ת"א 27781-10-16

התובעת, ילידת 30/08/1950 נפגעה ביום 11/12/14 כשנפלה , לטענתה, כשעמדה להיכנס לרכב בו נהג בעלה, הנתבע 1.

לטענת התובעת, הנפילה ארעה בכניסתה לרכב שהיא אוחזת בדלת הרכב דרכה על מדרכה שבורה וכתוצאה איבדה את שיווי המשקל ונפלה. התובעת סבורה כי מדובר בתאונת דרכים בהתאם להגדרה בסעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

בתצהיר הנתבע 1, שצורף לתביעה הצהיר הנתבע כי הוא פתח לתובעת את הדלת הימנית קדמית על מנת שתוכל להיכנס לרכב, ופנה לדלת הנהג בהמתנה שתיכנס לרכב והוא יחל בנסיעה.

התובעת פנתה לקבלת טיפול רפואי במסגרת קופת חולים ביום 15/12/14. בתעודה הרפואית נכתב לדבריה כי נפלה כשנתקלה במדרכה שבורה וניסתה להיכנס לרכב. נמצאה נפיחות ורגישות בקרסול ימין.

29/01/15 – התלוננה שוב על כאבים בקרסול. ב 22/03/15 – הופנתה לפיזיותרפיה.

ביום 15/04/15 נבדקה ברמב"ם אובחן שבר בחלק דמי של צלע 6 מימין (נכתב כי התברר שלפני חודש – חודשיים נפלה במדרכה וקיבלה מכה בצלעות מימין).

20/07/15 המשיכה להתלונן על כאבים בקרסול

18/02/16 – כאבים בברך ימין ללא אירוע טראומתי בצילומים שינויים ניווניים (לא התלוננה על הקרסול).

מעברה חולת סרטן שד, כריתה כפולה.