחשבת מסוכנת בשום שלב.

    (בעמ' 22 שורות 1-7)

     

  16. מר טביב העיד כי ניתן לבצע את העבודה באופן בטיחותי ותקני גם באמצעות מפתח צינורות כל עוד מהדקים אותו כראוי (ר' בסעיף 8 לתצהירו) . לשיטתו, התובע לא ביצע פעולה זאת בצורה נכונה ועל כן ארעה התאונה.

     

  17. מכאן, כי לשיטתו של עד הנתבעת, לצורך פעילות נכונה ובטוחה באמצעות מפתח צינורות, על העובד להיות מיומן ביחס לאופן הידוק הפילטר. ולפיכך, היה על הנתבעת לבצע הדרכה מתאימה ביחס לשיטות העבודה לעובדיה. כמו כן, היה על הנתבעת לוודא אמצעי אזהרה ואמצעי פיקוח ביחס לאופן שבו העובד מבצע את משימתו. חובה זו חלה מבלי כל קשר לשאלת מיומנותו וניסיונו של העובד.

     

    האם היה בנמצא "מפתח בנד"?

  18. לטענת הנתבעת, הוכח כי בעת האירוע היה במפעל מפתח בנד. ולכן, כל שהיה על התובע לעשות, הוא להביא ממקומו ולהשתמש בו.

     

  19. איני מקבלת טענה זו. הנתבעת מנועה לטעון כי היה על התובע לפעול למציאת מפתח בנד, לאור טענתה כי ניתן היה לבצע את הפעולה בצורה טובה ובטוחה באמצעות מפתח צינורות, ולאור טענתה כי פירוק פילטרים היה נעשה בפועל באמצעות מפתח צינורות כשגרה. התובע פעל בהתאם לנהלי הנתבעת בה הועסק משך שנים. הגנת הנתבעת מושתתת על הטענה לפיה ניתן היה לבצע את הפירוק באמצעות מפתח הצינורות, על כן לא ניתן לטעון כלפי העובד כי היה עליו לפעול בדרך אחרת. על די בכך כדי לדחות טענה זו.

     

  20. מעבר לאמור, הטענה לא הוכחה.

     

  21. התובע טען כי לא היה בנמצא מפתח בנד, בעת ביצוע פירוק הפילטר :

    ש:אתה אומר שלאחר שהמפתח נעלם, לא סופק אחר.

    ת:כן.

    ש:מתי לפני כן עשית שימוש במפתח הזה?

    ת:לא זוכר. שבוע, חודש. לא יודע.

    ש:איך אתה יודע שהיה מפתח כזה?

    ת:כי השתמשנו בזה למשאבת מונו. מכניסים צינור גומי על המשאבה.

    ש:במפתח בנד השתמש בפעמים קודמות לפני האירוע?

    ת:השתמשתי.

    ש:אתה באת באותו היום ואמרת שהמפתח נעלם.

    ת:כן.

    ...

    ש:שגיב אומר שזה לא נכון. שמפתח הבנד היה כל הזמן במפעל וגם בזמן התאונה.

    ת:לא צודק. הוא הגיע כשקיבלתי מכה ביד שלי וביקשתי ממנו ולא היה את המפתח הזה. גם האחראי צוות אמר המפתח נעלם.

    (בעמ' 15, שורות 19-28, עמ' 16 שורות 4-6)

  22. עד הנתבעת העיד כי היה בנמצא מפתח בנד. העד טען כי היו שני מפתחות בנד – האחד בבית המלאכה והאחר במחסן הטכני. העד אישר כי לא היה מפתח בנד בחדר המלאכה. יחד עם זאת, העד טען כי היה מפתח במחסן הטכני.

     

  23. אף אם תתקבל הטענה, הרי שיש בה כדי לחזק את טענות התובע, שהרי אם היה בנמצא במשרדי הנתבעת הכלי הייעודי המתאים, הרי שהיה על הנתבעת לפקח כי התובע יבצע את תיקון התקלה שהתקבל מדו"ח התקלה באמצעות הכלי הייעודי. כך שהימצאותו של הכלי הייעודי לשיטת הנתבעת במפעל, מגבירה את אחריותה.

     

  24. עד הנתבעת העיד כי :

    ש:מפתח בנד היה?

    ת:כן. אחד באחזקה ואחד במחסן טכני. כמו למשל שלי יש בולם נפילה בגובה שאני לא יכול לתת לכל אחד. יש טופס השאלה.

