אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 27063-12-13 MFX בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

ת"א 27063-12-13 MFX בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

תאריך פרסום : 21/04/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
27063-12-13
14/04/2016
בפני השופט:
מגן אלטוביה

- נגד -
התובעים:
1. MFX בע"מ
2. מרדכי קריכלי

עו"ד רון דרור ואופיר מנצ'ל
הנתבע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
עו"ד ליאת עיני – נצר וברוריה שריר - הראל
פסק דין
 

 

בתביעה שלפני נתבע להורות לנתבע (להלן: "הבנק") לאפשר לתובעת 1 (להלן: "התובעת") לנהל את חשבונותיה בבנק באופן בו נוהלו טרם הוטלו עליה ההגבלות הנזכרות במכתב מיום 17.1.2013 ששלח הבנק לתובעת.

 

רקע

MFX בע"מ (להלן: "התובעת"), מחזיקה ברישיון "נותן שירותי מטבע" מטעם משרד האוצר (להלן: "נש"מ") ועוסקת בהמרת מט"ח עבור לקוחותיה. לתובעת חשבונות בנק מס' *********, ******* ו – *********, המנוהלים כולם בסניף 461 של הבנק (להלן: "חשבונות הבנק") באמצעותם היא פועלת.

ביום 17.1.2013 נשלח לתובעת מכתב מטעם הבנק המודיע על מדיניות חדשה (נספח ג' לכתב התביעה). בין היתר, צוין בסעיף 2 למכתב:

"עקב ריבוי מקרים בהם נותני שירותי מטבע ביצעו בחשבונם פעולות עבור נותני שירותי מטבע אחרים, וכחלק ממדיניות ניהול סיכונים ויישום חובות רגולטוריות החלות על הבנק, הוחלט לאסור על פעילות כאמור החל מתאריך 8.1.2013"

לאחר שפניותיו של תובע 2 (להלן: "מר קריכלי") לבנק בבקשה לביטול המגבלות הנ"ל לא הועילו, פנה מר קריכלי ביום 11.4.2013, ליחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל (נספח ד' לכתב התביעה). תגובת היחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים התקבלה ביום 30.4.2013 (נספח ה' לכתב התביעה), ונאמר בה כי מאחר והבנק הצביע על זיקה בין התובעת ומר קריכלי לבין צ'יינג' הכיכר בע"מ, חברה בשליטת אביו של מר קריכלי עליה הוטלו עיצומים כספיים גבוהים בשל "הפרות חמורות", לפיקוח על הבנקים אין אפשרות לסייע למר קריכלי בבקשתו, אולם אין הדבר מונע ממנו נקיטת הליכים משפטיים.

בחודשים מאי-יוני 2013 פנה מר קריכלי שלוש פעמים נוספות לפיקוח על הבנקים (נספחים ו' ו-ז' לכתב התביעה), תוך שהוא מציין כי בשיחה נוספת שערך עם נציגת הבנק הובהר לו כי הסיבה להטלת המגבלות אינה הזיקה האמורה לצ'יינג' הכיכר, אלא לאור מדיניות הבנק, אשר חלה על כלל נותני שרותי מטבע - הנש"מים המנהלים בו את חשבונותיהם. ביום 19.6.2013 נשלח למר קריכלי מכתב תגובה נוסף מטעם הפיקוח על הבנקים (נספח ח' לכתב התביעה), שזו לשונו:

"בהתאם להחלטת המפקח על הבנקים, מדובר בעניין מורכב שאינו מתאים להכרעה במסגרת המצומצמת של הפיקוח על הבנקים. אין באפשרותנו לסתור את טענת הבנק לפיה ניהול חשבון במתכונת המבוקשת יטיל על הבנק סיכון בלתי סביר בתחום מניעת הלבנת הון ומימון טרור. בנוסף, אין באפשרותנו לסתור את טענת הבנק בדבר קיום זיקה בינך לבין חברת צ'יינג' הכיכר בע"מ (עליה הוטל עיצום כספי בעקבות הפרת דיני מניעת הלבנת הון), ולא נוכל לשלול את הרלוונטיות של הזיקה האמורה (ככל שהיא קיימת) לעניין נשוא תלונתך.

