פלונית נ' עיריית רמת גן

רקע עובדתי 1. התובעת, ילידת 1966 נפגעה, לטענתה, בתאריך X.X.18, כאשר רגלה נתקלה בבור שהיה קיים במדרכה, ברחוב שלם ברמת גן, מרצפת שקועה ושבורה, שלא ניתן היה להבחין בה הואיל ובסמוך לה הייתה ערימת אשפה שהסתירה את המפגע (להלן: "המפגע"). כתוצאה מכך, התובעת נפלה ונגרם לה שבר בפטישון מדיאלי בקרסול רגל ימין (להלן: "התאונה").

2. הנתבעת שללה קיומו של מפגע במקום ומשכך נוהל התיק לעניין האחריות והנזק.כתוצאה מהנפילה נפגעה התובעת בקרסול רגל ימין, ממקום התאונה פונתה התובעת בסיוע שכנה לביתה, משגברו כאביה פונתה באמבולנס לבית החולים "תל השומר", נמצאה סובלת משבר בפטישון מדיאלי בקרסול ימין, רגלה גובסה והיא שוחררה להמשך טיפול בקהילה. התאונה הוכרה כתאונת עבודה ונקבעו לה ע"י וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי נכות צמיתה של 5% מיום 1.1.19, הגם שנכות זו אינה מחייבת לצורך תביעת נזקי גוף בהליך זה.

3. התובעת לא הגישה חוות דעת רפואית לצורך הוכחת נכות, לטענתה מטעמים של חסרון כיס, ועל כן, התביעה מתבררת כתביעה ללא נכות רפואית.

4. בדיון ההוכחות שהתקיים, העידו התובעת עצמה וכן, עדה מטעמה, הגב' -------, שכנה המתגוררת בקרבת מקום, אשר ראתה את התובעת שוכבת שכובה על המדרכה מיד בסמוך לאחר הנפילה. הנתבעת הגישה מטעמה תיק מוצגים, וויתרה על עדותו של המצהיר מטעמה, מר איתי שמע, מפקח מחלקת דרכים בעיריית רמת גן. עד זה לא התייצב להיחקר על תצהירו. על כן, מורה על הוצאת תצהירו מגדר ראיות הנתבעת.  

דיון והכרעה

5. התובעת נחקרה חקירה נגדית על תצהיר עדותה הראשית. על פי עדותה ביום 1.1.18, בעת שהלכה במדרכה ברחוב שלם סמוך לבניין מס' X כשהיתה בדרכה לעבודתה, בשעה 6:50 בבוקר, נתקלה במרצפת שקועה ושבורה שהייתה במדרכה, אשר לא ניתן היה להבחין בה , שכן בסמוך היתה ערימת אשפה שהסתירה את המפגע, וכתוצאה מכך נפלה ונפגעה בקרסול רגל ימין.

6. מטעמה של התובעת, הוגש תצהיר עדות ראשית, של הגב'--------, לפיו בבוקר 1.1.18 בשעה 6:50 לערך, ראתה את התובעת, אותה היא מכירה מהשכונה, כשהיא שרועה על המדרכה זועקת מכאבים, ליד בית מס' X ברחוב שלם. על פי עדותה התובעת סיפרה לה כי נתקלה בבור בריצוף המדרכה ונפגעה בקרסול רגלה. על פי עדותה בסמוך לתובעת היתה פזורה פסולת אשפה ובור בריצוף המדרכה.

7.במסגרת תיק המוצגים שהוגש מטעם התובעת הוגשו בין היתר כנספח א', תמונה ממקום התאונה, כנספחים ב'1-וב'2, מכתב פניה שנשלח למחלקת פניות הציבור של הנתבעת 1, בצירוף תשובת הנתבעת 1 מיום 15.2.18, וכנספח ג', תמונה ממקום התאונה לאחר תיקון המפגע.

8.ב"כ הנתבעת התנגד במועד דיון ההוכחות להגשת התמונה של מקום התאונה, כראיה מטעמה של התובעת, מהטעם כי לא הוגשה באמצעות עורכה, שכן התובעת אישרה בחקירתה כי התמונה צולמה לבקשתה על ידי ביתה.

