אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סירוטה נ' בובר ואח'

סירוטה נ' בובר ואח'

תאריך פרסום : 25/09/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
2518-09-13
05/09/2017
בפני השופט:
אהרון שדה

- נגד -
תובעים:
ויטלי סירוטה
עו"ד ש. אלון
נתבעים:
1. איגור בובר
2. מנורה חברה לביטוח בע"מ

עו"ד ג. נסר
פסק דין

לפני תביעה לתשלום סך 425,892 ₪.

לגרסת התובע, נשכרו בשנת 2010 שירותי הנתבע לביצוע עבודות בניה בדירתו ברחוב פרנק פלג 34 בחיפה כאשר היה מדובר בעבודות בהיקף ניכר אם כי לטענת התובע, לא הייתה כוונה לבצע שינויים קונסטרוקטיביים במבנה.

 

התובע לא שכר בתחילה שירותי אדריכל אלא מעצב פנים וסבר שאיננו נזקק להיתר בנייה לצורך השיפוץ.

 

אל הנתבע הגיע בעקבות המלצות, על הפיקוח הקונסטרוקטיבי הופקד הקונסטרוקטור מר איליה קפלן ולטענת התובע, ביקש מהנתבע שיפנה למר קפלן בכל עניין שיהיה בו צורך. התובע מדגיש כי מבחינתו היה הנתבע מפקח ומתאם על כלל העבודות כאשר מר קפלן היה אמור לבצע פיקוח עליון ומתן ייעוץ ופתרונות בנקודות ספציפיות כאשר התעורר צורך בכך.

 

לגרסת התובע, ביצע הנתבע פגיעות באלמנטים קונסטרוקטיביים ב-3 אזורים בדירה כאשר 2 מהפגיעות נעשו ללא קבלת אישור מהקונסטרוקטור.

 

האזור הראשון הוא חלל המגורים של הדירה שם התבקש הנתבע להרוס עמודים שתמכו בקורה, האזור השני הוא חדר השינה בקומה העליונה שם פעל הנתבע לניסור הבטון כדי לפתוח חלון למרפסת אלא שלטענת התובע, הנתבע הרס שם קורה אופקית וניסר ברזלים פנימיים שנועדו לחזק את הבטון מבלי לקבל אישור הקונסטרוקטור ולא עצר את עבודתו גם כשגילה שהוא מנסר ברזל .

האזור השלישי הוא קומת המרתף שם פתח הנתבע פתח בקיר הבטון תוך שהוא מנסר עמוד תומך וחותך ברזלים מחושקים שהיו משולבים בקיר, גם כאן על פי הנטען, ללא התייעצות עם הקונסטרוקטור וקבלת אישור ממנו.

 

כשהתגלו המחדלים והחלו להתגלות גם הנזקים, נעצרו העבודות, הובא מומחה והתברר כי יש צורך בביצוע תמיכה מחדש של חלקים מהמבנה.

 

עלות העבודות לתיקון הליקויים הוערכו ע"י המומחה מטעם התובע אינג' בן עזרא ב-57,420 ₪. העבודות לחיזוק וייצוב המבנה בוצעו ואולי זה המקום לומר שבכפוף לטענות של ירידת ערך ו"חשש" עקב הפגיעה הקונסטרוקטיבית, אין כיום חולק כי למבנה, לאחר התיקון ולפחות בשימוש ובתנאים רגילים, אין בעיה מבנית, לפחות לא כזו ממשית, בוודאי לא אקוטית .

שאר התביעה נוגעת לראשי נזק תוצאתיים או שאינם ממוניים.

 

התובע הגיש את חוות דעתו של השמאי מר אלי סידאווי אשר העריך בחוות דעתו ירידת ערך "פסיכולוגית" כפי שנקבעה לא פעם בפסיקת בתי המשפט וקבע כי בנסיבות העניין סובלת הדירה מירידת ערך של 5% קרי כ- 250,000 ₪

 

הנתבע מצדו מפנה לכך שפעל בהתאם להוראות התובע והמהנדס מטעמו מר קפלן איליה והציג אישור בכתב על כך (הנוגע רק להריסת הקיר החיצוני בקומת הכניסה), לטענת הנתבע כל שביצע היה בהתאם להוראות התובע והמהנדס אשר הרחיבו מפעם לפעם את היקף העבודות כאשר לצד הבקשות לא הוכנו ולא הוגשו לו תכניות מסודרות. הנתבע מציין כי בשעתו לא ביקשו ממנו לבצע חיזוקים כלשהם באף אחד מהמקרים המתוארים בתביעה כאשר במהלך החיתוך עם מסור דיסק בעת פתיחת פתח במרתף הבניין לא ניתן היה להבחין במהלך העבודה שמדובר בחיתוך אלמנט נושא.

