ת"א 24112-03-15 קרימר נ' אבן

בעניין: "טופס בקשה לשינוי מועד דיון" (בקשה מס' 5 בתיק)

הבקשה בנוסח זה הובאה בפניי (כמשימה בסל העבודה) רק היום, לאחר שעוד אתמול עיינתי בבקשה קודמת, שלא התקבלה לתיק ע"י המזכירות.

סברתי כי לכשתוגש בקשה מתוקנת, תצורף אליה עמדת הצד שכנגד בכתב, כפי שמתבקש. והרי זו המהות של הנוהל, ולא הטופס הייעודי עליו יש להגיש הבקשה כשלעצמו. ובמיוחד נוכח העיתוי המאוחר מאד של הגשתה, במועד שאינו מאפשר מבחינה מעשית בקשת תשובת התובע. למעשה, הבקשה מוגשת שוב בניגוד לנוהל, ודי בכך כדי לדחותה.

לא אעשה מלאכתי קלה, ואבחן את הדברים לגופם. משהוגשה הבקשה בעיתוי זה ובאופן זה לא תתבקש תשובה, אך תילקח בחשבון התנגדותו של התובע כנקודת מוצא, ויהא על בית המשפט לנסות ולהתחקות אחר טעמיו.

לאחר ששקלתי הבקשה לעצם העניין - הבקשה נדחית.

בתיק מעין זה גורם הזמן הוא גורם משמעותי ביותר. הדיון קבוע מזה חודשים.

בקשה מעין זו ראוי היה להגיש מיד במועד בו לפי הנטען התקבל הייצוג בתיק, כלומר לכל המאוחר ביום 25.10.15.

מעיון בנט המשפט אף עולה כי הודעה לביהמ"ש המחוזי הוגשה ע"י ב"כ הנתבעת כבר ביום 18.10.15.

יתרה מכך ; לא ניתן היה להניח א-פריורי כי ביהמ"ש ייעתר לבקשת דחיה, וייתכן כי נטילת הייצוג צריכה היתה להיעשות בכפוף להסכמה לדחיה (או שמא להקדמה קצרה ומוסכמת), ככל שאין אפשרות להתייצב במועד שנקבע לפני זמן רב.

הדבר מודגש עוד יותר כאשר חילוקי הדעות בין הנתבעת לבין באת כוחה הקודמת התגלעו, על פני הדברים, לפני חודשים רבים.

מעבר לכך, מדובר בתביעה אשר ככל שפסק דינו של ביהמ"ש לענייני משפחה (להלן: "פסק הדין") ייוותר על כנו, אזי לנתבעת אין לכאורה הגנה של ממש מפניה כשלעצמה, ויישאר הצורך לקבוע כיצד ינוהלו הדברים. לשם כך אין צורך בקלסרים או בלימוד עובדות ביחס למערכות יחסים בעבר.