    ש:היה טופס השאלה לבנד?

    ת:לא בדקתי.

    ש:שאלת את מנהל המחסן האם היה קיים מפתח בנד?

    ת:שאלתי ואמרו לי שיש.

    (בעמ' 23 שורות 13-19).

    ...

    ש:אחרי האירוע בדקת אם הוא נמצא?

    ת:במחסן הטכני כן. בוודאות ראיתי אותו בעיניים.

    (בעמ' 24 שורות 27-28)

    ...

    ש:אני לא רואה כאן זכר שבדקת באיזה דו"ח או משהו בכתב. מפנה לסע' 15 לתצהיר.

    ת:למה צריך לרשום את זה.

    ש:למה בדקת את זה אם לא צריך לרשום את זה.

    ת:אנו עושים תחקיר פנימי של התאונה. לכל תאונה שמתרחשת מתנהל תחקיר. שם אני יכול לרשום את הדברים האלה. זה לא הדו"ח שצירפנו לתצהיר.

    (בעמ' 24 שורות 29-33).

    ש:... האם תועד באיזה שהוא מסמך איפה שהוא שראית את המפתח בנד מייד אחרי התאונה?

    ת:לא את של בית המלאכה. במחסן הטכני הלכתי וראיתי.

    את המכשיר שהיה בבית המלאכה לא ראיתי. בבית המלאכה לא מצאתי את המכשיר.

    זה משהוא שעובר מיד ליד. זה בעייה.

    (בעמ' 25, שורות 15-19).

  25. אני סבורה כי יש להעדיף את גרסתו של התובע ממספר טעמים.

     

    ראשית, בתצהירו, מר טביב לא העיד כי ראה בעיניו את מפתח הבנד בזמן אמיתי לאחר התאונה, אלא העיד על מיקומו באופן כללי במפעל (בסעיף 15) . מדובר במידע מהותי שיש בו לשפוך אור על טענות התובע לענין אחריות הנתבעת, אשר לא הובא בתצהיר הנתבעת, ויש בכך להשליך לענין מהימנות הטענה.

     

    אין מחלוקת כי מר טביב הגיע לאחר התאונה, ולא יודע להעיד מידיעה אישית מה ארע באירוע בדיוק (סעיף 5 לתצהירו). העד גם אישר כי אין בידיו טופס השאלה של הבנד.

    עוד עולה כי נערך תחקיר ביחס לנסיבות התאונה על ידי הנתבעת אשר לא צורף לתצהיר.

    מנהל האחזקה שהיה הגורם לאספקת כלי העבודה לא הובא לעדות. מנהל המחסן לא הובא לעדות. מר שלום , שהיה אחראי משמרת במועד התאונה, אף הוא לא הגיע לעדות.

    אי המצאת תחקיר שהוצא על ידי הנתבעת ואי הבאת עדים רלוונטים מהותיים שיכולים היו לתמוך בעדותה - מעלים ספקות ביחס לגרסת הנתבעת, כי נכון למועד הארוע היה בנמצא מפתח בנד . יצוין כי מדובר בעובדים של הנתבעת, והם בשליטתה.

    זאת ועוד, גם אם היה מפתח בנד במחסן הטכני לאחר התאונה, כפי שנטען על ידי עד הנתבעת, אין בכך ללמד על מועד התאונה עצמו, אשר ביחס אליו לא נסתרה עדותו של התובע.

     

  26. אציין כי התובע ביקש להביא עדות מטעמו, מר סלאבה אשר היה עימו בעת ביצוע פירוק הפילטר. בית המשפט התבקש לזמן את העד לעדות לנוכח סירובו להמציא תצהיר. במועד הדיון העד לא התייצב מטעמים אישיים. ניתן להכיר בקושי בהבאת עדים אשר מועסקים על ידי הנתבעת עד היום מטעמו של התובע.

     

    יחד עם זאת, לנתבעת שליטה על עובדיה שנכחו בזמן אמת במועד התאונה, לתמיכה בגרסתה אולם הנתבעת נמנעה מלהביאם.

     

  27. סיכומו של חלק זה: לא הוכח קיומו של "מפתח בנד" במחסן הטכני.

     

    אני סבורה כי גם אם בפועל היה מפתח בנד במחסן הטכני כטענת הנתבעת, הרי שאין בכך לאיין את אחריות הנתבעת אשר לא וידאה נהלי עבודה ולא וידאה ו/או פיקחה כי יעשה שימוש בכלי הייעודי המתאים על ידי התובע. על כן, לא היה בכך לאיין את אחריותה של הנתבעת כלפי התובע.