החלטתנו זו שלא להתערב בעניין זה איננה מחייבת אותך, זאת בהתאם להוראה מפורשת בחוק הבנקאות (שירות ללקוח). אם הינך סבור שהחלטת הבנק לסרב לנהל לך חשבון במתכונת המבוקשת מנוגדת לדין, באפשרותך להעלות את טענותיך בפני בית משפט מוסמך, במסגרת תביעה נגד בנק מזרחי טפחות בע"מ."

מכאן התביעה.

יצוין, כי בהחלטה מיום 3.3.2014 התבקש היועץ המשפטי לממשלה להודיע אם בדעתו להצטרף להליך כאן. ביום 22.5.2014 הודיע היועץ המשפטי לממשלה שלא יצטרף להליך.

 

טענות התובעים

  • מדיניות הבנק פוגעת בזכות התובעת לחופש עיסוק.

  • מדיניות הבנק ודרך אישורה עומדות בסתירה להוראת ניהול בנקאי תקין 411 של המפקח על הבנקים – מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות.

  • קביעת המדיניות לוקה בחוסר סבירות בכמה היבטים: ראשית, הבנק לא הראה מהו אותו סיכון ייחודי להלבנת הון הגלום בביצוע פעולות בנקאיות בין חשבונות נש"מים; שנית, הבנק לא הראה כי נבדקו חלופות פוגעניות פחות בטרם הוטל איסור גורף על ביצוע פעולות בין נש"מים; שלישית, הבנק לא הוכיח את טענתו כי המדיניות נקבעה על רקע צורך שעלה מ"אנשי השטח", ולא הוכח כי אלה העידו על קושי בקיום החובות הרגולטוריות בתחום מניעת הלבנת הון בחשבונות נש"מים; רביעית, הבנק לא התייחס למגבלות רגולטוריות אחרות המוטלות על נש"מים, כאמצעי להקטנת הסיכון לו הוא טוען.

  • במדיניות הבנק גלום אינטרס כלכלי של הנתבע משום שבכך הוא מצמצם את התחרות לה הוא חשוף בתחום המרת מט"ח.

  • סירוב הבנק לאפשר פעילות מול חשבונות נש"מ בחשבון התובעת, הינו "סירוב בלתי סביר" למתן שירותים על ידי הבנק בניגוד להוראות סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הבנקאות").

     

    טענות הבנק

    • מדיניות הבנק נקבעה על רקע תפקידם הייחודי של הבנקים, כמי שמצויים ב"חזית המאבק בהלבנת הון" ואמונים על אינטרס הציבור בהיבט זה; לאור העובדה כי נש"מים מהווים כלי מרכזי וחיוני בידי מלביני ההון, חלות על הבנק חובות זיהוי ודיווח בכל הנוגע לכספים המנוהלים בידי נש"מים, חובות שהבנק אינו יכול לעמוד בהן ללא המדיניות שקבע. במילים אחרות, מדיניות זו נקבעה לאור הסיכון הגדול הגלום בפעילות "סיטונאית" בין נש"מים.

    • סעיף 2 לחוק הבנקאות אינו חל על המרת מטבע, ועל כן, הבנק אינו זקוק ל"סירוב סביר" כדי למנוע מהתובעת פעילות של המרת מט"ח מול נש"מ אחר.

    • מכל מקום, מדיניות הבנק דווחה למפקח על הבנקים ולא נתקבלה התנגדותו, ובכך קמה חזקה לפיה סירוב הבנק הינו סירוב סביר כאמור בסעיף 2(ד) לחוק הבנקאות.

    • קביעת מדיניות הבנק היא פררוגטיבה של הבנק לנהל את סיכוניו כראות עיניו, ובית המשפט לא ישים עצמו בנעלי הבנק ככל שמדיניות זו מצויה במתחם הסבירות.

    • התערבות בקביעת מדיניות הבנק, מהווה פגיעה בזכות הנתבע לחופש עיסוק ולניהול עסקיו בהתאם לשיקוליו.

       

      דיון

       

      1. סעיף 2 לחוק הבנקאות קובע:

         

        "(א)לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים:

        (1)קבלת פקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ;

         (2)פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה:

        (א)החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח;

        (ב)הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון;

        (3)מכירת שיקים בנקאיים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ;

        אולם אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח.

        (ב)התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו.

