ת"א 1746-04-11 ש' נ' א.

כללי

1.התובע, יליד 30.12.1972, הותקף על ידי הנתבע באירוע מיום 1.7.2009. במסגרת הסדר דיוני בהליך פלילי נגד הנתבע, תוקן כתב האישום נגדו ועל יסוד הודאתו נקבע, כי ביצע את המיוחס לו בעובדות כתב האישום המתוקן – תקיפה הגורמת חבלה ממש (להלן: התקיפה), עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1980 (ת"פ 1595/09 בימ"ש שלום אילת).

2.כידוע, לפי סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"ה-1971 "הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי". כך הוא הדין גם מקום בו הטלת האחריות הפלילית נעשתה כנגזרת של הודאת הנאשם באישום. במקרה דנן, בית המשפט השלום באילת (כב' השופט י' עדן) קבע בפסק הדין "כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן, ואולם אני נמנע מהרשעתו". פסק הדין שניתן בהליך הפלילי, מחייב גם בהליך דנא (ראו למשל ע"א 71/85 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' בוחבוט ואחרים, 5.11.1987).

3.על רקע האמור, המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב שאלת אשמו התורם של התובע ועל שאלת הנזק שנגרם לנתבע לרבות שיעורו. להוכחת התביעה העידו התובע, הגב' ע' ש' (אשת התובע) והגב' יפעת מגידש. מטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו.

תמצית התביעה

4.בגין נזקים שנגרמו לו בעקבות התקיפה עתר התובע לחייב את הנתבע לשלם לו סכום כולל של 300,000 ₪.

1,635 ₪ בגין אובדן ימי עבודה שלו ושל אשתו; 2,500 ₪ בגין נזק שנגרם למדף שבחנותו ולמוצרים שהיו עליו; 70,000 ₪ בגין פגיעה בכבודו ואובדן מוניטין; 50,00 ₪ בגין לשון הרע; 71,585 ₪ בגין כאב וסבל; 100,000 ₪ כפיצויים עונשיים.

מכתב התביעה עולה, כי התובע סיפק שירות הכולל תיקונים והחלפת רכיבים בציוד משרדי אצל הנתבע. האירוע בין השניים החל ביום 1.7.2009, אז הגיע למשרד הנתבע כדי לתקן תקלה במדפסת וסמוך לאחר מכן פנה לנתבע בדרישה לתשלום חוב לרבות עבור רכיב אותו התקין קודם במדפסת ישנה אחרת. הנתבע סרב להתייחס לפנייתו, ולפיכך, ובידיעת מזכירתו של הנתבע, נטל התובע את המדפסת הישנה בה התקין את הרכיב שהנתבע טרם שילם עבורו, ויצא את המקום במטרה לפרק את הרכיב מתוך המדפסת.

סמוך למתואר, יצר הנתבע קשר טלפוני עם התובע אשר הבהיר לו כי בכוונתו לפרק את הרכיב מהמדפסת ולהשיבה בחזרה, והנתבע בתגובה קילל ואיים עליו. בהמשך היום חזר התובע למקום עסקו, שם המתין לו הנתבע. התובע הודיע לנתבע כי תוך 5 דקות יפרק את הרכיב מהמדפסת ויחזירה לו, אולם הנתבע בתגובה החל לצעוק ולקלל ובתוך כך תקף אותו, הפיל, משך, גרר ודחף, שרט והכה באלימות ברוטאלית בצלעותיו של התובע באמצעות ברכיו ורגליו, וגרם לו למכות יבשות. עוברי אורח שעברו במקום ניסו להפריד את הנתבע מהתובע, אך ללא הצלחה.