     

    לא הוכח כשל בעת פירוק הפילטר על ידי התובע 

  28. כאמור, התובע העיד כי :

    ... תפסנו את החלק העליון של בית הפילטר במלחציים. הנחנו את זה בצורה אופקית המפתח צינורות תופס בצד ימין את הפילטר ולחצתי את זה. המפתח החליק והרגשתי כאבים והכתף יצאה מהמקום.

    (בעמ' 16 שורות 27-29).

     

  29. מר טביב העיד כי ניתן לבצע את העבודה באופן בטיחותי גם באמצעות מפתח צינורות כל עוד מהדקים אותו כראוי (ר' בסעיף 8 לתצהירו).

     

    בחקירתו טען כי מפתח הצינורות משחרר את הפילטר מצוין אם אוחזים אותו נכון (ר' בעמ' 21 שורות 25-26). בדו"ח התאונה טענה הנתבעת כי שיטת העבודה של התובע היתה שגויה:

    "הבעיה היחידה וכך גם כתבתי בדוח היא שהתובע פשוט לא הידק ולא קיבע את המפתח על הצינור- לכן המפתח החליק. לו המפתח היה מהודק מספיק- הוא לא היה מחליק" (סעיף 8 לתצהיר מר טביב)

     

  30. אולם, מר טביב אישר בפני בית המשפט כי הוא בפועל לא פרק פילטרים ולא ניסה אי פעם להשתמש במפתח צינורות גדול כדי לשחרר פילטר כיפ שהוצג לו בעדותו : "זה לא במסגרת תפקידי. אני לא רשאי" (בעמ' 21 שורה 28). בתצהירו מר טביב אישר גם כי "אני לא נכחתי בבית המלאכה בעת קרות התאונה ועל כן איני יכול לעת מה אירע בדיוק " (בסעיף 5 לתצהיר). מר טביב טען כי הוא מתבסס על שיחזור שנעשה על ידי התובע (בעמ' 20 שורות 15-16). לשחזור זה אין כל תיעוד במסמכים. כאמור, העד אף אישר כי נעשה על ידיו תחקיר האירוע אשר לא צורף למוצגי הנתבעת.

     

  31. מכאן, לא הוכחה רשלנות של התובע בעת פירוק הפילטר.

    מעבר לכך, וכפי שיפורט להלן, הרי שעל המעביד להיות אחראי גם למקרים בהם עובד מיומן מבצע פעולה תוך כדי טעות (שלא הוכחה במקרה זה), או באופן שיש בו משום סיכון. צפיות זו קיימת ביתר שאת בענייננו, לאור העדר הנחיות ופיקוח ביחס לכלי היעודי לביצוע המשימה.

     

    ניסיונו של התובע

  32. התובע עבד כאיש אחזקה אצל הנתבעת במשך 20 שנה. התובע אף אישר כי במסגרת עבודתו, הוא טיפל בין היתר בהחלפת פילטרים (ר' בעמ' 12 שורות 8-33).

     

  33. הנתבעת טענה כי בנסיבות אלה אין לקבוע כי הנתבעת התרשלה באי מתן הדרכה מתאימה או נקיטה באמצעי זהירות נדרשים.

     

  34. איני מקבלת את הטענה.

     

  35. ניסיונו ומיומנותו של התובע כאיש אחזקה אינה מאיינת את חובת הנתבעת להעמיד לרשות עובדיה כלי עבודה המאפשרים ביצוע העבודה בצורה בטוחה, ולקיים נהלי עבודה ובטיחות גם ביחס לעבודות שלטעמה אינן נחשבות כמסוכנות, גם ביחס לעובדים המקצועיים.

     

    בהקשר זה יש להפנות לטענת הנתבעת בדוח התאונה כי הסיבה לתאונה היא "שיטת עבודה שגויה". בהקשר זה העיד עד הנתבעת כי היה על התובע לבצע את פירוק הפילטר בדרך מסויימת על ידי הפעלת לחץ וכי התובע כשל באופן הפירוק. טענה זו רק מחזקת את הצורך לרענן את נהלי העבודה של הנתבעת, גם אצל עובדים מיומנים ומקצועיים.

