ת"א 18141-07-10 ג. נ' מדינת ישראל

מבוא

1. התובעת עותרת לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לה, לטענתה, מאחר והנתבעת לא ידעה אותה בדבר הסכנות הכרוכות בטיפולים נגד גזזת אשר קיבלה.

    

   תמצית טענות הצדדים

    

2. התביעה הוגשה נגד מדינת ישראל אשר הינה המחזיקה של המרכזים הרפואיים בהם טופלה התובעת והמעסיקה של הרופאים שטיפלו בתובעת ואחראית למעשיהם ומחדליהם.

    

3. התובעת טוענת, כי בילדותה טופלה נגד מחלת גזזת כחלק מההכנות לעלות לארץ ממרוקו. החל מחודש מרץ 2005 היא החלה לסבול מכאבי ראש, רעד, חולשה, מאפזיה מוטורית, בלבול והפרעות בדיבור. התובעת עברה בדיקת CT ואובחנה כסובלת משלושה תהליכים אקסיאליים בראשה החשודים כגידולים מסוג מנינגיומה.

    

4. התובעת אושפזה למשך תשעה ימים ובמהלכם עברה ניתוח לכריתת אחד מהגידולים במוחה. לאחר הניתוח, היא אובחנה כסובלת מדיספזיה סנסורית קלה. בהמשך, אושפזה התובעת לתקופות נוספות ועברה ניתוח נוסף לכריתת גידול. התובעת טוענת, כי לאחר הניתוחים היא החלה לסבול בנוסף לכאבי הראש אף מסחרחורות, חולשה, התקפים אפילפטיים, ירידה בזיכרון, הפרעה קלה בביטוי, בלבול, רעשים באוזניים, הפרעות שמיעה, לחץ בעיניים, יובש בפה, חוסר יציבות, קשיי שינה, חרדות ופחדים, דיכאון, תחושת נחיתות, נדודי שינה, דליפת שתן וקשיי תפקוד יומיומיים. בשל מצבה הומלץ לתובעת על חופשת מחלה לתקופה של כשנה.

    

5. התובעת טוענת, כי יש להחיל את הכלל לפיו הדבר מדבר בעד עצמו כך שנטל ההוכחה יהיה על כתפי הנתבעת ויהיה עליה להוכיח, כי היא לא התרשלה. לטענתה, היא אינה יודעת מה היו הנסיבות לפגיעתה ופגיעתה מתיישבת יותר עם המסקנה שהנתבעת לא נקטה זהירות סבירה מאשר עם מסקנה הפוכה.