 

מאידך גיסא, הנתבע מציין שהוא נוהג כיום לקבל אישור בכתב להריסת כל קיר או אלמנט אחר והוא מצר שלא נהג כך בשעתו.

 

הנתבע מתייחס לשלושת האזורים אליהם התייחס גם התובע וביחס להריסת הקיר בקומת הכניסה הוא טוען שקיבל הנחייה ממר קפלן לנסר ולפרק את העמודים ללא צורך בחיזוק כלשהו הואיל וסבר כי הללו לא תמכו בקורה, במקרה זה דווקא מסר לו מר קפלן אישור בכתב הוא נספח ב' לתצהירו.

 

אשר לקומת המרתף, שם התבקש לפתוח פתח בקיר ללא שקיבל תכנית וללא שהובא לידיעתו שמדובר באלמנטים נושאים (מבניים) וללא שהתבקש לבצע חיזוקים.

 

העבודה כללה ניסור בטון משני הצדדים ולא ניתן היה לראות שמנוסר גם ברזל אלא רק לאחר סיום הניסור כולו, מיד כשהתגלה הדבר, טוען הנתבע שפנה למר קפלן אשר נתן לו הוראות לתיקון.

 

אשר לקורה האופקית בחדר השינה שבקומה העליונה, הדבר נדרש לצורך פתיחת פתח למרפסת והריסת הקיר נעשתה לטענת הנתבע רק לאחר שמר קפלן בדק את הקיר והיה צריך לצפות שיש בו קורה, מכל מקום מר קפלן הורה ואישר את ההריסה. הנתבע טוען שתוך כדי העבודה אכן גילה את הקורה, התקשר למר קפלן אשר אישר לפרק אותה תוך שהוא מציין כי לאחר מכן יערוך תכנית לחיזוק המבנה. לטענת הנתבע, פירוק הקורה היה מאושר גם ע"י התובע עצמו שכן היה ברור שכדי להפוך חלון לפתח יציאה יש להגביהו על חשבון הקורה.

 

גם הנתבעים הגישו חוות דעת מומחה אשר התייחס גם לחוות דעתו של המהנדס בן עזרא והמהנדס ולדמן מטעם התובע. לטענת מומחה הנתבעים המהנדס יוסף גולדקלנג מדובר היה בעבודות שהצריכו היתר בניה והתייעצות עם גורמים מקצועיים שונים, דבר שלא נעשה ע"י התובע ואין לו אלא להלין על עצמו שכן הנתבע פעל בהתאם להוראות שקיבל. אשר לעבודות החיזוק שביצע הנתבע-אלו נעשו כהלכה.

 

סך הנזק שנגרם לתובע מוערך ע"י שמאי הנתבעים מר רוברט מרכוס ב-8000 ₪.

 

מטעם בית המשפט מונה המומחה המהנדס מ. בס אשר עיין בכל החומר, ביקר בדירה והגיע למסקנות הבאות:

התובע כשל בכל שלא ביקש היתר בניה דבר שגם הביא לכך שלא מסר למחלקת ההנדסה של עיריית חיפה "חשבון יציבות מבנה".

התובע לא פנה עובר לתחילת העבודות ליועצים שונים ולא הוכנו תכניות ביצוע אדריכליות, גם לא תכניות קונסטרוקציה וההפניה לקונסטרוקטור נעשתה לאחר תחילת העבודות כאשר הקונסטרוקטור מצדו הוציא הנחיות ומסמכים לא מלאים ללא התייחסות לשלבי הביצוע השונים, ללא תכנית למיקום עמודי תמיכה, סוג הבטון לרבות בקורה העליונה, לא ניתנו אזהרות שלא לנסר מוטות פלדת זיון והוא גם לא הנחה לזמנו בעת מפגש עם אלמנט בטון/מבני כאשר בפועל לא היה בשטח שום פיקוח הנדסי למרות מהות העבודות ולא רק זאת, הגם שמדובר היה בעבודות של הריסה ויציקה של אלמנטים מבניים אופשר לנתבע לבצען למרות שלא היה קבלן רשום.

מחוות הדעת עולה כי גם המהנדס מטעם התובע איננו חתום כאחראי על יציבות המבנה (מה שהיה קורה אילו הייתה מוגשת בקשה להיתר לפני תחילת העבודות).

 

המומחה מטעם בית המשפט איננו חוסך ביקורת גם מהנתבע ומפנה לכך שהנתבע כקבלן לא רשום לא היה צריך להסכים לקחת על עצמו עבודות מבניות החורגות מ"שיפוץ קל" ובמידה מסוימת היה גם עליו לבקש כי ילווה ביועץ ומפקח הנדסי.