     

  36. זאת ועוד, התובע טען כי בנסיבות האירוע, מדובר היה במכונה שהובאה מחו"ל, בפילטר שפורק פעם ראשונה, וכי נדרש לפרק פילטר פנימי. התובע אף טען כי ש"הפילטר שהיה תפוס חזק", דבר שחייב הפעלת לחץ נוספת תוך הוצאת החלק מסביב:

    ת:המכונה הגיעה משומשת מחו"ל ופעם ראשונה שפותחים את הפילטר הזה.

    ש:הפילטר במכונה הזו כמו הפילטר במכונות אחרות?

    ת:כל פילטר שונה.

    ש:הביאו עוד מכונות כמו המכונה הזו בחו"ל?

    ת:את המכונה הזו. יש מכונות כאלה במפעל אבל הביאו מכונה יותר גדולה.

    ש:במכונות אחרות שיש להן פילטר אחר, זה אותו פילטר?

    ת:יותר קטן.

    ש:האם זה אותו פילטר?

    ת:לא. לדוגמא: יש פילטר של מכונית אז אתה זורק ושם חדש. במכונה הזאת יש פילטר פנימי וצריך לפרק את הבית כדי לשים פילטר חדש.

    (בעמ' 13 שורות 21-30)

    עוד העיד התובע:

    ש. לא הצלחת לשחרר את הפילטר לבד.

    ת. כן .כי הוא היה תפוס חזק

    ש. ולכן לקחת את הבית עם הפילטר למסגרייה

    ת. כן 

    ש.מה עשית שם

    ת. יש לנו מלחצים. תפסתי אותו וניסיתי...

    (בעמ' 16, שורות 9-18)

     

  37. נציג הנתבעת אישר כי הוא אינו איש אחזקה אלא איש בטיחות (בעמ' 21 שורות 15-16), ולא פרק פילטרים בעבר. העד גם אישר כי לאחר התאונה לא עשה בדיקות ביחס לפירוק הפילטר, דהיינו, לא בדק האם לאותו פילטר היו דוחות תקלה קודמים, או האם עשו בו עבודות קודמות, ולכן לא עלה בידו לסתור טענות התובע בהקשר זה.

     

    ומכאן, כי הוכח כי עבודת פירוק זו היתה אף מורכבת מעבודות פירוק אחרות, ודרשה מיומנות- דבר המגביר את אחריות הנתבעת כאמור למתן הנחיות הוראות בטיחות והפעלת פיקוח, גם אצל עובד מיומן.

     

    סוגיית האחריות- סקירה משפטית ויישום לענייננו

     

  38. מעביד אחראי על בטיחות עובד. במובן זה, עליו ליצור מקום עבודה בטוח ולהנהיג שיטות עבודת בטוחות, וכן לספק חומרים, ציוד וכלי עבודה מתאימים ובטוחים. חובה נוספת המוטלת עליו היא החובה לפקח באופן יעיל ורציף אחר נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים על ידי העובדים, להדריך את עובדיו ולהזהירם מפני סיכונים הכרוכים בביצוע העבודה. הכול במטרה לאכוף את נהלי הבטיחות.

     

  39. החובה היא חובה כללית וגורפת לנקוט כל האמצעים הסבירים כדי לוודא שהעובדים יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימליים. המעביד אינו יוצא ידי חובתו אך מעצם אספקת האמצעים המגנים והעברת ההדרכה. עליו לפקח גם באופן יעיל על ביצוע ומלוי כראוי של כל ההנחיות (ראו ע"א 663/88 שיריזיאן יהודה נ' לבידי אשקלון בע"מ, פ"ד מז(3) 225; ע"א 707/79 וינר את טיקו נ' אמסלם, פ"ד לה(2) 209; ע"א 5425/97 עיריית קרית מוצקין נ' דביר, פ"ד נג(3) 172; ע"א 371/90 סובחי נ' רכבת ישראל, פ"ד מז(3) 345; ע"א 655/80 מפעלי קרור בצפון בע"מ נ' מרציאנו, פ"ד לו(2) 592).

     

  40. מעביד חייב להנחיל לעובדים נהלי עבודה ברורים לבטיחות. הוא אינו רשאי להניח, כי העובדים ינקטו מיוזמתם אמצעים למניעת תאונות וכפי שנפסק בע"א 688/79 יזבק נ' קובטי, פ"ד לו(1) 785:

    "מעביד חייב לצפות גם מעשה רשלני של העובד, אפילו כשהוא בא בניגוד לחובות מפורשות ואף כשהעובד מודע לסכנה שבמעשהו".

