ת"א 24540-12-09 אלבז ואח' נ' לוי ואח'

לפני תובענה לתשלום פיצוי בהתאם לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.

1.הצדדים וטענותיהם

1.1התובעת הינה אלמנתו של מר יעקב אלבז ז"ל (להלן – "המנוח"), והנתבעת הינה בתו של המנוח, אך אינה בתה של התובעת. צד ג' הוא בנה של התובעת.

1.2תביעה זו הוגשה ביום 21.12.09, שעה שהמנוח היה עוד בין החיים, והודעה על הליכתו לבית עולמו הוגשה לתיק ביום 22.5.13 (בק' מס' 15), ימים ספורים בטרם המועד שנקבע להמשך שמיעת הראיות בתיק.

1.3לטענת התובעת בכתב התביעה, ביולי 2009 הוגשה על ידה וע"י המנוח בקשה למניעת הטרדה מאיימת נגד הנתבעת ואחיותיה.

מאז, לטענת התובעת, מפרסמת הנתבעת ברבים כי היא ובנה אינם יהודיים, כי הם הולכים לכנסיה וכי צד ג' עונד שרשרת עם צלב על צווארו; עוד מפרסמת הנתבעת ברבים, כי התובעת רימתה את רשויות המדינה השונות באמרה כי היא יהודיה, ברישומה במשרד הפנים כיהודיה ובנישואיה כדת משה וישראל למנוח. הנתבעת אף יזמה ועודדה הליך של בירור יהדותה של התובעת בבית הדין הרבני, המתנהל עד היום (וראו: נספח ד' לסיכומי הנתבעת).

באופן ספציפי טוענת התובעת, כי ביום 29.9.09 שלחה הנתבעת מכתב ל-11 מכותבים, רובם גופים ציבוריים וחלקם פרטיים, בו האשימה את התובעת ברישום כוזב מנוצרייה ליהודיה (נספח ג' לתצהירי עדותם הראשית של התובעת וצד ג' – להלן – "המכתב מיום 29.9.09").

1.4הנתבעת אינה מכחישה את פעולותיה, אך טוענת כי התובעת ובנה אמנם אינם יהודיים (הגנת 'אמת דיברתי'), וכי כל פעולותיה נעשו כדי לברר יהדותה של התובעת. הנתבעת מוסיפה, כי מי שמסר לה מלכתחילה את המידע בדבר היות התובעת לא יהודיה היה צד ג', בנה של התובעת עצמה, ועל כן שלחה לצד ג' הודעה כאמור.

1.5צד ג' מכחיש כי אמר לנתבעת שאמו או הוא אינם יהודים, אף תומך בטענות אמו בדבר יהדותם.

2.ההליך