        ...

        (ד)בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין מתן שירותים, ואם לא נתקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב כסביר סירוב הנובע מאותה מדיניות."

         

      2. לתצהירו של מר משה קאופמן, המצהיר מטעם הבנק (להלן: "מר קאופמן") צורף מסמך המתייחס לחשבונות נש"מ (נספח ב), ובסעיף 20 נקבע כדלהלן:

         

        "הבנק יאפשר פעילות של נותן שירותי מטבע בתנאים לעיל, אך ורק בחשבון שפתח על שמו. לא תתאפשר פעילות בחשבון של נותן שירותי מטבע עבור נותני שירותי מטבע אחרים".

         

        במסמך של הבנק מיום 3.1.2013 שכותרתו: "עקרונות הפעילות עם נש"מ" (נספח א לתצהירו של מר קאופמן, צוין:

        "לאור הסיכון הרב הגלום בפעילות במזומנים, והקושי בהתחקות אחר מקור הכספים כאשר הם נובעים מפעילות שבוצעה על ידי גורם שאינו פועל ישירות מול הבנק, אין לאפשר כלל פעילות של נש"מ עבור נשמים אחרים. נש"מ רשאי לפעול רק בחשבון שנפתח על שמו".

        דברים ברוח דומה, נכתבו במכתב מיום 17.1.2013 ששלח הנתבע לתובעת (נספח ג לכתב התביעה). בין היתר, כך צוין בסעיף 2 למכתב:

        "עקב ריבוי מקרים בהם נותני שירותי מטבע ביצעו בחשבונם פעולות עבור נותני שירותי מטבע אחרים, וכחלק ממדיניות ניהול סיכונים ויישום חובות רגולטוריות החלות על הבנק, הוחלט לאסור על פעילות כאמור החל מתאריך 8.1.2013

        מהאמור לעיל, עולה כי החל מיום 8.1.2013 הוחלה מדיניות הבנק לפיה נאסר על נש"מ לבצע בחשבונו פעולות עבור נש"מים אחרים.

         

      3. מדיניות זו של הבנק מתיישבת עם הוראות צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס"א – 2001 (להלן: "צו חובת הזיהוי"),ובהתחשב במעמדם של התאגידים הבנקאיים כ"שומרי הסף" מפני הלבנת הון ובחובות המוטלות על הבנק בצו האמור, מדיניות זו נראית סבירה בהחלט. אין ספק שכאשר גורם זר, פועל באמצעות חשבון בנק המתנהל בבנק, נמנע מהבנק לקיים את החובות הקבועות בצו חובת הזיהוי והדברים ברורים (ראה התייחסות נוספת לעניין זה בהחלטה מיום 26.11.2014). על כן, אין לי אלא לקבוע כי לא נפל כל פגם במדיניות הבנק שלא להתיר פעילות של נש"מ עבור נש"מים אחרים בחשבון המתנהל בבנק.

         

      4. מטעם התובעים הוגש תצהירו של מר קריכלי מיום 19.10.2014, ובו תיאר מר קריכלי את מהות ההגבלה שהוטלה על התובעת (שם, סעיפים 14 – 20):

         

        "...

        כנגד זה על התובעת היה לרכוש מטבע חוץ, על מנת "להתכסות" כנגד התחייבותה כלפי הלקוחות. התובעת ביקשה כמובן לרכוש את מטבע החוץ בשער אטרקטיבי ביותר ובעלויות הנמוכות ביותר. כפי שידוע, הבנקים אינם הזולים ביותר ברכישת מט"ח, ורכישת מט"ח מהבנקים הייתה הופכת את פעילות התובעת ללא כדאית.

        מצד שני, אין ספק שפעילות זו היא בגדר תחרות לבנקים, שמעדיפים למכור מט"ח ללקוחות הקצה (כמו היבואנים) בשערים גבוהים ועם עמלות.

        דבר זה סופק לתובעת על ידי חברת CFXM שהיא נותן שירותי מטבע וחברת בת של IBI, בית השקעות מוביל שהוא גם חבר הבורסה לניירות ערך. כלומר, מדובר בחברה מוכרת שהיא "בלב" המערכת הפיננסית בישראל. יתרה מכך, עיסוקה העיקרי ולמעשה הבלעדי של חברת CFXM לסוג פעילות המט"ח שהתובעת ביקשה לבצע עימה.