     

  41. המעביד חייב להגן על העובד גם מפני רשלנותו הוא וגם מפני טעויותיו (ע"א 477/85 בוארון נ' עיריית נתניה, פ"ד מב(1) 415). המעביד נדרש להביא בחשבון שהעובד עשוי להתרשל ולשגות ולכן עליו ליצור סביבת עבודה שתגן עליו ותקשה את התרשלותו.

     

  42. עם זאת, קיימים גם סיכונים רגילים שיש להכיר בהם ולחיות איתם בחיי היום יום, אשר המעביד אינו נושא באחריות להם, שכן הוא אינו מבטח את העובד כנגד כל סיכון בעבודה וכנגד כל תאונה העלולה לקרות (ע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אמסלם, פ"ד לח(1) 72).

     

  43. בענייננו, הוכח כי המכשיר הייעודי לתיקון התקלה שהוטל על התובע - פירוק הפילטר במכונה - הוא מכשיר מפתח בנד, הוכח כי לא הייתה הדרכה ביחס לפירוק פילטרים ועשיית שימוש במפתח צינורות ככלי שאינו המיועד לתיקון התקלה, אולם, לשיטת הנתבעת, אפשרי לביצוע המטלה. העד אישר כי בדוח התקלה לא נכתב לעובד באיזה כלי לבצע את המטלה . העד אישר כי הגורם האחראי על התאמת הכלים הוא מנהל האחזקה, וכי מנהל האחזקה היה צריך להביא את הכלי הנכון. עד זה לא הובא לעדות. העד אישר שהיה תחקיר פנימי בנתבעת ביחס לאירוע התאונה. תחקיר זה לא הובא בפני בית המשפט . לא הוכח שהיה מפתח בנד בנמצא בעת האירוע.

     

  44. לאור האמור לעיל, אני סבורה כי הנתבעת התרשלה בכל הנוגע להספקת כלי העבודה המתאימים לביצוע העבודה ולפיקוח כי העבודה תעשה בצורה בטוחה וזהירה. ככל שהנתבעת סברה כי היא אינה נדרשת לנקוט משנה זהירות בדרך של תדריכים וציון לעובד בדוח התקלה באילו מכשירים עליו להשתמש (גם אם סברה כי מדובר בעובד מיומן), הרי שנטלה סיכון כי ככל שלא יעשה שימוש בכלי הייעודי והבטוח יותר, תהא חשופה לנזקים שיגרמו לעובד. ככל שהנתבעת לא סיפקה את הכלי הייעודי לביצוע המטלה לעובד, לכל הפחות הייתה צריך לדאוג להנחיות ביטוח ופיקוח. ככל שניתן היה לבצע את פירוק הפילטר באמצעות מפתח צינורות, היה צריך במקרה זה ליתן לעובדים הוראות בטיחות (מה שלא נעשה לשיטת עד הנתבעת) וכן לפקח על ביצוע הפעולה.

    הנתבעת התרשלה בכך שלא חידדה את נהלי הבטיחות באשר לפעולה שביצע התובע, לא וידאה כי התובע ייטול את כלי הפעולה הייעודי לביצוע המטלה, ולו בציון הדבר בדוח התקלה ו/או פיקוח של מנהל העבודה.

  45. התובע טען כי מפתח הצינורות בו עשה שימוש לא היה תקין מאחר ששיניו היו שחוקות. התובע טען כי לא הבחין בכך כי הפילטר היה עם שמן, והדבר התברר לו רק בדיעבד. הנתבעת חלקה על כך. העד מטעמה טען כי המפתח היה תקין. איני סבורה כי טענת התובע הוכחה. בכל אופן, אין בכך לשנות מקביעותי ביחס לאחריותה של הנתבעת כלפי התובע.

     

    אשם תורם

  46. הנתבעת טענה בסיכומיה כי יש לייחס לתובע אשם תורם משני טעמים: במועד התאונה הנתבע היה בעל ותק של כ-15 שנים וביצע את המטלה של החלפת פילטרים עשרות, אם לא מאות פעמים. הטעם הנוסף מתייחס לשימוש של התובע במפתח הצינורות, ככל שהייתה מוכחת טענתו בדבר פגם שנפל בו.

  47. אכן, מדובר בעובד מיומן אשר ביצע עבודות מסוג זה משך 20 שנה. אולם אין בכך כדי לקבוע אשם תורם ככל שלא הוכחה כי נפלה רשלנות מצד העובד בעת ביצוע המטלה.

