ת"א 21719-11-11 באשא נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

1.לפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן "החוק").

2.התובע יליד 21.8.1971, עצמאי, נפגע בתאונת דרכים ביום 4.8.10, בהיותו בן 39 שנים.

3.לטענתו, לאחר התאונה החל לסבול מכאבים בגב המקרינים לרגל שמאל, וביום 11.8.10, היינו כשבוע לאחר התאונה, הוא פנה לבית חולים בני ציון, שם אובחן כסובל מרגישות מעל ע"ש מותני ושוחרר באותו היום עם המלצות למנוחה ונטילת משככי כאבים.

4.התובע המשיך לסבול מכאבים בגב, ובבדיקת C.T שנערכה לו ביום 1.9.10, אובחן בלט דיסק בחוליות L3-L4 ו- L4-L5. ביום 9.11.10 עבר ניתוח צריבת דיסק מותני, וביום 30.11.10 עבר ניתוח לכריתת הדיסק. הן לפני התאונה והן אחריה, היה התובע במעקב רפואי ונזקק לטיפולים רפואיים כפי שעולה מהתיעוד הרפואי שהוגש לתיק בית המשפט.

5.הנכות הרפואית

ד"ר נורמן דורון אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, קבע בחוות דעתו מיום 27.1.13 (מ/1) כי מצבו הנוכחי של התובע מקנה לו נכות צמיתה בשיעור של 10% לפי סעיף מותאם 37(7)(א) עקב הגבלה קלה בתנועות ע"ש מותני לאחר ניתוח כריתת דיסק. אולם בהתייחס לקשר הסיבתי, קבע המומחה כי קיימות תלונות על כאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל משנת 2003, וכי סוג הכאב הנ"ל אופייני לבלט שאובחן אצל התובע לאחר התאונה, ומשכך קבע כי בלט הדיסק היה קיים טרם התאונה הנדונה. עם זאת, לאור העובדה שבמשך כשבע שנים לא נמצאו תלונות על כאבי גב או הקרנות לרגל שמאל, הוא ייחס מחצית מהנכות למצב קודם ומחצית לתאונה הנדונה "אשר החמירה מצב קיים שהיה "רגוע", ואשר הוחמר לאחר התאונה" על פי הכתוב בחוות הדעת.

6.התובע מיאן להשלים עם קביעתו של ד"ר נורמן, וזימנו לחקירה. בחקירתו חזר ד"ר נורמן על קביעתו הנ"ל תוך מתן הסבר מדוע יוחסה מחצית מהנכות למצבו הקודם של התובע, והסבריו עמדו במבחן החקירה הנגדית.

בסיכומיו טען התובע כי ייחוס מחצית מהנכות למצב קודם מבלי שהיו בפני ד"ר נורמן בדיקות הדמיה התומכות בקיומה של הנכות הנ"ל עובר לתאונה, הינה מסקנה שגויה, אולם אינני מקבלת טענה זו, שכן בתשובותיו לשאלות ההבהרה ציין ד"ר נורמן כי "פריצות דיסק אינן נגרמות מתאונת דרכים, כאשר רכב מתנגש ברכבך בצד או מאחור, מאוד נדיר בספרות הרפואית עדויות לתאונת דרכים מסוג זה שגורמת לפריצת דיסק". עוד הוסיף והבהיר בחקירתו הנגדית כי בלט דיסק נגרם כתוצאה מתהליך מתפתח ונמשך, וכי כאבי הגב המקרינים לרגל שמאל שמהם סבל התובע עובר לתאונה, הם אותם כאבים עליהם התלונן לאחר התאונה, וכי בדיקות ההדמיה C.T ו- M.R.I שעבר התובע הצביעו על ממצא ישן ולא חדש. עוד הבהיר כי מתן אחוזי נכות נקבע על פי בדיקה קלינית כאשר בדיקות ההדמיה מהוות כלי עזר, וציין כי חוסר אבחון ממצאים קליניים אצל התובע מספר שנים לפני התאונה, אינו מעיד על אי קיום הבעיה, וכלשונו:

"לפעמים הרופא לא מזהה מה לוחץ לרגל שמאל, ולפעמים הבדיקה תקינה, כי הלחץ הוא עדין מאוד וגורם לתחושה ולא גורם לחסר נוירולוגי שאתה יכול למצוא בבדיקה. ולאורך השנים יתכן ויש החמרה, ועובדה שהוא עבר ניתוח, וההחמרה הזאת יכולה להיות על רצף של 11 שנה שיש לו פריצת דיסק קטנה, ולאט לאט היא מתחילה להופיע ומתחילה ומתבטא בצורה הגדולה שלה בשנת 2008" (עמ' 11 ש' 30-26)