פלוני נ' רשות מקרקעי ישראל ואח'

1.פסק דין בתביעה למתן פסק דין הצהרתי, שנועד להשלמת רישום זכויות התובע ברשות מקרקעי ישראל על בסיס ירושה. פסק הדין נדרש מטעמים שיפורטו.

2.הצדדים. התובע הינו נכדה של הגב' פלונית ז"ל, אשר הלכה לעולמה ביום 5.6.21. בעלה, ד', נפטר עוד לפניה, ביום 11.5.12, והוא אינו רלוונטי להליך זה. מן הצד השני ניצבת הנתבעת 1 (להלן – "הנתבעת"). עוד רלוונטי הנתבע 2, בנה של המנוחה, ודודו של התובע. הנתבעים 4-3 אינם מתנגדים למבוקש.

3.אבן הפינה לבעיה שהונחה לפתחי, בסעיף 3 לצוואת גב' פלונית (נספח 1 לכתב התביעה), בו נכתב כדלקמן:

אני מצווה בזאת את כל רכושי, לפי החלוקה הבאה:

א. את זכויותיי במשק מס' 6, במושב גבעת יערים, לרבות זכויותי באגודת גבעת יערים מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ – אני מורישה לנכדי פלוני (להלן: "המשק") במלואן.

ב. העברת הזכויות במשק לנכדי כאמור לעיל, כפופה לזכות שאני מעניקה בזה לבני אלמוני להמשיך להתגורר במשק עד 120 שנה שלו מבלי שזכות מגורים זו ניתנת להעברה בדרך כלשהיא הואיל וזכותו זו למגורים, הינה אישית לו בלבד.

ג. (...)

4.מעמד המנוחה בנחלה היה מעמד של בעלת רשות. התובע, אין רצונו, אלא לקיים את הצוואה כרוחה וכלשונה. עם זאת, כדי להבטיח הליך ראוי ומלא הוריתי על צירוף אלמוני כבעל דין נוסף להליך זה. בגדרו של כתב תביעה מתוקן, הוא אכן צורף, אם כי בחר מטעמיו שלא להתייצב להליך. מכל מקום, נחה דעתי שהוא יודע מהליך זה, ומעבר לכך, כמפורט להלן, לא נועד הליך זה כלל כדי לפגוע בזכויותיו, ולמעשה ההפך.

5.מוקד הבעיה בעמדת הנתבעת, לפיה קיום הצוואה אינו מתאפשר בשים לב לדין ולנהליה. אלמלא סעיף 3ב לצוואה לא הייתה כל מניעה לכבד את הצוואה ולרשום את זכויותיו של התובע. אלא, שסבורה הנתבעת, שבפניה צוואה המפצלת את הזכויות בנחלה באופן שאין בידה לכבדה. תחילה, מרחיב כתב ההגנה, שהוכר בהמלצתי גם כתחליף לסיכומים המשפטיים מטעם הנתבעת, בפירוט הדין, תוך שנזכרו בו הלכות אזולאי ולוקוב שרשאי בר רשות בנחלה להעביר את זכותו בהתאם להסכם, כשהתנאים נתונים לבחינה לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו (ע"א 103/89 אזולאי נ' אזולאי, פ"ד מה (1) 477, 481 (1991); ע"א 633/82 לוקוב נ' מגדל, פ"ד מג(1) 397, 407 (1985)). במעלה הדרך נטען, ובצדק, לתוקפו של ההסכם המשולש (ההסכם בין הסוכנות, האגודה השיתופית ורמ"י) בדגש על סעיף 20(ה) להסכם זה שמפנה במקרים המתאימים לסעיף 114 לחוק הירושה שעניינו, כידוע, במשקים חקלאיים. רלוונטית בעיקר לענייננו, הכרת המחוקק בבעייתיות הגלומה בחלוקת נחלה. ומכאן לטענת הליבה של הנתבעת ואביא את הדברים בלשונה, כמפורט בסעיפים 18 – 20 לכתב ההגנה: