אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 16851-12-14 גולד ואח' נ' רוט

ת"א 16851-12-14 גולד ואח' נ' רוט

תאריך פרסום : 12/03/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריות
16851-12-14
09/03/2017
בפני השופט:
ד''ר שלמה מיכאל ארדמן

- נגד -
תובעים:
1. שלמה גולד
2. עדינה גולד

נתבע:
אברהם צבי רוט
פסק דין

בפני תביעה כספית לתשלום סך של 18,000 ₪ בגין נזקי נשירת עצים הנטועים בחצר ביתו של הנתבע, בסמוך לגבול חלקתו עם התובעים, נוטים בענפיהם לתוך חלקתם של התובעים ומשירים שם עלים ופרחים.

במסגרת תובענה זו תובעים התובעים השתתפות בהגבהת הגדר שבין חלקותיהם של הצדדים המצויה על גבול החלקה, שנעשתה על ידי התובעים בעלות של 32,000 ₪. יצויין כי הבניה נעשתה נוכח הצעה של בית המשפט (במותב קודם) מיום 5.1.16 כי בשלב זה יבנו התובעים את השלמת הגדר על חשבונם, ושאלת השתתפות הנתבע במחצית בניה זו תקבע בפסק הדין. עוד טרם הבניה, הודיע הנתבע ביום 25.1.16 לבית המשפט, כי אין לו התנגדות לבניה, ואולם שהעלות תהא על התובעים, וכי לנתבע אין חפץ בבניה זו. התובעים, לעומת זאת, הודיעו לבית המשפט באותו יום, על דחיית ההצעה. אין חולק על כך שקודם להגבהת הגדר היתה בנויה גדר אבן נמוכה יותר (לטענת התובעים בגובה 20 ס"מ), שנבנתה במימון שני הצדדים בתקופת בניית בתיהם בסוף שנת 1997. הצדדים הסכימו כי פסק הדין בתיק זה יינתן בלא חקירת עדים על בסיס העובדות המוסכמות דלעיל.

עסקינן בבתים צמודי קרקע המצויים ברח' יפה נוף 69 ו- 70 ביישוב מורשת, שהינו יישוב כפרי. לטענת התובעים, הצמחיה אותה נטע הנתבע צמחה מעל חלל חלקתם של התובעים, באופן המסתיר את אור השמש, תוך נשירת פרחים ועלים אשר נשרו ויצרו לכלוך רב, על ריצוף יוקרתי שרוצף על ידי התובעים, באופן שגרם לו נזק בלתי הפיך של כתמים בגון החלודה, דבר שהצריך החלפת הריצוף. לטענת התובעים, הינם זכאים לסעד הכספי הנדרש על ידם, מכוח עוולת המטרד ליחיד שבסעיף 44 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], ומכוח סעיפים 49 ו- 51 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין"). עוד טענו התובעים (מוצג צד/6 סעיף 4), כי בעת שתילת הצמחים הם לא היוו מטרד, אלא כעת, לאחר שגדלו. הנתבע, לעומת זאת, טוען כי לא קיימת כל עילה משפטית בדין לתביעה. עוד הוא טוען להתיישנות ושיהוי בהגשת התביעה. הנתבע אף הכחיש את טענת הלכלוך ואת הטענה בדבר הסתרת אור השמש, וכן את טענת הנזקים לריצוף. הנתבע הוסיף וציין כי לאחר נסיון תיווך של רב היישוב, נשא בעלות התקנת בד יוטה המכסה את העצים ומונע לכלוך. הנתבע מוסיף וטוען כי העצים אותם נטע אינם עצים נשירים, והסיבה לנשירת עלים הינה רוחות חזקות הקיימות ביישוב, "המסיעות" את העלים והפרחים לחצר השכן.

בין הצדדים אין חולק כי בעקבות הגשת התביעה, הגביהו אכן התובעים את הגדר בעלות של 32,000 ₪ (מוצג צד/2). עוד יש לציין כי התובעים לא הגישו חוות דעת מומחה באשר לנזק שנגרם לטענתם לריצוף, ובאשר לעלותו ולעלות בניית הגדר, אלא הגישו אישור בכתב יד של קבלן ריצוף שלטענתם ביקר במקום ולא הצליח לנקות את הריצוף. כן צירפו הצעת מחיר של פירוק והתקנת הריצוף ושל הגבהת הגדר. החלפת הריצוף מוערכת בהצעת המחיר בסך 1,100 ₪.