  48. נוכח אי השוויון ביחסי הכוחות בין העובד לבין המעביד, נטיית הפסיקה היא להקל עם העובד ולהטיל עליו אשם תורם רק כאשר אשמו בולט לעין. במקרה שמדובר בתאונת עבודה אשר בה נפגע העובד, יש לדקדק דווקא עם המעביד בכל הנוגע להטלת אחריות לתאונה ולהקל במידה רבה עם העובד, בייחוס רשלנות שגרמה או תרמה לתאונה. היסוד הרעיוני לקביעת הלכה זו הוא בכך שהמעביד הינו זה המופקד על מקום העבודה שבמסגרתה מבצע העובד את המוטל עליו ומתפקידו לדאוג כי תנאי העבודה ושיטות העבודה יהיו בטוחים.(ע"א 655/80 מפעלי קירור בצפון בע"מ נ. מרציאנו ואח' פ"ד לו(2) 593). הנטייה היא שלא לייחס לעובד אשם תורם אלא במקרים שבהם האשם התורם בולט לעין וגרם לתאונה (ע"א 663/88 יהודה שיריזאן נ. לבידי אשקלון בע"מ פ"ד מז(3), 225)

  49. איני סבורה כי הוכחה רשלנות מצד התובע בעת ביצוע המטלה שהוטלה עליו של פירוק הפילטר (ר' סעיפים 32-37 בפסק דין זה). כמו כן, בהעדר פיקוח או הנחיות מצד המעביד באשר לאופן ביצוע המטלה קים קושי בעצם העלאת הטענה מצד הנתבעת. בנוסף, מאחר שלשיטת הנתבעת עצמה, ניתן היה לבצע את הפעילות של פירוק הפילטר באמצעות מפתח צינורות, היא אינה יכולה לטעון, כנגד העובד, כי היה עליו לפעול למציאת מפתח בנד במחסן הטכני, באופן המאיין את אחריותה או המגבש אשם תורם מכריע (כאמור לפי קביעתי אף לא הוכח כי היה בנמצא מפתח בנד במועד התאונה).

  50. מאחר שלא הובאו לעדות עדים רלוונטיים מטעם הנתבעת, מאחר שדוח התקלה כמו התחקיר לא צורף למוצגי הנתבעת, ומאחר שדוח התקלה לא ציין את כלי העבודה הייעודי לביצוע הפעולה, ולנוכח יחסי ההיררכיה שבין העובד למעביד ורצון העובד להשביע את רצון המעביד, איני סבורה כי יש מקום לקבוע אשם תורם בנסיבות אלה.

    שאלת הנזק

    הנכות התפקודית 

  51. התאונה הוכרה כתאונת עבודה. הועדה הרפואית קבעה לתובע נכויות בשיעור 30% מתאריך 25.10.12 עד 31.1.13, ובשיעור 15% מתאריך 1.2.13 עד 31.5.13 . הועדה הרפואית קבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10% החל מתאריך 1.6.13.

  52. פרופ' רופמן, מומחה מטעם בית המשפט, קבע שהתובע סובל עקב וכתוצאה מהתאונה מנכות אורתופדית צמיתה בשיעור של 10%. בחוות דעתו קבע המומחה כי

    "בעקבות תאונת העבודה... נותרה נכות אורתופדית שכן כיום ניתן למצוא הגבלת תנועות קלה בכתף ימין. אמנם, הגבלה זו הינה מעל גובה השכם אך באופן ברור ההגבלה קיימת והתנועות קטנות מאלו שבכתף שמאל. בנוסף, ישנה הגבלה גם בתנועת הסיבוב הפנימי וגם בתנועות הגרד (תנועות תפקודיות שמשלבות תנועות שונות במיפרק הכתף). ממצאים קליניים אלו מלווים בממצאי בדיקות ההדמייה שהצביעו על קרע, כמעט מלא, בגיד הסופראספינטוס.

     

  53. לטענת בא כח התובע, לנכות הרפואית השפעה על כושר השתכרותו של התובע. הנכות ממנה סובל התובע, טיב העבודה שהוא מבצע ו/או נדרש לבצע , גילו וההיסטוריה התעסוקתית שלו מובילים למסקנה שכושר השתכרותו הממוצע לעתיד נפגע לפחות בשיעור של 20%. לטענת בא כח התובע לנכות השלכה גם לשכר עד היום כאשר ניתן ללמוד מתלושי השכר על ירידה בשכר שיש לייחס לנכות כתוצאה מהתאונה.

