ת"א 24021-06-10 מייסיר נ' אבו שאח ואח' - פסקדין

תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. המחלוקת היא בשאלת הנזק.

התובעת והתאונה

1. התובעת ילידת 27/9/66 (כבת 48). עד גיל 25 (1991) עבדה בחקלאות, ומאז ועד 2006 הייתה עקרת בית וגידלה את ילדיה. ב-2006 שבה למעגל העבודה והחלה עובדת כעוזרת משק בית.

2. ב-27/11/09 נפגעה בתאונת דרכים בעת שהייתה הולכת רגל.

3. התובעת נחבלה בכל גופה, בעיקר בראש ובברך שמאל בה נגרם שבר במשטח הטיביאלי החיצוני. היא אושפזה למשך 11 ימים במהלכם עברה ניתוח קיבוע פנימי של השבר על ידי ברגים.

4. התובעת הלינה על טנטון ועל כאבים ומגבלות בתנועת רגל שמאל. בית-המשפט מינה שני מומחים – מומחה א.א.ג (פרופ' הימלפרב) שמצא כי לא נותרה נכות בתחומו, ואורתופד (ד"ר חיגלה עוראבי) שמצא כי נותרה נכות בשיעור 10%.

5. עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לממצאיו של האורתופד. לטענת התובעת המומחה קיפח אותה בקביעותיו, לא העריך כראוי את נכותה, ובעיקר לא עמד על מלוא ההשלכות התפקודיות של הפגיעה, שכן פגיעה בברך לעובדת משק בית בגילה משמעה קיפוח כושר עיסוקה ואכן מאז התאונה לא שבה לעבוד. הנתבעת טוענת כי המומחה דווקא היטיב עם הנתבעת שכן מחקירתו עלה כי אין כל ממצא אובייקטיבי שיצדיק נכות והוא הודה כי התייחס, בעיקר, להשפעות תפקודיות שאפשר יתרחשו עוד שנים ארוכות. נעיר כי בשלב מוקדם בהליך ביקשה התובעת כי ימונה מומחה בתחום התעסוקתי, אך בקשתה נדחתה ונקבע כי הנושא יבחן לאחר שמיעת הראיות. התובעת חידשה את הבקשה במסגרת סיכומיה, אך כפי שיובהר בהמשך, בנסיבות העניין, כשמדובר בנכות אורתופדית שנקבעה על ידי מומחה אין טעם במינוי מומחה תעסוקתי.

6. בבית המשפט העידו ד"ר עוראבי, התובעת, בעלה, אחותה, גיסתה וכן מעסיקים שבבתיהם עבדה במשק בית – גב' דגנית אילן, גב' ג'נין הדר, מר עופר מימון, גב' רונית רוטשילד והגב' שלי עופר. מעסיקיה של התובעת, שעדותם היתה אמינה, העידו כי התובעת היתה עובדת טובה ועמדו על אופייה הנוח, חריצותה וכישוריה. המעסיקים ציינו כי התובעת עבדה עד לתאונה, הפסיקה לעבוד אחריה ומאז לא שבה לעבוד אצלם, וכי אם היתה מבקשת לשוב לעבודה היו מקבלים אותה בזרועות פתוחות.

   הנכות האורתופדית

7. התובעת סבלה משבר בברך, נותחה בברכה ועברה תהליך שיקום ממושך. ד"ר עוראבי בדק אותה ב-14/12/10, כשנה בלבד אחרי התאונה. השפעת הזמן על מצב התובעת עלתה בחקירה, והמומחה הבהיר כי חלף פרק זמן משמעותי וכי צילומי דימות עדכניים ובדיקה נוספת יוכלו לאפשר הערכה טובה יותר של מצב התובעת. שני הצדדים בחרו שלא הציג צילומים עדכניים ולא ביקשו לבצעם, ושניהם גם בחרו שלא לבקש בדיקה חוזרת. לא מצאתי להתערב בשיקול דעת ב"כ הצדדים אולם יש לכך, כמובן, השלכות על הערכת הנכות במסגרת פסק הדין.