         פעולה זוהבנק החליט לאסור! כלומר, הבנק החליט שהתובעת תוכל לרכוש מט"ח רק ממנו ולא מגורם אחר שמורשה לכך". 

         

      5. מהאמור בתצהירו של מר קריכלי, עולה כי הבנק סירב לאפשר לו לרכוש מט"ח מנותני שירות אחרים ובעיקר מחברת CFXM, ונראה לכאורה שסירוב או הגבלה זו אינה נובעת בהכרח ממדיניות הבנק שלעיל, שהרי אין מדובר בפעילות של התובעת עבור נש"מ אחר.

         

      6. מטעם הבנק, צורף תצהירה של גב' טטיאנה (טניה) צ'רשנסקי (להלן: "גב' צ'רשנסקי") מיום 17.12.2014. בתצהיר האמור תיארה גב' צ'רשנסקי את פעילותה של התובעת, וכך הצהירה (שם, סעיף 7):

         

        "פעילות התובעת התמקדה במכירת/קניית מט"ח באמצעות נש"מ אחר, חברת CFX MARKET LTD (להלן: "חברת CFXM") ונש"מים נוספים, כשחשבונה העיקרי, חשבון מספר ********, משמש למעשה כ"צינור" להעברות כספים והמרתםסכום מסוים בשקלים הועבר לחשבון התובעת מצדדים שלישיים, לרבות נש"מים; מחשבון התובעת הועבר הסכום לחשבון CFXM (שאף היא נש"מ כאמור); CFXM העבירה לחשבון התובעת סכום שווה ערך במט"ח; שהועבר מחשבון התובעת לחשבונות הצדדים השלישיים, ביניהם כאמור, נש"מים אחרים".

         

      7. גם מר קאופמן, המצהיר הנוסף מטעם הבנק, התייחס לאופן פעילותה של התובעת, וכך הצהיר (שם, סעיף 42):

         

        "על מנת לנסות ולהמחיש את המורכבות המיוחדת הנובעת מעצם פעילות של נש"מ אל מול נש"מ אחר, לרבות בפעילות שמבצעת החברה ראו התרשים להלן המייצג רק צד "אחד" של העסקה: העברת הסכומים מהחברה, המרתם על ידי CFXM ו"החזרתם", לאחר שהומרו, לחשבון החברה".

         

      8. מר קאופמן נחקר בדיון מיום 20.1.2015, וכך העיד באשר לפעילות התובעת והמגבלה שהוטלה עליה (ש' 10 ע' 95 לפרוטוקול הדיון):

         

        "ש. ...מה נש"מ אמור לעשות?

        ת. לעבוד בהתאם למדיניות.

        ש. מול מי? קודם הוא קנה מט"ח מנש"מ, עכשיו מול מי הוא אמור לקנות מט"ח?

        ת. מול גורם שאינו נש"מ.

        ...

        ש. זאת אומרת ההוראה שלכם, מה שאמרתם, שנש"מים במקום שיקנו מט"ח מנש"מ אחר, יקנו מט"ח מהבנק, זו המשמעות של ההוראה שלכם, אתה מסכים אתי.

        ת. ההוראה שלנו מגדירה איך נש"מ יפעל ולא מאפשרת לנש"מ לפעול מול נש"מ.

        ...

        ש. ...עכשיו בוא אני רוצה להציג לך את הפעילות של התובעת, התובעת עושה, היא בעצם מתווך, היא אומרת מצד אחד אני עושה עסקה מותנית, אתה יודע מה זה עסקה מותנית?

        ת. כן.

        ש. אוקי. אני עושה עסקה מותנית מול CFXM, היא הספק שלי, אני עושה עסקה, אני לצורך העניין מתחייבת לתת לה שקלים ולקבל ממנה דולרים, במקביל וכל זה בחשבון הבנק, חשבון הבנק של CFXM, חשבון הבנק של התובעת, במקביל אני עושה עסקה מותנית עם לקוח שלי, יכול להיות נש"מ, יכול להיות יבואן, יכול להיות גורם אחר, שאני נותנת לו דולרים ומקבלת ממנו שקלים, זו הפעילות שלה, אתה מסכים אתי עד כאן שזו הפעילות של התובעת?

