ת"א 23701-10-12 דכור ואח' נ' הנדייה - פסקדין
|
ת"א בית משפט השלום נצרת |
23701-10-12
18.9.2016 |
|
בפני השופט הבכיר: שכיב סרחאן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובעים: 1. לוטפי דכור 2. סהאם דכואר עו"ד אשרף שחאדה |
הנתבע: חביב הנדייה עו"ד דכואר סמואל |
| פסק-דין | |
זוהי תביעה לסילוק יד מן מקרקעין פרטיים.
אקדמות מלין
1.התובעים ורשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י" – מינהל מקרקעי ישראל לשעבר) התקשרו בחוזה חכירה בתאריך 23.11.2000, לפיו חכרו התובעים מרמ"י מקרקעין לבניה עצמית בשטח 381 מ"ר והידועים כמגרש 85/1, חלקה 13 בגוש 18386 בקרקעות העיר מעלות תרשיחא, לתקופה של 49 שנים, עם אופציה לתקופת חכירה נוספת למשך 49 שנים נוספות מתום תקופת החכירה (להלן: "המקרקעין"). התובעים בנו על המקרקעין את בית מגוריהם.
גם הנתבע ובת-זוגו חכרו, בזמנו ולפי חוזה חכירה לדורות, מרמ"י את המגרש הגובל את המקרקעין, קרי מגרש 86/1, ועליו הם בנו את בית מגוריהם. (להלן: "המגרש").
2.בתאריך 17.10.2004, התקשרו התובע 1 והנתבע בחוזה, לפיו הרשה התובע 1 לנתבע "ליצוק משטח בטון לצורכי חניה בצמוד לצד המזרחי של דירת חביב, כאשר לצורך כך יגלוש חלק ממשטח החניה אל תוך חלקתו של לוטפי" (פסקה שנייה של ההסכם) (להלן: "ההסכם").
למען הנוחות, להלן ההסכם:
"
"
3.ליתן מאן דיפליג, כי חלק מהחניה שנבנתה על המגרש והמשמשת את הנתבע (להלן: "החניה") פולש לתוך המקרקעין.
טענות התובעים
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|