 

היות ובפרק הדיון לא אתעמק יתר על המידה באחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אציין כי אני נוטה לקבל את המסגרת בה נקבעו המסקנות אך נותן משקל מוגבל מאד לאותן קביעות בדבר מי אמר למי ומה ומתי נאמרו הדברים שכן בהיעדר תיעוד בכתב ביחס לרוב מהלך העבודה הרלבנטי, לא יכול המומחה להכריע באותן מחלוקות עובדתיות הנוגעות לדברים שנאמרו בין התובע-לנתבע-למר קפלן ובכלל.

 

העדים והמומחים נחקרו וב"כ הצדדים הגישו סיכומים, בפרק הדיון לא ראיתי לנכון לחזור על כל הטיעונים שכן בסופו של יום ההכרעה פשוטה למדי ולמעשה אין כאן צד שעמדתו מתקבלת במלואה.

 

דיון

 

הכלל המשפטי הבסיסי קובע כי המוציא מחברו עליו הראיה הווה אומר שעל התובע הנטל הוכיח את חבות הנתבע, את הקשר הסיבתי בין מחדלים המיוחסים לנתבע ולבין הנזק וכמובן להוכיח את הנזק.

 

כאן אולי לנכון להקדים ולומר כי לתוצאה שהביאה להגשת תביעה זו אין אחראי אחד, גם לא שניים.

 

באי כוח הצדדים היטיבו לתאר את מחדלי ואחריות הצדדים שכנגד או אחרים לנזק ולאירועים הנתבעים ובאופן חריג יש לומר כי דין סיכומי שני הצדדים להתקבל כמעט באופן מלא, מסתבר כי הנתבע-אחראי, הקונסטרוקטור מר קפלן-אחראי והתובע-גם הוא אחראי.

 

למרות מסקנה זו יש לומר כי הנתבע עוסק בשיפוצים מעל ל-20 שנים, גם לגרסת התובע ההמלצות עליו טובות, כך גם לגבי מר קפלן שזכה להערכה מצד שני הצדדים לתיק ואין חולק כי גם התובע, מנהל פרויקטים במקצועו הוא אדם רציני, מחושב ובעל ניסיון חיים רב והנה במקרה כאן, חברו הנסיבות וכל אחד מהם, נרדם על משמרתו.

ומן הכלל אל הפרט.

 

אחריות הנתבע

 

התובע בטענותיו וסיכומיו מבקש לבסס את חבות הנתבע קודם כל על כך שהנתבע שאיננו קבלן רשום, ביצע עבודות מבניות, נגע בקונסטרוקציה וזאת בניגוד לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סעיף 11 לסיכומי התובע) ומשהפר הנתבע חובה חקוקה הרי לכאורה מלאכתו של התובע קלה, מקל וחומר כשהנתבע לא ציין ולא התריע בפני התובע כי איננו קבלן רשום.

 

התובע צודק אך זו לא התמונה המלאה, הפרת החובה החקוקה מצד הנתבע "כבודה במקומה מונח" ואי אפשר להתעלם ממנה, בפרק שידון בשאלת אשמו התורם של התובע (ומר קפלן מטעמו) אפרט מדוע בעניין זה יש גם לתובע תרומה.

זאת ועוד, שאלה גדולה היא האם קיים קשר סיבתי בלתו אין בין היעדר תעודת ה"קבלן רשום" ולבין הנזק כאשר לפרויקט מונה קונסטרוקטור שתחת פיקוחו והנחיותיו היה אמור הנתבע לעבוד. הנתבע הקדיש פרק לעניין זה בסיכומיו (סעיפים 43-45) ובטענותיו יש מידה של טעם אם כי אין הדבר מרפא את עוולת הפרת החובה החקוקה שדבקה בו. אמת, גם "קבלן רשום" היה יכול לפגוע באלמנטים המבניים, (מתביעות אחרות שמתנהלות לפני הדבר גם קורה) והיעדר התעודה כשלעצמו איננו מבסס בהכרח קשר סיבתי לנזק.

 

אלא שבעיית הנתבע קשה יותר, העבודות הקונסטרוקטיביות נעשו ב-3 אזורים בדירה, ביחס לאזור אחד, יש אישור מפורש של הקונסטרוקטור מר קפלן, אם התביעה הייתה עוסקת רק באזור זה, יש להניח שהייתי מקבל את כל טענות הנתבע ביחס לביצוע עבודה קונסטרוקטיבית גם אם איננו קבלן רשום שכן אישור ופיקוח קונסטרוקטור על העבודות וככל שבוצעו בהתאם להנחיות אמנם איננו מרפא את הפרת החובה החקוקה אך הוא קוטע את הקשר הסיבתי ביחס לנזק (ולכן כאן אני דוחה לחלוטין את טענת התובע בסעיף 13 לסיכומיו).