  54. לטענת הנתבעת הנכות חסרת כל השלכה תפקודית, שכן לאחר תקופת אי הכושר שב התובע לעבודה כאיש אחזקה באופן מלא וללא כל הגבלה ואף התקדם בעבדותו ושכרו השביח עם השנים.

  55. התובע עובד כ-20 שנה אצל הנתבעת כאיש אחזקה (בעמ' 12 שורות 10-14) ועוסק כיום בכל הקשור לאחזקה (בשורה 23) .

  56. התובע העיד כי לאחר התאונה הוא עובד משרה מלאה, אבל לא בעבודה קשה כמו שימון וגירוז. התובע העיד כי השכר ירד כאשר חזר לעבוד, וכי עבד שעות נוספות, אבל לטענתו הוא לא מקבל שכר כמו החברים שלו שמקבלים יותר ממנו (סעיף 20 לתצהיר , עמ' 19 שורות 1-2) . התובע הביע חשש כי בעתיד לא יכול להמשיך לעבוד בעבודות מסוג זה עקב המגבלה שהינם סוג העבודות היחיד שהוא מכיר לפרנסתו.

  57. הקביעה הסופית לגבי שיעור הנכות הרפואית והתפקודית לעולם מסורה לבית המשפט שהוא הפוסק האחרון בשאלות אלו (ע"א 3212/03 נהרי נ. דולב חברה לביטוח בע"מ (24.11.05), ע"א 2541/02 לנגר נ. יחזקאל פ"ד נ"ח (2) 583).

  58. התרשמתי כי התובע עשה ככל שניתן להקטנת נזקיו. לאור סוג העבודה של התובע כאיש אחזקה והפעולות הכרוכות בכך )החלפת משאבות ושרשראות, התקנת נזילות אוויר, החלפת שמן, גרזים, החלפת פילטרים (בעמ' 12 שורות 31-33), הדורשות עבודה פיזית, גילו של התובע, ולאור אופי הפגיעה בכתף כפי שקבע המומחה מטעם בית המשפט, אני סבורה כי יש לראות את הנכות הרפואית כבעלת השלכה תפקודית. לאור העובדה שהתובע חזר לעבודה באופן מלא מזה כחמש שנים מאז התאונה, במשרה מלאה, וברמת שכר זהה לערב התאונה (ואף יותר), איני מקבלת טענת בא כח התובע לפיה יש לקבוע כי כושר השתכרותו נפגע בשיעור הכפול מנכותו הרפואית .

    הפסד שכר לעבר 

  59. לטענת בא כח התובע כפי שניתן לראות בתלושי השכר בחדשים לפני התאונה, שכרו החודשי הממוצע של התובע עמד על סך של 14,500 שח לערך נכון לאותה התקופה. התובע לא עבד כתוצאה מהתאונה בחודשים אוגוסט-אוקטובר שנת 2012 ונגרם לו הפסד שכר מלא.

  60. עוד נטען כי עיון בתלושי השכר של התובע מחודש נובמבר 2012 עד אוקטובר 2014 מלמד ששכרו של התובע לאחר התאונה ירד בממוצע בשיעור של 15% -20% , כך שעמד על 12,000 שח לערך .

  61. בא כח התובע טוען כי בתקופה המתחילה בנובמבר 2012 עד אוקטובר 2014 לתובע היה הפסד שכר בשיעור ממוצע של 17.5 אחוזים מהשכר שקיבל לפני התאונה. החל מחודש 11/14 ועד להיום, התובע מפסיד שכר בשיעור של 20% לכל הפחות מהשכר שהיה אמור להשתכר . התובע היה אמור להגיע לשכר גבוה במיוחד המסתכם בסך של 20,000 שח.

  62. לטענת בא כח הנתבעת מעיון בתלושי השכר לאחר התאונה ניתן ללמוד כי שכרו החודשי הגיע לסך של 13,500 שח. ומכאן כי שכרו של התובע השביח לאחר התאונה. לפיכך לטענת הנתבעת אין מקום לקבוע הפסד כושר השתכרות לעתיד.

  63. לאחר התאונה היה התובע באי כושר במשך תקופה בת שלושה חודשים ואולם הוא צין בעדותו כי כשבועיים מתקופה זו היה בחופשה מתוכננת . התובע עובד שעות נוספות רבות ושכרו עלה במשך הזמן.

