ת"א 19650-05-15

בפני בקשה לחיוב בהפקדת ערובה.

התביעה שבפני עניינה תביעה בהתאם לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

לטענת המבקש יש לחייב בערובה לאור סיכויי התביעה הקלושים. דברי הפרסום לא הוכחו והפרסום אשר הוכח אין בו על פי הטענה עוולה בהתאם לחוק איסור לשון הרע. לענין המצב הכלכלי נטען כי המבקש מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי ועל כן פטור מאגרה.

בפסק הדין שניתן בענין רעא 2142/13 ‏ נעמאת נ' קרמין על – ידי כב' השופט ניר הנדל אשר מנה ארבעה שיקולים עיקריים להיעתרות לבקשה מסוג זה: האחד, תושבות חוץ ואי ציון מען עדכני בכתב התביעה..המכנה המשותף לשניהם הוא היעדר מען בארץ, השני, סיכויי תביעה קלושים ומצב כלכלי ירוד של התובע, שהניסיון מלמד ששני מרכיביו נוהגים לעמוד כתף אל כתף בבקשות להפקדת ערובה.

בהקשר זה פסק בית המשפט:

"סיכויי תביעה קלושים – במסגרת בקשה כאמור, נדרש בית המשפט לבחון על פניו את סיכויי התביעה בשלב מקדמי זה של ההליך, ואינו נדרש לניתוח מעמיק שלהם. נפסק כי אף שיקול זה אינו מצדיק לבדו חיוב בערובה, "אלא במקרים שניתן להגדירו כהליך סרק מובהק" (רע"א 6353/12 אברהם נ' יגרמן [פורסם בנבו] (16.1.2013) [להלן: פרשת יגרמן]; וראו גם: רע"א 5738/13 אבו סעלוק נ' שירותי בריאות כללית [פורסם בנבו] (14.11.2013)). במקרה שכזה יגבר אינטרס הנתבע שלא להיות מוטרד מההליך והאינטרס הציבורי שלא לבזבז את זמנו של בית המשפט לריק. לצד זאת יש לזכור את "המגמה שלא לפגוע בזכות הגישה לערכאות אלא במקרי קיצון" (רע"א 3462 גנאם נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (17.9.2014)).

מצב כלכלי ירוד של התובע – שיקול זה מעורר בעייתיות. בוודאי כשיקול יחיד, ולטעמי אף כשיקול מן המניין. כאשר עסקינן בתובע השרוי במצב כלכלי ירוד, מתעורר ביתר שאת החשש שמא לא יוכל לשפות את הנתבע בגין הוצאותיו בתום ההליך. חרף זאת, בית משפט זה קבע לא אחת כי אין מטילים על תובע חיוב בהפקדת ערובה מחמת עוניו בלבד (ראו: רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד 647,650 (1990); פרשת יגרמן, לעיל). אף נקבע כי כאשר עסקינן בתובע שהוא תושב הארץ, מצבו הכלכלי לא צריך להוות שיקול בבחינת השאלה האם לחייבו בהפקדת ערובה. התפיסה היא שהימצאותו של אדם בארץ, אפילו אם מצבו הכלכלי ירוד, משמעותה שהוא אישיות כלכלית שניתן יהיה להיפרע ממנה ברבות הימים (עניין אבו קבע, לעיל). לגישתי, שיקול זה מחייב את בית המשפט לנקוט זהירות יתרה בטרם הפעלתו. על שערי בית המשפט להיות פתוחים בפני כל מתדיין, עני כעשיר, אביון כאמיד, ואוי לנו אם ייווצר הרושם כי צדק הוא נחלתם הבלעדית של בעלי הממון.