 

אלא שביחס לשני האזורים האחרים, אין הנתבע יכול להציג (ואין בנמצא) אישור קונסטרוקטור, היום הוא אמנם נוהג אחרת כפי שהצהיר ומבקש אישור בכתב ברם מה שעומד לבחינה בהכרעה זו הוא מה שהיה ומה שנעשה בשעתו.

 

כפי שכבר נאמר, יש עוד תורמים לנזק ועל כך עוד ידובר ברם הנתבע איננו קבלן שזו עבודתו הראשונה או השנייה, גם לא מדובר בעבודות "קוסמטיות" כפי שהתובע מנסה להציגן, הנתבע ראה שהוא נדרש לנסר קירות בטון חלקם חיצוניים ובכל זאת אין ראיה לכך שהוא מצדו ודווקא משום שאיננו קבלן רשום, פנה וקיבל הנחיות בכתב מהקונסטרוקטור מר קפלן. הרי לא בפירוק או בניית קיר בלוקים פנימי מדובר אלא בניסור קירות בטון מלא שיכולים להוות אלמנטים קונסטרוקטיביים של שלד הבניין.

 

הדברים הם בבחינת קל וחומר כשאני מקבל את טענת הנתבע לפיה ממש בזמן ניסור הבטון, פעולה המלווה ברעש ואבק רב, קשה להבחין בין בטון לברזל ודווקא משום כך, צריך להיות בטוח במאת האחוזים שהניסור וההריסה הם באזור שאין לו משמעות קונסטרוקטיבית.

 

מסקנה אחרונה זו מחלישה את טענת הנתבע לפיה הזמנת העבודה הלכה והתפתחה מעבודה בעלת אופי קוסמטי לעבודה בעלת אופי מבני, מבלי לפגוע בחובות הזהירות של התובע ומר קפלן, היה צריך גם הנתבע לומר בשלב מסוים "עצור" ומכאן לפעול רק לפי הנחיות מפורשות מצד מר קפלן, רצוי בכתב ואשר גם מאשרות לנסר ולהרוס את הנדרש או המבוקש ע"י התובע או מי מטעמו וגם מסמנות במדויק היכן לעשות זאת והיכן נמצא האלמנט המבני שבו יש להיזהר ולא לפגוע.

 

אינני יכול שלא לתת משקל מסוים גם לטענת התובע לפיה גם אם לא שאל את הנתבע האם הוא קבלן רשום, עדיין המצג שנוצר כלפיו כמו גם הסיכומים בפועל היו שהנתבע יהיה מעין קבלן ראשי ומפקח על כלל העבודות באתר.

 

זאת ועוד, עולה בבירור הן מכתבי הטענות והתצהירים ובעיקר מהחקירות בבית המשפט כי הצדדים התייחסו בשעתו לכל מיני "סברות" המיוחסות לנתבע או למר קפלן ביחס לקירות, החומרים מהם עשויים ומידת תרומתם ליציבות המבנית, במיוחד אלו שבקומת המרתף ויש לומר כי דווקא סברות אלו היו צריכות לגרום לנתבע לנהוג במשנה זהירות, לפי הכלל "אם יש ספק אין ספק", לקבל אישור מפורש מהקונסטרוקטור ובנוסף וגם אם קשה "להבחין בברזל" תוך כדי החציבה או הניסור, לבצע את העבודה בדרך של "גישוש" כדי לוודא שתוך כדי ביצועה לא מתנפצת לה אחת הסברות או ההנחות.

 

הדברים הם בבחינת קל וחומר כשבין הנתבע ולבין מר קפלן יש היכרות מוקדמת, "קו פתוח" ומר קפלן הוא בעל הסמכות היחידי בענייני קונסטרוקציה.

 

בסופו של יום וגם אם הנתבע איננו קונסטרוקטור, הוא בעל המקצוע, הוא "הקבלן" בהא הידיעה, הוא זה שנמצא בשטח ומבצע את העבודות, הוא זה שצריך לבדוק ולוודא לפני, תוך כדי ולאחר ביצוען כי הכל מתנהל והתנהל באופן תקין ומבלי שיגרם נזק. כאן אולי ראוי לציין שלא די בכך שעל הנתבע היה לנהוג כאמור אלא שבהליך המשפטי היה עליו להוכיח שכך נהג אלא שבכל אחד מהשלבים הללו כשל הנתבע בהוכחת טענותיו ולפחות ביחס לקומת המרתף והקומה העליונה, כשכבר הגיע הקונסטרוקטור היה זה מאוחר מדי וראיה המהווה "אישור" לעבודה אין בנמצא.

