ההליך
1.התובע רכש מהנתבעת רכב יוקרה. לטענתו, ימים אחדים לאחר קבלת הרכב התברר לו שעל כל מרכב הרכב ושמשותיו יש כתמים שאינם ניתנים להסרה, ושצריכת הדלק של הרכב גבוהה משמעותית משהוצג והובטח לו טרם הרכישה.
מיד עם גילוי הפגמים פנה התובע לנתבעת וזו בדקה טענותיו והציעה פתרונות שונים, ובכלל זה לספק לתובע רכב חדש, זהה לזה שרכש. משכשלו המגעים, הוגשה התביעה.
2.מטעם התובע העידו 4 עדים: התובע (תצהיר ת/3), מר לוי צח, מי שבמועדים הרלוונטיים היה מנהל הסוכנות בה נרכש הרכב ("מנהל הסוכנות"), מר צור אלוני, שמאי שהגיש חוות דעת לעניין פגמי הצבע והשמשות (ת/5; "שמאי התובע") ומר אביעד שמואל, מהנדס מכונות ומומחה רכב שהגיש חוות דעת לעניין צריכת הדלק ברכב (ת/7; "מומחה התובע").
מטעם הנתבעת העידו 3 עדים: מר ירון אלמליח, מנהל מכירות ארצי של כלי רכב מסוג סקודה בנתבעת (תצהיר נ/5; "נציג הנתבעת"), מר עמי מימון, שמאי שהגיש חוות דעת לעניין פגמי הצבע והשמשות (נ/4; "שמאי הנתבעת") ומר דוד נמרי, מהנדס רכב שהגיש חוות דעת מומחה לעניין צריכת הדלק (נ/3; "מומחה הנתבעת").
3.אקדים ואציין. הגעתי למסקנה כי התובע לא הוכיח תביעתו. אין אלא להצר על שהתובע סרב לכל הצעות הפשרה שהוצעו טרם ההליך ובמהלכו.
רקע עובדתי וטענות הצדדים
4.הנתבעת היא יבואנית כלי רכב, בהם רכבים מסוג סקודה. בחודש פברואר 2012 הזמין התובע מהנתבעת רכב מסוג סקודה סופרב שנת ייצור 2012 בצבע שחור מטאלי ("הרכב"). הרכב נרכש באמצעות סוכנות למכוניות "הגורן" בנתניה ("הסוכנות"), והוא נמסר לתובע ביום 01.05.12 (סעיף 9 לתצהיר ת/3; עדות נציג הנתבעת בעמ' 44 שורה 8, המתקנת את האמור בסעיף 3 לתצהירו).
5.לטענת התובע, יומיים לאחר קבלת הרכב הוא לקח את הרכב למכון לשטיפת מכוניות, ואז הבחין לתדהמתו בכתמי צבע בחלונות הרכב וכן בכתמים בפיגמנט הצבע בחלקים רבים במרכב הרכב, לרבות גג הרכב, מכסה המנוע, פגושים ומראות (סעיף 10.1 לתצהיר ת/3). עם גילוי הפגמים הוא יצר קשר עם מנהל הסוכנות ובהמשך הוא הופנה למרכז השירות במוסך הגורן, שם הוצע לו להחליף את השמשה הקדמית והאחורית (הוראת תיקון מיום 11.06.12, ת/4; סעיף 10.5 לתצהיר התובע). התובע סרב וטען שצביעת הרכב והחלפת השמשות לא ירפאו את נזקיו (סעיף 16 לתצהירו).
6.התובע פנה לשמאי כדי שיעריך את הנזקים שנגרמו עקב הפגמים האמורים, ובחוות דעתו מיום 19.06.12 העריך השמאי את עלות תיקון הנזק, כולל חלפים ועבודות בסך של 20,288.4 ₪ כולל מע"מ, ואת ירידת הערך שתגרם לרכב בשיעור של 10.40%, השווה ל - 18,070.52 ₪ (חוות דעת ת/5).
7.בנוסף לכתמי הצבע והשמשות, הבחין התובע בכך שבניגוד למצגים ולהבטחות שניתנו לו טרם רכישת הרכב, ובניגוד לאמור בפרוספקט הרכב, צריכת הדלק גבוהה ביותר (סעיף 11.2 לתצהיר). גם בעניין זה פנה התובע לנתבעת, ולאחר שתשובותיה לא הניחו את דעתו, הוא פנה למומחה רכב. זה ביצע לרכב נסיעת מבחן, בדק את צריכת הדלק, ואישר כי צריכת הדלק ברכב גבוהה מהאמור בפרוספקט (חוות דעת ת/7; פרוספקט ת/2).
8.נציג הנתבעת מאשר שהתובע התלונן על פגמי צבע ושמשות ועל צריכת דלק מוגברת, אך טוען כי הציע לתובע הצעות פתרון מגוונות, וזה דחה כל הצעותיו. וכך למשל, כעבור חמישה חודשים ממועד הרכישה, ואף שהתובע עשה עד אז שימוש שוטף ברכב, הוצע לו להחליף רכבו ברכב חדש ללא תוספת תשלום (תצהיר נציג הנתבעת נ/5). אשר לפגמים הנטענים, טרם מסירת הרכב ללקוח הוא נבדק כמו כל רכב, פעמים מספר, ולו היו ברכב פגמים כלשהם, הם היו מתגלים במהלך הבדיקות, והרכב לא היה נמסר.
שמאי הנתבעת בדק את הרכב ובחוות דעתו הוא אינו חולק על קיום הפגמים, על עלות תיקונם או על שיעור ירידת הערך שקבע שמאי התובע. עם זאת, שמאי הנתבעת קובע כי אף שאינו יכול לומר מה מקור הפגמים, אין כל ספק שאין מדובר בפגם ייצור (נ/4ׂׂ).
ובאשר לצריכת הדלק, מומחה הנתבעת בדק את הרכב, ערך לו נסיעת מבחן, ומסקנתו היא שצריכת הדלק תואמת להצהרות היצרן בפרוספקט הרכב (חוות דעת נ/3).
9.התובע טוען שהנתבעת מכרה לו רכב פגום השונה לרעה באופן מהותי משהובטח לו, כי היא הציגה בפניו מצגים כוזבים, ניהלה עמו מו"מ שלא בתום לב, הטענתה אותו והפרה את ההסכם עמו הפרה יסודית. לאור זאת על הנתבעת לפצותו על נזקיו, והם: עלות תיקון נזקי הצבע 20,288 ₪, ירידת ערך 18,070 ₪, פיצוי בגין צריכת דלק נוספת במשך 4 שנים לפי 11,284 ₪ לשנה, סה"כ 45,136 ₪, פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום של 30,000 ₪, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
10.הנתבעת טוענת שאין לה כל אחריות לפגמי הצבע והשמשות שנמצאו ברכב, איש אינו יודע מה מקורם אך אין כל ספק שאין מדובר בפגם ייצור. ובכל מקרה התובע אינו רשאי לתבוע את עלות התיקון שעה שיש בידיו תעודת אחריות והנתבעת הביעה רצונה לתקן את הדרוש. צריכת הדלק ברכב תקינה ותואמת להצהרות היצרן, וטענות התובע לעניין זה מבוססות על חוות דעת שגויה. הנתבעת מדגישה כי התובע דחה את כל הצעותיה, וכך נמנע מלהקטין נזקיו.
11.בין הצדדים קיימות, אם כן, שתי מחלוקות עיקריות: לעניין פגמי הצבע והשמשות ולעניין צריכת הדלק של הרכב.
פגמי הצבע והשמשות