בסיכומיהם חוזרים התובעים על טענותיהם, וטוענים אף לעילה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט ומכוח עוולת חסימת אור שמש שבסעיף 48 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. הנתבע בסיכומיו, אף הוא חוזר על טענותיו, תוך שהוא גם מתנגד להעלאת הטענה מדיני עשיית עושר ולא במשפט, משום הרחבת חזית.

דיון ומסקנות: 

א. נזקי העלווה והפריחה:

מאחר ועסקינן בתביעה בגין פגיעת נשירת עצים, יש לעמוד על הסעיף העיקרי בחוק, הדן בסוגיה זו והוא סעיף 51 לחוק המקרקעין. הסעיף קובע:

"עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן - השכן) רשאי לדרוש סילוק הענפים או השרשים, אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי סבירה בהנאה מן המקרקעין; דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים".

עיון בסעיף מלמד כי מלכתחילה, אין מניעה מנטיעות לחדור למקרקעין שכנים. המחוקק נקט גישה מצמצמת באשר למקרים בהם יחשבו עצים הפולשים למקרקעין שכנים, כיוצרים מטרד, והכוונה רק למקרים, "שיש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי סבירה בהנאה מן המקרקעין". מהי משמעותה של דרישה זו? לא קיימת פסיקת בית משפט עליון או פסיקה מחוזית בשאלה זו. לעניין זה ניתן לזהות שתי גישות בפסיקת בתי משפט השלום. גישה אחת הינה כי כל חדירת עלים או ענפים, יש בה כדי לפגום בהנאת השכן ממקרקעיו, ומהווה עילה על פי הסעיף (לגישה זו ראה: ת.א. (שלום תל אביב) 54547-01-11 אבוחצירה נ' שריון [ניתן ביום 26.7.2015]; ת.ק. (צפת) 1869-07-11 שועה נ' ליטאור [ניתן ביום 31.5.2012]; ת.ק. (בית שמש) 1010/07 הררי נ' ורטהיימר [ניתן ביום 27.6.2007]). גישה שניה הינה כי חדירת עלים ופרחי עצים כשלעצמה, בלא נזק ממשי אחר, אינה בגדר נזק למקרקעין המחיל את סעיף 51 לחוק המקרקעין או יוצר עוולת מטרד (ראה: ת.א. (שלום ראשל"צ) 42966-08-10 דמתי נ' אזולאי [ניתן ביום 20.8.2015] (להלן: "פסק דין דמתי"); ת.א. (שלום ראשל"צ) 2165/08 שמלה נ' שפט [ניתן ביום 16.7.2012]).

אני תומך בגישה האחרונה. מלשון הסעיף ברור כי כוונתו היתה לצמצם את חבותו של בעל העצים. קבלת הגישה הראשונה משמעה כי בכל מקרה של חדירת ענפים או שורשים מתקיימת למעשה עילת מטרד. גישה זו אינה מתיישבת עם לשון הסעיף. כפי שנראה להלן, לגישה המצמצמת תימוכין בהגיונו של הסעיף, ובגישות דומות במשפט המשווה (אמנם גם שם קיימות גם גישות נוספות, אך כאמור המחוקק בישראל בחר את הגישה המצמצמת ולא את הגישה המרחיבה). כך למשל מוסבר העניין בפסיקה אוסטרלית חדישה במדינת ניו סאות' וולס שם קיימת חקיקה, בה יש דרישת "נזק" לבעל המקרקעין השכנים כתנאי לתביעה של השכן נגד בעל העצים. פסיקה זו דחתה תביעה של נפילת פרחים וענפים בקביעה שלא מדובר בנזק. כך נאמר בעניין זה בפסק הדין Evans v. McGreal [2017] NSWLEC 1104:

"For people who live in urban environment, it is appropriate to expect that some degree of house exterior and grounds maintenance will be required in order to appreciate and retain the aesthetic and environmental benefits of having trees in such an urban environment. In particular, it is reasonable to expect people living in such an environment might need to clean the gutters and the surrounds of their houses on a regular basis"

הנמקה דומה ניתנה גם בפסק דין דמתי על ידי כב' השופטת הלית סילש:

"סביבת מגורים כפרית וקיומה של חצר, מחייבים מעצם טיבם תחזוקה שוטפת. זו מצויה באחריות בעל המקרקעין, ולא בזו של שכניו. באופן דומה לא ברור מדוע פריחה של צמחייה זו או אחרת, מהווה מטרד. בהעדר כל אינדיקציה לנזק העומד בתנאי הוראות הדין, יש לגזור גזירה שווה בין העלווה לבין הפריחה. לא יכולה להיות לתובע ציפיה סבירה להעדרה של זו במקרקעין כדוגמת אלו בהם מתגוררים הצדדים"

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