 

משכך יש לקבוע כי יש לייחס לנתבע אחראיות לנזקים.

 

אחריות התובע (וכנגזרת הפחתת דמי הנזק בגין אשם תורם וקיומו של מעוול אחר)

 

בפתח הדברים יש לומר כי התובע מסיבותיו, בחר שלא לתבוע את מר קפלן אלא הביאו כעד מטעמו, היות ומר קפלן איננו צד בתיק זה בוודאי שאין לחייבו בדבר ברם היות ומסקנתי היא שמעבר לכך שיש להשית אשם תורם גם על התובע יש גם לתת ביטוי למחדליו של מר קפלן שפעל כמפקח מטעם התובע וכמי שנותן הוראות מטעם התובע, יכלול פרק זה התייחסות להפחתה בדמי הנזק גם בשל מחדלים המיוחסים למר קפלן.

 

אולי יש להתחיל בכך שכל הרקע שקדם לניסור והריסת הקירות נשוא תביעה זו מעורפל והוא מעורפל במיוחד בגרסת התובע. התובע הוא בעל הנכס, הוא זה שידע מה הוא רוצה לעשות ומה לא ולא ברור כיצד הוא מצהיר ש"המטרה שלי הייתה במפורש לא לערוך שינויים קונסטרוקטיביים" כשאלו נעשו כבר בשלב הראשוני וכאשר מתברר שבסופו של יום היה צורך בהיתר בניה ובלגליזציה?

 

אם זו הייתה המטרה, איך מוסברות הצעות המחיר שהלכו והתפתחו וכללו עבודות של פירוק קירות ובניית חיצוניים? אם אין ולא הייתה שום כוונה, גם לא תכנית לבצע שינויים קונסטרוקטיביים, מדוע נשכר מר קפלן כקונסטרוקטור?

 

איך יצא הפרויקט הזה לדרך? היכן תצהיר האדריכל/המתכנן/המעצב היכן התכנית האדריכלית (לכאורה) שנערכה לפני ביצוע העבודות? מי ביקש ותכנן את העבודות לפי הצעת המחיר הראשונה מיום 23.5.10, השנייה מיום 17.6.10, השלישית מיום 9.7.10? מיהו "המעצב" או האדריכל בזמנים הרלבנטיים? איך "טופס להגשת חישוביים סטטיים" החתום ע"י מר קפלן נערך רק בינואר 2013 (מוצג נ/2) כמעט שנתיים וחצי לאחר מתן האישור על תחילת ביצוע עבודות ההריסה (בחדר המגורים למשל) לפי נספח ב' לתצהירי הנתבע? על כל אלו אין באמת תשובה בתיק.

 

כאמור, התובע איננו הדיוט בענייני פרויקטים, ניהול והתנהלות (גם אם לא בתחום הבנייה), ההיפך הוא הנכון ובכל זאת בתיק כאן אין שום ראיה על עבודות ההכנה והתכנון לקראת היציאה לפרויקט שהיה רציני למדי בהיקפו.

 

אך הדברים אינם מסתיימים כאן, הרי עובדה היא שבסופו של דבר שכר התובע את שירותיו של מר קפלן כקונסטרוקטור של הפרויקט אלא שגם פעולה זו לא הניבה ולמצער אין ראיות שהניבה תכנית מסודרת של העבודות לביצוע ולו במובן הקונסטרוקטיבי, לא ברור איך בבניין שאיננו חדש ושבו רוצים לחתוך קירות ועמודים איש איננו עורך בדיקה או סקר וכשאני משתמש במונח "איש" הכוונה למר קפלן או לגורם אחר תכנוני שהיה על התובע לפנות אליו.

 

את זה קובע גם המומחה מטעם התובע, המהנדס מיכאל וולדמן בעמ' 6 לפרוטוקול:

 

"ש.יש תוכניות קונסטרוקציה שאמורים לזהות.

ת.אמורות להיות כאלו, כי בנו את הבית. אם לא מוצאים תוכניות קונסטרוקציה אז עושים בדיקה במקום, מי שצריך לעשות זאת זה הקונסטרקטור שנותן אישור לעבודה במקום.

ש.מפנה לסעיף 5 לחוו"ד, האם ניתן לייחס או לדעת לייחס שסק 1,2,3 קשורים לקורה, וסדק 4,5,6 קשורים לאלמנט הקונסטרקטיבי שנמצא במרתף. האם ניתן לעשות את זה.

