ת"א 27913-04-13 יראון נ' בן דור ואח'

1.בפני בקשות הנתבעים 1-2 (להלן: "הנתבעים") לזימון 7 עדים נוספים מטעמם וכן להגשת מסמכים נוספים באמצעותם. המדובר בעדים חברי הקיבוץ-התובע, אשר, למעט אחת, הינם גם חברי מזכירות התובע.

בבקשה הראשונה אשר למעשה כבר הוגשה בעבר ביום 27.2.14 , נטען כי העדים נדרשים על מנת להוכיח טענת הנתבעים כי התביעה הוגשה על מנת לגרום לנתבעים לעזוב את הקיבוץ.

הנתבעים טענו כי אמנם בבקשה שהוגשה בעבר נטען כי אם יוגשו קלטות ישיבות המזכירות בהן נתקבלה ההחלטה להגשת התביעה, יתייתר הצורך בזימון העדים, אולם מאחר שהתובע התנגד להגשת תמלילי ההקלטות אין מנוס מזימונם.

בבקשה נוספת שהגישו הנתבעים נטען כי קיים טעם נוסף לזימון העדים והוא כי בעת האחרונה התגלו להם מסמכים שבשליטת התובע (תקנונים, מכתבים נהלים וכיוב'),המעידים על התנהלות התובע בקשר עם עובדי החוץ אשר אינם ממלאים את חובת העבודה/ההשתכרות המינימאלית ולרבות הסנקציות כנגד אותם עובדים בעניין. הנתבעים טענו כי יש צורך בזימון העדים גם על מנת שנוכח מסמכים אלו יבהירו את ההחלטה להגיש את התביעה דווקא נגדם וביחס למנגנונים הקבועים אצל התובע במקרים כאלו.

2.התובע (להלן גם: "הקיבוץ"),התנגד לבקשה ואפרט חלק מטענותיו בתגובה הארוכה שהגיש. התובע הפנה להתנהלות הנתבעים בהגשת בקשותיהם. לגופם של דברים נטען כי המדובר בבקשה שכבר נזנחה לפני כשנה וכי ניתנה הוראה כי רק ככל שעדים יסרבו ליתן תצהיר, תתקבל בקשה לזימונם. התובע הפנה לכך שב"כ הנתבעים הודיע בעבר כי רק אם לא יקבל את הקלטות יבקש לזמן את חברי המזכירות ובבקשה המקורית אף הובהר כי ככל שהקלטות יימסרו, יתייתר זימונם.

לטענת התובע רק לאחר החלטת ביה"מ מיום 29.1.15 ממנה השתמע כי ניתן יהיה להגיש התמלילים, העלו הנתבעים נימוק חדש לבקשה, כשלמעשה מטרתם הינה להאריך את ההליך וליצור סחבת. התובע הפנה לכך שהנתבעים לא פרטו בבקשה כיצד התגלו אותם מסמכים רק עתה ומדוע לא גולו על ידי הנתבעים במועד. התובע טען כי הנתבעים יכלו לשאול במסגרת שאלון, או לדרוש את אותם מסמכים במסגרת הליכי גילוי מסמכים, זה מכבר. התובע הפנה לכך שהנתבעים לא פרטו את תמצית עדותו של כל עד ואיזו טענה מבקשים להוכיח באמצעותו. כן הפנה התובע לכך שהנתבעים מבקשים למעשה להגיש ראיות חדשות שלא גולו על ידם לאחר שהליך גילוי המסמכים כבר הסתיים. התובע הפנה להחלטה שניתנה בעבר ולחיובו בהוצאות עת ביקש התובע להגיש ראיות נוספות. עוד טען התובע כי בהיעתרות לבקשה יהיה כדי לשבש את סדר הבאת הראיות שכן כשתובע מעיד, הוא זכאי לדעת אלו מסמכים יש לצד שכנגד.

3.בתשובה לתגובה טענו הנתבעים, כי המדובר בחברי הנהלת התובע אשר היו מעורבים בהחלטה להגשת התביעה ולכן לא יכולים היו לפנות לעדים אלו בבקשה לקבלת תצהירים וכי עדותם חיונית להוכחת הטעם להגשת התביעה כפי שעולה מתמלול ההקלטות.

לעניין צירוף המסמכים, הפנו הנתבעים לכך שמדובר במסמכים רלוונטיים שהיו ברשות התובע והוא בחר להסתירם. הנתבעים הפנו לשניים מהמסמכים-מכתבים מטעם מר הסנוט ומר ניר, המתייחסים לנושא שבמחלוקת וטענו כי אין למנוע מהנתבעים את האפשרות לחקרם. הנתבעים הפנו לכך שטרם החלה שמיעת ראיות ההגנה ולכן לא ייגרם כל נזק לתובע והוסיפו כי יש להטיל הוצאות על התובע שהסתיר מביה"מ את המסמכים הנוספים.

דיון

4.אכן הבקשה לזימון עדים לכאורה נזנחה שכן בבקשה המקורית שהוגשה ב2/14 נאמר במפורש כי ככל שיומצאו ההקלטות הבקשה תתייתר. בסמוך להגשת אותה בקשה, ניתנה הוראה להמצאת הקלטות ואולם עד הגשת הבקשה ב5.1.15- לאחר שכבר החלה שמיעת הראיות, לא טרחו הנתבעים להגיש בקשתם בטענה כי התובע מסרב לאפשר הגשת התמלילים.

יחד עם זאת, לכאורה, המדובר בעדויות רלוונטיות להוכחת טענת התובע כי התביעה הוגשה ממניעים זרים על מנת להוציאו מהקיבוץ וככל שהתובע לא יודיע על הסכמה להגשת התמלול ללא העדת העדים, הרי לצורך הגשת הקלטות והתמלול אין מנוס מהגשתם באמצעות העדים הנשמעים בהקלטות. אציין כי לא ברור לי האם כל 7 העדים שזימונם התבקש נשמעים בהקלטות ואבהיר כי הצורך לזימונם מהטעם שצוין בבקשה הראשונה מתייחס רק לעדים הנשמעים בקלטות.

5. ביחס לבקשת התובע להגשת ראיות נוספות, כפי שכבר הובהר ופורט בהחלטתי מיום 3.9.14, הכלל הוא כי על בעל דין להביא את כל ראיותיו כמקשה אחת. ראו דברי כב' השופט א' ריבלין ברע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ (טרם פורסם), בהחלטתו מיום 30.7.02 כדלקמן: