ת"א 18093-03-11 קמרון ואח' נ' גרון ואח'

ביום 26.10.2014 נתנה החלטתי במסגרתה מונה המומחה, מר וירניק, לשם מתן חוות דעתו המקצועית באשר לשאלה: "האם ניתן היה לבנות 6 יחידות דיור במגרש נשוא התביעה בעת מתן חוות הדעת על ידי הנתבעים, ביום 3.3.09 וביום 2.3.10 ובעת רכישת המגרש על ידי התובע ביום 12.4.10".

מר וירניק הגיש את חוות דעתו ביום 10.02.2015 באשר לשאלה שהוגדרה לפניו לגבי 3 המועמדים הרלוונטים לתובענה זו, מועד מתן חוות הדעת ה-I על ידי הנתבעים, מועד מתן חוות הדעת ה-II על ידי הנתבעים וכן מועד רכישת המגרש על ידי התובע. נקודות הזמן האמורות נבחרו ונקבעו בהתאם למחלוקת שהובאה על ידי הצדדים לפתחו של בית המשפט ועיקרה טענות התובע בדבר מצגי שווא, הטעייה ומרמה אשר לגרסתו של זה גרמו להפסדי רווח ולהוצאות שונות.

הנתבעים טוענים כי חוות דעתו של מר וירניק חסרה משום שאין היא מתייחסת ומשקללת את עמדתם כפי שהובאה לטענתם במסגרת כתבי הטענות ולפיה "ניתן היה/יהיה לבנות על המקרקעין בכפוף לתנאים המפורטים בשומה ובחוות דעת המומחה" והאם זכויות הבניה ניתנות למימוש בהתאם לעמדתם.

בפגישה שנערכה בין הצדדים לבין מר וירניק ביום 05.05.2015 ושתועדה באמצעות פרוטוקול, הובהר כי הטענות האמורות שהועלו על ידי הנתבעים אינן נכנסות לגדר המנדט שהוגדר על ידי ביהמ"ש למומחה ומשכך הורה מר וירניק לנתבעים לעתור לשינוי המנדט שניתן לו על מנת שיוכל לבחון טענותיהם אלה.

בתגובת התובע לבקשת הנתבעים טוען התובע כי יש לראות בקשה זו כהמשך ישיר להתנהלות הנתבעים במסגרתה ניסו להביא לפסילת המומחה ופסילת חוות דעתו לאחר שאלה נדחו על ידי בית המשפט. כמו כן טוען התובע כי הנתבעים לא העלו את טענותיהם האמורות בזמן אמת, עת הוגדר המנדט למומחה, וכעת מנסים הם לבצע מקצה שיפורים במסגרתו נדרש השמאי לבחון היבטים שאינם קשורים למחלוקת תוך "דחיית הקץ". לדעת התובע, טענות המבקשים ביחס לזכויות הבנייה במקרקעין נטענו ללא כל פירוט באלו זכויות מדובר ובאיזה מקום.

ביחס לחוות דעתו של מר וירניק טוען התובע כי מזו עולה במפורש כי על המגרש חלה תוכנית ב"ב/105 וכי שטח הבנייה המינימאלי לבנייה נקבע ל- 600 מ"ר בעוד ששטח המגרש קטן מכך בעשרות אחוזים מאחר והמגרש הוא בשטח של 449 מ"ר. עוד נטען כי מתוך שטח זה 408 מ"ר מסווג כשטח פרטי פתוח, שלא ניתן לבנות בו ורק רצועה בשטח של 41 מ"ר מסווגת כאזור מגורים ב'. לבסוף נטען כי קו הבניין אינו עומד על האמור בתמ"א 3/21.