ת.כן. ניתן לעשות את זה בסקר יותר עמוק מזה שעשינו, ושוב זה הבדיקות שעושה הקונסטרקטור. " (ההדגשות אינן במקור)

 

גם המהנדס בן עזרא מטעם התובע העיד בעמ' 28 כי קודם כל באה התכנית ורק אחר כך הביצוע ביחס לעבודות ההריסה והוא ציין שהגם שלקבלן רשום אמור להיות ידע ולו בזיהוי הסכנה, את הפתרון צריך לתת מהנדס/קונסטרוקטור.

 

די בתשובות לעיל כדי לקבוע כי הנתבע איננו לבדו במערכה, כל ההיערכות והתכנון להם שותפים התובע ומר קפלן מצביעים על כשל מקדים בשלבים הראשונים ועוד לפני שהחל הנתבע לנסר ולהרוס.

 

בניגוד לטענה לפיה לא הייתה כוונה כלשהי לבצע עבודות בעלות אופי קונסטרוקטיבי (וייתכן שכך סובייקטיבית חש, העריך וסבר התובע, אך בטעות מסתבר), הרי המומחה מטעמו ד"ר אברהם בן עזרא בסעיף 2 ברישא לחוות דעתו הראשונה כותב:

 

תמונה 2

 

כלומר תוכננו עבודות שכללו הריסות, היו (או היו צריכות להיות) תכניות אדריכליות ונדרש פיקוח-של המהנדס איליה קפלן.

 

הרי איש איננו טוען שהנתבע החליט על דעת עצמו לפתוח פתח למרפסת בקומה העליונה או פתח במרתף או לנסר עמודים בקומה האמצעית ואם זו הייתה התכנית ואם מוטלת הייתה חובת הזהירות לבצע בדיקה מתאימה ובמיוחד נוכח העובדה שאין בנמצא תכניות קונסטרוקציה של הבניין, אין אלו שהחובה רבצה גם עליהם יכולים לצאת פטורים ואין לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי על מחדלם של אחרים שתרמו גם הם לקרות הנזק.

 

זאת ועוד, קשה להתעלם מתשובתו של מר קפלן-העד מטעם התובע בעמ' 13 לפרוטוקול לפיה מול שורה 16 אישר לנתבע לבצע את ההריסה בקומת המרתף לא לפני שהוא עצמו מר קפלן הגיע למקום (וכנראה) בדק את הקיר (ראה גם סעיף 16 לסיכומי הנתבעים).

 

משקל דומה יש גם לתשובתו של מר קפלן ביחס לפתיחת הקיר בחדר השינה בקומה העליונה, היה ידוע שצריך לבצע פתיחה של קיר חיצוני אך כנראה שבדיקה לא בוצעה, גם לא ע"י מר קפלן ועל מנת לבדוק מה הולכים להרוס שכן אם לא כך קשה להבין את תשובתו בעמ' 11-12:

 

"ש.מי שאמור לזהות ולבדוק אלמנט קונסטרקטיבי זה אדריכל או אותה.

ת.אני הרי לא קיבלתי תוכנית להריסה של אותו קיר בחדר שינה מראש. האדריכל נתן לקבלן בתוכנית להרוס קיר. שאתה מסתכל על קיר, אתה לא יכול לראות אם זה קיר בלוקים או ביטון, אני מאמין שהקבלן חשב שזה קיר בלוקים ואמר יאלה נוריד אותו, אז תוך כדי הריסה התברר שהקיר עצמו קיר מבלוקים, שבתוכו היה קורת ביטון שיורדת מהתיקרה. "

 

עולה מתשובה זו שלמרות שהתובע שכר את מר איליה וכנראה שכר באותו זמן גם אדריכל/מעצב , איש מהם לא הביא לידיעת מר קפלן שהולכים להרוס קיר חיצוני בקומה העליונה, אמנם קשה להאמין אך בהחלט אפשרי. בין אם כך היו הדברים ובין אם לאו, לא יעלה על הדעת שיישכר קונסטרוקטור, יהיה בקשר עם מזמין העבודה ולא יראה, גם לא ידע מה יש בתוכניות האדריכליות.

כך גם לא יעלה על הדעת כי אדם רציני ובעל ניסיון חיים כמו התובע, לא יבצע סיור ולו פעם אחת עם הקונסטרוקטור שלו-המפקח שלו ויראה לו מה בכוונתו לעשות, מה הוא הולך להרוס, לשנות, לפתוח או להוסיף.

 

לא מן הנמנע כי האמור בסעיפים 37-38 לסיכומי הנתבע התקיים ולו בחלקו ולא מן הנמנע שבשל היעדר תכניות קונסטרוקציה של הבניין בתכנונו המקורי ודלותן של התכניות האחרות, התפתחה במקום פרקטיקה באישור מר קפלן לפיה הנתבע יהרוס ומר קפלן יערוך תכנית תיקונים וחיזוקים לפי הצורך. אם זו הפרקטיקה, קשה לבוא לנתבע בטענות. הגם שאינני סבור שיש לפטור את הקבלן המבצע מכל אחריות ואין הוא צריך ללכת בעיניים עצומות אחר הגורם המתכנן או המפקח, הגורם המתכנן והמפקח הוא זה שצריך להכתיב את הכללים.

