מדינת ישראל ואח' נ' לבנון ואח'

לפניי תביעת שיבוב לפי סעיף 36 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: "חוק הנכים").

רקע עובדתי

1. ביום 29.5.2011 נפגע פלוני (להלן: "הנפגע"), יליד 9.7.92, בתאונת דרכים, שאירעה בשדרות משה דיין בירושלים. הנפגע היה אז חייל בשירות סדיר והנתבע 1 הסיע אותו על קטנועו. רכב אחר "חתך" את מסלול נסיעתם של השניים וגרם לכך שהנפגע עף מהקטנוע ונפגע באורח קשה, בעיקר בפלג גופו השמאלי (להלן: "התאונה").

    

2. כיוון שהנפגע היה חייל כבן 18 בשירות סדיר והואיל והקטנוע כרכב אזרחי היה מבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "המאגר"), פתוחה בפני הנפגע הדרך לבחור בתגמולים שמשלמת התובעת לפי חוק הנכים, או בתביעה נגד המאגר לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

    

3. הנפגע בחר בתביעה נגד קצין התגמולים, שם עמד בפני ועדות רפואיות. נכותו הרפואית המשוקללת של הנפגע נקבעה בשיעור של 55.45%: 50% בגין שיתוק מלא לעצב הרדיאלי ביד שמאל, 10% בגין צלקות בזרוע שמאל ו-1% בשל מצב לאחר שבר בזרוע שמאל. התובעת נשאה בכל ההוצאות עבור הטיפולים והשיקום של הנפגע, שילמה ותשלם לנפגע קצבה חודשית.

    

4. סעיף 36 לחוק הנכים קובע:

   "(א)חייל משוחרר או נכה אשר זכאי, בשל נכות שלקה בה, לתשלומים, לפי חוק זה, והוא זכאי, בשל המחלה, החבלה או החמרת המחלה, שכתוצאה מהן לקה באותה נכות, גם לפיצויים לפי חוק אחר, יחולו עליו הוראות אלה:

   (1)הוא רשאי לנקוט צעדים משפטיים כדי לזכות בתשלומים לפי חוק זה וכן בפיצויים לפי החוק האחר, אך לא יגבה פיצויים לפי החוק האחר ותשלומים לפי חוק זה כאחד;

   (2)שולמו לו הענקה או תשלומים לפי חוק זה, זכאית המדינה להיות מפוצה בעד תשלומים אלה ובעד כל תשלום אחר שהיא עלולה להתחייב בו מכוח חוק זה, מידי האדם שעליו מוטלת החובה לשלם לו פיצויים לפי החוק האחר, עד לסכום אותם הפיצויים [...]".

    

   על פי הוראת הסעיף הנ"ל, זכאית התובעת לשיפוי מהנתבעים – נהג הקטנוע ומבטחו. זכאותה של התובעת מוגבלת לסכום הוצאותיה, לעבר ולעתיד, או לגובה החבות הנזיקית של הנתבעים על פי חוק הפלת"ד, לפי הנמוך מבין הסכומים.