|
|
תאריך פרסום : 02/03/2016
|  גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
27315-03-14
25/02/2016
|
בפני השופטת:
חנה פלינר
|
| - נגד - |
מבקשים/ צדדים שלישיים 5 ו-6:
1. צדדים שלישיים5ו6
2. DR. MARKUS BRAUN
3. BURKHRD LEY
עו"ד י. מילר ושות'
|
משיב:
1. DR. MARKUS BRAUN
2. BURKHRD LEY
3. בנק דיסקונט לישראל בעמ
עו"ד ד. לשם ואח'
|
| החלטה |
מונחת בפניי בקשת המבקשים Dr. Markus Braun ו-מר Burkhard Ley (להלן: "המבקשים") לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט (להלן: "הבקשה") אשר ניתנה לבקשת בנק דיסקונט לישראל בע"מ, הנתבע בהליך העיקרי והמשיב בהליך הנוכחי (להלן: "המשיב"). היתר ההמצאה ניתן לפי תקנות 500-502 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"), עילת ההמצאה מושא הבקשה היא תקנה 500(10) לתקסד"א לפיה מדובר ב"בעל דין דרוש, או בעל דין נכון". בהיתר ההמצאה אשר ניתן ביום 7/9/2014 כי תקנה זו חלה בעניינם של המשיבים כצד ג'.
במסגרת ההליך העיקרי הוגשה תובענה כספית כנגד המשיב וזאת באשר לטענות בדבר אחריותו לכספים אשר נמשכו מחשבון הבנק של מגישות התביעה. בכתב התביעה נטען כי התנהלותו הרשלנית של המשיב הביאה לכך שמי שהופקדו כנאמנים על חשבון הבנק משכו וגנבו כספים לכיסם, הכל כאמור לכאורה עד לבירור שייעשה בהליך העיקרי.
הבקשה לביטול היתר ההמצאה
בבקשה שלפניי פונים המבקשים וטוענים לביטול היתר ההמצאה וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן. את בקשתם פותחים המבקשים בסקירת הדין החל על בקשות למתן היתר המצאה בכלל ולמתן היתר מכוח תקנה 500(10) בפרט. המבקשים מציגים אסמכתאות לפיהן ספק בקיום הדרישות הקבועות בדין יפעל לטובת הגורם הזר ויביא לדחיית בקשת ההיתר. כמו כן, מציינים המבקשים כי חרף העובדה שהנטל המוטל על כתפי המבקש אינו כבד כבהליך האזרחי, אין להקל בבחינת הדרישות יתר על המידה.
המבקשים טוענים כי תצהירו של המשיב אשר צורף לבקשה למתן היתר ההמצאה לא תמך את טענותיו המוכיחות את קיום התנאים למתן ההיתר כנדרש. די בכך, לטענתם, כדי לקבוע כי לא מתקיימות הדרישות למתן ההיתר. המשיבים טוענים כי בתצהירו מתייחס המשיב למבקשים כ"נושאי משרה במשיבה הפורמלית 4 בלבד" (Wirecard Technologies GmbH – התובעת בהליך העיקרי, להלן: המשיבה הפורמלית 4), ומשכך אין להטיל עליהם כל חבות אישית. נטען כי תצהירו של המשיב לא כולל כל פירוט המבסס מבחינה משפטית או עובדתית את אחריותם הנטענת של המבקשים למעשים המתוארים בתביעה ובפרט להיעדר ביסוס חובת זהירות כלפי המשיב עצמו וחובתם לשפותו או לפצותו אם יחויב.
המבקשים טוענים כי המשיב לא עמד בנטל המשולש המוטל עליו להצדקת מתן היתר ההמצאה. בנוגע להיעדר עילת המצאה, נטען כי לא עמד המשיב בנטל ההוכחה הנדרש והוא קיומה של אפשרות מתן הודעת צד ג' לפי תקנה 216 לתקסד"א. לטענתם, אין המשיב תומך בתצהירו את העובדות הנדרשות לשם עמידה באחת משלושת החלופות הקבועות בתקנה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|