 

סיכום שאלת החבות

בתיק זה לא הוגשו תביעות כנגד/מצד מעוולים במשותף (לא לפי סעיף 83 ולא לפי סעיף 84 לפקודת הנזיקין), לא נשלחו הודעות צד ג' ולכן יקבע שיעור אחריותו של הנתבע בלבד לנזק הנתבע, אחריות אליה מצטרפת אחריותם או אשמם התורם של אחרים, ממילא לא יחויבו האחרים בתיק זה ולכן מדובר בהגבלת אחריות הנתבע והקטנת דמי הנזק בשל אשם תורם.

 

שיעור אחריותו של הנתבע בתיק זה נקבע על מחצית בלבד, למחצית האחרת יש אחראים אחרים.

 

 

גובה הנזק

 

בפתח פרק זה יש לומר כי גם כאן הצדדים שמרו על הערפל הנוגע לעובדות ולהוצאות המדויקות שהוצאו.

אתייחס לכל 9 ראשי הנזק המופיעים בסעיף 24 לתצהיר התובע הגם שבשים לב לראיות ולעומק הטיעון שהובאו מצד הצדדים, אין צורך להרחיב ולהקדיש יותר מפסקה קצרה לכל ראש נזק .

 

"ביצוע עבודות תיקון ושיקום של הנזקים"

 

אין חולק כי הנזקים תוקנו, מדובר בנזק מיוחד שלגביו יש רק הערכה בחוות דעתו של המהנדס ד"ר בן עזרא והעומדת על 57,420 ₪.

יש טעם לפגם בכך שלא הובאה ולו ראיה נוספת שתבסס מסקנה כי אכן הוציא התובע סכום זה בדיוק או למצער סכום הקרוב אליו. נראה שאין חולק כי הנתבע עצמו ביצע חלק מהתיקונים, כרגע לא ניתן לקבוע בגין מה הוא חייב את התובע בנוסף ובגין מה לא הגיש חשבון נוסף. חזקה היא כי בנסיבות התיק ובהיעדר קבלות וראיות, העלות לתובע בראש נזק זה הייתה נמוכה מהערכת המומחה והנני אומד את הנזק בסך 27,000 ₪ להיום.

 

"עלות המומחה בן עזרא"

למעשה מדובר בהוצאת משפט, שם היה מקומה להיתבע ברם הנני פוסק את המבוקש-2,600 ₪ בשערוך להיום.

 

"עלות המומחה ולדמן מיכאל"

ראש נזק דומה לזה שפורט בעניין המומחה בן עזרא. הנני פוסק 2000 ₪ להיום.

 

"אובדן ימי עבודה והשבתת זמן שנכפו על התובע"

גם כאן מדובר בנזק מיוחד וקשה להסתפק בהערכה כללית שמבוססת על טענות כלליות עוד יותר, יש להניח שהאירועים החריגים הצריכו ביטול זמן מסוים מעבר לזמן הרב שממילא גוזל פרויקט כזה בכלל ובשל "בלתמ"ים" בפרט (ואין דבר צפוי יותר מבלתמ"ים בסוג כזה של עבודות ופרויקטים), הנני אומד ופוסק לתובע 5000 ₪ דהיום.

 

"ירידת ערך הבית כתוצאה מהליקויים הקונסטרוקטיביים"

ראש הנזק העיקרי, התובע טוען כי הן השמאי מטעמו והן מומחה בית המשפט קבעו כי ערכו של הנכס נפגע ואפילו הבית יציב לגמרי הוא איננו חוזר להיות מה שהיה, כך נטען שנותרה ירידת ערך "פסיכולוגית" שכן בתודעת התובע קיים החשש שמה מבחינה מבנית אין מדובר בדיוק באותו חוזק מבני מקורי ומי יודע כיצד הבית יתנהג עם הזמן או חלילה בעת רעידת אדמה. בנוסף טוען התובע כי בשל הבעיה המבנית והאופן בו תוקנו ומולאו הסדקים, הם שבים וחוזרים ויחזרו גם בעתיד.

מעבר לתחושת התובע, הוא טוען כי כמוכר בעתיד חלה עליו חובה לגלות לקונים העתידיים כי הבית סבל מפגיעה מבנית שתוקנה. התובע מבקש להעדיף את חוות דעת המומחה מטעמו על זו של מומחה הנתבע שהוא אמנם שמאי רכוש מוסמך אך איננו עוסק במקרקעין. הסכום הנתבע עומד על 200,000 ₪.

