ת"א 2605-06-14 אבו חלף נ' חמורי ואח'

לפניי בקשת הנתבע להורות על סילוק התביעה, או למצער חלק מהסעדים שבה, על הסף ולחילופין להורות על פיצול הדיון.

1. התובע טוען כי הוא בעל הזכויות במקרקעין מסוימים וזאת לאחר שרכש אותן בשנת 2005. בכתב התביעה נטען כי הנתבעת 2 היא דיירת מוגנת והנתבע 1, שהוא בנה, הוא שמתגורר בדירה המצויה על המקרקעין יחד עם בני משפחתו. התובע עותר בתביעתו, במתכונתה דהיום, לביטול פסק דין קודם שניתן בין הצדדים (שעל כך להלן) ולפינוי הנתבעים מהמקום בטענה להתקיימותן של עילות פינוי שונות, בכללן אי תשלום דמי שכירות. בנוסף עותר התובע לסעדים כספיים שונים לרבות דמי שימוש המגיעים לו לטענתו.

    

2. במוקד הבקשה שלפניי עומד פסק דין שניתן בתביעה קודמת בין הצדדים.

    

3. מדובר בתביעה שהגיש התובע בשנת 2006 ושבה עתר לפינוי הנתבעים מהדירה (ת"א 2372/06). בפסק הדין מיום 14.5.08 שניתן לאחר שמיעת ראיות הצדדים דחה בית המשפט (כבוד השופט ר' יעקובי) את התביעה. בית המשפט דחה את טענת התובע לפיה רכש בשנת 2005 זכויות בדירה מאת מי שהיה בעל הזכויות בה (להלן: "הבעלים הקודם"). זאת, משום שהשתכנע כי כבר בשנת 1994 מכר הבעלים הקודם את זכויותיו בדירה לאחֵר (להלן: "הקונה"). משכך, בשנת 2005 לא יכול היה הבעלים הקודם למכור לתובע דבר. לפיכך קבע בית המשפט כי התובע איננו הבעלים של הדירה. בנוסף נקבע כי התובע איננו בעל הזכויות בדירה גם מהטעם שהעִסקה שבה התקשר היא חסרת תוקף משום שנעשתה רק על חלק מהמקרקעין ובניגוד להוראת ס' 13 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. נוכח האמור דחה בית המשפט את תביעת התובע (להלן: "פסק הדין של כבוד השופט יעקובי"). פסק הדין הפך חלוט. התובע לא טען אחרת.

    

4. בשנת 2008, זמן לא רב לאחר שניתן פסק הדין של כבוד השופט יעקובי, נקט התובע הליכים נגד הבעלים הקודם ונגד הקונה. הנתבעים לא היו צד להליכים אלה. זמן קצר לאחר פתיחת ההליכים הוגש לבית המשפט הסדר פשרה (להלן: "הסדר הפשרה"). במסגרת ההסכם הסכימו הצדדים לו, בין היתר, כי התובע הוא הבעלים של הדירה; כי אין לבעלים הקודם או לקונה זכויות בה וכי העִסקה שבין הבעלים הקודם לקונה בטלה ומבוטלת. ההסדר קיבל תוקף של פסק דין (נספח ה' לכתב התביעה).

    

5. בהמשך, בשנת 2009, הגישו הנתבעים תביעה נגד התובע, הקונה והבעלים הקודם (ת"א 4515/09). במסגרת דיון שהתקיים בתביעה ביום 12.5.09, ניתן תוקף של פסק דין להצהרת התובע, הקונה והבעלים הקודם לפיה פסק הדין שנתן תוקף להסדר הפשרה אינו מחייב את הנתבעים ואינו יוצר כלפיהם מעשה בית דין כלשהו (נספח ו' לכתב התביעה).