ת"א 24601-09-10 אלמוני נ' וי. קל. חברה לגגות בע"מ ואח'

בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע עקב תאונת עבודה.

העובדות הצריכות לענייננו, ואשר אינן שנויות במחלוקת.

1.התובע, יליד 30/04/82, נפגע בתאונת עבודה ביום 10/09/06, עת עסק בפירוק גג מבנה העשוי מלוחות אסבסט בקיבוץ יגור (להלן בהתאמה: התאונה, העבודה, המבנה והגג). נתבעת 1, חברה קבלנית לפירוק גגות (להלן: הקבלן), היתה המעבידה של התובע בעת התאונה, ונתבעת 2 היא המבטחת שלה. נתבע 3 הוא מפקח מורשה לפקח על עבודות בניה באסבסט, ופיקח על העבודה ביום התאונה מטעם הקבלן (להלן: המפקח או רייך); נתבע 4, קיבוץ יגור (להלן: הקיבוץ), הוא מזמין העבודה והמחזיק במקרקעין ובמבנה בהם בוצעה העבודה.

2.ההסכמה הדיונית בין הצדדים.

במועד ההוכחות הגיעו ב"כ התובע והנתבעות 1 ו-2 להסכמה דיונית בדבר נכותו הגבוהה של התובע, גובה הנזק והפיצויים המגיעים לו, תוך לקיחה בחשבון של רשלנות תורמת מסוימת, לאחר ניכויים של תגמולי המל"ל (לאחר הגשתן של חוות דעת רבות בסוגיה זו). הוסכם כי הסכום שישולם לתובע לאחר ניכוי תשלומי המל"ל יעמוד על 1,026,850 ₪ (להלן: סכום הפיצוי), הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 15% מסכום הפיצוי בצירוף מע"מ כחוק. באי כח המפקח והקיבוץ הודיעו – כי חרף עמידתם על טענותיהם כי למרשיהם אין כל אחריות לנזקו של התובע, והם אינם שותפים לגיבוש ההסכמה לעניין הנזק - לא יחקרו את התובע ועדיו לעניין נזקו. ב"כ הקבלן והמבטחת חלק על טענה זו, אך בכפוף להסתייגויות אלה, ביקשו הצדדים מבית המשפט לתת תוקף של החלטה להסכמה הדיונית, וכך נעשה. השאלה שנותרה במחלוקת, היא היקף אחריותו של כל אחד מהנתבעים, אם בכלל.

בהמשך, ויתרו הצדדים על חקירותיהם של כל המומחים מטעם הצדדים, מבלי להתייחס לשאלה אם הם מוותרים על הגשתן או אם חוות הדעת יקובלו כראיות, וכל אחד מהצדדים שומר על זכותו להתנגד להם. בנסיבות אלה לא נדרשתי לתוכנן של חוות הדעת.

3.השתלשלות העניינים במועד האירוע

במועד התאונה (10/9/06), הגיע התובע לקיבוץ ביחד עם פועלים נוספים - מוחמד עוראבי (להלן: עוראבי), עבד אל רעוף נאפע (להלן: נאפע) ואחמד עאמר (להלן: עאמר) מטמרה, שנשלחו על ידי מנהל הקבלן בשם מיכה (להלן: מיכה), לפירוקו של גג אסבסט של מבנה שגובהו כ-3-4 מטרים (להלן: הגג). אין חולק כי הקיבוץ באמצעות אלון חגי, מרכז המשק דאז (להלן: חגי), הזמין את פירוקו של הגג, המשופע משני צדדיו, כחלק מעבודות בנייה שנעשו לצורך הסבתו של המבנה מבית ספר למועדון או לבניין אירועים. (סעיף 1 ו- 4 לנ/2- תצהיר חגי; עדותו של גדעון זמיר (להלן: גדעון) בעמ' 87 לפרוט', ש' 8-17).

רייך, אשר נשכר על ידי הקבלן, הגיע למקום ביצוע העבודה (להלן: המקום או השטח או האתר), סיפק לפועלים מסכות וחליפות לצורך עבודה על גג אסבסט, ופיקח על העבודה עד קרות התאונה, אך אין חולק כי לא ניתנו להם חגורות בטיחות, רתמות או אמצעים אחרים לעבודה בגובה, והם לא עשו שימוש בציוד כאמור. כשעה שעתיים לאחר שהחלו בעבודה הגיע לשטח גם מיכה, אשר ראה אותם עובדים כמתואר לעיל. הפועלים עשו הפסקת קפה וחזרו לעבודתם. תוך כדי הליכתו של התובע על הגג, נשבר לפתע אחד הלוחות עליו עמד או דרך, הוא נפל מגובה כ-4 מטרים לתוך חור שנפער, ונפצע קשות. התובע הובהל לבית החולים על ידי ניידת טיפול נמרץ, אושפז בבית חולים רמב"ם למשך תקופה ממושכת, הועבר לבית החולים לוינשטיין, ושוחרר כאשר הוא סובל מנכות קשה.

אין חולק כי בעת נפילתו של התובע, נכחו במקום הפועלים הנוספים, וכן מיכה ואיציק.

4.מטעם התובע העידו התובע ועוראבי, הקבלן בחר להמנע מהבאת ראיות, רייך העיד מטעם עצמו, והקיבוץ העיד את חגי וגדעון מטעמו. משכך, יקבעו הממצאים בתיק זה על יסוד עדויותיהם של העדים דידן והמסמכים שהוגשו על ידם.