אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 28343-01-14 עז' המנוח יוסף סלאמה (המנוח) ואח' נ' מדינת ישראל

ת"א 28343-01-14 עז' המנוח יוסף סלאמה (המנוח) ואח' נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 16/11/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
28343-01-14
11/11/2015
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל

- נגד -
תובעים:
1. עז' המנוח יוסף עלי יוסף סלאמה (המנוח)
2. סמיח סלאמה

עו"ד איימן אבו ריא
נתבעים:
מדינת ישראל
עו"ד סיגלית מצא
פסק דין
 

 

 

1.זו תביעה לפיצויי הפקעה בגין חלקה 12 בגוש 19045 בשטח של 4,396 מ"ר, שהופקעה על ידי הנתבעת לפי הודעה שפורסמה ביום 19.3.76. הנתבעת אינה חולקת על זכותו של התובע 1, עזבון יוסף עלי יוסף סלאמה ת.ז. -******** (ע"י יורשתו מרים נאיף סלאמה ת.ז. *******) ל- 3/10 מהחלקה ועל זכותו של התובע 2, סמיח עלי יוסף סלאמה, ל- 3/10 מהחלקה, כך שהם זכאים לפיצויי הפקעה על פי דין, בגין 2,637 מ"ר ביחד, בחלקים שווים ביניהם.

 

2.על פי כתב תביעה מתוקן והצהרות הצדדים בדיון בפני, המחלוקת היחידה בין הצדדים היא גובה הפיצוי המגיע בהתאם לסעיפים 12 ו- 13 לפקודת הפקעת מקרקעין, דהיינו דמי החכירה האבודים לאורך השנים.

 

3.השיטה העדיפה להערכת פיצויי הפקעה, הן לפי סעיף 12 והן לפי סעיף 13, היא "השיטה ההשוואתית", לפיה נבחנות עסקאות סמוכות במקום ובמועד לעסקה הנבחנת, תוך התאמה לתכונותיהם המיוחדות של המקרקעין, כגון מיקום גיאוגרפי, ריחוק ממרכז העיר, טופוגרפיה, פיתוח בפועל בזמן ההפקעה, פוטנציאל תכנוני ומאפיינים אחרים. זאת, משום ש"העובדה המוכחת שפלוני שילם עבור נכס דומה סכום ידוע מהווה את הבסיס הטוב והבטוח ביותר לקביעת הפיצוי בהתאם" (ראו: ע"א 161/79 שר האוצר נ' זילברשטיין, פ"ד לד(3) 225, 227 (1980); ע"א 7225/03 אלפתיאני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.8.05); ע"א 738/10 דבאח נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 17.11.13)). פיצוי זה יש לחשב "על פי שווי הנכס משנה לשנה על פי ייעוד הנכס והשימושים שניתן היה לעשות בנכס על פי התוכניות התקפות עובר להפקעתו". בקביעת דמי החכירה יש להתחשב גם בפוטנציאל המשתנה של המקרקעין גם לאחר מועד ההפקעה ובעקבות אותה הפקעה, שכן מדובר בפיצוי פירותי שמשמש חלופה לשערוך השווי ההוני של המקרקעין ערב הפקעתם, אך זאת, בתנאי שהשינויים המאוחרים להפקעה היו וודאיים בעת ההפקעה או שניתן היה לצפות למימושם "בעתיד הנראה לעין" בעת ההפקעה (ראו: ע"א 3694/97 מדינת ישראל נ' בורז'יקובסקי (לא פורסם, 18.2.2001).

 

4.ערכם של מקרקעין מושפע, בראש ובראשונה, מייעודם התכנוני לפי תכנית המתאר שחלה עליהם. במועד הקובע, 19.3.76 חלו על החלקה נשוא הדיון שתי תוכניות:

א.תכנית בניין ערים מנדטורית אזורית מספר RP/50/42, שפורסמה בפלסטין גאזט מס' 1533 מיום 14.11.46 (להלן: "התכנית"). ייעוד החלקות על פי התוכנית הוא Agricultural Zone, דהיינו אזור חקלאי ושימושים נוספים כאמור בה.

ב.תכנית ג/1246 המייעדת חלק מהחלקה למחצבה. כפי שניתן לראות בתשריט התוכנית, החלק מהחלקה שנכלל בתוכנית שייעדה את חלקה 90 למחצבה, הוא למעשה דרך גישה מכביש 85 לחלקה 90:

תמונה 2

ג.בשנת 2004 פורסמה למתן תוקף תוכנית ג/12421 המייעדת את רוב החלקה (מלבד הנכלל בתוכנית ג/1246) לשטח יער/ פארק קיים.

ד.לפי תת"ל 12/2 מסילת ברזל חיפה – כרמיאל, שאושרה ע"י ממשלת ישראל ביום 29.10.06, נכלל מלוא שטח החלקה בתוכנית זו. כן נכלל קטע קטן מהחלקה בתכנית דרך ג/7696.

 

5. במועד הקובע היתה החלקה מרוחקת כ-1.5 ק"מ מגבול השטח הבנוי של מג'ד אל כרום, מדרום לכביש 85 ומזרחית למג'ד אל כרום. תמוהה ההתייחסות החוזרת ונשנית של הנתבעת למועד הקובע ולערכם של המקרקעין במועד הקובע. התובעים לא תבעו את שווי המקרקעין במועד הקובע, אלא בחרו במסלול של פיצויי בגין אובדן דמי חכירה, וגם באשר אליו, לא פתחו את תביעתם במועד הקובע בשנת 1976, אלא בשנת 1986 וסיימו בשנת 2014. כדברי שמאי הנתבעת, מר רוגובין, בעמ' 28: "כשאנו מביאים עיסקאות להשוואה מדי שנה בשנה אנו צריכים להיות ערים שהתכנון שמובא מסביבות הכפרים אם זה מג'ד אל כרום, אם זה נחף, אם זה בעיינה, חלו בו שינויים. לא דומה עיסקת השוואה שהבאתי בשנים 1990-2000 לעיסקאות השוואה באותם גושים מסויימים בשנים שהחל משנת 2000 עד ימינו. חלו שינויי תכנון מפליגים. הכפרים התרחבו, תוכניות מיתאר משתנות, נוספות יחידות דיור ושכונות מגורים, כך שאותם גושים שיכולתי להביא להם עיסקאות לתחילת שנות ה-80, תחילת שנות ה-90', לא יכולים לשמש אותי בהמשך הדרך מהסיבה הפשוטה שהישתנות התכנון והישתנות הפיתוח אין להם כל רלוונטיות". על כן, עיסקאות ההשוואה הרלבנטיות, הן משנת 1986, ובהתאם לשינויי התכנון.

 

6.אין להסתמך על חוות דעת השמאי מר זועבי מטעם התובעים, מטעמים אלה:

א.מר זועבי הפנה לחוות דעת מר דאו מטעם הנתבעת בתיק אחר, אבל אישר בעמ' 15 שלא השתמש בשומה זו לצורך הערכת החלקה. תמוה אם כך, מה ראה להפנות לחוות דעת זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