1. בקשת הנתבע 2 (להלן: "המבקש"), לביטול פסק דין שניתן כנגדו בהעדר הגנה ביום 3.5.2015.
עסקינן בתביעה כספית על סך של 704,813 ₪ שהוגשה כנגד המבקש וכנגד אחיו (להלן: "הנתבע 1") אשר על פי כתב התביעה הינם שותפים במשרד לתווך נדל"ן (להלן: "הנתבעת 3").
על פי כתב התביעה, העבירו המשיבים כספים לנתבעים לצורך רכישת דירה בסכום כולל של 760,000 ₪, אולם חלק נכבד מהכספים לא הועבר לחברת הבנייה וחלק הועבר באיחור וכתוצאה מכך נאלצו התובעים לשלם את ההפרשים לחברת הבניה. עוד נטען בכתב התביעה, כי הנתבעים התחייבו לשאת בתשלום סך של 30,000 ₪ ממחיר הדירה, אולם לא פעלו בהתאם להתחייבותם.
ביום 17.4.13, כך נטען, נפגשו הצדדים ולאחר דין ודברים סיכמו בכתב כי הנתבע 1 נותר חייב למשיבים סך של 680,000 ₪, אותם ישיב בשני תשלומים. חרף התחייבות הנתבעים, כך על פי כתב התביעה, לא הושבו הכספים למשיבים וכתוצאה מכך נשאו המשיבים בתשלום 990,000 ₪ בגין הדירה, תחת תשלום סך של 760,000 ₪.
2.המבקש אשר קיבל את כתב התביעה, טוען כי מסר את הטיפול בו לנתבע 1, אחיו, שכן במועד הרלוונטי היה המשרד בבעלות הנתבע 1 והמבקש עבד כשכיר. בפועל התחוור למבקש, כך לטענתו, כי התביעה לא טופלה על ידי הנתבע 1, אשר התעלם ממנה.
להגנתו טוען המבקש כי לא קיימת יריבות בינו ובין המשיבים, כי מעולם לא לקח או קיבל מהם כספים והוא שימש ככלי בידי הנתבע 1 להעברת כספים דרך חשבונו בלבד, שכן לנתבע 1 אין חשבון בנק. אשר לטענה בדבר התחייבותו לתשלום כספים למשיבים, טוען המבקש כי כעולה ממסמך ההתחייבות שצורף לכתב התביעה, התחייב לשלם רק את הריבית שתתבקש על ידי חברת הבנייה בשל איחור בהעברת התשלום לידיה. עוד נטען כי התובעים התרשלו בהתנהלותם, משהעבירו סכומי כסף גבוהים, כטענתם, באמצעות צד ג', שלא באמצעות שוברים ולא לחשבון הבנק המלווה וזאת בניגוד לאמור בהסכם המכר ובחוק המכר דירות, ומתוך אינטרס כלכלי מובהק מהעסקה.
המבקש מוסיף וטוען כי ביום 1.3.11, מועד בו הועברו הכספים, נכחו המשיב 1 והנתבע 1 בסניף הבנק ולאחר העברת הסך של 277,500 ₪ לחשבון המבקש, נמשכו הכספים מיידית ונמסרו לנתבע 1 ואילו יתרת הכספים הועברה בהתאם לבקשת הנתבע 1 ובכך הסתיימה מעורבותו.
לבקשת המבקש צורפו תלושי שכר שלו מהנתבעת 3 לחודשים 1/10-7/13 ו- 10/13-12/13, טופס משיכת סך של 68,000 ₪ מחשבונו בבנק מזרחי ביום 1.3.11, משיכת 57,000 ₪ ביום 2.3.11 והעברת כספים לחשבונות אחרים ("דמרי הילה" ו"אילוז יהודה יהודית") בסך של 25,000 ₪ ו-75,000 ₪.
3.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם נודע למבקש על פסק הדין שניתן כנגדו עוד ביום 13.5.15, אולם בקשתו הוגשה רק ביום 2.7.2015, בחלוף המועד להגשתה וזאת מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד, ורק לאחר שנודע למבקש ביום 23.6.15 על התראת פשיטת רגל שנשלחה בעקבות פסק הדין דנן.
עוד טוענים המשיבים, כי המבקש שימש כמתווך וכשותף פעיל במשרד התיווך ובמועד בו הועבר סך של 277,500 ₪ לחשבון המבקש, לא נכח הנתבע 1 בבנק. כמו כן שעת משיכת הכספים, כעולה מנספחי הבקשה, אינה תואמת את המוצהר על ידי המבקש ולא מוסברת העברת כספים לגורמים שונים, בסכומים שאינם תואמים לסכומים שהופקדו. עוד נטען, כי המבקש כתב בכתב ידו על גבי אישור ההעברה "עבור רכישת דירה ב"רז ושחף'" וחתם עליו ובאותו מועד ובמהלך אותו החודש, השתמש המבקש בסכום שהופקד, זאת בניגוד לטענה ולפיה משך את הכספים ומסרם לנתבע 1 בנוכחות המשיב 1. המבקש לא הסביר אף מהו הטעם לחתימתו כערב על גבי הסכם ההלוואה שעליו הוחתמו המשיבים בדיעבד, אם לא פעל כשותף פעיל במשרד התיווך.
4.המבקש בתשובתו אינו מכחיש כי חתם וכתב על גבי אישור העברת הכספים, אולם לטענתו מילא אחר הוראות הנתבע 1 והמשיב 1, ובהמשך המשיך לפעול בהתאם להוראותיהם. אשר לטענות המשיבים לחתימת המבקש על גבי הסכם ההלוואה כערב, טוען המבקש כי ערבותו הינה רק בנוגע לרכיב הריבית, וזאת לאחר שאוים על ידי המשיבים באמצעות צדדי ג' והמשיב 1 בעצמו.
