ת"א 23228-06-14 שיר - לפיצה בע"מ נ' "פיצה אונו" ואח' - פסקדין

בפניי בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד שלושת המשיבים, ביחד ולחוד, האוסר עליהם כדלהלן:

א.מלעסוק או לנהל או לקחת חלק בין בעצמם ובין באמצעות מי מטעמם בכל עסק לממכר פיצות ברדיוס של 5 ק"מ ממקום ניהול עסקה של המבקשת הרחוב שלמה המלך 37 קריית אונו (להלן: "העסק").

ב.מלעשות כל שימוש בסודות המסחריים של העסק ובשיטת השיווק של העסק, במאגר הלקוחות ובמתכונים שלו.

ג.מיצירת קשרים עסקיים או מסחריים עם לקוחות פוטנציאליים בכל הקשור לביצוע ממכר פיצות או שימוש בסודות המסחריים של העסק.

2.הצדדים הגיעו לכלל הסכמה דיונית, שאושרה על ידי ביום 10.07.14, לפיה לא יתקיים דיון בעל-פה והבקשה תוכרע על סמך כתבי הטענות (בקשה ותגובות) וסיכומים קצרים שיגישו הפרקליטים הנכבדים. הצדדים הסכימו כי לאור העובדה שלא נוהל דיון בעל-פה לא ייפסקו הוצאות כנגד הצד המפסיד.

3.הגעתי לכלל מסקנה חד משמעית כי דין הבקשה להידחות. להלן יבוארו הנימוקים לכך, בשים לב לשיקולים שנקבעו בהלכה הפסוקה, לשם הכרעה בשאלת הענקת סעד זמני, מסוג של צו לא תעשה.

4.ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התביעה בגינה מתבקש הסעד:

על-פי תקנה 362(א) לתקסד"א על הבקשה למתן סעד זמני להיות מלווה בראיות מהימנות לכאורה שיצביעו על קיומה של עילת תביעה.

זה, לכאורה, בענייננו אינו בנמצא.