 

הנתבע מצדו סבור שכל הטענה מלאכותית ותאורטית, הנתבע סבור שגם אם יגלה התובע לקונים העתידיים שבמבנה בוצעו תיקונים קונסטרוקטיביים, אין הדבר ישפיע על המחיר, מה שחשוב זהו המצב בפועל ובפועל הבניין חזק ויציב, טווח השינוי במחיר עקב כישורי ניהול מו"מ משפיע הרבה יותר מאשר תיקון קונסטרוקטיבי היסטורי שהצליח והיות ומאז האירוע חלפו שנים והיות ונראה כי עד למכירה יחלפו עוד שנים לא מעטות, הרי ככל שנתרחק בזמן והבניין יגלה עמידות, ראש נזק זה הולך ודועך לו. לעניין הסכום, הנתבע טוען כי מחיר הנכס כולל גם את הקרקע עליה הוא בנוי, את הגזירה באחוזים של ירידת הערך יש לבצע רק מהבנוי ולא מהקרקע שלא נפגעה כמובן וכן יש לנכות חיסכון במס על יתרת ההפרש הנטען ביחס לירידת הערך.

 

יש לומר כי לא ברור מתי יוצע הנכס למכירה, לשוק הנדל"ן יש חוקים משלו, נקודת המוצא צריכה להיות שהתובע יגלה לקונים מה היה ומה קרה בזמן השיפוץ ולו באופן אינפורמטיבי, ברור למדי שהדברים לא יוצגו להם כפי שהם מוצגים כאן אך למידע זה שיועבר לקונים יש משקל, כך גם גם יש משקל לטענות הנתבע שפורטו לעיל, גם עד התובע מר קפלן סבור שהתיקון צלח, המצב סטטי ואין סכנה מבנית וגם כאן יש לבצע אומדנה, ירידת הערך לגבי החלק המבני (ללא קרקע) בשים לב להצלחת התיקון ולחלוף הזמן מוערכת ב-85,000 ₪.

 

"תשלומי יתר לטובת ארנונה למשך 8 חודשים"

הנני מקבל את מרבית טענות הנתבע בסעיף 71 לסיכומיו, לא די בכך שהיה חיוב ארנונה ושכל השיפוץ הזה התארך מעל ומעבר ולא רק בגלל הנתבע. חלק לא מבוטל מאירועים אחרים שאירעו במהלך הבנייה, גם ביחס לבעלי מקצוע אחרים ולרבות הצורך בלגליזציה ועבודות אחרות תרמו את שלהם, התובע קיבל פטור של חצי שנה על "נכס ריק" ואין סיבה שלא לייחס הטבה זו גם ביחס למחדלי הנתבע נשוא התביעה כאן. לא הובאו ראיות מטעם העירייה למה היה, מתי הוגשה הבקשה, מה היו השיקולים וכיו"ב ולא ראיתי מקום לפסוק פיצוי בראש נזק זה.

 

 

 

"אובדן דמי שכירות למשך 8 חודשים"

גם כאן, בדיוק כמו בפסקה לעיל, אין די ראיות כדי לקשור את אבדן השכירות הנטען דווקא במחדלי התובע, להבדיל מהפסקה לעיל, כאן לא זכה התובע להטבה או פיצוי ולכן הנני אומד את תרומת הנתבע לתקופה הנטענת בחודש שכירות אחד לערך והנני פוסק 10,000 ₪ להיום.

 

"עוגמת נפש"

התובע הרחיב בעניין ראש נזק זה, ניסה לקשור אליו מצב רפואי מסוים ואף הגיש על כך תעודה רפואית ברם גם כאן יש להכניס את הדברים לפרופורציה, מי שיוצא למסע כזה של שיפוץ, ממילא מכניס עצמו, ברוב המקרים, למצב של חשש, לחץ ומתח, קשה להעריך את תרומת האירועים המיוחסים לנתבע להרגשה הכללית שהרגיש התובע ובסיכומו של דבר הנני פוסק לתובע בראש נזק זה סך של 10,000 ₪.

 

סוף דבר

סך הנזק עומד להיום על סך 141,600 ₪. חלקו של הנתבע מחצית ומשכך הנני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך 70,800₪ בצירוף הוצאות משפט יחסיות בסך 5500 ₪ (לרבות שכ"ט שמאי ואגרה יחסית) ובצירוף שכר טרחת עו"ד בסך 14,000 ₪ ובצירוף מע"מ עליו, הכל לתשלום תוך 30 ימי עבודה שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

 

 

ניתן היום, י"ד אלול תשע"ז, 05 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