פלונית נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

רקע

1. לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975. התובעת, ילידת 1972, אחות במקצועה, נפגעה בתאונת דרכים ביום 30.10.2017, עת נהגה ברכבה, המבוטח בביטוח חובה אצל הנתבעת, ורכב אחר פגע ברכבה מאחור. אין מחלוקת בדבר חבות הנתבעת לפצות את התובעת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה. המחלוקת היא בדבר שיעור הנזק. בתיק נשמעו ראיות.

    

   הנכות הרפואית

    

2. לצורך הערכת הנכות הרפואית שנגרמה לתובעת בתאונה מונו מספר מומחים רפואיים בתחומי האורתופדיה, הנוירולוגיה, הפסיכיאטריה ורפואת הכאב.

    

3. ד"ר נחשון שזר מונה כמומחה רפואי בתחום האורתופדיה. במסגרת חוות דעתו מיום 8.5.2019 ותשובותיו לשאלות הבהרה מיום 17.6.2019 ציין כי התובעת התלוננה בפניו על כאבי צוואר המלווים בהקרנה ליד שמאל, קושי בתנועות הצוואר, כאבים בברך שמאל, קושי בהליכה ובמדרגות, קושי בכריעה ועל כך שאינה יכולה לעבוד יותר מפעמיים בשבוע בשל כאבים ומגבלות אלו. אשר לברך שמאל – המומחה ציין כי תלונה על כאבים בברך שמאל לא נרשמה בחדר המיון ביום הפציעה ורישום ראשון על כך מופיע למעלה מחודש לאחר התאונה. לאחר מכן אין רישומים נוספים על אודות הברך עד יוני 2018. בבדיקת MRI שבוצעה כשנה לאחר התאונה נראתה בצקת עצם בפינה קדמית לאטרלית של הטיביה. המומחה סבור כי הסיכוי שבצקת זו קשורה לתאונה הוא נמוך. נוסף לכך נראה שינוי במיניסקוס מדיאלי וגם הוא אינו קשור לתאונה. בבדיקה אין כל עדות אובייקטיבית לנכות בברך שמאל.

    

4. אשר לעמוד השדרה הצווארי – המומחה ציין כי התובעת סובלת מכאבי צוואר שנרשמו לסירוגין עוד משנת 1995. בבדיקות הדמיה שנערכו עוד בשנים 1995 ו- 2012 וכן לאחר התאונה אובחנו שינויים ניווניים משמעותיים בעמוד השדרה הצווארי. מדובר בשינויים המופיעים באוכלוסייה באופן שכיח ביותר כחלק מהזדקנות טבעית של השלד, כאשר גורם הסיכון העיקרי שקובע את חומרת השינויים הוא הגורם הגנטי. שינויים ניווניים אלו מתבטאים לעיתים קרובות בכאבי צוואר ולעיתים גם בכאבים מוקרנים לגפיים העליונות. המומחה סקר את כל המסמכים הרפואיים לפני התאונה, משנת 1995 ואילך, שם מופיעות תלונות על כאבי צוואר המלווים בהקרנה ליד שמאל, וכן אבחנה של פריצת דיסק שמאלי משנת 2012, מה שגרם להערכת הרופאים לתסמונת של כאבים צווארים עם הקרנה ליד שמאל, כאבי ראש ופגיעה בעצבוב סימפטטי. המומחה סיכם כי התובעת סובלת משינויים ניווניים משמעותיים, שחומרתם קשה יחסית לגילה של התובעת, שאינם קשורים לתאונה. היא סובלת מהגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי לכל הכיוונים, המתאימה לנכות בת 10%. נכות זו היא תוצאה של מחלה ניוונית שאינה קשורה לתאונה. המומחה סבור כי מצבה הקליני של התובעת הוחמר כתוצאה מהתאונה בשל התפתחות תסמונת כאב כרוני כיון שלא קיימת סיבה אורגנית בתחום האורתופדי שיכולה להסביר את ההחמרה הקלינית. הוא ציין כי אין הסבר בתחום האורתופדי להימשכות הכאבים ולעוצמתם הסובייקטיבית במקרה זה. עוד ציין המומחה כי אינו רואה סיבה לצורך בחופשת מחלה לתקופה כה ארוכה ואין הסבר אורתופדי מדוע היה על התובעת לעבור לעבוד בחצי משרה באופן קבוע כתוצאה מהתאונה. המומחה קבע תקופת אי כושר בת שלושה חודשים ולאחר מכן נכות זמנית בת 30% לשלושה חודשים נוספים, וקבע כי לא נותרה לתובעת נכות צמיתה בתחום האורתופדי עקב התאונה.

    

5. ד"ר נח גונן מונה כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה. במסגרת חוות דעתו מיום 2.2.2020 ציין כי התובעת היא ילידת אוקראינה שעלתה לישראל שבנת 1992, בהיותה כבת 20. היא רווקה ואם לבת חיילת. הוריה התגרשו כשהייתה כבת 3 ונישאו שוב. היא בת בכורה מבין שלושה אחים מהנישואים השניים. היא סיימה 10 שנות לימוד במסגרות האלמנטריות ושנת לימודים נוספת בכלכלה. היא למדה במכללת תל אביב סוציולוגיה ומדעי החברה ולאחר מכן המשיכה ללמוד בבית ספר לסיעוד. לאחר התאונה סיימה לימודי תואר שני במנהל מערכות בריאות. היא עובדת במרכז הרפואי "אסותא" כאחות חדר ניתוח. התובעת התלוננה בפני המומחה על סימפטומים חודרניים בקשר לתאונה, הימנעות מגירויים מאזכרים של התאונה, שינויים בעוררות ובתגובתיות כמו אי שקט והתפרצויות, ירידה בריכוז, הפרעות בשינה, שינויים במצב הרוח ושינויים בקוגניציה. עוד התלוננה על ירידה בתפקוד בעבודתה וביחסים החברתיים, כאשר למרות קשיי התפקוד עליהם היא מתלוננת היא הצליחה לסיים את לימודי התואר השני בציונים גבוהים. המומחה ציין כי התובעת אובחנה על ידי פסיכיאטר שטיפל בה כסובלת מתסמונת פוסט טראומטית. על בסיס תלונותיה קבע כי היא סובלת מנכות נפשית צמיתה בשיעור 20%. הוא ציין כי המגבלות התפקודיות נובעות בעיקר מהכאבים הסומאטיים אם כי קיימת תרומה מסוימת של הסימפטומטולוגיה הנפשית הדיכאונית. הוא המליץ על המשך טיפול תרופתי וכן טיפול פסיכותרפי, שניתנים גם במסגרת המערכות הציבוריות.