פלוני נ' עיריית חולון

רקע כללי

בפניי תביעה לנזקי גוף שנגרמו על פי הנטען לתובע יליד 25/10/1962 אשר נפגע ,לטענתו, בתאונה מיום 28/7/2015 שארעה עת פסע על המדרכה ברחוב דב הוז בחולון.

התאונה ארעה עת נתקל התובע באחד ממספר עמודי מחסום עשויים מתכת, אשר גובהם הינו קצת מעל לחצי מטר, ואשר הוצבו על ידי הנתבעת בסמוך לתחנת אוטובוס בשתי שורות מקבילות לרוחבו של הרחוב, במטרה למנוע מרכבים לחנות על המדרכה ולחסום כניסה לחניה המשמשת בעלי דירות פרטיים ברחוב כפי שיבואר בהמשך. (להלן: " התאונה", "הרחוב", "התחנה", "עמודי מתכת").

התובע הינו נכה צה"ל (פצוע קשה ממלחמת לבנון הראשונה) המוכר כנכה משרד הביטחון בנכות בשיעור 100% +, אשר כוללת חבלת ראש עם פגיעה קוגניטיבית, עיוורון מלא עין שמאל (פרוטזה) ועיוורון כמעט מלא בעין ימין, בה נותר התובע עם ראיה בשיעור של 9% וככזה מוגדר כשריד ראיה. ראה עדותו עמ' 9 לפרוטוקול.

בגין נפילתו נגרם לתובע שבר בכף יד שמאל אשר נחבלה בעת שהתובע ניסה לבלום את נפילתו. התובע לא העלה טענות שבמומחיות רפואית בגין פגיעתו ולא טען להפסדי שכר כלשהם. ראש הנזק היחיד לו עותר התובע בכתב התביעה הינו כאב וסבל. ראה סעיף 6 לתגובה שהגיש התובע בבקשה מס' 11 מיום 11/1/18 וכן סעיף 2 לבקשה מס' 12 מיום 7/2/18.

הצדדים חלוקים ביניהם בסוגיית הנזק ואולם דומה כי עיקר המחלוקת בין הצדדים נטושה סביב סוגיית החבות. נפתח את הדיון בסוגיית החבות;

סוגיית החבות

טענות הצדדים

לטענת התובע, התאונה ארעה בשל הצבת שתי שורות עמודי מתכת נמוכים לרוחבה של המדרכה ברחוב דב הוז מס' 80, בסמוך לתחנת האוטובוס הממוקמת במקום, באופן שמהווה מכשול בפני העוברים והשבים בכלל, ובפרט בפני אדם הסובל מעיוורון כמעט מוחלט דוגמת התובע. לטענתו, התאונה ארעה בעקבות היתקלותו באחד מעמודים אלו אשר היו בדרכו עת ביקש להגיע לתחנת האוטובוס. התובע נתקל בעמוד, איבד שווי משקלו ונפל ובמהלך ניסיונו לבלום נפילתו ולהגן על פניו, נחבל בידו ונגרם לו שבר בשורש כף יד שמאל.

לטענת התובע, הנתבעת אשר הציבה את העמודים במקום, יצרה מכשול של ממש בדרכו של התובע עת פסע על המדרכה בדרכו לתחנת האוטובוס. עוד גורס התובע כי הצבת העמודים במקום נעשתה תוך הפעלת שיקול דעת בלתי סביר בשים לב למפגע שהעמודים יוצרים עבור ההולכים והשבים, בניגוד לחוק, בהיעדר סמכות חוקית לעשות כן ובהיעדר אישור של גורם מקצועי כלשהו בתחום ההנדסי מטעם הנתבעת. לטענת התובע ,הלה פנה באמצעות בא כוחו, על פי חוק חופש המידע לממונה על חופש המידע בעיריית חולון , באמצעות ב"כ העירייה, מספר פעמים עוד טרם הגשת כתב התביעה בדרישה לקבל אישור הנדסי המתיר הצבת שורות העמודים במקום מושא התאונה על בסיסו הותקנו העמודים במקום ואולם כל פניותיו הושבו ריקם. התובע הפנה לתכתובת בעניין זה שצורפה לכתב התביעה.

מנגד, הנתבעת מכחישה את עצם קרות התאונה כפי שנטענת על ידי התובע. לטענת הנתבעת אין כל התרשלות בהצבת העמודים במקום בו הוצבו כדין, שכן נועדו למנוע חניית רכבים על גבי המדרכה, מקום המשמש כגישה של רכבים לחנייה הפרטית של בנייני המגורים ברחוב. עוד גורסת הנתבעת כי מדובר בעמודים בולטים לעין, בצבע שחור ולפיכך מובדלים מהמדרכה, ואשר הוצבו כדין על ידי העירייה לפני שנים רבות, במרחק רב מתחנת האוטובוס ובאין מפריע להולכי הרגל. לחילופין טוענת הנתבעת כי אף אם תתקבל טענתו לגבי עצם ואופן קרות התאונה, אזי שמדובר בנפילה עצמית שנגרמה באשמו הבלעדי של התובע, אשר לא עשה שימוש במקל הליכה לעיוורים וחרף מומו הקשה והיותו סובל מעיוורון קרוב למוחלט, הלך ברחוב בגפו ללא ליווי וללא אמצעי נחיה אחר. במסגרת זו, גורסת הנתבעת כי התובע עצמו העיד כי הוא מכיר את הרחוב הנ"ל היטב ולכן שומה היה עליו לדעת על קיומם של העמודים במקום שכן הללו מוצבים שם מזה למעלה מעשור שנים.