9. הכלל הוא כי תמונה מגישים באמצעות המצלם, ככל מסמך המוגש באמצעות עורכו. אולם, לכלל זה יש חריגים. כך לדוגמא, אם אדם מעיד כי התמונה משקפת אמת שראה בעצמו, בין שהעד מצולם בתמונה ובין שלא, הרי שעדות כזו יכולה להכשיר התוכן של התמונה, לפחות לגבי החלק עליו מעיד העד באופן ישיר. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בצילום של מבנה או מקום. יכול אדם להעיד כי תמונה מסוימת משקפת היטב את השמור בזיכרונו לגבי אותו זמן.(ראה: עפ"א (מחוזי ב"ש) 26605-03-17 אלנדב בע"מ נ' מדינת ישראל (06.09.2017).)

10. בהחלטה מפורטת ומנומקת שניתנה בדיון מיום 18.7.21, אישר בית המשפט את קבלת התמונה (נספח א' לתצהירה של התובעת) כראיה קבילה, הגם שהוגשה שלא באמצעות עורכה, על פי החריג לכלל, לאחר שהתובעת בחקירתה הנגדית אישרה באופן פוזיטיבי, כי היא מזהה את המקום בו צולמה התמונה, כמקום הנפילה, בו אירעה התאונה, בו נראה הבור בו נתקלה ונפלה.   

11. אין בידי לקבל את טענת הנתבעת בסיכומיה, כי נותר ספק לגבי מיקום המפגע- הבור והאשפה.הגב' מושייב, העידה כי עברה במקום התאונה, באותו בוקר, ראתה את התובעת שכובה על המדרכה, זועקת מכאבים. העידה כי במקום הנפילה היה בור במדרכה, אחת האבנים המשתלבות של המדרכה היתה חסרה, כשסביבה פזורה אשפה, בסמוך לבניין, ברחוב  מס' X, רמת גן.

12.התמונה שהציגה התובעת (נספח א' לתצהירה), המתעדת את מקום הנפילה, נראית מדרכה, המורכבת מאבנים משתלבות קטנות. בחלק הפנימי של המדרכה, המרוחק מהכביש והקרוב לקיר אבן, במקום שסומן על ידי התובעת כמקום הנפילה, נראה במדרכה בור, שנוצר ממרצפת בודדת שקועה או חסרה, בין האבנים המשתלבות, היוצר הפרש גובה מסוים.

13. מהעדויות שנשמעו, הוכח כי לאחר התאונה נשלח מטעמה של התובעת באמצעות ביתה, מכתב לנתבעת המודיע על התאונה, המפגע ובו דרישה לתיקונו, אשר זכה למענה מטעם הנתבעת, לפיו העניין יטופל. (נספחים ב'1 וב'2 לתיק המוצגים מטעם התובעת).

14. על פי עדותה של התובעת, לאחר פנייה זו, תיקנה העירייה את המדרכה במקום, הוסר המפגע, כפי שעולה מתצלום שצורף כנספח ג' לתיק המוצגים מטעם התובעת.

15.ב"כ הנתבעת בסיכומיו, מבקש להטיל ספק באשר לגרסתה של התובעת להתרחשות התאונה, בהפנותו למכתב שחרור של התובעת מבית החולים (נספח ד' לתצהיר התובעת), בו לדבריו לא נרשם "נפילה בבור" אלא נרשם "מעדה ונחבלה", המלמד כי מדובר במעידה ולא נפילה כתוצאה מבור שבמדרכה.עיון במסמך עצמו מעלה כי נעשה בו שימוש תחת הכותרת "סיבה עיקרית", בשני המונחים, הן "נפילה" והן "מעידה", כך שנראה כי הרופא לא דק פורתא, ולא ביקש לערוך הבחנה לגבי סיבת הנפילה, כך שאין בתכתובת זו שנועדה לצרכים רפואיים, כדי לבסס את טענת הנתבעת.

16.עדותה של עדת התביעה, הגב' מושייב, תומכת בגרסתה של התובעת. על פי עדותה, ראתה את התובעת כשיא שכובה על המדרכה, זועקת מכאבים, בסמוך לאחר הנפילה, כאשר פסולת אשפה מפוזרת על המדרכה ולצידה בור בריצוף המדרכה. על פי עדותה התובעת סיפרה לה בזמן אמת, עוד כששכבה על המדרכה, כי נתקלה בבור בריצוף, נפלה ונפגעה ברגלה.17. עדותה של התובעת וכן של הגב' מושייב, היו עדויות עקביות ובהירות, התומכות זו בזו, אשר מצאתי ליתן בהן אמון.