        ת. אין לי מה לא להסכים.

        ש. אין לך מה לא להסכים, יפה. תאשר לי שבמסגרת הפעילות הזאת כל הכסף שמדובר בו זה הכל כסף שהיה קודם בחשבונות הבנק, גם בחשבון של CFXM, גם בחשבון של הלקוח הסופי, לצורך העניין נקרא לו נש"מ, כל הכסף היה כבר בחשבון, אין כסף חדש בעסקה הזאת.

        ...

        יפה. עכשיו כשהלקוח, נקרא לו CFXM עכשיו ואח"כ נדבר על הלקוח, כשCFXM מכניסה כסף לחשבון הבנק שלה, הבנק עושה על זה בקרה?

        ת. הבנק עושה בקרה על זה ברמה של כסף מסוים נקודתי.

        ש. יפה, אז מבחינתו הכסף כבר נכנס לחשבון, נכון? הוא כבר נכנס לSYSTEM.

        ת. נכון.

        ש. כשאני עושה את העסקה הזאת שתיארתי, אין כסף חדש שנכנס לSYSTEM, נכון?

        זה אותו כסף שהיה בSYSTEM, פשוט פעם אחת קוראים לו דולרים, פעם אחת קוראים לו שקלים, זו עסקת המרה.

        ...

        ש. אין הפקדה של מזומן. אין איזה שיקים, נכון?

        ת. נכון

        ...

        ת. בהתאם למדיניות לא מתאפשר, מכיוון ששתי החברות הן נש"מים לא מתאפשרת פעילות כזו.

        יפה. אז התובעת לא יכולה היום, לפי המדיניות שלכם, לקנות מט"ח מCFXM, נכון?

        ת. נכון".

         

      9. הנה כי כן, העדים מטעם הבנק מאשרים שפעילותה של התובעת באמצעות חשבון הבנק המתנהל בבנק, הינה פעילות של רכישת מט"ח מגורם אחד (CFXM) ומכירתו לגורם שני. לא מצאתי בתצהירה של גב' צ'רשנסקי או בתצהירו של מר קאופמן או בעדותם טענה כאילו פועלת התובעת עבור נש"מ אחר באמצעות חשבונה בבנק, וממילא לא מצאתי ראיה לכך. להוסיף, כי מעדותו של מר קאופמן עולה כי אין מחלוקת בין הצדדים שהבנק אוסר על התובעת לרכוש מט"ח מ – CFXM.

         

      10. צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ד – 2014, מטיל על נותני שירותי מטבע חובות זיהוי, רישום ודיווח. יחד עם זאת ומבלי לקבוע עמדה, אפשר שגלום בפעילות נש"מים סיכון גדול יותר להלבנת הון. אלא, שלא על הבנק מוטל הנטל לנטרל את פעילות הנש"מים או חלקה כל עוד פועלים הם על פי הוראות הדין הרלבנטיים. עיון בהוראות צו חובת הזיהוי החל על הבנקים, מלמד כי על הבנק הוטלו חובות זיהוי, רישום ודיווח. ממילא ומשפעילות בנקאית מסוימת לא נאסרה בחוק ולא קיים חשש ממשי שהיא קשורה בהלבנת הון או מימון טרור, אין הבנק רשאי למנוע אותה. כמובן, אין בכך כדי למעט מחובת הבנק לבקש פרטים והסברים על פעילות בנקאית של נש"מים ובכלל זה לברר אודות זהות לקוחות הנש"מ עמם מבוצעת הפעולה הבנקאית ו/או הנהנה, וככל שמתעורר חשש ממשי להלבנת הון לאסור ביצוע פעולה.