  64. התובע זכאי להפסדי שכר בגין שלושה חודשים בהם אין מחלוקת כי התובע היה באי כושר (אוגוסט עד אוקטובר 2012). בהתאם לנתוני המלל ערב התאונה שכר התובע עמד על 14,621 שח. לפיכך בגין ראש נזק זה זכאי התובע לפיצוי בסך של 43,863 ₪. איני מקבלת טענת הנתבעת כי יש להפחית מסכום זה שבועיים עקב חופשה של התובע.

     

    עיון בתלושי השכר לאחר התאונה לחודשים נובמבר 2012 ועד אוקטובר 2014 מלמד כי השכר הממוצע ירד בכ- 10% לעומת השכר הממוצע לפני התאונה (כפי קביעת המל"ל). לפיכך התובע זכאי לפיצוי בגין אבדן שכר חלקי בסך של 14,621 (שכר ממוצע ערב התאונה) * %10* 23 חודשים = 33,628 ₪.

     

    בכל הנוגע לתקופה החל מחודש 11/2014 ועד להיום – לא הוכחה טענת התובע להפסד שכר בשיעור של 20% מהשכר שהיה אמור להשתכר בסך של 20,000 שח.

     

    לא צורפו תלושי השכר לתקופה האמורה. עיון בתלושי השכר שהוצגו על ידי הנתבעת עדכניים לחודשים אוגוסט 2016 עד דצמבר 2016 מלמד כי התובע משתכר שכר הגבוה מהשכר עובר לתאונה. הטענה לפיה אלמלא התאונה התובע היה משתכר בתקופה זו לכל הפחות סך של 20,000 שח לא הוכחה. אשר על כן, לא הוכח נזק מיוחד ביחס לתקופה זו.

     

  65. מכאן, בגין הפסד שכר לעבר יש לפסוק לתובע סך של 80,455 ₪ (סכום הכולל הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופה).

    הפגיעה בכושר השתכרות לעתיד

  66. לאור שיעור הנכות והשלכתה התיפקודית על עיסוק התובע כפי שפורט לעיל איני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה יש לבצע חישוב גלובלי בנסיבות הענין. יחד עם זאת, מאחר שעולה כי נכון להיום התובע חזר לרמת שכר זהה לזו ערב התאונה, איני סבורה כי יש מקום לקבוע חישוב אקטוארי מלא אלא בשיעור של 75%. כאמור, לא הוכחה טענת התובע לכך שהיה זכאי לשכר בסך של 20,000 שח.

     

  67. אשר על כן יש לקבוע כי התובע זכאי לפיצוי בגין הפסד כושר השתכרות באופן הבא:

     

    14,621 (שכר עובר לתאונה) * 75% * 10% * 127.008 = 139,273 .

     

    הפסדי פנסיה

  68. בגין הפסדי שכר (עבר ועתיד) התובע זכאי להפרשי פנסיה בסך של 27,466 ₪ (12.5% מהפסדי העבר והעתיד).

    עזרת צד ג' והוצאות נוספות 

  69. התאונה הוכרה כתאונת עבודה ולפיכך לא הוכח ראש הנזק של הוצאות. בגין עזרת הזולת אני קובעת פיצוי בסך של 5,000 שח.

     

    כאב וסבל 

  70. לאור שיעור הנכות, תקופת אי הכושר, ההגבלות בתנועת הכתף כפי שעולות מתוך חוות הדעת, הכאבים בעבר ובהווה כפי שמתוארים בתצהיר התובע ועדותו, אני מעמידה את הפיצוי בגין רכיב זה בסך של 50,000 שח.

     

    סופו של יום

  71. להלן רכיבי הפיצוי להם זכאי התובע :

     

    הפסד שכר לעבר – 80,455

    הפסדי שכר לעתיד- 139,273

    הפסדי פנסיה – 27,466

    עזרת זולת - 5000

    כאב וסבל - 50000

    סך הפיצוי302,194 ₪.

     

    ניכויי מלל בסך של – 98,326 ש"ח. סכום זה משוערך עומד על סך של 102,500 שח.

     

    סך הפיצוי עומד על סך של199,694 

     

  72. כמו כן, תישא הנתבעת בהוצאות המשפט בהן נשא התובע, ושכר טרחת עורכי דין בשיעור כולל של 23%.

     

     

    המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

     

     

     

     

     

     

    ניתן היום, י' סיוון תשע"ז, 04 יוני 2017, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