         

        בסעיפים 6 ו – 61 לסיכומיו, מתאר הבנק מצב ודוגמא "אוטופית" של פעילות נש"מ מול נש"מ אשר עשויה לגלם תנועות כספיות של נש"מים נוספים. לטענת הבנק, במצב דברים זה יתקשה הבנק לזהות את משתמשי הקצה ולבחון האם מדובר בפעולות עסקיות לגיטימיות או שמא מדובר בניסיון להלבנת הון. אכן, אין לשלול את טענת הבנק ביחס לאפשרויות התיאורטיות שהעלה ואפשר אף שיהיו מצבים נוספים בהם יהיה קושי בזיהוי משתמשי הקצה וגילוי מקור הכספים, אלא שגם הבנק מסכים כי אף פעם אינו "נמצא במקום של וודאות מלאה", ועל כן, כל עוד לא נאסר על נש"מים לפעול באופן בו הם פועלים, איני סבור שדי בחשש התיאורטי האמור כדי למנוע פעילות לגיטימית של נש"מ מול נש"מ, כאשר לבנק שמורה החובה/הזכות לבחון את הפעילות ולמנוע פעילות שלגביה מתעורר חשש ממשי להלבנת הון. לו רצה מתקין הצו לאסור על פעילות מעין זו, היה עליו לדקדק בלשון הצו בקשר לכך. כאמור תכלית הצו לעיניינו היא השקיפות של הפעילות ושקיפות זהות מבצעיה. כל עוד אין חשש ממשי בשל פעילות של נש"מ מול נש"מ כי זו נפגעת , אין מקום לראות במילה "עבור" ככוללת גם "מול". שהרי מדובר בשני דברים שונים.

         

      11. על כן, נראה כי אף שלא נפל פגם במדיניות הבנק, ניתן לראות בהגבלה לפיה נמנעה מהתובעת האפשרות לרכוש מט"ח מנש"מים אחרים ו/או למכור מט"ח לגורמים אחרים, בבחינת סירוב בלתי סביר בניהול חשבון בנק.

         

      12. טענת הבנק, לפיה סעיף 2 לחוק הבנקאות חל על רשימה סגורה של שירותים, והמרת מט"ח אינה נכללת בשירותים אלה, אינה נראית לי. השירות המנוי בסעיף 2 (א) (2) לחוק הבנקאות, בדבר "פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו", כוללת שירות פתיחת חשבון ומתן אפשרות לבצע כל פעולה אותה ניתן לבצע בחשבון עובר ושב למעט מתן אשראי.

         

      13. התובעת טענה כי ההגבלה שהטיל הבנק על פעילותה בחשבונות המתנהלים אצלו, פוגעת בזכותה לחופש העיסוק ומנגד טען הבנק כי התערבות בהחלטתו להטיל את ההגבלה האמורה מקום שראה לעשות זאת כדי לצמצם את סיכוניו, יש בה כדי לפגוע בזכותו הוא לחופש העיסוק. אכן, נראה כי במגבלה שהטיל הבנק יש משום פגיעה בזכות לחופש העיסוק של התובעת וגם התערבות בהחלטת הבנק מהווה פגיעה בזכות לחופש העיסוק של הבנק. האיזון בין הזכויות הנוגדות של הצדדים מצוי בהוראות סעיף 2 לחוק הבנקאות, כפי שפורט ויושם לעיל.

         

        סוף דבר

         

        נוכח כל אלה, התביעה מתקבלת באופן חלקי והנני מורה לבנק לאפשר לתובעת לרכוש ו/או למכור מט"ח מנותני שירותי מטבע אחרים או כל גורם אחר באמצעות חשבונותיה בבנק, בכפוף לכך שאין בפעולה כזו המבוצעת על ידי התובעת משום חשש ממשי להלבנת הון בפרט והדין בכלל.

         

        למען הסר ספק, הבנק רשאי למנוע כל פעולה בחשבונות הבנק של התובעת מקום שמתעורר אצלו חשש ממשי שחשבונות התובעת המתנהלים אצלו, משמשים גורמים אחרים מלבד התובעת או קשורים בפעילות של הלבנת הון או פעילות שעשויה לחשוף את הבנק להפרת הדין ובכלל זה הוראות הצו והרגולטור. עצם רכישת מט"ח מול נש"מ אחר או מכירתו כאמור, כפשוטן של פעולות אילו, אינה באה לדידי בגדר חשש שכזה אך מעצם פרשנות לשון הצו.

         

        ניתנת לתובעת רשות לפצל את סעדיה ולתבוע פיצוי כספי אם וככל שהתנהלות הבנק גרמה לה נזק כספי.

         

        בנסיבות העניין כל צד יישא בהוצאותיו.

         

        מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים

        ניתן היום, ו' ניסן תשע"ו, 14 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.

         

         

         

        Picture 1

         

         


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